נשמת אדם/הלכות פסח/כו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: א. החלפת תגי <br> באנטרים (במידה וקיימים). ב. שינוי סדר התבנית "ניווט כללי עליון" ו"הועלה אוטומטית". פעולה זו בוצעה באמצעות בוט.)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}


[כו] '''שאלה''' אחד אפה מצות קודם פסח ולאחר שאפה איזה עיסות. מצא חטים במצות וצוה המורה לרקד הקמח הנשאר והמצות שכבר אפה לא יאכל אלא ביבש דשמא ימצא בקדרה בפסח והבעה"ב לא נזהר בזה ופירר המצות ומצא בעיגולים חטים:
[כו] '''שאלה''' אחד אפה מצות קודם פסח ולאחר שאפה איזה עיסות. מצא חטים במצות וצוה המורה לרקד הקמח הנשאר והמצות שכבר אפה לא יאכל אלא ביבש דשמא ימצא בקדרה בפסח והבעה"ב לא נזהר בזה ופירר המצות ומצא בעיגולים חטים:

גרסה אחרונה מ־17:32, 13 ביולי 2020

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

נשמת אדם TriangleArrow-Left.png הלכות פסח TriangleArrow-Left.png כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


[כו] שאלה אחד אפה מצות קודם פסח ולאחר שאפה איזה עיסות. מצא חטים במצות וצוה המורה לרקד הקמח הנשאר והמצות שכבר אפה לא יאכל אלא ביבש דשמא ימצא בקדרה בפסח והבעה"ב לא נזהר בזה ופירר המצות ומצא בעיגולים חטים:

תשובה יראה פשוט דתלינן במצוי כיון דידענו שהיה בקמח חטים וכמ"ש אמ"ו בנ"ב לענין חטה שנמצא בדבש כמו שכתבנו בשמו בסי' כ"ט וא"כ ה"נ וכיון שהעיסה לא נתחמצה כ"ש החטה וא"כ כבר נאפה החטה בתנור ואפויה לא יבא לידי חימוץ כדאיתא בגמרא אך לפי מה שכתב הרמב"ם בפ"ה הל' ה' כרמל שמהבהבין אותו באור וטוחנין אותו אין מבשלין את הקמח שלו במים שמא לא נקלה באור יפה ונמצא שמחמיץ כשמבשלין אותו כו' אבל קמח קלי אסור שמא לא קלוהו יפה ויבא לידי חימוץ עכ"ל ושם הלכה ג' אין קולין כו' אבל מבשלין את הפת ואת הקמח הקלוי ע"כ. וכתב המ"מ דס"ל לרמב"ם דמה שאמרו בגמרא אפוי שבשלו קאמרי' דלא בא לידי חימוץ דהיינו פת גמור או קמח קלי. ר"ל שנקלה בהיותו קמח אבל אם קלה החיטים אין קמח שלהם מותר לבשלו ע"כ ולדבריו צ"ל דמ"ש דה"ה קמח קלי אסור ר"ל קמח שנעשה מקלי דהיינו כמ"ש בתחלה כרמל שמהבהבין כו'. ולכן דקדק בהל' ג' וכתב הקמח הקלי ר"ל קמח שעשה מן קלי (וע"ש בפ"ח דאפילו בקמח קלוי רבו האוסרין כן דעת רש"י דמפרש דרבא מחו ליה בחסיסא פרש"י קמחא דאבשונא ר"ל קמח שקלו אותו כמ"ש הח"י ובזה מסופק המ"א אם נתנו קמח שקלו אותו במאכל אם אוסרין בדיעבד כיון דרש"י ורמב"ם מתירין ולכן מחמיר עכ"פ במצה כיון שהמצה מפסקת אבל בכרמל שנזכר בגמרא לאיסור בודאי אסור דבזה ליכא מאן דמתיר ואפילו בקמח שקלו כתב הח"י דאפשר דמותר רק להשהותו או ליהנות כיון דרבו האוסרים וא"כ כ"ש בחטה שנמצאת במצה דהוי דומיא דכרמל דאפילו אפו אותו בעין היה ראוי לאסור. אך י"ל דזה דוקא בכרמל שמהבהבת שאינו נאפה יפה רק בהבהוב אבל בחטה זו שנאפה יפה י"ל דלכ"ע מותר שהרי גם המצה נאפה וכ"ש חטה זו. אך י"ל לפי ספיקו של מ"א כיון דהמצה מפסקת. א"כ י"ל ה"ה בחטה זו כיון דהמלה מפסקת חיישינן שמא לא נאפה יפה ודומיא דמצה כפולה דנוהגינן לאיסור. ולכן נ"ל דדינו כשאר חטה אך יש להכניס זה בכלל ספק שמא נאפה כבר ולא בא לידי חימוץ ובמקום שיש עוד ספק יש להתיר מטעם ס"ס כנלע"ד:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.