נשמת אדם/הלכות פסח/כז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[כז] שאלה חבית של שכר שהדיחוהו יפה ולא הגעילו ונתנו לתוכו דבש שקורין מעד בצונן ועמד בתוכו קודם פסח איזה ימים ונזכר שלא הגעיל:
תשובה רמ"ח הביא דעת המרדכי וז"ל המרדכי שטעם השכר בטל בס' קודם הפסח ואינו חוזר וניעור ואין להחמיר לשער בכל החבית משום דלא ידעינן כמה נפיק מיניה דשאני הכא דהתירא בלע הלכך משערים כפי מה שהיא פולטת ובטל בס' ועוד דכל הנבלע בכלי הו נטל"פ גם שכר ביין הוי נטל"פ עכ"ל ותמה הח"י שהרי כף שנבלע בו בשר דהוי ודאי היתרא בלע ואפ"ה צריך ס' נגד כל הכף ועל טעם כ' כתב המ"א דלדידן נטל"פ אסור ולכן כתב דהיין דהוי נטל"פ אפי' היה הכלי ב"י מותר ובלבד שיערה קודם פסח לכלי אחר ובדבש אם היה הכלי ב"י לא מהני מה שיערה קודם פסח דבכולה משערינן. והנה דברי המ"א שכתב דבדבש אם היה הכלי ב"י אסור הוא תמוה שהרי ע"כ לא נעשה כבוש עד שיעבור מעל"ע ואז הוי נטל"פ וכיון שעירה ממנו קודם פסח וא"כ נתבטל וא"כ מ"ש אם היה הכלי ב"י או אב"י וצ"ל דסמך עצמו אמה שכתב בסי' תמ"ז ואפשר שרמז זה דמה שבתב בסי' תמ"ז סעיף ה' או דר"ל דנתן לתוכו דבש שבשלו רותח דאז כשהוא ב"י אסור וכשיטת הש"ך בי"ד דאין ס' בכלי נגד הקליפה ונ"ל דזהו כוונת המרדכי במה שכתב דכל הנבלע בכלי הוי נטל"פ ולא כתב דסתם כלי אב"י אלא דכללא כייל דאפילו ודאי ב"י מ"מ הבליעה הוא לפגם דכיון דלא נעשה כבוש עד אחר מע"ל וא"כ הוי נטל"פ ולהמתירין נטל"פ א"צ לערות לכלי של פסח ולדידן צריך לערות לכלי של פסח ולענין תמיהת הח"י נ"ל דאין לדמות כלל לבשר וחלב דהתם בא הבליעה מחלב לבשר ותיכף נעשה נבלה משא"כ לענין חמץ דהוי נ"ט בר נ"ט וכונת המרדכי כיון שהיין אינו מקבל טעם מחמץ גו' רק ממה שקיבל הכלי דהוי נ"ט בר נ"ט לא משערינן הכלי רק באומד יפה וכמו שכתב בעל העיטור הביאו הט"ז ג"כ סס"י תמ"ו וז"ל הטור כתב בעל העיטור דוקא חמץ דאיתא בעיניה אבל גיעול היוצא מדופנו של כלי לענין דבש ושמן של נכרים בפסח כו' בטל הוא וכתב הט"ז שבעה"ע אזיל לשיטתו דכתב בי"ד הביאו הטור בסי' צ"ג דיש במה שבתוך הכלי ס' והב"י שם לא מסתבר ליה שיחלוק על כל הפוסקים אלא דס"ל לבעה"ע כשיטת ראב"ד דלא משערינן בכולה אלא במה דנפיק מיניה וכ"כ הב"י בא"ח סימן הנ"ל על דברי בעה"ע דס"ל דלא דמי חמץ לשאר איסורין דפליטת הכלים אוסרת דשאר איסורין פליטת הכלי אוסרת בשעת איסורו אבל חמץ דכי בלע בזמן היתרא היא הילכך מאחר שאינו בעין אינו חשוב ובטל ועי"ל דסבר כלים אב"י גם לענין דסתם חמץ וה"נ נטל"פ קודם פסח דמותר אפילו לדברי האוסרין נטל"פ בפסח משום דפגם זה תחלת נתינת טעמו היה קודם פסח עכ"ל הב"י וזהו עצמו דברי המרדכי דס"ל דאע"ג דדברים שנתבשלו בכלי ב"י קודם פסח אסור משום דלא קיי"ל כעיטור וכראב"ד דאנן משערינן בכלי בכולו היינו דווקא בשאר איסורים ואפי' בבשר וחלב אע"ג דהיתירא בלע כגון חלב שבישל בקדירה של בשר וכן בישלה בכלי ב"י של חמץ אפילו קודה פסח משא"כ בחבית דאינו מבשל בו רק בצונן ע"י כבישה דהוי נ"ט בר נ"ט שהרי היתרא בלע לכן לא משערינן נגד כולו אלא במאי דנפיק מיניה שהרי עכ"פ קלוש הטעם הרבה וה"ז דומה לטעם משובח ויש ס' נגדו ה"נ כל הבליעה אינו מרובה ואע"ג דלענין בישול בכלי ב"י אינו סומך על טעם זה מ"מ כאן דיש עוד טעם להתיר דהוי נטל"פ שהרי אינו נבלע בו אלא לאחר מעל"ע כמ"ש כל האחרונים וא"כ הוי נטל"פ ולפ"ז כיון שהמרדכי עצמו אינו סומך על התירא בלע לבד כיון שכתב ב' טעמים להיתר וכבר כללא בידינו במקום שאיזה פוסק מתיר מחמת איזהו טעמים אין לסמוך על טעה אחד לבד רק דוקא כשכולם שייכים בזה ולפ"ז כשעבר מעל"ע קודם פסח שכבר נפגם טעמו ושייך שני הטעמים מותר אבל כשנתן בע"פ ונעשה פגום בפסח אסור כשלא עירן לפני פסח לכלי של פסח וכדברי המ"א ודלא כט"ז שסמך א"ע על טעם דהיתירא בלע לבד דלדבריו אף בבישול בכלי ב"י היה לו להתיר ובפי' כתב רמ"א בשם המרדכי בסי' תמ"ז סעיף ה' דבבישול אסור א"ו כמ"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |