ערך/איסור הנאה מעצי סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
(ערך חדש מתוך ערך:סוכה) |
מ (מי אדיר העביר את הדף ערך:איסור הנאה מעצי סוכה לשם ערך/איסור הנאה מעצי סוכה בלי להשאיר הפניה) |
(אין הבדלים)
| |
גרסה מ־15:01, 15 ביוני 2020
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
איסור הנאה מעצי סוכה
איסור הנאה מעצי סוכה
עצי סוכה אסורים כל שמונת ימי החג[1].
- אופן ההנאה האסורה
כתב המשנה ברורה (שם סק"ד) בשם הט"ז שכל האיסור הוא בהנאה דרך ביטול, שבזה תבטל קדושתה. אבל בעוד שהסוכה קיימת אין איסור הנאה ממנה, כגון לסמך עליה או להניח עליה דבר כיון שעדיין קדושתה עליה
- דין הדפנות
נחלקו הראשונים בדין הדפנות, אם אסורים הם מדין עצי סוכה כל שבעה:
- דעת הרמב"ם (סוכה פ"ו הט"ו) שעצי סוכה אסורים כל שמונת ימי החג, בין עצי דפנות בין עצי סכך. וכ"פ השולחן ערוך (או"ח סימן תרלח ס"א).
- דעת הרא"ש (סוכה פ"א סי"ג) שהא דעצי סוכה אסורים היינו דווקא הסכך אבל עצי הדפנות מותרים.
- טעמי המחלוקת
הרא"ש כתב בטעם שיטתו, שכל מה שדרשו חז"ל מ'חג הסוכות לה' היינו לענין הסכך, שהרי המשך הפסוק הוא 'באספך מגרנך ומיקבך' ודרשו חז"ל מכך (סוכה יב.) שיש לעשות את הסכך מפסולת גורן ויקב ודין זה הוא רק לענין הסכך ולא לענין הדפנות, והוא הדין לענין הדרשה שהסוכה אסורה בהנאה.
בביאור דעת הרמב"ם נחלקו האחרונים:
- הט"ז (או"ח סימן תרלח סק"א) ביאר שיטת הרמב"ם שהדפנות אסורות בהנאה משום מוקצה.
- רבי חיים סולובייצ'יק (חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם, סוכה פ"ו הט"ו) ביאר, שהרמב"ם סובר שאיסור ההנאה אינו נוגע רק לגוף החפצא דסוכה אלא דין זה נאמר על מצות סוכה, ולכן כל מה שמתקיימת בו מצות סוכה הרי הוא בכלל האיסור. והוא הדין דפנות שדין עשייתם נלמד מהכתוב 'בסוכות' נכללות אף הם בכלל האיסור.
- השפת אמת (סוכה ט.) ביאר שהרמב"ם סובר שאף עצי הדפנות הרי הם בכלל הסוכה ולכן אף הם אסורים בהנאה.
- ↑ שולחן ערוך (או"ח סימן תרלח ס"א).
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |