באר הגולה/אבן העזר/יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

באר הגולה ‏ אבן העזר יז

(א) ל' הטור וכתב הב"י כל זה פשוט

(ב) לשון הרמב"ם בפ"ד מהלכות אישות ממימר' דרב הונא גיטין דף פ"ט ע"ב וכמ"ש הרא"ש שם דבפניו איירי

(ג) מימרא דרב המנונ' שם

(ד) שם וכדשלח שמואל לבי רב

(ה) מסקנ' הגמר' כתובות דף כב ע"א וגיטין דס"ד ע"ב

(ו) תשובת הרא"ש כלל מ"ד סי' ב

(ז) ה"ה שם בשם יש מי שכתב וכו'

(ח) טור בסימן קנ"ב מדברי התוס' יבמות דקי"ז ע"ב ואביו הרא"ש שם בפסקיו

(ט) משנה סוף יבמות

(י) מימרא דרב משנה יבמו' דף כ"ה ע"א

(כ) כהרי"ף והרא"ש בסוף יבמות משום דלא גרע מגוי וכ"כ הרמב"ם בפי"ג מה' גירושין

(ל) מסקנת הגמ' שם

(מ) הר"ן בתשובה וכ"כ הרשב"א בתשוב'

(נ) משנה שם דף קי"ז ע"א

(ס) ל' הרמב"ם שם

(ע) ממעשה דר"ט שם בסוף יבמות וכתב ה"ה אע"ג דק"ל שם כת"ק דברייתא דא"צ בדרישה וחקירה עד כאן ל"פ אלא בדרישה וחקירה אבל לומר כיצד כ"ע לא פליגי דין עדות מת יבמה לקמן סי' קנ"ח סעיף ג'

(פ) הרא"ש בתשו' כלל ל"ב סי' ה' וע' בח"מ בסי' ל"ד סכ"ב בהגה

(צ) משנה יבמות דכ"ה ע"א וכת"ק

(ק) הגהת מרדכי דקידושין

(ר) ר"ן בפ' שבועות העדות

(ש) משנה יבמות דף קי"ז ע"ב וכר' יהודה ור"ש

(ת) משנה שם דף קכ"ב ע"א

(א) שם בגמ'

(ב) ירוש' הביאו הרי"ף שם וכרבי ירמיה

(ג) נ"י בשם הריטב"א בשם קצת מפרשים דהרמב"ן והרשב"א והטעם כיון דקיום שטרות דרבנן הוא אוקמי אדאוריית'

(ד) בפי"ג מהלכות גירושין

(ה) לשון הרמב"ם שם מבריית' גיטין דף ע"א ע"א

(ו) שם

(ז) משנה שם דף קכ"א ע"ב וכדמפרש לה רב יהודא וכו' שם

(ח) שם בגמ'

(ט) ג"ז שם ממסקנת הגמ' שם

(י) מעובדא דרבה וכו' שם

(כ) מעובדא דההוא נכרי דהוה קא"ל לישראל וכו' שם

(ל) ברייתא גיטין דף כ"ח ע"ב פי' בדבר שהיה תפארת להם שדנו דין וכמו שפרש"י שם ומשמע להרמב"ם דלא שייך זה אלא כשאומרי' שנהרג על ידם

(מ) גם זה שם ממשנה מעשה בבני לוי וכו' וכדמפרש לה שם בגמ' סוף מס' יבמות כיון דחזיתינה בכיה כו'

(נ) מהרי"ק בשורש קכ"א וכ"כ הר"ן בתשו'

(ס) שם בתשו' הר"ן

(ע) מאשת דאבא יודן ביבמות דף קכ"ב ע"א וכדעת הטור דלא בעי' וקברתיו כעובדא דלעיל דף קכ"א ע"ב מאן שכיב בי חיו' דהתירה רב יוסף ואפי' בדלא אמר וקברתיו ומ"ש בגמ' בכאן וקברתיו מעשה שהיה כך היה

(פ) הרמב"ם פ' י"ג מה"ג וכמ"ש ה"ה דס"ל להרמב"ם דשאני התם שהזכירה בשמו וכמ"ש הרמ"א בהג"ה

(צ) ג"ז מעשה שם בגמ' וכדעת הטור הטעם שכתבתי לעיל

(ק) כן פירש הערוך מ"ש שם בקולר

(ר) וכן פי' רש"י שם קולר חבורה

(ש) לדעת הרמב"ם שם וכמש"ל

(ת) ג"ז לשון הרמב"ם שם מעובדא דיצחק ר"ג כו' שם דף קט"ו ע"ב וכרבא דלא חייש לתרי יצחק

(א) בפרש"י והתוס' שם וכ"כ הראב"ד שם

(ב) כ"כ ה"ה שם

(ג) ג"ז שם בפרק הנז' וכ"כ הרא"ש בתשו' וכתב דלא סמכינן אסימני' באיסור דאורייתא כר"א בב"מ דף י"ח ע"ב אפילו אי סימנים דאורייתא סימנים כי האי לאו סימנים נינהו כדאי' שם בגמרא

(ד) ג"ז שם ברמב"ם מהתוס'

(ה) הר"ן בתשו' וכ"כ בתשו' המיי' השייך לס' נשים

(ו) ברייתא סוף יבמות וכת"ק וכ"פ התוס' בשם ר"ת והרמב"ם בפ' הנז'

(ז) הר"ן בתשו' סמ"ז וע' בב"ח מ"ש בזה

(ח) משנה שם דף קנב ע"א

(ט) שם במשנה

(י) משנה וברייתא שם דף ק"כ ע"א

(כ) כדעת הרי"ף והרמב"ם שם בפ' הנ"ל ורא"ש ובעה"ע

(ל) כתירוצא קמא אליבא דלישנא דאמר רבא סימנים דאורייתא וכו' וכמ"ש התוס' בתחלה שם לחלק בין דבר איסור לדבר שבממון

(מ) שם במשנה וכדמפרש שם בגמרא

(נ) ברייתא שם ע"א וכת"ק וכלישנא בתרא משמיה דרבא שם

(ס) טור וכ"כ ה"ה שם דעת הרמב"ם ושכ"כ הרמב"ן והרשב"א ושכן מוכח מסוגיא דגמ' בלישנא בתרא שם ע"ב וכ"כ הרא"ש שם בפסקיו ובתשו'

(ע) כ"כ התוס' ריש דף ק"כ בשמו ותשובתו כזה כתיבה בספר הישר דהרא"ש והנ"י בשמו

(פ) נ"י בשם הרשב"א והרא"ה והריטב"א וכ"כ הריב"ש בשם הרשב"א

(צ) משנה שם

(ק) עובדא שם ואנסבא רב דימי כו' וכדמפרש לה שם בגמ' ד' קכ"א ע"א פירוש שלא שהה במים ג' ימים כ"כ הרמב"ן והרשב"א

(ר) שם בגמ'

(ש) ע' במ"ש בסעיף שאחר זה

(ת) כ"כ התוס' והרא"ש בשם ר"ת וכ"כ הטור והנ"י בשם הריטב"א

(א) ה"ה והריב"ש בשם הרשב"א ושגם התו' לא כתבו בבירור אלא דיכול להיות ושכ"כ הר"ן וע' בב"ח במ"ש בזה

(ב) נ"י בשם רבו הרא"ה

(ג) ציינתיו לעיל סנ"ה

(ד) ג"ז ציינתי שם

(ה) בריית' שם דף קכ"א ע"א וכת"ק

(ו) בריי' שם ע"ב וכת"ק

(ז) ה"ה בפי"ג מה"ג בשם הרשב"א מדברי רש"י ומהירוש'

(ח) מימרא דר' יהודה אמר שמואל שם דף ק"כ ע"ב

(ט) ל' הרמב"ם שם ממשנה שם ע"א

(י) ה"ה תמה על הרמב"ם מה שלא הזכיר אוקימתא דרבא שם דמוקי למתני' בסכין מלובנת ודברי הכל פרש"י מלובנת באש מתוך כך מתרפ' ובכ"מ ובב"י כתב שרבינו כתב המשנה כצורתה ויש לפרשה דחייש דלמא בסכין מלובנת נתגייד

(כ) מימרא דאוקימתא דרב יהודה אמר שמואל שם

(ל) ממשנה ובריי' שם דף כ"א ע"א

(מ) כר' יוסי במשנה וכחכמים בבריית' שם

(נ) שם משנה מעשה באסיא וכו'

(ס) כ"כ ה"ה בשם הרשב"א.

(ע) ) וה"ה בשם הרמב"ן והרשב"א ושכן אמרו בירושלמי

(פ) שם בשם הרשב"א

(צ) שם בפי' דברי הרמב"ם שלא הזכיר שקשרוהו

(ק) ל' הרמב"ם שם ומ' דאבעיא בגמ' שם דקט"ו ע"א ולא נפשטה כשיטת הרי"ף מעובדא דההוא דטבע בדיגל' כו' דכק"א ע"א

(ר) כן פוסק רבינו וכל הנך אבעיות דלא נפשט' ה"ה וע' במ"ש בסעיף שאחריו

(ש) ג' שם ממשנה שם

(ת) מעובד' דההיא דקאמר מאן איכא בי חסא כו' וכדאמר ר"א שם ע"ו וכתב ה"ה דמהכא יצא לו לרבינו היכא דלא נפשט הבעייא אם נשאת ל"ת דהא הכא אמרינן אשתו אסורה ואסיקנא דאם נשאת ל"ת ומכ"ש במאי דמספק' להו

(א) מעובדא דר' שילא

(ב) שם ע"א

(ג) מר' דסוף יבמות והרשב"א בתשובה

(ד) משנה גטין דכ"ח ע"ב

(ה) שם במשנה

(ו) ל' הרמב"ם בפי"ב מה"ג ממשנה יבמות דקי"ז ע"ב וכדמפרש לה שם בגמר'

(ז) מדברי אביו הרא"ש בפ"ב דכתובות

(ח) טור ממשמעות הגמרא וכן פירש"י שם

(ט) פשיטות' דגמ' כתובות דף כ"ב ע"ב

(י) מברייתא וכאוקימתא דרב ששת שם

(כ) שם במשנה דיבמות דף קי"ז ע"ב

(ל) כתב הריב"ש כיון שנשאת ועבדה אסור' אע"פ שלא נבעלה תצא ועיין לעיל סימן י"א סעיף ג'

(מ) כלישנא בתרא שם בגמר'

(נ) וכמו שפירש רש"י שם וכמ"ש ה"ה לדעת הרמב"ם ולא כמ"ש הרמב"ן והרשב"א לדעת הרמב"ם הביאם ה"ה שם

(ס) ג"ז שם וכ' ה"ה שם דהוצי' דין זה מלישנ' בתרא כיון שהורע כח הנשים לגבי עד כשר ה"נ הורע כח אשה אחת לגבי עד כשר וכ"כ הטור

(ע) ה"ה בשם הרמב"ן והרשב"א וכ"כ הנ"י

(פ) נ"י ממשמעות הגמרא דכתובו' דף כ"ב מהא דעולא שם ובדף כ"ג ע"ב גבי את וחברתה טמאה ומהירושלמי שם

(צ) בתשוב' להרמב"ן סי' קי"ט

(ק) הר"ן בתשובה סימן נ"ב ותשובת הר"ד כהן בית ח'

(ר) שם במשנה דיבמות וכדמוקי לה שם בגמ' דרד"כ כו'

(תבנית:עוגןש5) הר"ן ובתשובת סי' נ"ב כצ"ל וכן הוא בב"י

(ת) בריי' ואוקימת' דרב ששת

(א) כתובות דף כ"ב ע"ב במשנה יבמות דף קי"ד ע"ב

(ב) משנה שם דף קי"ז ע"ב שחזרו ב"ה והודו לב"ש

(ג) מימרא דר' חסדא שם

(ד) לשון הרמב"ם ס"פ ט"ז מהלכות אישות ממימר' דרב נחמן שם

(ה) גם זה שם מאבעיא שם ונפשטא באת"ל ופסק רבינו כן כדרכו בכל הגמ'

(ו) אבעי' שם ולא נפשט' ופסק רבינו כדין כל תיקו שבממון שאם תפס אין מוציאין מידו ה"ה שם והא דהתירה להנשא ולא פסק לחומר' כתב הב"י דס"ל דמדינ' מהימנא אי משום דמילתא דעבידא לגלוי הוא או משום חומר שהחמרת עליה כו'

(ז) טור מדברי אביו הרא"ש שם בפסקיו דלא גרי' ואת"ל

(ח) משנה שם ע"ב וכדמפרש שם בגמ' דף קי"ח ע"א דאפילו אי אישתק'

(ט) שם במשנה

(י) שם במשנה

(קכא) משנה שם דף קי"ד עמוד ב'

(קכב) אוקימתא דגמ' שם דף קי"ו ע"א

(קכג) לדעת הרמב"ם וכרב חנינא שם משום דמשקר'

(קכד) בעיא שם בגמרא ע"ב

(קכה) ל' הרמב"ם ר"פ ג' ותמה הרב המגיד מאין הוצי' שמא שכרה אותו דין שלא' הוזכר בגמ' והאריך בזה הכ"מ ויישב דברי הרמב"ם על נכון ע"ש

(קכו) עיין במ"ש לעיל סעיף ל"ג

(קכז) שם במשנה

(קכח) כדמפרש רבא שם דף קי"ד ע"א

(קכט) עיין מ"ש ה"ה שיישב ופירש סוגיית דגמרא דרעבון גרוע ממלחמה אליבא דהרמב"ם וכ' עוד שכ"נ מדברי הרי"ף והב"י כ' שאין הכרע בדברי הרי"ף

(קל) טור מפשט' דגמרא דלעיל וכ"כ הנ"י בשם הרשב"א והריטב"א

(קלא) פי' שלא במלחמה

(קלב) ג"ז שם ברמב"ם מאבעיא שם דף קט"ו ע"א ולא נפשטה ופסק דאם נשאת לא תצא מטע' שכתבתי לעיל סעיף ל"ד

(קלג) ג"ז שם מעובדא בההוא דאטבע בדגל' וכו' שם דף קנ"א ע"א וכמ"ש הרי"ף

(קלד) ג"ז מאבעיא בגמ' ולא נפשט' שם דף קט"ו ע"א דכפי פירושו האיבעיא כו' בשלא אמר מת וקברתיו והו' פוסק בכל האבעיות שלא נפשטו אם נשאת לא תצא כמ"ש לעיל בשם ה"ה

(קלה) ג"ז שם ממסקנ' דגמרא שם ד' קי"ד ע"ב

(קלו) פירו' שהיו משולחים ברוב בני אדם

(קלז) בריית' שם דף קט"ו ע"א

(קלח) שם בגמ' כדהדר אמר רבא וכו' שם דף קי"ד ע"ב

(קלט) וכ"כ ה"ה לדעת הרמב"ם בפירו' מ"ש שם דרעבון גרוע ממלחמה

(קמ) ברייתא שם דף קט"ו ע"א

(קמא) שם דף קי"ד ע"ב איכא תרי לישנא ופסק כלישנא בתרא דאינה כמלחמה וכלישנא קמא דמחמיר

(קמב) ממשנה שם דף פ"ז ע"ב

(קמג) כרב הונא בריה דרב יהושע שם דף צ"א ע"ב וכ"פ הרי"ף שם והרא"ש והרמב"ם בפ"י מה"ג

(קמד) שם במשנה

(קמה) טור וכן פירש"י

(קמו) שם מדברי אחיו הרא"ש מהירושל'

(קמז) שם במשנה

(קמח) טור מדברי אביו הרא"ש שם בפסקיו וכ"כ הרי"ף מהא דאמרי' נוטלת מה שבפניה שם וכ"כ הרמב"ם שם

(קמט) שם

(קנ) ג"ז שם ושם מהירושלמי

(קנא) שם במשנה

(קנב) משנה שם דף צ"ב ע"א

(קנג) להרמב"ם שם ממימרא דשמואל שם דף פ"ט ע"ב וכתב ה"ה שפי' זה מוכרח ע"ש

(קנד) משנה דף נ"ב ע"א

(קנה) טור מדברי אביו הרא"ש שם בפסקיו

(קנו) שם במשנה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---