שו"ת הרא"ש/ח/ח

ששאלת אלמנה אחת שהיתה בעלת ממון ומפני כך שדכה ראובן ובעת השידוכין נתחייב לה כ"ה אלפים זהובים בשטר ונשבע שלא ישא אחרת עליה והושלש השטר ביד שליש שאם יעבור על שבועתו שינתן לה השטר ושוב נשאה וגם נתחייב לה בשטר נדוניה כ"ה אלפים אחרים והאשה היתה זקנה ופסקה מלדת קודם נישואיה עם ראובן אלא שראובן נשאה בשביל ממונה ולאחר נישואין לא נתנה לו כלום והמתין עמה ה' שנים שלא נתנה לו כלום אדרבה נתגלה שנתנה הכל לבן שהיה לה.

ועתה ראובן רוצה לישא אחרת לקיים פריה ורביה ואומר כי היו לו אחיות ולא היה לו במה להשיאם ונשא זאת האשה כדי שיהיה לו ממון להשיא אחיותיו וכיון שלא נתנה לו כלום אינו רוצה לבטל מפריה ורביה.

תשובה הנה זה האיש נשא זאת האשה וידע שלא היתה בת בנים אלא שהיתה אמודה בעושר ולשם ממון נשאה ונשבע שלא ישא אחרת עליה ולא הטיל שום תנאי בשבועה אלא בסתם נשבע ומי הוא החכם שיזקק לו להתיר שבועתו שנשבע לדעת האשה כדי שתנשא לו אין לך כל חכם שיתיר לו כדאמרינן (נדרים ס"ה) במדין נדרת במדין לך והתר נדרך.

ומה שרוצה לישא אחרת כדי לקיים פריה ורביה לא יעבור על שבועתו החמור שנזדעזע כל העולם כולו על זה במאמר לא ינקה בשביל מצות פריה ורביה ואילו נתנה לו ממון כפי רצונו לא היה חושש על מצות פ"ור לכן איני רואה להתיר שבועתו כלל.

נאום הכותב אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

---

---

שולי הגליון

---

---

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.