טורי אבן/חגיגה/כב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (בדיקה טכנית ועוגנים + בדיקת כפילות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף כ"ב ע"ב'''}} | {{מרכז|'''דף כ"ב ע"ב'''}} | ||
'''הא דא' מעול' לא הטבלתי וכו'.''' ק"ל אמאי לא מהימן לומר הטבלתי ולא הטבלתי בכלי שאין בפיו כשה"נ במגו דאי בעי אמ' לא הטבלתי כבת"כ וה"נ קשה אברייתא דא"נ לומר הוכשרו אבל לא נטמאו אמאי להימיני' במיגו דא בעי א' לא הוכשרו. והא ל"ל דהא דהטבלתי וכן דא"נ לומר הוכשרו מי מיירי בדידעי' ע"פ אחרים שראו שטבל כבת"כ ושראו שהוכשרו אבל לא ידעי אי טמא או לא ואי טבל בכלי שאין בפיו כשה"נ או לא ליתא מדנקט הטבלתי אבל ל"ה בכלי וכו' משמע דלא ידעי' דטבל כבת"כ אלא ע"פ וה"נ קתני דא"נ לומר הוכשרו משמע דל"י דהוכשרו כי אם על פיו אפ"ה אינו נאמן בהא דאמר אבל לא נטמא. ועוד אי ס"ד דמיירי בידעינן על פי אחרים שהטביל כלי בתוך כלי וכן שהוכשרו אדמפליג בין או' ל"ה לאומר הטבלתי אבל ל"ה בכלי כו' וכן בין אומר ל"ה ובין אומ' הוכשרו ול"נ לפלוג בדידי' באומ' הטבלתי והוכשרו דבדידעי זה ע"י אחרים א"נ לומר ל"ה בכלי וכו' א"נ לא נטמאו ובדלא ידעי אלא ע"פ עצמו נאמן וכ"ש הא. א"ו אפי' ע"פ עצמו אינו נאמן ואמאי נהימני' במיגו: | '''{{עוגן1|הא}} דא' מעול' לא הטבלתי וכו'.''' ק"ל אמאי לא מהימן לומר הטבלתי ולא הטבלתי בכלי שאין בפיו כשה"נ במגו דאי בעי אמ' לא הטבלתי כבת"כ וה"נ קשה אברייתא דא"נ לומר הוכשרו אבל לא נטמאו אמאי להימיני' במיגו דא בעי א' לא הוכשרו. והא ל"ל דהא דהטבלתי וכן דא"נ לומר הוכשרו מי מיירי בדידעי' ע"פ אחרים שראו שטבל כבת"כ ושראו שהוכשרו אבל לא ידעי אי טמא או לא ואי טבל בכלי שאין בפיו כשה"נ או לא ליתא מדנקט הטבלתי אבל ל"ה בכלי וכו' משמע דלא ידעי' דטבל כבת"כ אלא ע"פ וה"נ קתני דא"נ לומר הוכשרו משמע דל"י דהוכשרו כי אם על פיו אפ"ה אינו נאמן בהא דאמר אבל לא נטמא. ועוד אי ס"ד דמיירי בידעינן על פי אחרים שהטביל כלי בתוך כלי וכן שהוכשרו אדמפליג בין או' ל"ה לאומר הטבלתי אבל ל"ה בכלי כו' וכן בין אומר ל"ה ובין אומ' הוכשרו ול"נ לפלוג בדידי' באומ' הטבלתי והוכשרו דבדידעי זה ע"י אחרים א"נ לומר ל"ה בכלי וכו' א"נ לא נטמאו ובדלא ידעי אלא ע"פ עצמו נאמן וכ"ש הא. א"ו אפי' ע"פ עצמו אינו נאמן ואמאי נהימני' במיגו: | ||
מיהו בהא דהוכשרו אבל ל"ל י"ל דה"ט דא"נ משום דע"ה אינו בקי בהלכות טומאה וטהר' ושמא נטמא וסבר שלא נטמא אבל הא דהטבלתי קשה אמאי א"נ במיגו דהא וודאי לא ידעי' אי טבל אי לא טבל. וי"ל דה"ט דא"נ לומר ל"ה כיון דבשעת טבילה לא ידע דא"מ בכלי שאין בפיו כשה"נ אע"ג דא' ל"ה לאו כלום הוא דכל מילתא דלא רמיא עלי' דאנשי חיישינן דילמא עביד ולאו אדעתי' ודמיא להא דאמ' בפ"ק דחולין (דף ט) כל טבח שא"י ה"ש אסור לאכול משחיטתו ופי' המפ' דאפי' אי שאלי לי' אי שהה או דרס וא' לא דכיון דל"י בשעת שחיטה לה' שחיטה ה"ל מילתא דלא רמי' דדילמא עביד ולאו אדעתי' וה"נ דכוותי' והשתא האי והתניא דמייתי מיני' סיעתא לרבא במכ"ש מ"ל מיהו ל"ד הא להאי דפ"ק דחולין כ"כ: | מיהו בהא דהוכשרו אבל ל"ל י"ל דה"ט דא"נ משום דע"ה אינו בקי בהלכות טומאה וטהר' ושמא נטמא וסבר שלא נטמא אבל הא דהטבלתי קשה אמאי א"נ במיגו דהא וודאי לא ידעי' אי טבל אי לא טבל. וי"ל דה"ט דא"נ לומר ל"ה כיון דבשעת טבילה לא ידע דא"מ בכלי שאין בפיו כשה"נ אע"ג דא' ל"ה לאו כלום הוא דכל מילתא דלא רמיא עלי' דאנשי חיישינן דילמא עביד ולאו אדעתי' ודמיא להא דאמ' בפ"ק דחולין (דף ט) כל טבח שא"י ה"ש אסור לאכול משחיטתו ופי' המפ' דאפי' אי שאלי לי' אי שהה או דרס וא' לא דכיון דל"י בשעת שחיטה לה' שחיטה ה"ל מילתא דלא רמי' דדילמא עביד ולאו אדעתי' וה"נ דכוותי' והשתא האי והתניא דמייתי מיני' סיעתא לרבא במכ"ש מ"ל מיהו ל"ד הא להאי דפ"ק דחולין כ"כ: | ||
'''אין מזין עליו.''' לפום ריהטא משמע דאין ידוע לנו שנטמא במת אלא ע"פ דאי בדאיכא עדים שנטמא במת מסתמא ידוע להם אימת ניטמא ואם היו' יום ג' או ז' לטומאתו או לא והשתא ק"ל אמאי לא מהמן ע"ה לומר דהיום יום ג' או ז' לטומאתו במיגו דאי בעי לא אמ' כלל שנטמ' במת וה"ל הפה שאסר הוא הפה שהתיר. מיהו י"ל דמיירי שנטמא בפני עדים אבל א"י אם היום יום א' לטומאתו או יום ג' ואל תתמה ע"ז דהא תני עד שיעשו בפנינו ג' וז' ול"ל דתני ושביעי כיון דתני ג' הא כיון דעשה לפנינו ג' ממילא יום ז' ידוע הוא מעצמו לפי חשבון הימים א"ו לאפוקי שאם עשו לפנינו יום ג' ושכחו וא"י כמה ימים יש מהזאת יום ג' להיום ה"נ דכוותי': | |||
'''{{עוגן1|אין}} מזין עליו.''' לפום ריהטא משמע דאין ידוע לנו שנטמא במת אלא ע"פ דאי בדאיכא עדים שנטמא במת מסתמא ידוע להם אימת ניטמא ואם היו' יום ג' או ז' לטומאתו או לא והשתא ק"ל אמאי לא מהמן ע"ה לומר דהיום יום ג' או ז' לטומאתו במיגו דאי בעי לא אמ' כלל שנטמ' במת וה"ל הפה שאסר הוא הפה שהתיר. מיהו י"ל דמיירי שנטמא בפני עדים אבל א"י אם היום יום א' לטומאתו או יום ג' ואל תתמה ע"ז דהא תני עד שיעשו בפנינו ג' וז' ול"ל דתני ושביעי כיון דתני ג' הא כיון דעשה לפנינו ג' ממילא יום ז' ידוע הוא מעצמו לפי חשבון הימים א"ו לאפוקי שאם עשו לפנינו יום ג' ושכחו וא"י כמה ימים יש מהזאת יום ג' להיום ה"נ דכוותי': | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־14:51, 19 במאי 2024
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד חי' הלכות מהרש"א טורי אבן רש"ש |
הא דא' מעול' לא הטבלתי וכו'. ק"ל אמאי לא מהימן לומר הטבלתי ולא הטבלתי בכלי שאין בפיו כשה"נ במגו דאי בעי אמ' לא הטבלתי כבת"כ וה"נ קשה אברייתא דא"נ לומר הוכשרו אבל לא נטמאו אמאי להימיני' במיגו דא בעי א' לא הוכשרו. והא ל"ל דהא דהטבלתי וכן דא"נ לומר הוכשרו מי מיירי בדידעי' ע"פ אחרים שראו שטבל כבת"כ ושראו שהוכשרו אבל לא ידעי אי טמא או לא ואי טבל בכלי שאין בפיו כשה"נ או לא ליתא מדנקט הטבלתי אבל ל"ה בכלי וכו' משמע דלא ידעי' דטבל כבת"כ אלא ע"פ וה"נ קתני דא"נ לומר הוכשרו משמע דל"י דהוכשרו כי אם על פיו אפ"ה אינו נאמן בהא דאמר אבל לא נטמא. ועוד אי ס"ד דמיירי בידעינן על פי אחרים שהטביל כלי בתוך כלי וכן שהוכשרו אדמפליג בין או' ל"ה לאומר הטבלתי אבל ל"ה בכלי כו' וכן בין אומר ל"ה ובין אומ' הוכשרו ול"נ לפלוג בדידי' באומ' הטבלתי והוכשרו דבדידעי זה ע"י אחרים א"נ לומר ל"ה בכלי וכו' א"נ לא נטמאו ובדלא ידעי אלא ע"פ עצמו נאמן וכ"ש הא. א"ו אפי' ע"פ עצמו אינו נאמן ואמאי נהימני' במיגו:
מיהו בהא דהוכשרו אבל ל"ל י"ל דה"ט דא"נ משום דע"ה אינו בקי בהלכות טומאה וטהר' ושמא נטמא וסבר שלא נטמא אבל הא דהטבלתי קשה אמאי א"נ במיגו דהא וודאי לא ידעי' אי טבל אי לא טבל. וי"ל דה"ט דא"נ לומר ל"ה כיון דבשעת טבילה לא ידע דא"מ בכלי שאין בפיו כשה"נ אע"ג דא' ל"ה לאו כלום הוא דכל מילתא דלא רמיא עלי' דאנשי חיישינן דילמא עביד ולאו אדעתי' ודמיא להא דאמ' בפ"ק דחולין (דף ט) כל טבח שא"י ה"ש אסור לאכול משחיטתו ופי' המפ' דאפי' אי שאלי לי' אי שהה או דרס וא' לא דכיון דל"י בשעת שחיטה לה' שחיטה ה"ל מילתא דלא רמי' דדילמא עביד ולאו אדעתי' וה"נ דכוותי' והשתא האי והתניא דמייתי מיני' סיעתא לרבא במכ"ש מ"ל מיהו ל"ד הא להאי דפ"ק דחולין כ"כ:
אין מזין עליו. לפום ריהטא משמע דאין ידוע לנו שנטמא במת אלא ע"פ דאי בדאיכא עדים שנטמא במת מסתמא ידוע להם אימת ניטמא ואם היו' יום ג' או ז' לטומאתו או לא והשתא ק"ל אמאי לא מהמן ע"ה לומר דהיום יום ג' או ז' לטומאתו במיגו דאי בעי לא אמ' כלל שנטמ' במת וה"ל הפה שאסר הוא הפה שהתיר. מיהו י"ל דמיירי שנטמא בפני עדים אבל א"י אם היום יום א' לטומאתו או יום ג' ואל תתמה ע"ז דהא תני עד שיעשו בפנינו ג' וז' ול"ל דתני ושביעי כיון דתני ג' הא כיון דעשה לפנינו ג' ממילא יום ז' ידוע הוא מעצמו לפי חשבון הימים א"ו לאפוקי שאם עשו לפנינו יום ג' ושכחו וא"י כמה ימים יש מהזאת יום ג' להיום ה"נ דכוותי':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |