עריכת הדף "
תפארת ישראל - יכין/תענית/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} {{עוגןמ|א}} '''מאימתי מזכירין גבורת גשמים''' <br> לומר משיב הרוח באתה גבור. ונקרא גבורות. משום דהגשם, א' מגבורות הקב"ה הוא. ולא קאמר זוכרין. דקמ"ל דאין להזכיר משיב הרוח עד שהכריז השמש והזכיר את הצבור לאמרו כמ"ש בירושלמי [וכ"כ אין פוסקין מלומר משיב הרוח בפסח, עד המנחה, שאז כבר שמעו שפסק הש"ץ מלאמרו במוסף [קי"ד]. או נ"ל, דזוכרין הוה משמע בלב [כמגילה י"ח א']. ואילה"ק מפסחים [ק"ו א'] דאמרינן זכריהו על היין. נ"ל דהתם שאני, מדכתיב לקדשו, היינו בקידש באמירה, וכן אמרינן במכילתא, לקדשו בברכה. ובני הרב המאה"ג מהו' ברוך יצחק שליט"א עוררני לזה]: {{עוגןמ|ב}} '''רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג''' <br> בשחרית יום א' של סוכות. דבחג נדונין על הגשמים, ובשחרית נוטלין הלולב לרצות על הגשמים: {{עוגןמ|ג}} '''רבי יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג''' <br> ר"ל במעריב שקודם שמיני עצרת [תוס' דב"ב ד"ה משעת. ומסתמא ר' יהושע דמשנה כרבי יהושע דברייתא ס"ל. אבל אי"ל דפליג, ור' יהושע דמתניתין אשחרית דשביעי קאמר וכדמשמע לכאורה מלקמן [ד"ג א'] דקאמר הי ר' יהושע וכו'. ליתא, דהרי גשמים בחג סימן קללה עדיין בז'. ואי"ל דבשחרית של ח' קאמר. זה אינו אחרון של חג. ותו דהרי אסור להזכיר עד שיכריז ש"ץ כמ"ש בירושלמי, ואיך יפסיק בשחרית בין גאולה לתפלה. ואת"ל הרי ר"א דקאמר ביום א' דסוכות מזכיר, ומלולב גמר לה, א"כ ודאי או דפליג אהך דירושלמי דאסור להזכיר קודם הזכרות הש"ץ, או דס"ל דלצורך רבים מותר להפסיק בין גאולה לתפלה. וא"כ ר' יהושע נמי אפשר דפליג אירושלמי כר"א. ליתא, דר"א אפשר דס"ל דבמוסף של יום א' מתחיל להזכיר, אבל רבי יהושע אי ס"ל דבמוסף של שמיני עצרת מתחיל להזכיר א"כ היינו כר' יודא, ובש"ס קאמרינן דר' יודא פליג אר' יהושע דמתניתין. ותו הרי ע"כ צ"ל דלר' יהושע במעריב של ש"ע מתחיל להזכיר, דהרי כל עיקרו טעמו של רבי יהושע שסתר דברי ר"א, הוא משום דגשמים בחג סימן קללה, והרי גם במעריב של ש"ע תו אינן קללה. אע"כ כדאמרן]: {{עוגןמ|ד}} '''הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג''' <br> כסוכה ספ"ב: {{עוגןמ|ה}} '''אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו''' <br> ר"ל לא אמרתי שיתפלל על הגשמים בחג לומר ותן טל ומטר רק אמרתי שיזכיר אז שיש כח ביד ה' להוריד גשמים, משום דאז זמן גשמים: {{עוגןמ|ו}} '''אם כן לעולם יהא מזכיר''' <br> אפילו בקיץ. אפשר שיוריד גשמים בגבורתו ית' מדמזכירין מדת יום בלילה מה"ט [כברכות י"א ב'], אלא דהכא שאני דהוא סימן קללה בקיץ. ור"א ס"ל דבאמת בכל השנה אם רוצה להזכיר מזכיר רק קודם שישאל הגשמים חובה לו לרצות על הגשמים כמו שמרצה בזמן ההוא בלולב: {{עוגןמ|ז}} '''אין שואלין את הגשמים''' <br> לומר ותן טל ומטר: {{עוגןמ|ח}} '''אלא סמוך לגשמים''' <br> ר"ל אף דפליגי רבי אליעזר ור"י בהזכרת משיב הרוח, עכ"פ בשאלה מודו דאינה רק בזמן רביעה המפורש לקמן [במ"ג]: {{עוגןמ|ט}} '''האחרון''' <br> המתפלל מוסף: {{עוגןמ|י}} '''הראשון''' <br> המתפלל שחרית: {{עוגןמ|יא}} '''האחרון אינו מזכיר''' <br> והכי קיי"ל [א"ח קי"ד]. מיהו בתפלת לחש יאמרו הצבור משיב הרוח במוסף שמיני עצרת ובמוסף פסח: {{עוגןמ|יב}} '''עד אימתי שואלין את הגשמים רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח''' <br> כמו שמתחיל משה"ר באחרון דסוכות, כך יסיים באחרון דפסח. ואע"ג דלעיל לא קאמר ר' יודא הכי. תרי תנאי אליבא דר"י: {{עוגןמ|יג}} '''ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון''' <br> דר"ל בניסן, אלמא דבכל חדש ניסן עדיין הגשמים סימן ברכה: {{עוגןמ|יד}} '''בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים''' <br> לומר ותן טל ומטר: {{עוגןמ|טו}} '''רבן גמליאל אומר בשבעה בו חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת''' <br> ר"ל משום שהעולי רגלים חייבים להשהות בירושלים כל ימי החג [כסוכה מ"ז א' ותוס' שם ד"ה לינה. ובר"ה ד"ה א', ואשתמיטתה לרתוי"ט ד"ה כדי]. להכי לא רצו להתפלל על הגשמים שיעכבום בשובם, לביתם, ואיחרו מלשאל גשמים, עד כדי שיגיע היותר חלש מהם, למקום היותר רחוק מירושלים דהיינו פרת שהוא בצפון א"י, ואותו הגבול היה היותר מרוחק משאר הגבולים מירושלים, דהרחוק ביותר פטור מלעלות לרגל [כפסחים ד"ע ע"ב]. והכי קיי"ל גם השתא. מיהו אנן בח"ל מתחילין לשאל בערבית של יום ס' אחר התקופה. ויום התקופה הוא בכלל הס' [קי"ז]. ואם צריכים לגשמים לא יתפללו על הגשם בשמינה עשרה, רק כל יחיד יבקש על זה בשומע תפלה [ט"ז שם]: {{עוגןמ|טז}} '''התחילו היחידים''' <br> ר"ל ת"ח גדולים חייבים. אבל תלמידים רשאים להתענות: {{עוגןמ|יז}} '''מתענין שלש תעניות''' <br> ב' ה' ב': {{עוגןמ|יח}} '''אוכלין ושותין משחשיכה''' <br> קודם התענית: {{עוגןמ|יט}} '''בית דין גוזרין שלש תעניות על הצבור''' <br> ב' ה' ב': {{עוגןמ|כ}} '''אוכלין ושותין משחשיכה''' <br> ליל שלפני התענית עד עלות השחר, כל שלא יישן שינת קבע. וכן בכל תענית. ובהתנה מותר אפילו יישן. וי"א דבשתייה א"צ תנאי. וראוי להחמיר, אם לא שרגיל לשתות אחר השינה [תקס"ד]: {{עוגןמ|כא}} '''אוכלין ושותין מבעוד יום''' <br> ר"ל מפסיקין מלאכול מבעו"י קודם ליל שלפני התענית: {{עוגןמ|כב}} '''ואסורין''' <br> ביום התענית: {{עוגןמ|כג}} '''וברחיצה''' <br> בחמין וכל הגוף. אבל מקצת הגוף בחמין, או כל הגוף בצונן, מותר: {{עוגןמ|כד}} '''ונועלין את המרחצאות''' <br> החמין [תקע"ו]: {{עוגןמ|כה}} '''בית דין גוזרין עליהם עוד שבע''' <br> ב' ה' ב', ה' ב' ה', ב': {{עוגןמ|כו}} '''שהן שלש עשרה תעניות על הצבור''' <br> ואין גוזרין יותר: {{עוגןמ|כז}} '''הרי אלו יתרות על הראשונות''' <br> בדברים שהן עשה ובפרסום מאד: {{עוגןמ|כח}} '''שבאלו מתריעין''' <br> בשופרות בתפלה [וכפ"ב]. ונקט מתריעין משום דהתרועה הוא עיקר מה שציותה תורה הרעותם בחצוצרת ונזכרתם, והתקיעה טפל לה: {{עוגןמ|כט}} '''בשני''' <br> ר"ל כל תענית מהן שהיה ביום ב' בשבוע: {{עוגןמ|ל}} '''מטין עם חשיכה''' <br> ר"ל פותחין קצת דלת החנות לפנות ערב, מדצריכים לקנות לאכילה: {{עוגןמ|לא}} '''ובחמישי מותרין''' <br> לפתוח החנות לגמרי כל היום: {{עוגןמ|לב}} '''ממעטין במשא ומתן''' <br> מלקנות צרכי חופה דוקא [תקנ"א]: {{עוגןמ|לג}} '''בבנין''' <br> בית חתונה: {{עוגןמ|לד}} '''ובנטיעה''' <br> אילן לטייל תחתיו. ול"נ דהיינו אילן שהיו רגילין לנטעו ביום שיולד ילד [כגיטין נ"ז א']: {{עוגןמ|לה}} '''באירוסין''' <br> שלא יארסו כלל: {{עוגןמ|לו}} '''ובנשואין''' <br> ובלא קיים פריה ורביה שרי: {{עוגןמ|לז}} '''כבני אדם הנזופין למקום''' <br> ר"ל כאילו נגערו מהקב"ה: {{עוגןמ|לח}} '''עד שיצא ניסן''' <br> של תקופה. דהיינו ל' יום אחר תקופת ניסן. ולדידן שזמן גשמים שלנו בקיץ, כשהגיע זמן הגשמים ולא ירדו, מתענין היחידים כלעיל, ושוהין ו' ימים, ואח"כ ב"ד גוזרין הי"ג תענית כלעיל. רק שבתענית ח"ל א"צ להפסיק מבעו"י [תקע"ה]: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה 2-3
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כ
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/תפארת ישראל - יכין
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל מפרשי המשנה/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל משנה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל משנה/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:עוגן מספור
(
עריכה
)
תבנית:עוגןמ
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשי הש"ס תחתון
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף