תפארת ישראל - יכין/תענית/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תפארת ישראל - יכיןTriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


חומר עזר

דפים מקושרים

(א) מאימתי מזכירין גבורת גשמים
לומר משיב הרוח באתה גבור. ונקרא גבורות. משום דהגשם, א' מגבורות הקב"ה הוא. ולא קאמר זוכרין. דקמ"ל דאין להזכיר משיב הרוח עד שהכריז השמש והזכיר את הצבור לאמרו כמ"ש בירושלמי [וכ"כ אין פוסקין מלומר משיב הרוח בפסח, עד המנחה, שאז כבר שמעו שפסק הש"ץ מלאמרו במוסף [קי"ד]. או נ"ל, דזוכרין הוה משמע בלב [כמגילה י"ח א']. ואילה"ק מפסחים [ק"ו א'] דאמרינן זכריהו על היין. נ"ל דהתם שאני, מדכתיב לקדשו, היינו בקידש באמירה, וכן אמרינן במכילתא, לקדשו בברכה. ובני הרב המאה"ג מהו' ברוך יצחק שליט"א עוררני לזה]:


(ב) רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג
בשחרית יום א' של סוכות. דבחג נדונין על הגשמים, ובשחרית נוטלין הלולב לרצות על הגשמים:


(ג) רבי יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג
ר"ל במעריב שקודם שמיני עצרת [תוס' דב"ב ד"ה משעת. ומסתמא ר' יהושע דמשנה כרבי יהושע דברייתא ס"ל. אבל אי"ל דפליג, ור' יהושע דמתניתין אשחרית דשביעי קאמר וכדמשמע לכאורה מלקמן [ד"ג א'] דקאמר הי ר' יהושע וכו'. ליתא, דהרי גשמים בחג סימן קללה עדיין בז'. ואי"ל דבשחרית של ח' קאמר. זה אינו אחרון של חג. ותו דהרי אסור להזכיר עד שיכריז ש"ץ כמ"ש בירושלמי, ואיך יפסיק בשחרית בין גאולה לתפלה. ואת"ל הרי ר"א דקאמר ביום א' דסוכות מזכיר, ומלולב גמר לה, א"כ ודאי או דפליג אהך דירושלמי דאסור להזכיר קודם הזכרות הש"ץ, או דס"ל דלצורך רבים מותר להפסיק בין גאולה לתפלה. וא"כ ר' יהושע נמי אפשר דפליג אירושלמי כר"א. ליתא, דר"א אפשר דס"ל דבמוסף של יום א' מתחיל להזכיר, אבל רבי יהושע אי ס"ל דבמוסף של שמיני עצרת מתחיל להזכיר א"כ היינו כר' יודא, ובש"ס קאמרינן דר' יודא פליג אר' יהושע דמתניתין. ותו הרי ע"כ צ"ל דלר' יהושע במעריב של ש"ע מתחיל להזכיר, דהרי כל עיקרו טעמו של רבי יהושע שסתר דברי ר"א, הוא משום דגשמים בחג סימן קללה, והרי גם במעריב של ש"ע תו אינן קללה. אע"כ כדאמרן]:


(ד) הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג
כסוכה ספ"ב:


(ה) אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו
ר"ל לא אמרתי שיתפלל על הגשמים בחג לומר ותן טל ומטר רק אמרתי שיזכיר אז שיש כח ביד ה' להוריד גשמים, משום דאז זמן גשמים:


(ו) אם כן לעולם יהא מזכיר
אפילו בקיץ. אפשר שיוריד גשמים בגבורתו ית' מדמזכירין מדת יום בלילה מה"ט [כברכות י"א ב'], אלא דהכא שאני דהוא סימן קללה בקיץ. ור"א ס"ל דבאמת בכל השנה אם רוצה להזכיר מזכיר רק קודם שישאל הגשמים חובה לו לרצות על הגשמים כמו שמרצה בזמן ההוא בלולב:


(ז) אין שואלין את הגשמים
לומר ותן טל ומטר:


(ח) אלא סמוך לגשמים
ר"ל אף דפליגי רבי אליעזר ור"י בהזכרת משיב הרוח, עכ"פ בשאלה מודו דאינה רק בזמן רביעה המפורש לקמן [במ"ג]:


(ט) האחרון
המתפלל מוסף:


(י) הראשון
המתפלל שחרית:


(יא) האחרון אינו מזכיר
והכי קיי"ל [א"ח קי"ד]. מיהו בתפלת לחש יאמרו הצבור משיב הרוח במוסף שמיני עצרת ובמוסף פסח:


(יב) עד אימתי שואלין את הגשמים רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח
כמו שמתחיל משה"ר באחרון דסוכות, כך יסיים באחרון דפסח. ואע"ג דלעיל לא קאמר ר' יודא הכי. תרי תנאי אליבא דר"י:


(יג) ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון
דר"ל בניסן, אלמא דבכל חדש ניסן עדיין הגשמים סימן ברכה:


(יד) בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים
לומר ותן טל ומטר:


(טו) רבן גמליאל אומר בשבעה בו חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת
ר"ל משום שהעולי רגלים חייבים להשהות בירושלים כל ימי החג [כסוכה מ"ז א' ותוס' שם ד"ה לינה. ובר"ה ד"ה א', ואשתמיטתה לרתוי"ט ד"ה כדי]. להכי לא רצו להתפלל על הגשמים שיעכבום בשובם, לביתם, ואיחרו מלשאל גשמים, עד כדי שיגיע היותר חלש מהם, למקום היותר רחוק מירושלים דהיינו פרת שהוא בצפון א"י, ואותו הגבול היה היותר מרוחק משאר הגבולים מירושלים, דהרחוק ביותר פטור מלעלות לרגל [כפסחים ד"ע ע"ב]. והכי קיי"ל גם השתא. מיהו אנן בח"ל מתחילין לשאל בערבית של יום ס' אחר התקופה. ויום התקופה הוא בכלל הס' [קי"ז]. ואם צריכים לגשמים לא יתפללו על הגשם בשמינה עשרה, רק כל יחיד יבקש על זה בשומע תפלה [ט"ז שם]:


(טז) התחילו היחידים
ר"ל ת"ח גדולים חייבים. אבל תלמידים רשאים להתענות:


(יז) מתענין שלש תעניות
ב' ה' ב':


(יח) אוכלין ושותין משחשיכה
קודם התענית:


(יט) בית דין גוזרין שלש תעניות על הצבור
ב' ה' ב':


(כ) אוכלין ושותין משחשיכה
ליל שלפני התענית עד עלות השחר, כל שלא יישן שינת קבע. וכן בכל תענית. ובהתנה מותר אפילו יישן. וי"א דבשתייה א"צ תנאי. וראוי להחמיר, אם לא שרגיל לשתות אחר השינה [תקס"ד]:


(כא) אוכלין ושותין מבעוד יום
ר"ל מפסיקין מלאכול מבעו"י קודם ליל שלפני התענית:


(כב) ואסורין
ביום התענית:


(כג) וברחיצה
בחמין וכל הגוף. אבל מקצת הגוף בחמין, או כל הגוף בצונן, מותר:


(כד) ונועלין את המרחצאות
החמין [תקע"ו]:


(כה) בית דין גוזרין עליהם עוד שבע
ב' ה' ב', ה' ב' ה', ב':


(כו) שהן שלש עשרה תעניות על הצבור
ואין גוזרין יותר:


(כז) הרי אלו יתרות על הראשונות
בדברים שהן עשה ובפרסום מאד:


(כח) שבאלו מתריעין
בשופרות בתפלה [וכפ"ב]. ונקט מתריעין משום דהתרועה הוא עיקר מה שציותה תורה הרעותם בחצוצרת ונזכרתם, והתקיעה טפל לה:


(כט) בשני
ר"ל כל תענית מהן שהיה ביום ב' בשבוע:


(ל) מטין עם חשיכה
ר"ל פותחין קצת דלת החנות לפנות ערב, מדצריכים לקנות לאכילה:


(לא) ובחמישי מותרין
לפתוח החנות לגמרי כל היום:


(לב) ממעטין במשא ומתן
מלקנות צרכי חופה דוקא [תקנ"א]:


(לג) בבנין
בית חתונה:


(לד) ובנטיעה
אילן לטייל תחתיו. ול"נ דהיינו אילן שהיו רגילין לנטעו ביום שיולד ילד [כגיטין נ"ז א']:


(לה) באירוסין
שלא יארסו כלל:


(לו) ובנשואין
ובלא קיים פריה ורביה שרי:


(לז) כבני אדם הנזופין למקום
ר"ל כאילו נגערו מהקב"ה:


(לח) עד שיצא ניסן
של תקופה. דהיינו ל' יום אחר תקופת ניסן. ולדידן שזמן גשמים שלנו בקיץ, כשהגיע זמן הגשמים ולא ירדו, מתענין היחידים כלעיל, ושוהין ו' ימים, ואח"כ ב"ד גוזרין הי"ג תענית כלעיל. רק שבתענית ח"ל א"צ להפסיק מבעו"י [תקע"ה]:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.