עריכת הדף "
תורת הקנאות/סוטה/לח/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|'''דף ל"ח ע"א'''}} '''ובמדינה בכינויו.''' התוס' הביאו מרבינו הלל כגון אל אלהים צבאות ודחו זה ע"ש. וכן נ"ל מהמ"ר נשא [[במדבר רבה/יא|פ' י"א]] ששים גבורים סביב לה אלו ששים אותיות שבברכת כהנים. וסתמא צריך להיות כן גם כשאומרים בכינוי. ולא תמצא מספר ס' אותיות כשתאמר בכינוים הנזכרים. ובאלף דל"ת שוה לככתבו: '''כנגד כתפיהן.''' ב[[רד"ל/סוטה/לח/א|הגהת הרד"ל]] הביא מפי' הראב"ד לתמיד {{ממ|}} דברצו להגביה על ראשיהם ש"ד ועדיף טפי להגביה יותר לקיים וישא אהרן את ידיו כו' ע"ש. ומצאתי בא"ז הגדול חלק שני הלכות נשיאת כפים {{ממ|[[אור זרוע/ב/תיא|סי' תי"א]]}} שכ' דאין רשאים להגביה יותר מכנגד כתפיהן ע"ש. וצריך טעם להך איסור [ובלשון הא"ז אין לפרש רשאין חייבין. כעין שכ' התוס' בקדושין [[תוספות/קידושין/לג/א|ריש דל"ג]]]. ואולי משום דהגבהה על ראשיהן מראה ששכינה למעלה מידיו דלכך עושין כן במקדש שמברכין בשם המפורש כדפרש"י הכא. וכשיעשה כן במדינה מיחזי כיוהרא לומר ששכינה למעלה מידיו. גם יש חשש שיברך בשם המפורש כבמקדש וצריך שינוי והכירא בענין הגבהת הידים. וב[[באר שבע/{{כאן}}#|ב"ש]] הקשה דליתסר גם לכהנים הדיוטים להגביה ידיהם ע"ג ראשיהם מפני התפילין שבראשיהם ככ"ג מפני הציץ דהא בסוף פ' הקומץ {{ממ|}} עביד ק"ו לאסור היסח הדעת בתפילין שיש בהן כמה אזכרות מציץ שאין בו אלא אזכרה אחת ותי' דאינו ק"ו גמור מדאורייתא אלא מדרבנן משום דאין השם בגלוי בתפילין כבציץ ע"ש. ולכאורה אכתי קשה דכמו דעבדינן הק"ו מדרבנן מיהו לענין איסור היסח הדעת תפילין מציץ כן נעביד לענין איסור הגבהה על־גבי ראשיהן. ואי משום כבוד השכינה שלמעלה מקשרי אצבעותיהם. הא לא חשו לזה בכ"ג משום הציץ. ולמ"ש ניחא די"ל דאי גם במקדש ישאו כהנים הדיוטים ידיהם כבמדינה ולא יהא היכר בענין הנשיאת־כפים בין מקדש למדינה תיפוק חורבא שיטעו לברך בשם המפורש במדינה ולכך לא חשו במקדש לתפילין ונושאין שם על־גבי ראשיהן [ולהיכר בכ"ג בין מקדש למדינה אין חשש כל־כך] ופי' ב[[תוספות יום טוב/סוטה/ז#|תוי"ט הכא]] בד"ה שנא' ודוק וצ"ע: '''ונאמר להלן אלה יעמדו לברך.''' הקשו ה[[תוספות/{{כאן}}#|תוס']] אדרבה ניליף מברהמ"ז דבכל לשון. ותי' דמסתבר טפי למילף ברכת כהנים מברכת ה"ג דבשתיהן הברכות עצמן מפורשות ולשון ברהמ"ז אינה מפורשת בתורה. והק' ה[[באר שבע/{{כאן}}#|ב"ש]] דב[[תוספות/סוטה/לג/א|דף ל"ג ע"א]] קיימו הגירסא ברהמ"ז מנלן משום דסד"א למילף ברהמ"ז מברכת ה"ג דבלה"ק הרי דאין לומר דשאני ברכת ה"ג שלשון הברכה מפורש משא"כ ברהמ"ז כו' ע"ש. ול"נ דאין כוונת התוס' דמפורש לשון הברכה ואינו מפורש א"א ללמוד זה מזה. אלא דהיכא לאפשר ללמוד מפורש ממפורש ומשאינו מפורש עליך ללמוד מדדמי ליה ממפורש מללמוד משאינו מפורש. וכעין דיבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/יז/ב|דף י"ז ע"ב]]}} דנין אחים מאחים ואין דנין אחים מאחיך אף דתני דבי רבי ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן זוהי שיבה זוהי ביאה ה"מ היכא דליכא דדמי ליה ובאיכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן ע"ש. וא"כ שפיר אמר לעיל ברהמ"ז מנלן דסד"א ליליף מברכת ה"ג אף שיהא אינו מפורש ממפורש כיון דליכא ברכה אחרת שאינו מפורש שיהא בכל לשון למילף ברהמ"ז מיני'. ומ"מ שפיר ילפי' הכא ברכת־כהנים מברכת ה"ג מפורש ממפורש מלמילף מברהמ"ז שאינו מפורש דמדדמי ליה טפי עדיף למילף כנ"ל פשוט: '''לשרתו ולברך בשמו מה משרת בעמידה אך מברך בעמידה.''' והק' ב[[קרן אורה/{{כאן}}#|ק"א]] ליתכשיר יושב בנשיאת־כפים בגבולין דהא בעבודה נמי יושב כשר בבמה כדאיתא ברפ"ב דזבחים {{ממ|}} לעמוד לשרת לפני ה' ולא בבמה כו' וצ"ל דבנשיאת־כפים דלאו עבודה היא לא מסתבר לחלק בין מקדש לגבולין כו' ע"ש. והנ"ל דמגופא דהך קרא מוכח דולברך בשמו דהוא גם בגבולין [כדהביא בק"א שם מקודם מהספרי זוטא {{ממ|}} בכל מקום אשר אזכיר את שמי אך בגבולין] אתקיש לשירות דבמקדש. מדכתיב הבדיל את שבט הלוי. והרי שירות בבמה כשר גם בזר כדאיתא התם בזבחים. ובמגן אברהם [[מגן אברהם/אורח חיים/קכח#|ריש סי' קכ"ח]] פלפל באיסור לזר לישא כפיו יעו"ש. וצ"ע דיתסר זר לנשיאת־כפים מאותו ההיקש דהוקש ברכה לשירות. ואיסור שירות לזר מפורש בתורה. ואף דבעל־מום כשר לנשיאת־כפים כדאיתא בתענית [[בבלי/תענית/כז/א|ריש דף כ"ז]] דאתקש לנזיר יעו"ש. הא כבר הביא בנודע ביהודה {{ממ|[[נודע ביהודה/קמא/אורח חיים/ה|קמא חלק אורח חיים סי' ה']]}} מסמ"ג {{ממ|}} דלענין עמידה הכתוב בהך קרא היקש גמור הוא ברכה לשירות ע"ש. וכיון דבקרא דלשרתו ולברך בשמו דקאי אכהנים שהם משבט לוי שהוזכר בקרא וה"ל ככתיב כהנים בהדיא בהך קרא ונימא דהוקש גם נשיאת־כפים דגבולין לשירות דבמקדש לאיסור זרות כמו דמקשינן לענין עמידה אף דלא נקיש לחיוב מיתה דאינו אלא בד' עבודות, עי' רמב"ם [[רמב"ם/ביאת מקדש/ט#ט|פ"ט מביאת מקדש ה"ט]]. ועי' בגבורות ארי בתענית [[גבורת ארי/תענית/כו/ב#|סוף דף כ"ו]] וצ"ע: '''ק"ל לר"י כו'.''' המשנה־למלך {{ממ|[[משנה למלך/תפילה/יד#ט|פי"ד מתפלה ה"ט]]}} כתב דפליגי בזה דת"ק יסבור דהגזרה־שוה מופנה ואין משיבין עליה ור"י יסבור דאינה מופנה ע"ש. והנ"ל דבלא"ה י"ל כיון דויברכם ודאי אינו מופנה דצריך לגופי'. ולא שייך מופנה אלא בכה תברכו [כיון דמפורש הברכה בקרא הי' סגי לכתוב אמור לב"י יברכך כו'] וה"ל מופנה מצד אחד דפליגי בנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/כב/ב|דף כ"ב ע"ב]]}} אי משיבין ע"ש. אך בסמוך מוקי כה תברכו לעשה יתירתא: '''וכתיב כל הימים.''' עיין מ"ש ה[[תוספות/{{כאן}}#|תוס']] דגם במוספין ובתמיד של בין הערבים היו נושאים כפיהם והרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/תפילה/יד#סוף|ספי"ד מתפלה]]}} כתב דבמקדש לא היו נושאים כפיהם אלא פעם אחת ביום אחר תמיד השחר. וב[[קרן אורה/{{כאן}}#|קרן אורה]] כתב דשיטת התוס' לא נתבאר בשום מקום ע"ש. ומצאתי בירושלמי [[ירושלמי/תענית/ד/א|רפ"ד דתענית]] כה תברכו את ב"י ע"כ בשחרית במוסף וישא אהרן את ידיו אל העם המקרא מסורס דצ"ל וירד כו' ואח"כ וישא כו' אלא מלמד שבירידתו למזבח הי' נושא את כפיו ומברך את העם. ופי' ה[[קרבן העדה/תענית/ד/א|קרבן־העדה]] לומר דאע"פ שנשא כפיו שחרית נשא שנית בשביל מוסף ע"ש. ומזה נראה כהתוס' ומסתמא גם בתמיד שבין הערבים היו נושאים כפיהם. ובמ"ש התוס' דהיו נושאים כפיהם אחר נתינת האיברים ע"ג הכבש, דהוא נגד מ"ש התוס' בברכות [[תוספות/ברכות/יא/ב|סוף דף י"א]] דלא היו אז נושאים כפיהם מדלא תנן ברפ"ד דתענית {{ממ|}} ד' פעמים אחד לפני הקטרה ואחד לאחר הקטרה. ב[[קרן אורה/{{כאן}}#|קרן אורה]] הכא כתב דאינו מובן ראייתם לשם לא איירי בנשיאת־כפים במקדש בשעת עבודה אלא בגבולין ובשעת תפילה ע"ש. והנה ב[[תוספות רבי יהודה החסיד/ברכות/יא/ב|תוס' ר"י חסיד]] וב[[תוספות הרא"ש/ברכות/יא/ב|תוס' הרא"ש]] בברכות שם הוכיח כן מדלא תנן ברפ"ד דתענית ובמקדש ד' פעמים אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה ע"ש. ופשוט שזהו נמי כוונת התוס' שלפנינו ולהתוס' דהכא דלא חשו לראי' זו. י"ל משום דלא חש התנא בתענית למינקט ענייני דמקדש [ובירושלמי [[ירושלמי/תענית/ד/א|ריש פ"ד דתענית]] דפריך וישא כפיו ואל יתפלל. אולי י"ל להתוס' דהכא דהיינו דיתקנו בגבולין נשיאת־כפים יתירה בלא תפלה נגד נ"כ יתירתא דהי' בתמיד השחר ב' נ"כ ומשני שאין לתקן נ"כ בלא תפלה. ותפלה אין להוסיף. אך זה רחוק מהפשט]. ומרש"י בקדושין {{ממ|[[רש"י/קידושין/עא/א#לצנועים|דף ע"א ע"א]]}} בד"ה לצנועים שבכהונה שכתב לברך בו העם שבמקדש לאחר עבודת צבור של תמיד של שחר. משמע דסובר כהרמב"ם ללא הי' נ"כ במקדש אלא פ"א ביום. ובמ"ש בק"א להרמב"ם בטעם דתקנו נשיאת־כפים בכל תפלה ובמקדש אינו אלא פ"א ביום. משום דבמקדש שאומרים השם ככתבו לרוב קדושתו העמידו על ד"ת לברך פ"א ביום ע"ש. לכאורה לפי"ז משמת שמעון הצדיק דפסקו לברך בשם המפורש כמש"ש הרמב"ם ה"י היה ראוי שישאו כפיהם גם במוסף ובתמיד דבין הערביים והרמב"ם לא חילק בזה. וצ"ל דלא רצו לשנות במקדש מכפי שנהגו מקודם: '''ואיתקש ברכה לשירות.''' בגבורות ארי רפ"ד דתענית {{ממ|}} הק' עמ"ש הרא"ש בסוף יומא {{ממ|}} דאין נושאים כפים בלילה מדאתקיש לשירות. דהא יש שירות דהקטר חלבים ואיברים בלילה כדתנן בריש ברכות ועבודה חשובה היא וזר חייב מיתה עליה וא"כ אף דאתקיש ברכה לשירות א"א ללמוד דאין נ"כ בלילה ע"ש. והנה בספרי כובע ישועה בבבא קמא [[כובע ישועה/בבא קמא/עב/ב#|דף ע"ב ריש ע"ב]] באיסור דתקרובות עכו"ם מדאתקיש למת. דתקשי להתוס' דב"ק דף י' בד"ה שהשור. דיש מת דמותר ואיך ניליף איסור תקרובות מהיקש דלמת וכתבתי מתשו' הרשב"א [[שו"ת הרשב"א/א/שסה|סי' שס"ה]] דע"כ למת האסור הוקש דאל"כ הקישא למאי ע"ש. והנה הכא ל"ש תי' זה דהא צריך היקש דברכה לשירות לשארי דברים כמו לפסול יושב ולהיתר כהן מברך בחרצן עי' תענית [[בבלי/תענית/כו/ב|סוף דף כ"ו]]. אך מ"ש שם דלמאי דקיי"ל לקולא ולחומרא לחומרא מקשי'. י"ל דכן היא המדה להקיש למת האסור לחומרא ע"ש. ה"נ כיון דהוקש ברכה לשירות ומ"ל שירות האסור בלילה כקבלה וזריקה מקשי' ברכה לזה להחמיר ולא להקטר חלבים דמותר בלילה ולהקל. וכ"ת מאי חזית למיקרי חומר מניעת נשיאת־כפים בלילה אימא איפכא דלהטיל עליו חיוב בלילה זה יקרא חומר. י"ל כיון דגם כשראוי נשיאת־כפים בלילה ולא ישא כפיו אינו עובר אלא בשוא"ת, ואם לילה אינו זמן נשיאת־כפים וישא כפיו יש הזכרת השם לבטלה במעשה [עי' מגן אברהם [[מגן אברהם/אורח חיים/קכח#|ריש סי' קכ"ח]] וב[[נודע ביהודה/קמא/אורח חיים/ו#|נוב"ק חא"ח סי' ו']]] חשיב הא דנימא דאין נשיאת־כפים בלילה צד החמור. ולכך באמת נקיש ברכה לשירות דזריקה וקבלה דאינו בלילה ועי' ב[[באר שבע/{{כאן}}#|ב"ש]]: '''ושמו את שמי, שמי המיוחד לי.''' והק' ב[[רש"ש/{{כאן}}#|הגהת הרש"ש]] מדאמר בת"כ בקדושים ולא תשבעו בשמי לשקר לפי שנאמר כו' מניין לרבות כל הכינויים ת"ל ולא תשבעו בשמי לשקר כל שם שיש לי ע"ש. והנ"ל דבהתורה והמצוה באילת השחר [[מלבי"ם/אילת השחר/תריב|סי' תרי"ב]] כתב דבמקום שהפעול נודע כו' וכן כשהפעול הוא שם העצם יבוא מלת את לרוב וכשאין הפעול נודע בא ברוב בלא מלת את כו' ולכך תמיד אמר יכבס בגדיו משום דאינו דוקא כלים שלובש אלא גם מה שנוגע והכינוי בגדיו אינו בדוקא אבל בבית המנוגע דמיירי דוקא בבגדים שלובש כתיב את בגדיו ע"ש. וה"נ בלא תשבעו בשמי אף שבא בכינוי היו"ד שם שלי. כיון דנקרא גם בכינויו. אין בשמי מגדר שם המיוחד דוקא. וה"נ אי הוי כתיב ושמו שמי כו' היה משמע גם כינויו אבל כיון דכתיב את שמי ואת בא לציין ולסמן העלם בדיוק יותר לכך מפרשינן ליה על שם המפורש דהוא מסומן יותר משמותיו ית': '''או אינו אלא פנים כנגד עורף.''' פרש"י שאין הצבור צריכין להסב פניהם לצד הכהנים. ודקדק מזה במאמר מרדכי {{ממ|[[מאמר מרדכי/אורח חיים/קכח#כא|סי' קכ"ח ס"ק כ"א]]}} דלזה שהכהנים יחזרו פניהם כלפי העם ל"צ שום לימוד דפשיטא כשהכהנים מחזירין ערפם נגד הציבור נראה שאין מברכים אותם ע"ש. והמאירי מפרש דהלימוד הוא על הכהנים שיחזרו פניהם כלפי העם ע"ש. והנ"ל דב[[בבלי/סוטה/לח/ב|ע"ב]] איתא עם שאחורי הכהנים אינם בכלל ברכה. וזה לא מצינו דכשעורפי העם נגד הכהנים שלא יהיו בכלל ברכה אע"ג דהמצוה שיהא פנים נגד פנים. ומשמע דכשעורפי הכהנים כלפי העם גרע מאם הי' עורפי העם כלפי הכהנים ומשמע כפרש"י: '''או אינו אלא בלחש.''' הקשו התוס' אמאי לא נפ"ל מגז"ש דה"ג וכתבו דל"צ אלא לר"י דלא יליף מגז"ש אלא מכה. ולענ"ד צ"ע דל"ש להק' תפ"ל מגז"ש אלא אי הוי מצריך איזה יתור למילף על קול רם דתקשי ל"ל היתור. אבל הילפותא מאמור להם כאדם האומר לחבירו אינו מאיזה יתור בקרא אלא ממשמעותא דגם להך תנא ניליף מאמור להם כאדם האומר לחבירו להא דצריך פנים נגד פנים וכן להא דאחת מג' עשה דיעבור כשלא יעלה לדוכן כדאיתא בע"ב. אלא דהא נמי משמע שלא יהא בלחש. וכן למה שמגי"ה הבאר־שבע בגמרא אמור להם שיהא כל הקהל שומע כדאיתא בספרי ע"ש. נמי הוי זה משמעות ובודאי עדיף הלימוד ממשמעות הכתוב מהלימוד דגז"ש וניחא גם לת"ק דר"י. ואין סברא דקושיית התוס' על הס"ד דלא ידע עדיין מהלימוד מקרא וצ"ע: '''לשנים קורא כהנים.''' בתבואת שור [[תבואות שור/יורה דעה/יט#יג|סי' י"ט ס"ק י"ג]] כתב דגם מלה אחת הוי הפסק מדכתבו הפוסקים ד'הביאו לשחוט' לא חשיב הפסק משום דהוי לצורך שחיטה אלמא ב' מלות חשיב הפסק אף דהוא פחות מכ"ד וה"נ מלה א' ע"ש. וה"ל להביא ראי' מדנו"נ התוס' והרא"ש בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/לד/א|דף ל"ד ע"א]]}} בהא דקריאת ש"צ כהנים דהוי הפסקה לתפלה ע"ש. וזה אינו רק מלה א' ועי' בספרי כובע ישועה בבבא קמא [[כובע ישועה/בבא קמא/עג/ב|דף ע"ג ריש ע"ב]]]. ובמ"ר נשא [[במדבר רבה/יא|פ' י"א]] איתא צ"ל להם החזן כהנים ברכו. ולפי"ז ב' מלות הוי והפוסקים נקטו כבש"ס דילן: '''ואמר רב חסדא נקטינן כהן קורא כהנים כו'.''' ב[[באר שבע/{{כאן}}#|ב"ש]] הק' מירושלמי דפ' א"ע {{ממ|}} דאר"ח צריך שיהא החזן ישראל וכתב דאפשר תרי רב חסדא הוי או שחזר בו. ובסדר הדורות סדר תנאים ואמוראים [[סדר הדורות/תנאים ואמוראים/ח|סוף אות ח']] הביא להב"ש וכתב עליו דודאי לכתחילה יראו שהקורא כהנים יהיה ישראל ואי אין שם ישראל ה"א דלא יקרא כהן כהנים כמו באין רק כהן אחד דאין קוראים כהנים לכ"א נקטי' ודכהן קורא ג"כ כהנים עכ"ד. וא"י כוונתו דנראה דרצה ליישב הסתירה והלא הא דאין ישראל קורא כהנים הוא מסקנת דברי רב חסדא וזהו היפך ד' רב חסדא דירושלמי דהחזן צ"ל ישראל. ובעיקר הקושיא כבר כתבו התוס' בכתובות {{ממ|[[תוספות/כתובות/קב/א#אליבא|דף ק"ב ע"א]]}} סד"ה אליבא לענין סתירה בדברי רבי יוחנן מבבלי לירושלמי. דאין לחוש דבכמ"ד פליגי אגמרא שלנו ע"ש. וכזה י"ל דפליגי בשיטת ר"ח. ולולא דמסתפינא הייתי אומר דאולי מחלק ר"ח מאיזו סברא לומר דקריאת כהני מקודם צ"ל דוקא בכהן. וקריאת ברכת כהנים מלה במלה צ"ל דוקא בחזן ישראל. וכ"ת כיון דהא דמקרין ברכת־כהנים מלה במלה נדרש מאמור להם כמ"ש הטור [[טור/אורח חיים/קכח#|סי' קכ"ח]] והוא מהספרי כמ"ש הב"י וקריאת כהנים דמקודם ג"כ נדרש מאמור להם. ואיך נחלק בניהם לענין מי הוא המקרא. הנה במג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/קכח#כ|שם סק"כ]] כתב דבכהן אחד שאין קוראין לו כ"ע מודים דמקרין ליה יברכך ע"ש. וא"כ י"ל כמו דמחלקינן בין ב' הקריאות לענין כהן אחד. אולי מחלק רב חסדא ג"כ בין הקריאות הללו לענין כהן וישראל המקרא וצ"ע: {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:-
(
עריכה
)
תבנית:Min
(
עריכה
)
תבנית:Plainlinks
(
עריכה
)
תבנית:Str find
(
עריכה
)
תבנית:Str len
(
עריכה
)
תבנית:Str mid
(
עריכה
)
תבנית:Str mid/core
(
עריכה
)
תבנית:Trim
(
עריכה
)
תבנית:Yesno
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ביאורים
(
עריכה
)
תבנית:בלי סוגריים מרובעים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:גרסינן
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה בבלי
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט בבלי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:ממ
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/בבלי ומפרשיו
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/מסכת
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/תנ"ך ומפרשיו
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מפרשי האוצר
(
עריכה
)
תבנית:מפרשי האוצר קינון 4
(
עריכה
)
תבנית:מפרשי האוצר קינון 8
(
עריכה
)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/תורת הקנאות
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ספריא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אבן עוזר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אברהם את עיניו
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אוצר חיים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אסיפת זקנים זבחים סרוק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/באר אברהם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/באר שבע
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/בית ישראל (קאזניץ)
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/בית מאיר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/גור אריה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/הגהות הלבוש ומפרשי הים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/הגהות הריצ"ד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/זרע ברוך
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/חכמת מנוח
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/חשק שלמה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/יד מרדכי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ילקוט אוצר הספרים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/יעב"ץ
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/לוית חן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מאבני המקום
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מהר"ם חלאווה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מחנה לוי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מים קדושים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מלחמות הלוים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחה חריבה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחם משיב נפש
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחת יהודא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מסילות הברזל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מראה כהן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מראה עינים השלם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/משה ידבר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/משכיל לאיתן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/נזר הקודש
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי ההפלאה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי השאגת אריה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי מהר"ם בן חביב
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי יעקב פיתוסי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי ישעיה פיק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי משה בצלאל לוריא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/פורת יוסף
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/פלגי מים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/צל"ח
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/קדשי דוד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רב נסים גאון
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי בצלאל רנשבורג
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי ברוך פרנקל תאומים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי מתתיהו שטראשון
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבינו חננאל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבנו גרשום
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רד"ל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רש"י
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רש"י כתב יד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רשב"ם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שדה יצחק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שיח השדה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שיח יצחק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/תולדות יעקב
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה בבלי
(
עריכה
)
תבנית:עמוד הבא
(
עריכה
)
תבנית:עמוד קודם
(
עריכה
)
תבנית:פורטדי
(
עריכה
)
תבנית:צוהד בבלי
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק1
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק2
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק3
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק4
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שולי הגליון
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשי הש"ס תחתון
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:Math
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:Yesno
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים2
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף