עריכת הדף "תועפות ראם/קסו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{תועפור|א}} '''שמטה ויובל כו'.''' אין לפרש דברי רבינו כפשטן דבהגיע שמטה שישלח אדם חפשי עבדו ושפחתו העברים דהרי כבר כ' רבינו לעיל בסי' הקודם דשמיטה אינה מוציאה עבדים ומש"כ בתורה ובשביעית יצא לחפשי פי' שביעית למקחו לא שנת השמיטה וע"כ כוונת רבינו ליובל לבד ומש"כ שמיטה ויובל היינו משום דטרם שנת היובל הוא שמיטה ופי' שמיטה ויובל שנת החמישים ותו לא ודלא כמש"כ בנדפס "יובל ושמיטה" ולפי"ז צ"ל בסמוך וכתיב ובשנה השביעית תשלחנו חפשי מעמך וגו' ור"ל למש"כ שם בענין והי' לך עבד עולם דהיינו עד עולמו של יובל וכן מש"כ ובמוכר עצמו כתיב כו' וגו' ר"ל ג"כ למש"כ שם בענין ועבדו לעולם והוא עד היובל.

ויותר נראה כאשר אמר לי {{אישים|ידידי הרה"ג וכו' מהרז"ו מנישוועז שליט"א}} דצ"ל בדברי היראים שביעית ויובל ור"ל במה שכ' שביעית כמש"כ בתורה ובשביעית יצא לחפשי דהיינו שביעית למקחו ופי' צוה הקב"ה בהגיע שביעית או יובל כו' או ע"כ בהפיל לו אחד מכ"ד ראשי אברים כו' ושפיר הביא אח"כ המקראות לזה וא"צ להגיה תיבת וגו' והמעתיק הראשון שראה תיבת שביעית בדברי רבינו חשב שהוא שנת השמיטה וכ' תמורת שביעית תיבת שמיטה ובאמת אינו כן והוא ברור.

ודע דבשו"ת הלק"ט {{ממ|[[שו"ת הלכות קטנות/ב/רצז|ח"ב שאלה רצ"ז]]}} כ' אם נשים חייבות בתקיעת שופר של יובל. תשובה אפשר דכיון דאיתנהו בשילות עבדים איתנהו נמי בתקיעת שופר אע"ג דאי לא תקעו נמי עבדים יוצאים כו' מ"מ שופר סימן לחירות הוא כו' א"כ אשה נמי מחייבא אע"ג דמ"ע שהז"ג הוא עכ"ל ואשתמיט' גמרא ערוכה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/ל/א|ר"ה ל' א']]}} דאמרו בבירור להיפך איתתא מי מחייבא ביוה"כ של יובל עיי"ש ואפשר לפרש מ"ש בגמ' שם איתתא מי מחייבא והא מ"ע שהז"ג היא כו' לא קאי אלא אתקיעת ראש השנה שבברייתא שם משא"כ ביובל כמש"כ ההלק"ט אפשר דכיון דאיתנהו בשילוח עבדים איתנהו נמי בתקיעת שופר.

והנה רבינו כלל כאן במצות שילוח עבדים שנצטוינו לשלם לעבד כנעני שחרור גופו בדמי עינו ושינו וכדברי הרמב"ן בסה"מ להרמב"ם עשין רל"ה ששתים מצות הן עיי"ש ועיין יד שאול ליו"ד {{ממ|[[יד שאול/יורה דעה/רסז#כד|סי' רס"ז סקכ"ד]]}} בזה ודקדק רבינו כאן ועבד כנעני גוי שגופו (כצ"ל) קנוי כו' וכ"כ רבינו בס"ס וכנעני גוי שגופו קנוי בעינו כו' והוא דלא כהרמב"ם [[רמב"ם/עבדים/ה#ה|פ"ה מהל' עבדים ה"ה]] והמחבר ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/רסז#כז|סי' רס"ז סעי' כ"ז]] שכ' אין יוצא בראשי אברים אלא עבדים שמלו וטבלו שהרי ישנן במקצת מצות אבל העבד שהוא בגיותו אינו יוצא בראשי אברים וביד שאול ליו"ד שם כתב ובאמת לא מצינו מקור לדברי הרמב"ם אלו עיי"ש וביראים הנדפס ליתא הנך תיבות שגופו קנוי ובאמת תיבות אלו מוכרחים לאפוקי עבדים שכירים בעלמא שאינם בדין זה ועיין בדברי רבינו לעיל {{ממ|[[ספר יראים/לד|סימן ל"ד]]}} שכתב ועבד ושפחה נקראים אחד מן האומות שנמכר לישראל שגופו קנוי לישראל כו' והן הן דברי רבינו כאן וא"כ י"ל דאין סתירה מהרא"ם לדברי הרמב"ם ודוק.

וראיתי להעיר כאן ע"ד רש"י בראשית {{ממ|[[רש"י/בראשית/ל#מג|ל' מ"ג]] ד"ה ושפחות ועבדים}} וז"ל מוכר צאנו בדמים יקרים ולוקח לו כל אלה וכתב ע"ד רש"י אלו {{אישים|הרה"ג וכו' מהור"ר מאיר צוקערמאן שליט"א ממחנינו}} בזה"ל מה דחקו לרש"י לומר שמכר צאנו "בדמים יקרים" ונ"ל כי ב[[בבלי/גיטין/נב/א|גיטין נ"ב א']] איתא שאין אפוטרופין דיתמי רשאין למכור שדות ולקנות עבדים כי שדות המה יותר טובים מעבדים וב[[בבלי/חולין/פד/א|חולין פ"ד א']] איתא בגמרא לעולם ימכור אדם שדה ויקח עתודים ואל ימכור עתודים ויקח שדה והשתא ומה שאין רשאין למכור צאן ולקנות שדה מכש"כ שאין רשאין למכור צאן ולקנות עבדים ואיך מכר יעקב צאן וקנה עבדים לכן כתב רש"י שמכר צאן בדמים יקרים ובאופן כזה רשאי למכור צאן ולקנות עבדים עכ"ל. ועיין ביאור הגר"א {{ממ|[[ביאור הגר"א/משלי/כז#כו|משלי כ"ז כ"ו]]}} עה"פ ומחיר שדה עתודים שפירש בזה"ל שעתודים תחליף על שדות ע"כ וצ"ל דר"ל למכור שדה וליקח עתודים כמבואר בדברי הגמרא ד[[בבלי/חולין/פד/א|חולין פ"ד א']].

ומדי דברי בו ראיתי להביא מה שאמר על דברי הגרש"ש {{ממ|[[רש"ש/מגילה/טו/א|מגילה ט"ו א']]}} במש"ש בגמרא וכל שפרט כו' לגנאי כו' בידוע שהוא רשע בן רשע וז"ל הגרש"ש ק"ל מן ויקח קרח בן יצהר כו' וכי גם שם נדרוש ח"ו כן כו'. ועז"א הרה"ג הנ"ל וז"ל ובאמת ל"ק כלל כי הגמרא אמרה כל שמעשה אבותיו סתומין ואין אנו יודעים מה היו מסתמא היו רשעים אבל בידועים לנו שהמה צדיקים אינו שייך כלל זה עכ"ל.

{{תועפור|ב}} '''אלא'''. כצ"ל.

{{תועפור|ג}} עיין בהגהות מצפה איתן ל[[מצפה איתן/נדרים/לא/ב|נדרים ל"א ב']].

{{תועפור|ד}} בגמרא רי"ש בנו של ריב"ב אבל רבינו כ' כגי' הת"כ אמר ר"י ב"ב.

{{תועפור|ה}} '''כמו שן ועין מה הן מום'''. כצ"ל. [הגרא"ד].


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}