עריכת הדף "תוספות רבי עקיבא איגר/סוכה/ב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

[אות יב] '''תי"ט סוף ד"ה אמר ר"י. דלא עדיף ממטה. ''' לענ"ד הא חזינן דקינוף עדיף ממטה דהרי מבואר בסוגיין בפ"ק דקינוף אע"ג דלא גבוה עשרה פסולה ואילו גבי מטה להדיא תרגמא שמואל דוקא בגבוה יו"ד אע"כ דקינוף גרע ממטה משום דלתוכו עשוי משא"כ במטה דלגבה עשוי בעינן דוקא שגבוה עשרה כמ"ש הר"ן בריש פרקין. וא"כ י"ל ה"נ לר"י דמטה כיון דלגבה עשוי לא מקרי קבע לגבי הישן תחתיה מה שאין כן בקינוף:

== ב ==

[אות יג] '''בהרע"ב ד"ה מדובללת. אלא קנה עולה כו'. ''' היינו שאין בין העולה ליורד ג"ט או שהעליונה רחב טפח והאויר התחתון ג"כ טפח דאמרי' חבוט רמי. כך מבואר בסוגיין ובש"ע:

== ז ==

[אות יד] '''בתוי"ט סוף ד"ה ב"ש פוסלין. הלכה כב"ש בתרוייהו. ''' ודעת תוספות {{ממ|[[תוספות/סוכה/ג/א#דאמר|ג. ד"ה דאמר]]}} דתרי טעמי נינהו, דבאינה מחזקת פסולה מדינא דהוי דירה סרוחה, ובסוכה גדולה ושולחנו בתוך הבית משום גזירה ואנן קי"ל כב"ש לענין אינה מחזקת אבל לא לענין הגזירה דשמא ימשוך עיי"ש{{הערה|וכ"כ הרא"ש {{ממ|[[רא"ש/סוכה/א/א|פ"א ס"א]]}} בשם רי"ץ גיאות, ר"ז הלוי ובעל העיטור. ועיין ר"ן {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/סוכה/יג/א|יג. מדפה"ר]]}} שכתב שאף אם טעם אחד להם עדיין אין להוכיח ממה שנפסקה הלכה כב"ש גבי סוכה קטנה שהלכה כמותם אף בסוכה גדולה, כיון שבסוכה קטנה מסתבר טפי למיגזר שמא ימשך כיון שאי אפשר למשוך שולחנו אצלו.}}. ונ"ל דבסוכה קטנה סמוך לסוכה גדולה וראשו ורובו בסוכה קטנה שאינו ז' על ז' ושולחנו בסוכה גדולה בזה הרי"ף לקולא ותוס' לחומרא, דלהרי"ף יצא דלא שייך למגזר שמא ימשוך דהא גם שלחנו בתוך סוכה כשירה, ולתוס' פסולה דמכל מקום הקטנה דירה סרוחה היא{{הערה|וכ"כ הבית הלוי {{ממ|[[בית הלוי/ג/נג|ח"ג סימן נג]]}} בהבנת הרא"ש בדברי הרי"ף, וכעי"ז הביא אופן נוסף בסוכה ו' על ו' ופסל יוצא ממנה ושולחנו תחת הפסל, שלהרי"ף ששיעור סוכה בו' על ו' הרי פסל היוצא ממנה חשיב פסל סוכה כסוכה וכיון ששולחנו תחתיו ליכא למיגזר שמא ימשך וכשר, משא"כ לדעת התוס' שעיקר שיעור סוכה בז' על ז'. אך הוכיח שם מדין סוכה העשויה כמבוי {{ממ|[[בבלי/סוכה/ז/א|ז.]]}} שצריך לעשות לה פס רחב ארבעה ומשהו פחות משלשה מהדופן כדי שיהיה לה דופן שלישית באורך ז' טפחים, אף ששם יש בתוך הסוכה מקום לשולחנו ומכל מקום בעי שיהיה שיעור הסוכה ז' על ז' אף דליכא למיגזר, והוכיח מזה שאף להרי"ף גדר הגזירה הוא שתקנו חכמים שיעור סוכה ז' על ז' ואף במקום דליכא למיגזר פסולה בפחות מכך, וכ"כ האבי עזרי {{ממ|סוכה פ"ו ה"ח}}.}}{{הערה|רבינו מפרש טעם הפסול מדאורייתא משום דירה סרוחה, ובלבוש {{ממ|[[לבוש/אורח חיים/תרלד#א|סימן תרלד סק"א]]}} כתב שכיון דכתיב בסוכות תשבו ואין משמעותו יוצא מפשוטו שהיא ישיבה ממש מדאפקיה רחמנא בלשון ישיבה ולא כתב תדורו, וכיון דבעינן תשבו כעין תדורו צריך להיות שם שולחן.}}:


{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}