עריכת הדף "תוספות יום טוב/שקלים/ג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''בשלשה פרקים כו'.''' כתב ה[[רע"ב/שקלים/ג#א|ר"ב]] לפי שהרחוקים לא הביאו וכו' אבל כנסום בעיירותיהם בראש חדש ניסן כדאיתא בפ"ק. ומיהו אפילו לא שקלו כלל יש להן חלק בקרבנות. כדפירש הר"ב ב[[רע"ב/שקלים/ג#ד|סוף פרקין]]: 

'''תורמין.''' דקדוק המלה כתבתי בריש מסכת תרומות בס"ד {{ממ|[[תוספות יום טוב/תרומות/א#א|פ"א מ"א]] ד"ה לא יתרומו}}: 

'''בפרוס הפסח.''' פי' ה[[רע"ב/שקלים/ג#א|ר"ב]] ט"ו יום קודם ויש לפרש ויום החג בכלל אלו הט"ו. אבל בפרוס החג יחול בא' בתשרי ואי אפשר לתרום כמו שאי אפשר לעשר כדלקמן במתניתין. ולפיכך כתב הרמב"ם ובראש חדש תשרי קודם יום טוב או אחריו. וכתב בכ"מ דס"ל דהקדימוהו דתנן לאו דוקא ע"כ. ומיהו נוכל לפרש דט"ו יום קודם החג ממש ויהיה יום אחרון של אדר ול"ה לספירת העומר ויום אחרון של אלול. וכן כתב הרמב"ם לענין מעשר ב[[רמב"ם/בכורות/ז|פ"ז]] מהלכות בכורות וזה ממה שצ"ע עליו שבהלכות בכורות מפרש יום ט"ו ואין יום החג בכלל ובשקלים מפרש בראש חדש ניסן ובר"ח תשרי קודם י"ט או אחריו כו'. ואי איתא דס"ל דאין יום החג בכלל ור"ח דנקט לאו דוקא אע"ג דזה בעצמו דוחק. אפ"ה, אי הכי לא היה צריך לפרש כלל, או אחריו: 

'''[*החג.''' עיין מ"ש במשנה ב' פ"ק דר"ה {{ממ|[[תוספות יום טוב/ראש השנה/א#ב|ד"ה ובחג]]}}]: 

'''והן גרנות למעשר בהמה.''' פירש ה[[רע"ב/שקלים/ג#א|ר"ב]] אבל קודם הפרק מותר לאכול כו' דמצוה בעלמא הוא לעשר בהמותיו דהעשירי קדש מאחר שקרא עליה שם. אבל הרשות בידו לאכלו בלא מעשר. לשון רש"י בסוף בכורות. ומ"ש אפילו הכי לא שחטי להו אינשי עד דמעשרן. וכתבו התוספות ואע"ג דלפני הזמן יכול לעשר ולשחוט ולמכור. כיון שקבעו חכמים זמן דרך הוא להמתין עד הזמן ולעשר הכל יחד. ע"כ. ומ"ש ניחא ליה כו' בדבר שאין חסר לו כלום. קשה קצת דהא ודאי חסר ליה האמורים שמקטירין על המזבח דבחולין הותרו לכל מלאכה. [*כל שכן האליה ויותרת הכבד דראוי אף לאכילה]. ובגמרא ליתא אלא ניחא ליה דליתעבד מצוה בממוניה. ויש לפרש בדבר שאין חסר בו כולי האי:

== ב ==

'''של שלש שלש סאין.''' כתב ה[[רע"ב/שקלים/ג#ב|ר"ב]] שה[[פירוש המשנה לרמב"ם/שקלים/ג#ב|רמב"ם]] כתב שממלאים שלש קופות גדולות של כ"ז סאין וכו' ובחנם דחק לומר כן [ע"כ] ואני אומר לא בחנם אלא על פי הירושלמי אמר כן דהכי איתא התם רבי זעירא שאל את רבי יאשיה כמה הוא שיעורן של שלש קופות אמר ליה נלמוד סתום מן המפורש תני ג' קופות של ג' ג' סאין של כ"ז סאין. ופי' הוא דשלש קופות דעליהן שאלו כמה הוא שעורן. על כרחך לאו אלו הנזכרים במשנה הן. דהא שעורן מפורש במשנה. אלא שלש קופות אחרות היו מלבד אלו ועליהן שאל. והשיב ילמד סתום מן המפורש דכיון דהני דמפורשין מחזיקין כל אחד ג' סאין ושלש פעמים תורמין הרי כ"ז סאין הלכך ודאי שלש קופות הראשונות מחזיקין כל כך שיוכלו לתרום מכולם כל הג"פ. ועיין בסוף פרקין. ולהרמב"ם תורמים את הלשכה דמתניתין על נטילת ממון מן הקופות הגדולות אומר כן. וכן פירש ב[[פירוש המשנה לרמב"ם/שקלים/ג#א|משנה דלעיל]]. [*ועיין ב[[פירוש המשנה לרמב"ם/שקלים/ג#ד|משנה ד']]] ובתוספות דפ"ב דקדושין דף נ"ד לא הזכירו אלא שלש קופות בלבד כפשטא דמתניתין וכפירוש הר"ב: 

'''וכתוב בהן אל"ף בי"ת גימ"ל.''' פירש ה[[רע"ב/שקלים/ג#ב|ר"ב]] לידע איזה נתרמה תחלה. וממנה היו קונים כו' שמצוה בראשון. כלומר שהראשון משובח. וכדאיתא במגילה בגמרא [[בבלי/מגילה/כא/ב|דף כ"א ע"ב]]: 

'''ולא במנעל ולא בסנדל.''' בגמרא פרק י"ב דיבמות דף ק"ב מייתי לה ומסיים בה לפי שאין נכנסין במנעל וסנדל לעזרה. [כדתנן סוף ברכות {{ממ|[[משנה/ברכות/ט#ה|פ"ט מ"ה]]}}] ופירש"י כתיב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/א#יב|ישעיה א' י"ב]]}} מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי: 

'''ואומר ומצא חן וגו'.''' מאי ואומר. ועוד דיהודה ועוד לקרא. ונראה לי דאי מקרא דמרע"ה הוי אמינא דדרך עצה טובה הוא דקאמר לבני גד ולבני ראובן. ואנן שצריך תנן. ואילו אינו אלא עצה טובה הל"ל שראוי. ת"ש ומצא וגו' שהוא לשון צווי. ואיכא נמי קרא שלישי והוא מוקדם לשל שהע"ה ביהושע {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/כב#כב|כ"ב כ"ב]]}} אלהים ה' [הוא] יודע וישראל הוא ידע. ובירושלמי הביאו ונראה לי דמתניתין לא הביאו לפי דאין ללמוד ממנו כלל אלא שבני גד וראובן הוצרכו בעל כרחם לברר דבריהם לפני בני ישראל כדי שיחדלו מלעלות עליהם לצבא כאשר אמרו. והירושלמי לא הביאו אלא לומר דמצינו כן בתורה. בנביאים. ובכתובים. והא דקאמר בירושלמי איזהו חמור שבכולם והייתם נקיים. היינו דאפילו נקיון בעלמא קאמר. שהוא פחות ממצא חן ושכל טוב:

== ג ==

'''[*שלש פעמים.''' פירש ה[[רע"ב/שקלים/ג#ג|ר"ב]] וכן דרך לשון חכמים ועיין מ"ש בס"ד במשנה י' פ"ג דפרה {{ממ|[[תוספות יום טוב/פרה/ג#י|ד"ה שלש פעמים]]}}]:

== ד ==

'''שמא ישכח ויתרום כו'.''' לא קאי אדסמיך ליה לא היה מחפה אלא ארישא קאי ומחפה בקטבלאות כדפירש ה[[רע"ב/שקלים/ג#ד|ר"ב]] אבל לפירש ה[[פירוש המשנה לרמב"ם/שקלים/ג#ד|רמב"ם]] קאי אדסמיך ליה לא היה מחפה. שהוא מפרש על פי דרכו שהיו שם עוד שלשה קופות גדולות ששם כנסו בתחלה בכל א' ט' סאין כדלעיל. וקאמר התנא דכשתורם השלש קופות קטנות תורם הקטנה הא' מהגדולה הא' ומחפה הגדולה ותורם הקטנה הב' מהב' הגדולה וגם היא מחפה ותורם הקטנה הג' מהגדולה הג' ולא היה מחפה כדי שתהיה ניכרת שבה סיים ויתחיל ממנה בתחילה בפעם שנייה כשיכנס קודם עצרת ולא יתרום בתחילה בפעם ההיא מאותה שתרם כבר בתחלה בפעם הראשונה. וכתב בחבורו שבעצרת מתחיל בשלישית. ומסיים בשניה ואינו מחפה אותה שנמצא כשתורם בחג שמתחיל בה ונמצא שתרם א' ב' ג' הקטנות מכל אחד מן הגדולות: 

'''לשם א"י וכו'.''' וכתב ה[[רע"ב/שקלים/ג#ד|ר"ב]] ומ"מ בכל פעם ופעם היו תורמין על שם כל ישראל על הגבוי ועל העתיד לגבות ופי' על הגבוי על שיש בלשכה ועל הגבוי שעדיין לא הגיע ללשכה ועל העתיד וכו'. רמב"ם [[רמב"ם/שקלים/ב#סוף|ספ"ב]] מה"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:תוספות יום טוב: שקלים]]