עריכת הדף "תוספות יום טוב/זבחים/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>

==א==
'''כל הזבחים.''' שם כולל כל הקרבנות הקריבים מבעלי חיים שנוהגים בו לדורות כאשר צונו השם. הרמב"ם בסוף הקדמה למסכת זו. ואף על פי שלשון זביחה לא נאמר בכתוב אלא בשלמים ועולות. שאותה תשובה שהשיב הראב"ע ככתוב בפירושו סוף פרשת יתרו {{ממ|[[אבן עזרא (הארוך)/שמות/כ#כא|שמות כ כא]]}} מפסוק וזבחת [עליו את] עולותיך [ואת שלמיך] עדיין לא נאמר חטאת ואשם. אבל השאלה אינה. לפי שלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד. והראב"ע בעצמו נשתמש בזה במקום אחר {{ממ|[[אבן עזרא/אסתר/ח#יז|אסתר ח יז]]}}. והעתקתיו ב[[תוספות יום טוב/תרומות/א#א|ריש מסכת תרומות]] ועיין [[תוספות יום טוב/חולין/ב#סוף|סוף פ"ב דחולין]]: 

'''שנזבחו שלא לשמן.''' עבודה קמייתא נקט [[תוספות רבי עקיבא איגר/{{כאן}}|°]]וה"ה קבלה והולכה וזריקה כדתני סיפא [מ"ד]. תוספות: 

'''כשרים.''' לשון הר"ב ויזרוק דמן ויקטיר אימוריהן. מסיים רש"י ולאכול את הנאכלים. ומ"ש הר"ב דבקדושתייהו קיימי בריש מנחות דייק לה הר"ב במתניתין גופה. ועיין מ"ש שם. [*ומה שכתב הר"ב ואם לאו שלא נשחט הזבח לשם בעלים. ול' הרמב"ם ששחט שלא לשמן או שלא לשם בעלים]. ומה שכתב הר"ב ודוקא קרבן יחיד שיש לו בעלים אבל קרבנות צבור כו' דייק ליה הרמב"ם מדתנן לבעלים.

{{עוגן1|וטעמא}} שכתב הר"ב שהשחיטה מושכתן. בגמרא {{ממ|[[בבלי/זבחים/ו/ב|דף ו' ע"ב]]}} ומשום דלב בית דין מתנה עליהן{{הערה|הרש"ש {{ממ|[[רש"ש/זבחים/ד/א#מה|ד.]]}} הביא דברי רבנו בביאור מקור דברי הרע"ב, ועיי"ש מה שכתב לפרש באופ"א ומה שהעיר בזה ע"ד הרמב"ם, מקור ד' הרע"ב, דתבר לגזיזיה בחיבורו {{ממ|[[רמב"ם/פסולי המוקדשין/טו#|פט"ו מהל' פסולי המוקדשין]]}}. עיי"ש כל דבריו.}}.

ומ"ש הר"ב ודוקא כששחטן בפירוש שלא לשמן וכו'. עיין בלשון התוספות שהעתקתי ב[[תוספות יום טוב/בבא מציעא/ג#סוף|סוף פ"ג דב"מ]]:

'''ומן החטאת.''' כתב הר"ב דבחטאת נמי כתיבי וכו' וזריקתו לשם חטאת. לאו דמשמע ליה מולקח אלא מייתי ליה בגמרא מוכפר עליו הכהן מחטאתו. שתהא כפרה לשם חטאת. ומ"ש הר"ב אבל שחט לשם חולין כשר כו' דכתיב ולא יחללו את קדשי בני ישראל כו'. אע"ג דהאי קרא לחייב מיתה בטבל דרשינן ליה [כמ"ש ב[[רע"ב/סנהדרין/ט#סוף|ספ"ט דסנהדרין]]] דלמא קדשי מיותר קא דריש. דהו"מ למכתב ולא יחללו את אשר ירימו. תוספות. ומ"ש הר"ב קדשים מחללים וכו'. לשון רש"י הכי דריש ליה אין דבר אחר מחלל את קדשי בני ישראל. ועיין במשנה דלקמן: 

'''הפסח בזמנו.''' פירש הר"ב כל זמן שחיטתו דהיינו מחצות היום כו' אבל. קודם לכן וכו' קי"ל כו' וכל דינו כשלמים כפירש"י. וכן כתבו התוספות {{ממ|[[תוספות/זבחים/ח/ב#|דף ח' ע"ב]]}} ועיין מ"ש ב[[תוספות יום טוב/פסחים/ה#ד|משנה ד' פ"ה דפסחים]]. ולבן בתירא דמשנה ג' דפסק הר"ב והרמב"ם כמותו. אפילו קודם חצות נמי. והיינו דהרמב"ם פירש כן במתניתין דהכא דזמנו יום י"ד כו' ומיהו לרש"י ותוספות אפשר לומר דאינהו ס"ל דאין הלכה כבן בתירא וכדעת הראב"ד בפט"ו מהל' פסולי המוקדשין. ול"ק מהא דתנן ב[[משנה/פסחים/ה#ג|משנה ג' פ"ה דפסחים]] דפסח ששחטו קודם חצות פסול דהתם לשמו ופלוגתא דלקמן בשלא לשמו. ועיין בריש מתניתין דלקמן: 

'''רבי אליעזר.''' ביו"ד גרסינן כדמוכח מתניתין [[משנה/תמורה/ג#ג|ג' פ"ג דתמורה]]: 

'''החטאת באה על חטא וכו'.''' איכא חטאת ואשם נמי דאין באין על חטא. חטאת יולדת ואשם מצורע. אלא משום דרובא אתו על חטא. משוי להו אהדדי. תוספות: 

'''אף האשם.''' כתב הר"ב וכתיב כחטאת כאשם ולרבנן למאי הלכתא אתקש אשם לחטאת. לומר לך מה חטאת טעונה סמיכה [דכתיב בה {{ממ|ויקרא ד}} וסמך את ידו על ראש החטאת]. אף אשם טעונה סמיכה. [[בבלי/זבחים/יא/ב|גמרא דף י"א עמוד ב']]: 

== ב ==

'''הנשחטים לשם פסח ולשם חטאת פסולים.''' דמצינו מותר פסח בא שלמים [כדתנן ספ"ב דשקלים] ואין מותר שלמים בא פסח. מה פסח שמותרה בא שלמים שחטה לשם שלמים פסול. שלמים שאין מותרן בא פסח. אם שחטן לשם פסח אינו דין שיהו פסולין. וכן מצינו בחטאת שמותרה בא עולה [כדתנן נמי התם] ואין מותר עולה בא חטאת וכו' בגמרא: 

'''{{עוגן1|לשם}} גבוה מהן כשרים וכו'.''' פירש הר"ב דכתיב ולא יחללו וגו' אשר ירימו במורם מהם אין מתחללין כו'. ודרשינן נמי לענין טבל במיתה [כמ"ש בספ"ט דסנהדרין] דאי להך דהכא לחוד הוא דאתא לכתוב קרא אשר הורמו. מאי אשר ירימו ש"מ תרתי. דבעתידים לתרום כו' דהיינו טבל. גמרא. ולטבל לחוד לא אתי דהא קדשי מיותר כמ"ש לעיל בשם התוספות{{הערה|בס' עוד יוסף חי {{ממ|למהר"י זרקא, נדפס מחדש בס' ועד לחכמים מחכמי תוניס, [[עוד יוסף חי/זבחים/יב/א|דף יב.]]}} כתב ע"ד רבנו בזה: ותמהני עליו דקדשי אצטריך להך דרשא דאין חולין מחללין קדשים כמו שכתבו התוס' אבל קדשים גופייהו דאין מתחללין בגבוה מהם מנ"ל הא, עיין מש"כ שם לפרש באופן אחר.}}. והקשה לי '''{{אישים|מהר"ר יצחק לוי}}'''{{הערה|בעירובין הביא רבנו {{ממ|[[תוספות יום טוב/עירובין/ח#ב|פ"ח מ"ב]]}} קושיא בשם מהר"ר '''יצחק מרלי הלוי''' ואולי הוא הוא. ואולי יתכן שהוא הגאון מהר"י הלוי, אחי ה[[ט"ז]] ומחבר [[שו"ת מהר"י הלוי]] ו[[שיח יצחק (דקדוק)|שיח יצחק]] שנדפס בהסכמת רבנו (פראג שפ"ח), ראו עליו: הרב משה דוד צ'צ'יק, רבי יצחק הלוי - אחי הט"ז, בתוך: ישורון יח, עמ' תתלג-תתלה. אולם לא ידענו ממקור אחר ומהסכמת רבנו הנז' שדברו פנים בפנים.}} דלעיל דרשינן ולא יחללו בדבר אחר, דלא כתיב בקרא, והכא דרשינן ולא יחללו במורם דבקרא. ותריצנא ליה דהכי איכא למדרש לקרא ולא יחללו את קדשי בני ישראל בדבר אחר. ואת אשר ירימו נמי אין מחללין. ומדהדר וכתב את גבי אשר ירימו משמע למדרש הכי דהא ה"מ למכתב ולא יחללו את קדשי ב"י אשר ירימו אלא קרא תרתי קאמר דלא יחללו קדשי בדבר אחר דהיינו חולין ואת אשר ירימו דהיינו במורם נמי אין מחללין: 

'''כשרים.''' בגמרא בעי רבי זירא אי כשרים [[תוספות רבי עקיבא איגר/{{כאן}}|°]]ועולים קאמר. ובתרתי פליגי. אי כשרים ולא עולים קאמר. ובגבוה [מודו רבנן ובנמוך] {{ממ|ונמוך}} פליגי דבנמוך פסולים לגמרי: 

'''קדשי קדשים.''' מפורשים ברפ"ה:

== ג ==

'''בן בתירא פוסל.''' פירש הר"ב הואיל ומקצת היום ראוי וכו' ולא דס"ל דכל היום כשר ומש"ה פוסל שלא לשמו. אלא איהו נמי פוסל פסח שנשחט קודם חצות כדתנן במ"ג פ"ה דפסחים. גמרא: 

'''מקובל אני.''' מסקינן בגמרא דגמרא גמירי ליה לבן עזאי ולית ליה טעמא בגוה. ומכאן ראיה למה שכתבתי במ"ב פ"ב דסוטה דגמירי לה לאו מסיני היא. ועיין במ"ג פ"ג דתמורה: 

== ד ==

'''או לשמן ושלא לשמן או שלא לשמן ולשמן וכו'.''' פירש הר"ב ואפילו עשה אחת מארבע עבודות הללו לשמן ושלא לשמן יחד כו'. עיין במ"ב פ"ה דפסחים. כי שם הארכתי. עוד עיין מ"ש במ"ח פ"ח דב"מ. ובמ"ג פ"ד דפרה: 

'''שהזבח נפסל כו' ובהלוך.''' פירש הר"ב והולכת הדם עבודה היא שהרי פסולה בזר כו' ש"מ דכל הכשר בזר לאו עבודה היא. וקשיא שחיטה דכשרה בזר כדתנן בספ"ג ותו בגמרא בפרקין דף י"ד ע"ב בהדיא אמרינן שחיטה לאו עבודה היא וכמו שאוכיח ג"כ בספ"ג דתמיד בס"ד וא"כ אמאי תפסל הזבח בשחיטה וי"ל דשאני שחיטה דבהנהו קראי דמעטיה רחמנא שלא לשמה בפסח. וחטאת. זביחה ושחיטה כתיב בהו בהדיא:

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תוספות יום טוב: זבחים]]</noinclude>