עריכת הדף "תוספות יום טוב/ברכות/ה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''כובד ראש.''' פירש ה[[רע"ב/ברכות/ה#א|ר"ב]] הכנעה. וכובד ראש דרך משל הוא. כלומר מפני שראשו הוא עיקר כל האברים וכשמכביד אותו עליו כל האברים נכנעים ויושב בהכנעה. הר"י: 

'''שעה אחת.''' כתב הר"י אעפ"י שבהרבה מקומות כשאומר שעה אינו ר"ל שעה דוקא אלא זמן מועט הכא אינו כן אלא שעה ממש ומוכח לה מגמ': 

'''למקום.''' פי' הר"י שתהיה כוונתם כולה ברוממות המקום בלבד. ואין הפירוש שיכונו לאמירת התפלה. דאמאי קאמר למקום. לתפלה הל"ל עכ"ד. [*אבל במשנה שב[[ירושלמי/ברכות/ה/א|ירושלמי]] לא גרסינן למקום וא"כ יכול להיות הפירוש לאמירת התפלה]: 

'''לא יפסיק.''' בדבור דאילו הליכה לא מצינו בשום מקום שנקרא הפסק. כ"פ ר"י:

== ב ==

'''מזכירין.''' עיין מ"ש ריש מסכת תענית {{ממ|[[תוספות יום טוב/תענית/א#א|פ"א מ"א]]}}: 

'''גבורות גשמים.''' כתב ה[[רע"ב/ברכות/ה#ב|ר"ב]] דכתיב עושה גדולות {{הערה|בדפוס פראג '''ואין '''חקר.}}עד אין חקר. והתם כתיב בורא קצות ארץ{{הערה|'''הארץ'''.}} וגו' אין חקר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מ#כח|ישעיה מ כח]]}} וכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/סה#ז|תהלים סה ז]]}}. גמ' ריש תענית {{ממ|[[בבלי/תענית/ב/א|ב.]]}}. וכתבו התוס' ולא נקט כח גשמים או גדולות גשמים משום דבגבורה איכא כח ואיכא גדולה. א"נ משום דהברכה מתחלת בגבורה{{הערה|אתה '''גיבור'''.}}: 

'''בתחיית המתים.''' דתניא ולעבדו בכל לבבכם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יא#יג|דברים יא יג]]}} איזהו עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יא#יד|שם יא יד]]}} ונתתי מטר ארצכם. גמרא פ"ק דתענית {{ממ|[[בבלי/תענית/ב/א|ב.]]}}. ודתקנו בתחיית המתים כתב הר"י שכמו שתחיית המתים חיים לעולם כך ירידת גשמים חיים לעולם ע"כ. [*ומהירושלמי הוא]. והיינו נמי דאמרינן בגמרא ששקולה כתחיית המתים: 

'''ברכה רביעית.''' ולא יכללה בחונן הדעת והכי אמרינן בגמרא דלעיל {{ממ|[[בבלי/ברכות/כט/א|דף כט.]]}} דלרבי עקיבא תשסרי הויין: 

'''בהודאה.''' פירוש קודם שיחתום ברכת מודים וטעמו מפני שמודה לשם שזיכה אותו להבין ולהבדיל בין קודש לחול. הר"ר יונה:

== ג ==

'''האומר על קן צפור וכו'.''' ושנויה גם כן סוף מסכת מגילה {{ממ|[[משנה/מגילה/ד#ט|פ"ד מ"ט]]}}. ונוסף שם בבא דויברכוך טובים ולא מצאתי בשום נוסח משנה דהכא. אך בסדר שבגמ', וכן ברי"ף, איתא נמי הכא: 

'''על קן צפור וכו'.''' פי' ה[[רע"ב/ברכות/ה#ג|ר"ב]] כמו שהגיעו רחמיך וכו' כן חוס וכו'. כ"כ ה[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/ה#ג|רמב"ם]] וז"ל רש"י האומר בתפלתו וכו' וטעמייהו דוקא בתפלה שכשאומר בתפלה מחליט הדבר ולהכי משתקין אותו מה שאין כן דרך דרש או פשט וכן בגמ' ההוא דנחית וכו' ואמר וכו' כלומר שהיה יורד לפני התיבה: 

'''משתקין.''' כתב ה[[רע"ב/ברכות/ה#ג|ר"ב]] שעושה מצותיו של הקב"ה רחמים וכו'. לשון ה[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/ה#ג|רמב"ם]] ואין הדבר כן שאילו היה מדרך רחמנות לא צוה לשחוט חיה או עוף כלל אבל היא מצוה מקובלת אין לה טעם ע"כ. כלומר זו המצוה וא"נ כיוצא בה. וז"ל בפ"ט מהלכות תפלה {{ממ|[[רמב"ם/תפילה/ט#ז|ה"ז]]}} [שמצות] אלו גזירות וכו': אעפ"י שבספר ה[[מורה נבוכים|מורה]] חלק ג' פרק מ"ח נראה שהוציא זו המשנה מהלכה ודאתיא כמ"ד אין טעם לשום מצוה. והר"ן פרק ד' דמגילה מ"ט כתב ואינן אלא גזירות כלומר שאינן רחמים במקום הזה שהרי התיר הכתוב שחיטתה ואכילתה אלא גזירות כלו' שאינן מטעם הזה של רחמים ואין אנו יודעין טעמן ע"כ. [*והרמב"ן בפי' החומש בפרשת תצא כתב שהטעם ללמד אותנו מדת רחמנות ושלא נתאכזר וכו']:

== ד ==

'''ואם הבטחתו וכו'.''' כתבו הגהות מיימוני והטעם כדי שלא תתבטל נשיאת כפים אבל אם יש שם כהן אחר שישא את כפיו לא ישא שליח צבור את ידיו ואפי' אם הבטחתו וכו'. [[תוספות רבי עקיבא איגר/ברכות/ה#ד|°]]וכ"כ הר"מ ע"כ. והלכך לא התירו בעובר לפני התיבה לענות אמן אפי' אם הבטחתו וכו' דסתמא תנן לא יענה וכו' דדוקא משום בטול נשיאות כפים התירו בסיפא באם הבטחתו. [*והנה בספרי בספר [[דברי חמודות/ברכות|לחם חמודות]] בפרקין סעיף נ"ב כתבתי דמשום שהראו לי במדרש רבה פרשת כי תבא דלמדונו רבותינו שעונה אמן באם הבטחתו וכו' לכך חזרתי לומר דמתני' לרבותא דהפסק גדול כמו נשיאת כפים רשאי באם הבטחתו וכ"ש לעניית אמן. אך עתה שבתי וראיתי [[תוספות רבי עקיבא איגר/ברכות/ה#ד|°]]שאין למדין הלכה ממדרש רבות. שהרי ברבות פרשת בראשית סוף [[בראשית רבה/ח|פרשה ח']] מייתי למתניתין דסוף פרק ו' {{ממ|[[משנה/יבמות/ו#ו|מ"ו]]}} דיבמות דריב"ן{{הערה|צ"ל '''דר' יוחנן בן ברוקא''' אמר כו' {{ממ|ראשון לציון}}.}} אמר שעל שניהם הוא אומר פרו ורבו וקאמר עלה ר' ירמיה ורבי יצחק בר מריון בשם רבי חנינא דהלכה כותיה ואנן לא קי"ל הכי. וכן בירוש' פ"ב דפאה [[ירושלמי/פאה/ב/ו|הלכה ו']] רבי זעירא בשם שמואל אין למדין לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספתות אלא מן הגמ']:

== ה ==

'''ששלוחו של אדם כמותו.''' וילפינן ליה מדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#ו|שמות יב ו]]}} ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל דודאי לא היו שוחטין כל ישראל אלא ששלוחו של אדם כמותו. הר"י [*ועיין מ"ש ברפ"ב דקדושין {{ממ|[[תוספות יום טוב/קידושין/ב#א|מ"א]] ד"ה ובשלוחו}}: 

'''שגורה.''' פירשתיו בפ' ד' [[תוספות יום טוב/ברכות/ד#ג|משנה ג']] {{ממ|ד"ה אם שגורה}}]: 

'''שהוא מטורף.''' מ"ש ה[[רע"ב/ברכות/ה#ה|ר"ב]] לשון טורפים לו וכו' כלומר התפלה שהתפללו עליו טרופה ומטורדת ממנו. וזה לשון רש"י שהוא מטורף החולה לשון טורפין וכו' כלומר התפלה וכו' נראה שזה שכתב כלומר התפלה לא להסביר פי' המשנה אלא פי' דטורפים הסביר. [*ויותר נראה לי דבפירש"י חסר וכצ"ל שהוא מטורף החולה לשון אחר לשון טורפים וכו' וטעות כזה מצוי שידלג הסופר התיבות הדומות זו לזו כגון הכא שדלג מתיבת לשון לתיבת לשון]:


{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:תוספות יום טוב: ברכות]]