עריכת הדף "תוספות יום טוב/ביכורים/א"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{מרכז|'''הקדמה למסכת ביכורים'''}}

כבר כתבתי טעם סידורה אחר ערלה ב[[תוספות יום טוב/ערלה/א|ריש מסכת ערלה]]. עיין עליו: 

== א ==

'''ודרך היחיד ודרך הרבים.''' מפורשים בריש פ"ב דפאה: 

'''רבי יהודה אומר כזה מביא.''' פי' הר"ב שמותר לו לעשו' חלל תחת רה"ר וכו'. ואע"פ שמביא אינו קורא. ומפ' הר"ש בשם הירוש' דר' יהודה אתיא כר' אליעזר דסוף פ' חזקת [הבתים [[בבלי/בבא בתרא/ס/א|ס.]]] דמתיר לעשות חלל תחת רשות הרבים כדי שתהא עגלה טעונה אבנים מהלכת. ומסיק דמתיר לעשות אבל אינו שלו לעולם. ואם בא אחר להשתמש באותו חלל שתחת רה"ר כל הקודם זכה. הלכך מביא ואינו קורא. ע"כ. ומכל הלין דרבי יהודה לא פליג אלא בדרך הרבים באמצע. אבל לא בדרך היחיד: 

== ג ==

'''ולא מזיתי שמן שאינם מן המובחר.''' פי' הר"ב דכתיב זית שמן זית אגורי שבאים עליו גשמים וכו'. לאפוקי הזיתים שבאים עליהם גשמים והם פולטים שמנם. הר"ש מן הירוש': 

'''ולא קבלו מהן.''' עי' מה שכתבתי בסוף מסכת חלה: 

== ד ==

'''הגר מביא ואינו קורא.''' כתב הר"ב בשם הרמב"ם שאינו הלכה דאברהם נקרא אב לכל העולם. ומסיים הרמב"ם לפי שהוא למדם אמונה ע"כ. אבל כ"ע מודו דלא נתחלקה הארץ לגרים. וזה באר בחבורו מטעם דשבועה שנשבע לאברהם היתה קודם שנקרא אברהם: 

'''ואם היתה אמו מישראל.''' לשון הר"ש בירושלמי פריך כלום נשבע לנקבות ולא משני מידי. ושמא לא חש לשנויי דלאו פירכא היא עכ"ל. והיינו טעמא דלאו פירכא היא דאף על גב דלאמו לא נשבע [כדפי' במשנה דלקמן] לאבי אמו שהוא מישראל נשבע ועוד הגע בעצמך דשבועה דלאבותינו ליוצאי מצרים או לבאי הארץ היתה. אי נמי לאברהם ליצחק ויעקב ולאו אבות המביאים ממש*): 

== ה ==

'''[*ואפילו עד עשרה דורות.''' ונראה לי דלאו דוקא אלא כמו שנאמר בממזר עד דור עשירי ופירושו עד עולם ה"נ דכותי' ול' הרמב"ם בפ' י"ט מהלכות אסורי ביאה אפילו לאחר כמה דורות]: 

'''והאשה.''' פי' הר"ב שלא נתחלקה הארץ לנקבות. וכן פירשו הרמב"ם. והר"ש. ובנות צלפחד לאו בתורת חלוקה לקחו אלא בתורת ירושה. כמו שעי"ז ציוה לדורות והעברתם את נחלתו וגו': 

'''[*וטומטום ואנדרוגינוס.''' וכתב הר"ב וכתיב איש לפי פקודיו וכו'. תמיהני דכל דוכתי אימעטו מכח ספק. ובמתני' דלקמן נמי ממעטינן קונה שני אילנות מחמת ספק]: 

== ו ==

'''[*רבי מאיר אומר וכו'.''' מ"ש הר"ב ז"ל כמלא אורה וסלו. ענינו כתבתי בסוף פרקין. ופי' מלת אורה כתבתי ב[[תוספות יום טוב/בבא בתרא/ה#ד|מ"ד פ"ה דב"ב]]]: 

'''יבש המעיין וכו'.''' מ"ש הר"ב היכא דנראו ונדחו ירקבו. וכ"כ הר"ש. ועי' במשנה דלקמן ומ"ש שם: 

'''רבי יהודה אומר.''' כתב הר"ב ואין הלכה כרבי יהודה עיין מ"ש ב[[תוספות יום טוב/ברכות/ו#ב|מ"ב פ"ו דברכות]]: 

'''מן החג ועד החנוכה.''' פירש הר"ב דמחנוכה ואילך אינן מצויין בארצך. עי' בפי' [[רע"ב/מעשר שני/ה#ו|מ"ו פ"ה דמעשר שני]] ומה שכתבתי [[תוספות יום טוב/מעשר שני/ה#ו|שם]]:

== ז ==

'''הפריש בכוריו ומכר שדהו מביא ואינו קורא.''' ואין להקשות הרי נראו ונדחו ולעיל פירש הר"ב והר"ש דירקבו. דבירושלמי מוקים למתניתין שנתן דעתו משעה ראשונה למוכרה והביאו התוס' ר"פ הספינה {{ממ|[[תוספות/בבא בתרא/פב/ב#|דף פב:]]}} 

'''והשני מאותו המין אינו מביא.''' פירש הר"ב דכתיב הגדתי היום וכו'. ירושלמי. וצריך לומר דאע"ג דמוכר נמי אינו קורא כל שהביא הוא בכלל הגדתי היום. ומ"ש בפירוש הרמב"ם שהביא הראשון וקורא מלת וקורא מיותרת שאינה במשנה ולא בחבורו פ"ד מהל' בכורים: 

== ח ==

'''[*נבזזו נמקו נגנבו.''' והר"ב בפירושו הקדים נמקו לנבזזו. וכן בפירוש הרמב"ם. וכן הוא בסדר המשנה שבירוש' וגרס' נכונה להסמיך נבזזו לנגנבו כי אחים הם גזילה וגניבה אבל הר"ש העתיק כגירסת הספר. ועל הרמב"ם בחבורו אני תמה שב[[רמב"ם/ביכורים/ד#|פ"ד מהלכות בכורים]] השמיט לכל אלו הג' ולא כתב אלא אבדו. ולא ידעתי למה דדלמא אבדו גריע כיון שאינן כלל]: 

'''מביא אחרים תחתיהם.''' כדתנן במשנה דלקמן דחייב באחריותן: 

'''נטמאו בעזרה נופץ.''' וכן העתיק הרמב"ם בפ"ד. וקשה דהואיל ואינו חייב באחריותן אלא עד הר הבית כדתנן בסמוך. ליתני נטמאו בהר הבית. ויש לומר דמשום אינו קורא הוי רבותא. דאפילו הביאם טהורים עד לעזרה אפילו הכי אינו קורא. ולהראב"ד שכתב דיניחם שם עד שירקבו או עד שיתמסמסו הוה נמי רבותא. ועי' ב[[משנה/שבת/ו#ח|מ"ח פ"ו דשבת]] דתנן לעזרה והמכוון להר הבית. כמו שכתבתי [[תוספות יום טוב/שבת/ו#ח|שם]] בסייעתא דשמיא. וכן ב[[תוספות יום טוב/סוטה/ג#ג|מ"ג פ"ג דסוטה]]. ולפי זה יש לומר דהר הבית דהכא נמי לאו דוקא. אלא כלומר לבית המקדש. אבל רצה לומר עד העזרה. וכיוצא בזה ב[[משנה/חגיגה/א|ריש מס' חגיגה]]:

'''ואינו קורא.''' פי' הר"ש לחד פירושא לירושלמי דטעמא משום דאם נטמאו ליכא שמחה. וכתיב ואמרת ושמחת: 

== י ==

'''ומזיתי שמן.''' פי' הר"ב העושים שמן. ועיין ב[[#ג|פי' מ"ג]]: 

== יא ==

'''מביא וקורא.''' דבסתם קנה קרקע שתחתיהן וחוצה להן וכדפירש [הר"ב] במ"ו בדרבי מאיר וחוצה להן כמלוא אורה וסלו. וברייתא ומימרא בפרק הספינה דף פב. ופי' רשב"ם תחתיהם תחת עיקר האילנות והנופות וביניהם קרקע מגולה שבין נופות אילן זה לנופות אילן זה וחוצה להן סביב האילנות מקום שכלין נופותיהן ולחוץ: 

'''רבי יהודה אומר אף בעלי אריסות וחכירות.''' כתב הר"ש בשם הירושלמי אמר רבי חייא בחכירי בתי אבות היא מתניתין תני חכירי בתי אבות אינן מביאין רבי יהודה אומר הן עצמן מביאין וקוראין. ע"כ. והשתא אתי שפיר דרבי יהודה לא פליג במ"ב:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:תוספות יום טוב: ביכורים]]