עריכת הדף "תולדות יעקב/צוואת רבינו יעקב מליסא"

{{ניווט כללי עליון}}
:::::כתוב בתורה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יח#|בראשית י"ח]]}} כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' וגו' ואם הציווי לבניו אחריו גורם אהבת השי"ת ראוי ונכון לכל אדם להיות כתוב לפניו דברים הנוגעים לדרכי ה' ויראתו למען ישאר לבניו אחריו אולי יקבלו ממנו ויזכה על ידי זה להיות נשמתו צרורה בצרור החיים, לכן נתתי לבי לכתוב הנהגות הנוגעים ליראה את השם הנכבד והנורא:

==א==
אהובי בני, תחלת דינו של אדם על דברי תורה. יהיה לכם שיעור רבוע בכל יום למקרא ולמשנה, ואם כי אמרו חז"ל תלמוד בבלי בלול מכולם. הם כבר מלאו כרסם במקרא ומשנה, וגם כי אין יצר הרע שולט ללמוד שלא לשמה בלימוד משנה ומקרא, ואף שלא ראיתם כן ממני, בנערותי עשיתי כן ולעת זקנותי בגד בי הזמן והייתי טרוד מאוד ולא יכולתי לקיים כאשר עם לבבי:

==ב==
אם תזכו ותהיו לומדים תקבעו לעצמכם שיעור פשוט בכל יום לא פחות מדף אחד גמרא כסדר ש"ס מלבד שיעור עיון ויהיה זה לחק ולא יעבור. ואם יהיה לאל ידכם לפלפל בחידושי תורה תקבעו בכל יום שעה א' ללמוד שיעור עיון כי עיקר השאלה הוא פלפלת בחכמה, והעיון בתלמוד יהיה אליבא דהלכתא לא בפלפול הנהוג בעונותינו הרבים בדור הזה:

==ג==
תלמדו בכל יום דף או עמוד שולחן ערוך אורח חיים, ותראו שתהיו בקיאים בו בהדינים היטב כי רוב דיני אורח חיים מזדמן לאדם בשעה שאי אפשר לאדם לעיין ולשאול לחכם וכבר חברתי בזה סדר תפלה עם כל הדינים כדי לזכות נשמתי. גם בכל שבת תקבעו ללמוד שיעור בזהר הקדוש וכל מה שתלמדו תחזרו ותשנו תיכף כי מלימוד פעם אחת אי אפשר לזכור כדאמרינן במסכת עירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/נד/א|נ"ד]]}} לא יחרוך רמי' צידו לא יחרוך ציד הרמאי וכו':

==ד==
תלמדו כמה פעמים תהלים עם פירוש המילות ושיהיה שגור בפיכם עם פירש"י בכדי שתבינו היטב בשעה שתאמרו לבקשה ותזהרו לומר חמשה קפיטל בכל יום לא פחות כי בזה מלהיב הלב לעבודתו ית"ש וכבר ביקש דוד המלך ע"ה שיהיה נחשב כעוסק בנגעים ואהלות, ובזה אין חשש שלא לשמה:

==ה==
תראו ללמוד שתהיו בקיאים היטב בדיני וסתות כי כמעט נשכחה הלכה זו מישראל בעוה"ר כי הדבר תלוי בנשים דלאו בני תורה נינהו ותכתבו איזה יום ראייתה למען תדעו איזה יום המחויב בהפרשה. וגם תלמדו היטב הלכות צניעות ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רמ|או"ח סי' ר"מ]] ובשעת זיווג תחשבו בד"ת כי זה מועיל הרבה שיהיה הבנים היוצאים מכם יראי ה' ולומדי תורה ותחשבו כי דבר זה הוא נמאס מלבד גזירות הבורא לקיים מצותיו וכאשר יהיה לכם בנים מאוד צריך תגבורת רחמים בכוונה גדולה שיתן להם השי"ת לב להבין ולהשכיל בתורה ובמצות:

==ו==
מאוד תשגיחו במלמדי תינוקות כי בעוה"ר נתמעט התורה הקדושה ולומדיה וכמטמונים צריכים לבקשו ולא תניחו בנים קטנים בין הגדולים כי בעוה"ר הדור פרוץ ולומדים אותם תפלות ודברי הבאי ובפרט בשבת ויום טוב תתנו השגחה יתירה על בניכם לבלתי יתחברו עם ילדים חציפים. כי מאד צריך שמירה לזה ותזהירו המלמדים על זה מאד וכאשר יגיעו לבן שמנה ותשעה תראו ללמוד עמהם מסכת אחת כסדר. והבנים ישנו אותה תמיד עד שתהיה שגורה בפיהם כי אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים וכו' ותראו ג"כ שיבינו הילדים מוצאי הדינים ממה שילמדו. ואם תזכו ותהיו לומדים תבינו בעצמכם טוב הלימוד:

==ז==
מאוד תרחיקו עצמכם לבלתי קבל עליכם התמנות הרבנות. כי אם הראשונים שהיה לבבם פתוח כפתחו של אולם אמרו עליהם ברעות נפשאי לקטלא אזיל, אנן יתמי דיתמי מה נעני בתרייהו. ואם מצד הכרח גדול תהיו מוכרחים לזה תזהרו לדרוש מקודם בבואכם העירה שיקבלו על עצמם שיהיה בין לדין ובין לטעות. ואם יקבלו אתכם לאיזה משפט למקום אחד תאמרו מקודם שיקבלו הבעלי דינים אתכם בין לדין ובין לטעות. כי הטעות מצוי מאוד, או שתאמרו קודם גמר דין להבעלי דין שאין אתם דנין רק כפי שיקול דעתכם. ואפשר שטעינו על כן תקבלו ע"ע בין לדין בין לטעות:

==ח==
אהוביי בני מה מאוד תרחיקו עצמכם מהשמחה והשחוק כי היאך ישמח האדם אשר בכל יום השכם וחטוא ואם היה אדם חייב ראשו למלך בשר ודם היאך היה שמח בפורים ובחג ק"ו שחייב ראשו למלך מלכי המלכים הקב"ה. ולא תשמעו לאותן האומרים כי מהראוי להיות כל ימיו בשמחה, כי זהו הכל מעצת היצר הרע ושחוק וקלות ראש מרגילין האדם לערוה. ובכל עצב יהיה מותר רק בעת עשיית איזה מצוה או לימוד תורה יהיה בכוונה ובשמחת הלב אמנם לא בשחוק כי השחוק הוא מדה רעה מאוד:

==ט==
בתפלה תכוונו פירוש מילות, ובזכירת השם הנכבד והנורא תכוונו כמ"ש בשו"ע או"ח. ובכוונת הסודות עפ"י חכמת הקבלה צריך שמירה ואזהרה יתירה לבל יבא לידי קיצוץ בנטיעות ואין לסמוך על לימוד חכמה הזאת בזמן הזה משום אדם ובפרט מאותן שלא מלאו כרסם בש"ס ופוסקים ומתפארים בחכמה זו. לא תאמין ולא תאבה ולא תשמע אפילו לדבר קל מהם. ולא שמענו מי שהיה מכיר חכמה זו לאמיתתה רק אותן שהיו חריפים טובא כגון הרמב"ן והר"י ודומיהם זצ"ל ועם כל זה היה עיקר לימודם בש"ס ופוסקים כמבואר בספרי הרמב"ן והרשב"א עיי"ש:

==י==
אהובי בניי. מאוד תזהרו באיסור חדש וכן בשתיית טוטין ביום טוב ראשון. וכיוצא בדברים הנוגעים לאיסור דבר תורה ואין לסמוך על כיוצא בזה בדברים הנוגעים לאיסור ד"ת,. על קולות שהקילו האחרונים ז"ל ליישב המנהג. כי כבר כתב הר"ן בתשובותיו שאין לסמוך על שיקול דעתנו בדבר שנוגע לאיסור ד"ת. ואמנם בדבר שהוא רק איסור דרבנן, כגון שמרים של חדש שאין בו רק משום מעמיד וכן שתיית הטוטין ביו"ט שני וכדומה לזה יש לסמוך עליהם:

==יא==
מה מאוד תרחיקו עצמכם ממדת הגאוה ואמרו רבנן בכפילא מאוד מאוד הוי עניו ושפל רוח כי תקות אנוש רימה. ואם יעלה על לבו חטאיו כי רבו למעלה ראש. בוודאי יברח ממדת הגאוה כי חוטא בל יתגאה ותמיד יעלה על לבבכם אף אם תהיו בעלי ממון ועושר כי הכל ביד ה' ותמיד תציירו בעיניכם כאלו כבר חלו עליכם כל המקרים ופגעים רעים שאפשר להמצא בעולם. כי הלא תחת אפשרות הוא. ובעיניכם אתם רואים כי אנשים מוכים במקרים ופגעים רבים. ואף אתם קרוצים מחומר כמוהם ובמחשבה זו תרחיקו עצמכם ממדת הגאוה והכעס. כי היעמוד לבכם התחזקנה ידיכם בעת יעלה על זכרוניכם הפגעים רעים המעותדים לבוא על האדם. ואף מבגדים נאים תרחיקו עצמכם כי היאך יעלה על לב חוטא ומעותד לרעה לקשט עצמו:

==יב==
מה מאוד תרחיקו ותמעטו בשיחה אפילו עם אשתו. צא ולמד מברוריא דביתהו דר' מאיר בעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/נג/ב|נ"ג ב']]}} שהקפידה על ששאלו אותה באיזה דרך נלך ללוד. ולא אמרו באיזה ללוד. מהא דאל תרבה שיחה והא דאל תרבה שיחה באשתו אמרו באבות אפילו על שיחה קלה קטנה שבין איש לאשתו עתיד ליתן את הדין בא וראה עד היכן ראוי להרחיק משיחה, ובפרט עם נשים אחרים שהוא גורם להרבה עבירות בלתי אפשרי לספרם:

==יג==
תראו להשיא בניכם אשר יחונן אתכם אלהים בעודם קטנים מהרבה טעמים ובפרט לפי המנהג הרע ההוא שבושין לבעול בעילת מצוה תיכף בלילה ראשונה מהראוי להשיא הבנים קטנים שאינם יודעים עדיין ואינם בני הוצאת זרע:

==יד==
הגם שמהראוי להאדם לישב כל ימיו בתענית וסיגופים דמצינו בהתנאים שהושחרו שיניהם מפני התענית מפני דברים קלים וקטנים. אנן המורדים והפושעים מה נענה בתרייהו, מה נעשה לכפרה, הלא ראוי להתענות ולסגף עצמו עד מות, אך מחמת שהדור חלש ובפרט אתם שאני מכיר בכם שאתם חלושי המזג וא"א לכם לסגף עצמכם. מ"מ תראו שלא יעבור חודש בלי תענית אם לא שתכירו בעצמכם חלישות כח ותרבו בלימוד תורה ומצות כאמרם ז"ל עשה חבילות עבירות יעשה חבילות מצות:

==טו==
אל תהיו קמצנים ח"ו בעשיית מצוה ובבוא חג הסוכות תראו כל אחד ליקח לעצמו אתרוג מיוחד למענו. או עם איזה למדן בשותפות שיודע להקנות במתנה ע"מ להחזיר ויאמר בפירוש אחד לחבירו שנותן במתנה ע"מ להחזיר וכדעת הגאון שהובאו דבריו בהג"מ ברמב"ם הל' לולב ואף שהקשה שם עליו מ"מ נ"ל כדבריו וישבתי קושייתו בחידושי. ובפרט כי יש לעשות לצאת כל הדיעות ולא לסמוך על האתרוג של קהל וכן כל מצוה ומצוה תלמדו כל הלכה בזמנה בשלחן ערוך או"ח למען תדעון כל הדינים בברור:

==טז==
תזהרו בבוא ח"ו עליכם צרה או איזה יסורים לומר ואתה צדיק על כל הבא ולקבלם באהבה ולהשיב הלואי שיהיה לכפרה כי כאשר אמרו ז"ל יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי עולם הזה כן שקול צער עולם הבא מכל יסורי עולם הזה אפי' יסורי איוב ועני ואביון כל ימיו ומי הוא אשר יחשוב זה ולא ימתקו עליו יסורי עוה"ז ובפרט בדור הזה אשר בעוה"ר כמעט כל פשע ומרד נדמה כהיתר וכמאמר דוד אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי שפירשו המפרשים בזה שטוב וחסד נחשב לי במה שירדפוני כל ימי חיי בכדי שיהיה שבתי בבית ה' לאורך ימים:

==יז==
הנני מזהיר אתכם שתקבעו שיעור בכל יום בספרי מוסר בעוה"ר נעשה לבנו כלב האבן ומחמת ספרי מוסר יתרכך לב האבן. הכלל למען השם תראו וכן תעשו שיהיה רוב מעת לעת בלימוד תורה בקביעות שיעורין וכאמרם ז"ל הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה:

==יח==
מה מאד הזהרו מלדבר על אדם שום דבר רע אף אם עושה מעשה זמרי כי הלא נפשכם יודעת מאד כי גם בכם יש דברים רעים ואולי שקול יותר רע שבכם מהרע שבו והיאך ימלא לבבכם לדבר רע על חבריכם ובפרט שידוע גודל עון לה"ר שגדול עונו מנשוא:

==יט==
כשמכניסין אדם לדין שואלין אותו נשאת ונתת באמונה לכן כלל גדול יהיה לכם בדיני ממונות כל אשר יהיה לכם גמגום באיזה דבר ממון שיש לכם עם אחרים אל תפסקו הדברים מפי עצמכם רק ע"י שאלת חכם אחד אף שתהיו כולכם חכמים כי אין אדם רואה חוב לעצמו ובאם שיבא ממון חבירו לידכם בלתי ידיעת חבירו ויהיה לכם תביעת ממון עליו אל תאמרו הואיל ובא לידינו החזקנו. ולא אודיע לו כלל רק אתפוס בשביל המגיע לי אצלו ואף ע"פ שאלת חכם אל תתירו לעצמכם כי צדיק הראשון בריבו ובא השני וחקרו. ואף אם לפי דעתכם החוב ברור כי שמא ספק מלוה ישנה יש לו עליכם עד שתודיעו אותו ותאמרו לו דע כי כך וכך יש לך אצלינו ואתה קום ועמוד בדין עמנו והרי אמרו ז"ל במס' ברכות פ"ק גבי רב הונא דתקיפי ליה ד' מאות דני דחמרא וחשבו ליה רבנן עון על שלא יהיב ליה שבישא לאריסא אף שאמר להם מי יהיב לי מידי ובוודאי ר"ה קושטא קאמר והאריס גנב כפלי כפלים מרב הונא ואפ"ה אמרו בתר גנבא גנוב וטעמא טעים והיינו ע"כ משום דלא הודיע ליה להאריס דאם היה עושה כן בידיעת האריס לא היה עליו שום אשמה דעביד אינש דינא לנפשיה וזהו שאמרו בתר גנבא. ולא בתר גזלן. אלא דאי בידיעת חבירו מותר ושלא בידיעתו אסור. אף בשאלת פי חכם דכל זמן שאין הנתבע בפניו אי אפשר לידע כי צדיק ראשון בריבו. וגם אפשר מלוה ישינה יש לו עליו ואולי ע"י חקירת השני בפני חכם יבורר הדבר. וגם אם יתוודע הדבר יבא לידי חילול השם{{הערה|בס' תולדות יעקב כתב כאן המלבה"ד רבי צבי יחזקאל מיכלסון זצ"ל הגה"ה מרבי אברהם תאומים (נכד רבי יעקב מליסא) בזה"ל:{{ש}}מדברי רבינו ז"ל נראה כי לחומרא בעלמא הזהיר אותנו בזה שלא ליקח שלו בלי ידיעת בעליו, וחתר למצוא ראיה מעובדא דר"ה בפ"ק דברכות, והנה לפנינו תלמוד ערוך {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/כז/ב|ב"ק כ"ז ב']]}} בן בג בג אומר אל תכנס לחצר חבירך ליטול שלך שלא ברשות שמא תראה עליו כגנב אלא שבור שיניו ואמור לו שלי אני נוטל. ואף דאמרינן שם בן בג בג יחידאה הוא ורבנן פליגי עליה מבואר שם בסוגיין דעיקר הפלוגתא אי עביד אינש דינא לנפשי' ובהא דאמר שבור שיניו פליגי רבנן עלי' אבל בהא דלא יכנס בסתר לא מצינו חולק בזה ותא ואחוי לך יותר מזה בת"כ ובילקוט פ' קדושים וז"ל לא תגנבו מה ת"ל מכלל שנאמר בגניבה כו' בן בג בג אומר אל תגנוב את שלך מבית אחרים שמא תראה כגנב, אלא שבור שיניו ואמור לו שלי נטלת, הרי אתה רואה דלבן בג בג ילפינן לה מקרא מיותר דלא תגנבו. והוי לאו גמור. אתמהה? האם נעלם זאת מעינו הבדולח של מו"ז מאוה"ג ז"ל.{{ש}}ונראה דרבינו ז"ל סובר דלחכמים שם דמוקי שם קרא דל"ת למילתא אחריתי ליכא בזה איסורא מצד הדין. וחשבתי להביא ראיה לזה דברי הראשונים ז"ל שהקשו בפ"ק דמציעא אמאי כופר בפקדון פסול לעדות נימא שמא ספק מלוה ישנה יש לו עלי' כדאמר אביי שם דמה"ט מחייבים שבועה ולא אמרינן מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא משום דשמא סמ"י יש לו עליו ואם נאמר דאסור ליקח שלו בלי הודעת בעלים מאי קושיא דילמא בשבועה שפיר מהימן דלא חשיד אממונא הואיל ונוטל את שלו ולא חשיב חשוד אממון שיהיה חשוד אשבועה ומ"מ פסול לעדות הואיל ועבר על לאו דל"ת אף אם יש לו מלוה ישנה אסור ליקח בלי ידיעת בעלים. ואולם אין מזה ראיה דאף לבן בג בג דיליף לה מל"ת לית בזה חיוב מלקות דהו"ל לאו שבכללות דמהאי קרא ילפינן עוד כמה ענינים, גונב על מנת למיקט ושאר דברים המבואר בש"ס וילקוט שם ומה"ת לא מפסיל אלא בלאו שיש בו מלקות. ובלא כזה לכ"ע אין לוקין הואיל ואין האיסור מפורש בקרא עי' תוס' סנהדרין ס"ג (אולי צ"ל מנחות [[תוספות/מנחות/נח/ב#אין|נ"ח ב']]) ד"ה אין לוקין ועיי' בב"י אה"ע סי' מ"ב דבהתראת ספק דאין לוקין לא מפסיל מה"ת ומבואר בסוגיא דמציעא דף ה' דכופר בפקדון מה"ת פסול ולהכי שפיר הקשו דנימא שמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו. ועוד יש מקום לומר דנהי דאסור ליטול שלא בידיעת חבירו היינו שחבירו אינו יודע כלל שהוא תופס משלו כלום. אבל כאן שחבירו יודע שהוא תופס משלו רק שהוא כופר בשביל מלוה ישנה שיש לו עליו לא עבר על לאו דלא תגנובו ושפיר קשיא להו. אמאי מפסיל בטוען להד"ם בפקדון:{{ש}}'''ועפי"ז''' יתיישב לנו קושיא עצומה בדברי הראשונים ז"ל בשבועות ל"ז בהא דמבעיא התם הזיד בשבועות הפקדון והתרו בו מאי אי חייב קרבן עם המלקות אי לא. ומקשה דאי לא התרו בו מחייב הא הו"ל כפירת דברים דלא יועיל בכפירה הואיל ויש עליו עדים ונתקשו שם הריטב"א והרשב"א והר"ן בשם הראב"ד ז"ל דאמאי לא מוקי לה כשהעדים קרובים למפקיד, דהוי ליה שפיר כפירת ממון ואפ"ה מהימני לחייב קרבן דפלגינן דיבורי', וראוי לעורר בזה, דהרי הראשונים ז"ל בבבא מציעא שם כתבו דהא דפסול לעדות בכופר בפקדון ולא אמרינן סמ"י יש לו עליו, משום דאין ספק מוציא מידי ודאי וכן י"ל הואיל וכפר אף שידע שבית דין יחייבוהו עפ"י עדים. ע"כ בתורת גזלן אתי ופסול לעדות וכ"ז לא שייך כאן כשעדין קרובים למפקיד דאין עדים מחייבין ממון וכן תי' הראשון ל"ש כאן לענין מלקות דבשום צד ספק העולם לא מחייבינן מלקות.{{ש}}וראיתי בתומים {{ממ|[[תומים/חושן משפט/לד|סי' ל"ד]]}} שהעיר בזה ולהנ"ל א"ש דשם שפיר הקשו דנוקי דמיירי בכופר בפקדון שטוען נאנסו והעדים מעידין שראו אותה עתה בידו דבכה"ג ליכא למיחש לשמא סמ"י יש לו עליו דהרי גם בזה אסור לקבל בחובו. ועבר על לאו דל"ת להכי ל"ח לזה וחייב מלקות וע"כ התם מיירי בטוען נאנסו בענין שהבע"ד א"י כלל להכחיש אותו דאל"כ תקשי היאך משכחת לה חיוב מלקות הא הו"ל התראת ספק שמא שכח מהפקדון ולא נשבע לשקר כמ"ש התוס' לענין שבועות העדות שם דהוי התראת ספק דלמא אשתלי וע"כ דמיירי שטוען נאנסו והעדים ראוהו אצלו ובכה"ג ל"ש שמא אשתלי וא"כ בזה ל"ש חששא דמ"י דאסור ליקח שלו בלי ידיעת בעלים והבן היטב.{{ש}}ואולם נלפע"ד עוד ראיה דלית הלכתא כבן בג בג דרבנן פלגי עליה בהאי דקאמר אביי בהאי דשנים אוחזין דל"א מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא דלמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו. ומקשי א"ה נשקול בלא שבועה וא"נ דאסור ליקח שלו בלי ידיעת בעלים שפיר רמי שבועה עליו כי היכי דלודי ליה בשביל מה הוא תופס דכ"ז שאינו מודיע בשביל מה הוא תופס הוי כגנב ועובר על לאו דלא תגנובו וע"כ דרבנן פליגי עליה דבן בג בג והלכה כוותייהו.{{ש}}וכן יש להוכיח מדברי הרא"ש פ"ב דמציעא שכתב בהאי דסלע שנפל משנים דחייב להחזירו דהאי דנפיל מיניה לא מייאש מימר אמר אחריני לא הוה בהדאי אלא האי נקיטנא ליה ואמינא אנת הוא דשקליתיה וכתב הרא"ש שם דהיום ומחר יתפוס משלו וכבר תמהו בזה דהיאך יתכן שיועיל תפיסה מספק ועיין [[סמ"ע/חושן משפט/עה#|סמ"ע]] ו[[ש"ך/חושן משפט/עה#|ש"ך]] חו"מ סי' ע"ה והפירש הברור בזה דודאי הב"ד לא יחייבו מספק אלא דהוא סובר שיתפוס בלי ידיעת חבירו ואין עלי איסור הואיל ולפי דעתו ברור בעיניו ואין לבו נוקפו שחבירו ודאי לקח שלו וכ"כ שארי בתומים [[תומים/חושן משפט/עה#|שם]] וא"נ דאף שמגיע לו אסור לתפוס בלי ידיעתו ועובר על לאו דל"ת איך יכול לתפוס וע"כ דלית הלכתא כבן בג בג דרבנן פליגי עלי' וכנ"ל ולכן דברי רבינו ז"ל ברור מללו דאפ"ה אין לעשות כן וגם יש עוד תוספת בדברי רבינו ז"ל על דברי בן בג בג דאף שלא בא לידי מתחלה בגנבה דליכא כאן לאו דלא תגנובו רק שנתן תחלה לידו מדעתו ושכח אח"כ דאסור לכתחלה עד שיודיע לחבירו וירד לדין פא"פ. ועוד יש לפלפל בזה ואין כאן מקום להאריך ע"כ הגה"ה מהגאון ר' אברהם תאומים ז"ל.}} ועיי' במרדכי פ' המניח:

==כ==
אם תזכו ותהיו לומדים קודם שתתחילו לעסוק במשא ומתן תלמדו הלכות רבית בעיון היטב למען תהיו בקיאים בכל הלכותיו כי בקל יכול אדם להכשל באסור ריבית בעסק משא ומתן וכ"ש בעסק הלוואות וקודם שום עשיית מו"מ יפלס הדבר במאזני השכל אם נוגע הדבר באיסור רבית כי בקל יכול אדם לטעות בו כגון במכירה בהקפה ביותר משווי' וכדומה לו הרבה אשר אי אפשר לפרטם. וצריך להלכות אלו לימוד ועיון רב כי הלכה חמורה הוא מאוד:

==כא==
מה מאוד אני מזהיר אתכם שמאוד מאוד תרחיקו עצמכם שיסמכו אחרים על נאמנות שלכם למען לא תביאו עצמכם לידי חשד וגם הוראת היתר בזה רב הוא ובפרט בתגבורת חמדת ממון ע"כ תזהירו מאוד שלא תבאו לידי כך אם לא שלא יהיה באפשרי כלל להרחיק עצמו מזה:

==כב==
עוד אני מזהיר אתכם שלא תביאו ח"ו שום אדם לידי שבועה וכי זוטר מה דכתיב בזה סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואם רחמנא קראו רשע מוטב שיפסיד כל ממונו ואל יהיה רשע שעה אחת לפני המקום ואם יתחייב לכם אדם שבועה תניחו אותו על קבלת חרם כי לא תבואו לידי הפסד בזה וממ"נ מאן דחשיד אחרם חשיד אשבועה ובחרם לא תעשו איסור בזה כי כל הגוזל ממון חבירו מן הדין ראוי לנדותו וק"ו בן בנו של ק"ו שלא תשבעו נגד שום בן אדם בעסק ממון אם לא יהיה שעת הדחק גדול (היכולת):

==כג==
מאוד תרחיקו עצמכם שלא לבוא לפני הדין ובאם שיהיה לכם איזה דבר ביניכם לבין חבריכם תפשרו עצמכם ולא יבא הדבר לידי דין כי זלותא דבי דינא גדול. גם ראו בניי את אשר אמרו ז"ל לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה ואם תלו חורבן ירושלים בזה, (היאך) ראוי להרחיק מזה בכל היכולת:

==כד==
גם אני מזהיר אתכם באם שיהיה לכם איזה עסק עם איזה אדם שאינו מבין בטוב שתדברו אתו הדברים בבירור ולהבינו כל דבר שלא תאמרו מה בכך הרי נתרצה וכיון שנתרצה נתרצה לא תעלו על דעתכם זה שבקל אתם עוברים על לאו דלא תונו. והאיך הוא מה דאמרה רחמנא ואהבת לרעך כמוך רק לעשות הכל עפ"י היושר שמבקש לנפשו ומה דסני לך לחברך לא תעביד ולשער הכל מה שרוצה לעצמו יעשה לחברו ותזהרו שלא תלוו יותר מסך הממון שיש לכם כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט ואם לא יהיה זה באפשרות לעסוק בממון מועט תקחו על חצי ריוח ולא בהלוואה:

==כה==
הנה נידון עזבוני אשר אני מניח אחרי מה אצוה אתכם מאומה אם אתחכם ח"ו על מצות הבורא ית"ש ... {{הערה|נשמט כאן סדר החלוקה כי אין לנו חפץ בזה.}} אך זה אני מצוה אתכם לפמ"ש פסקי מהרי"א ז"ל הובא בהגהת רמ"א או"ח {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/שלא|סי' של"א]]}} שבמקום חטאת יתנו ח"י פשוטים והוא כ"ז גדולים יתנו ל"ו פעמים כחשבון הזה נגד ל"ו כריתות שבתורה כי אולי נכשלתי בהם באיזה ענין ח"ו גם יתנו עוד ארבעה עשר ריינש וכ"ד צ"ל מעות כסף לתשובת חטאת נעורים כי צריך להתענות על זה ארבעים יום ובשלשה פעמים חשוב תיקון לכולם ומבואר באו"ח {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/שלד#|סי' של"ד]]}} פדיון התענית י"ב פשוטים שהוא ח"י גראציר עולה לסך זה{{הערה|הגה"ה ובתשובת חוט השני {{ממ|[[חוט השני/מז|סי' מ"ז]]}} כ' דבתשובה על חטא שעשה כמה פעמים סגי בתיקום על שני פעמים ובדרושי מוסר הרביתי חזון בזה בעז"ה ואכמ"ל.}} וכל זה יחולק לפני המטה:

==כו==
יבקשו לי מקום פנוי מכל צד אמה בת ששה טפחים כי חז"ל הקפידו על זה מאוד וכל שבעה ימי אבילות יאספו עשרה לומדים בבתיכם שילמדו משניות ויאמרו קודם הלימוד אנחנו לומדים לזכות נשמתו ואח"כ תאמרו אתם קדיש ואח"כ תקבעו לעצמיכם שיעור משניות שנה תמימה וכן תעשו בכל יא"צ ותאמרו שהוא לזכות נשמתי ותספידו אותי ואם לא תוכלו בעצמכם תשכרו מספידים כיון שחז"ל הקפידו ע"ז מאוד ובוודאי לא הקפידו ע"ז משום יוהרא ובוודאי יש בזה איזה תועלת ואין אתנו יודע עד מה ודעתם רחבה ותודיעו לק"ק ליסא תיכף יום פטירתי כי הם נוהגים מנהג יפה עם הרבנים שלהם הנפטרים ועושים להם אל מלא רחמים בכל רגל בצבור ומהלומדים אבקש שילמדו עבורי בכל שנה משניות לזכות נשמתי ויהיה שכרם כפול מן השמים:

==כז==
על המצבה לא יכתבו לא רב ולא גאון כי אולי חטאתי במה שקבלתי עלי להיות רב כי לא הייתי ראוי לזה ולמה יזכר חטאתי בכל עת והמלאכים מכסין ברגל שלא יזכר עון העגל ולא יכתבו רק שמי בלבד ויכתבו בעל המחבר שמות הספרים שחברתי כי אם ימצא דבר א' טוב בכל הספר ראוי להזכירו לזכות:

==כח==
הנה כל החידושים שחדשתי בהלכות ואגדות נראים לפענ"ד אמיתים והגדתים לפני כמה לומדים מופלגים וקלסוהו. ומבוקשי מכם שתראו להביאם לבית הדפוס ואם יגרום זכותי' דאבהתי שתהיו ג"כ לומדים תבחנו דברי בעיון שכלכם ותבחרו הטוב בעיניכם לתת למו ראשית להדפיסם תחלה. ואולם גם מה שלא יאה בעיניכם לא תמחקו מהספר כי דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר וכאשר תביאו דברי לדפוס אף שאני לא כתבתי שמי על הספר כי בעוה"ר השנאה והקנאה גוברת בדורינו ואולי יאמרו אף זה בין המחברים ומבלי עיון יהיה כצחוק בעיניהם ובלי ידיעת שם המחבר יבואו לעיין בהם ואני מקווה להשי"ת שאחר העיון ימצאו בהם דברים טובים אולם אחר שכבר נדפסו הרבה מחיבוריי ובעזה"י נתקבלו לזאת כאשר תדפיסו תכתבו שמי על החיבור מי זוטר מה דאמר דוד אגורה באהלך עולמים שפירשו חז"ל שיאמרו דבר הלכה משמו ועי"ז יהיה שפתותיו דובבות בקבר וכן יראו להדפיס שנית חיבורים הנדפסים ואל ספר [[נתיבות המשפט]] שלי יצרפו הגהות הכתובים בגליון אצלי:

==כט==
והנה יש אצלי חיבורים מאבא מארי זצ"ל תבחרו דברים טובים ומובחרים שתמצאו בהם ותעלו אותם לבית הדפוס ובודאי שכר הרבה תטלו כי נפשי יודעת מאד גודל הגעגועים שהיה לאבי מורי ז"ל על זה. ובכל יאהרצייט שלו תתענו ותשובו בתשובה שלימה לפני ה' כי זכות הבנים מועיל לכפר עון אבותיהם:

{{מרכז|'''ויכל יעקב לצוות את בניו ויגוע וימת ויאסף אל עמיו ביום ו' כ"ה אייר תקצ"ב לפ"ק'''}}

{{מרכז|'''מנוחתו כבוד בק"ק סטריא יע"א במדינת גאליציען'''}}

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:צוואות]]
[[קטגוריה:רבי יעקב מליסא]]