עריכת הדף "
שפת אמת/חנוכה/תרמו
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}}</noinclude> ==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרמ"ו'''}}}}=== ב"ה איתא לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה. דכתיב פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה. כי לא בכל עת יכולין להודות ולהלל. רק יש עתים שנפתחים השערים בלבות בנ"א. ובאמת שערי צדק בביהמ"ק היה מתקיים כפשוטו וכפי מה שנמצא שערים ופתחים בנפשות בני ישראל כן נפתח להם שערי צדק בשמים ובביהמ"ק. כ' פתחו לי שערי כו' וכ' פתחי לי אחותי כו'. דרשו חז"ל פתחו לי כחודה של מחט כו' ואפתח לכם כפתחו של היכל ואולם. ולא יתכן שיהיה כוונת חז"ל רק על גובהן של פתחי היכל. רק שבאמת יכולין לפתוח שערים בשמים כמו שהיו נפתחים שערי צדק בזמן המקדש. והכל תלוי ע"י פתיחת חודה של מחט בלב האדם. ובימים האלו נתקיים בפועל שהיו אז בני ישראל שפלים כמו שרמזו בדקו ולא מצאו רק פך כו' שהי' מונח בחותמו של כ"ג. פי' מו"ז ז"ל על נקודה פנימיות שהקב"ה מגין עלי' שע"ז מברכין מגן אברהם וזהו חותמו של כה"ג שאברהם נקרא אדם הגדול בענקים ואתה כהן לעולם כו'. נמצא שהיה פתיחת חודה של מחט בלבד ואח"כ נפתח להם שערי ביהמ"ק ע"י זה המעט. ולכן גם עתה בימים הללו יכולין לזכות לפתיחת שערים לכן המצוה על הפתח: וב' החילוקים הלל והודאה נראה כי הם בחי' צדיק ובעל תשובה. כי בודאי היו אנשים צדיקים שסבלו הגזירות קשות מהרשעים היונים. והמה שמחו מאוד בישועה זו. אבל האנשים שלא היו יכולין לגבור בנסיונות כאלו ונשכח מהם דרך הטוב. מ"מ אח"כ כשנתבטלו הרשעים ונתרומם קרן צדיקים שוב נתקבלו כולם בתשובה לפני הש"י. ולכן לשנה אחרת קבעום כשהיה הישועה לכללות בני ישראל כי בשעת הישועה הי' רק להמובחרים. ויו"ט קבוע לדורות לא שייך רק כשהוא לכל פרטי בנ"י גם הבינונים והפשוטים. ולכן יש חילוקים במצוה זו מהדרין ומהדרין מן המהדרין להראות כי הימים אלו מאירים לכל מינים הנמצאים בבני ישראל. ומצוה להניחה מבחוץ פי' רבותינו ז"ל כי אפי' האנשים אשר המה מבחוץ יכול להיות להם עלי' ע"י נרות חנוכה. ואם הי' דר בעלי' היינו הצדיקים מניחו בחלון סמוכה לרה"ר שיאיר גם לאנשים פחותי הערך ע"י מצות נר חנוכה: אמרו חז"ל הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה ולא עבדי יון. היינו שיש ליתן שבח על שניהם על שיצאנו משיעבוד עבדות בשר ודם ועל אשר נכנסנו בכלל עבדי ה' וזהו בהלל והודאה. הודאה על החירות והלל על העבדות. וזהו עיקר השמחה כדכ' הללו עבדי ה' כי מי שעובד השי"ת באמת מתמלא שמחה וחדוה. וכל תכלית היציאה משעבוד מלכיות הוא רק כדי להיות עבדי ה'. ואיתא בספרים בפסוק אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי. כאשר פתחת למוסרי מיד נעשיתי עבדך כו'. ובאמת עבדך בן אמתך הוא בתולדה שבעצם נפשות בני ישראל להיות עבדי ה' אך השעבוד מלכיות מעכב לכן כשנעשין בני חורין מתברר כי אני עבדך כו'. וז"ש לא לנו ה' כו' כי הבקשה להוציאנו משעבוד מלכיות אינו כדי להיות בני חורין לנו לעצמינו רק כדי לקבל עבדות ה'. ואמר עוד פעם ב' לא לנו שבגוף עבדות ה' ג"כ לא לנו רק לשמו ית' בלבד וזה מדריגה עליונה ביותר להיות העבודה רק לשמו ית': בחנוכה קורין בנשיאים. דאיתא כי ג' רגלים הם בזכות ג' אבות. ומול י"ב שבטים הי' צריך להיות י"ב חדשים יו"ט רק בשביל החטא של העגל לא הי' ולעתיד יהיו ימים טובים כמ"ש בטור או"ח ה' ר"ח. וחנוכה הוא חינוך ורמז לאלה היו"ט שלעתיד. ורמז לזה דהזכרת ראש חודש וחנוכה ופורים בג' אחרונות שבתפלה. והוא כח השבטים. וכבר כ' בשם מו"ז ז"ל כי הלל והודאה בחינת יוסף ויהודה. דכתיב מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה כי שם י"ה ביהודה בחי' מן המצר. במרחב הוא ביוסף עדות ביהוסף שמו. והם מר"ח ועד חמשה עשר בו. ובחי' יהודה מט"ו עד סוף החודש רמז לדבר במלכי בית דוד עד צדקיהו ימי ירידה שבלבנה. ואנא ה' הושיעה נא היא בבחי' זו כי משיח בן דוד יושיענו. ואח"כ הצליחה נא בחי' יוסף איש מצליח והוא בימי עלי' דר"ח. וזהו במרחב יה בחי' מוסף דר"ח. ואנחנו מבקשים מקודם. הישועה מתערובות שבין האומות ובירור הפסולת כמ"ש הושיענו וקבצנו כו' ואח"כ להשתבח בתהלתך: <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:בונוס הפטרות
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הכתר
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל תנך
(
עריכה
)
תבנית:סרגל תנך/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע תנ"ך
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף