עריכת הדף "שערי תשובה/ד/יב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
יב)	וכן ישים במקום יסורים צומות ותעניות והורדת דמעות ומניעת נפשו מן התענוגים, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קט#כד|תהלים קט כד]]}} ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן, ונאמר {{ממ|[[תנ"ך/יואל/ב#יב|יואל ב יב]]}} שובו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד, ויאנח תמיד במרירות ליבו כמו שזכרנו בשער הראשון מן התשובה {{ממ|[[שערי תשובה/א#יב|אות יב]]}}, וישים רבוי המרירות במקום היסורין כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כח#יד|משלי יח יד]]}} רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה, פי' כאשר יחלה הגוף הנפש תסבול חליו מלשון {{ממ|[[תנ"ך/מלאכי/ג#ב|מלאכי ג ב]]}} ומי מכלכל את יום בואו, כלומר תעזור לגוף ותסעדהו כאשר תדבר על לבו ותנחמהו לקבל ולסבול, אבל כאשר הנפש חולה ונכאה מן היגון והדאגה מי ינחם הנפש ומי יסבול ויסעד אותה, הנה כי הדאגה ומרירות הלב יכבדו מחלי הגוף, כי הנפש סועדת הגוף בחליו אבל כשהנפש חולה ונכאה מיגוניה לא יסעדנה הגוף.

ואם תמצא את החוטא תלאה ותקרה אותו צרה ויצדיק עליו את הדין ויקבל המוסר באהבה, יהיה זה לו למגן מן היסורין הרבים הראוין לבא עליו, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/עו#יא|תהלים עו יא]]}} כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור, פירוש כאשר צער האדם יודה אותך, כלומר שיודה אותך האדם בעת צערו, מלשון {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ו#ב|איוב ו ב]]}} לו שקול ישקל כעשי שענינו הצער, שארית חמות שהיו מפותחות לבוא על האדם כענין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/כ#יא|מלכים-א כ יא]]}} אל יתהלל חוגר כמפתח, תחגור ותעכב אותם ולא תביאם עליו, וזה הדרך משל למפתח החרב ומשיב אותה אל נדנה, ונאמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יב#א|ישעיה יב א]]}} אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני, פי' אודך על מוסרך וקבלתיו באהבה, ובעבור זה שאודך על שאנפת בי ישוב אפך ותנחמני, וכן בענין ההודאה על הטובה נאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/נב#יא|תהלים נב יא]]}} אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך, פירוש אודך על הטובה שעשית עמדי ובעבור זה אקוה להתמדת טובותיך, ונאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קטז#יג|תהלים קטז יג]]}} כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קטז#ג|שם פסוק ג]]}}, ואמרו רז"ל בענין מה שכתוב {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/ג#א|תהילים ג א]]}} מזמור לדוד בברחו, שמחה לצדיק עשות משפט {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כא#טו|משלי כא טו]]}} מדתן של צדיקים פורעים חובן ומזמרין להקב"ה, משל לבעל הבית שהיה לו אריס והיה אותו אריס חייב לו, עשה אותו אריס את הגורן וצברה ועשאה כרי נטל בעל הבית את הכרי ונכנס האריס ריקן לביתו והיה שמח שהיה נכנס ריקם, אמרו לו יצאת מגרנך וידיך על ראשך ואתה שמח, אמר להם אעפ"כ השטר ממורק, פרעתי את חובי.
<noinclude>{{שולי הגליון}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>