פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
שערי תשובה/אורח חיים/כה
"
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> {{עוגןמ|א}} '''יניח''' תפילין ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] וכתב בר"י בשם האחרונים שאם אפשר שיהיה לו תפילין בשאלה מאחר ציצית קודמין ע"ש. וע' לקמן סי' ל"ח ס"ק י"ד לענין תפילין מזוזה. ונראה דהיינו אם נכון לבו בטוח שיוכל לשאול תפילין שעכ"פ לא יצטרך להחזירם כל זמן שירצ' אם לא יזדמנו לו לקנות ואם לאו אכתי איכא למיחש שמא יצטרך להחזירם טרם יזדמנו לו אחרים ונמצא בטל ממצות תפילין שהיא קודמת למצות ציצית לדברי הפוסקי' אלו שהם עיקר לדינא. וע' ביד אפרי' ובשו"ת שאגת אריה סי' ב"ח ובשו"ת שמש צרקה סי' ט"ו בט"ז ונראה דאם יש לו תפילין של רש"י ואין לו תפילין של ר"ת ואין לו ציצית הציצית קודמין כיון דרובא דאנשי אין מניחין תפילין דר"ת כלל. אבל איפכא לא ואפי' יש לו של ר"ת אם אין לו של רש"י הם קודמין לציצית שהם העיקר לענין ברכה כמ"ש בסי' ל"ד. ואף שקדושת תפילין של ר"ת גדולה מאד מ"מ לענין לצאת בו י"ח של רש"י קודמים שאדרבה מחמת זה נמנעו רוב העולם מלהניח' לפי שכל אחד הוא פעולה מיוחדת כמ"ש בזוהר חדש וכמ"ש בסי' ל"ד ולכן פשוט מי שאינו יכול לקנות שניהם יקנה של רש"י תחלה ואח"כ כשיהיה לו לקנות של ר"ת יקנה והכי נהוג עלמא וא"כ ה"ה לענין ציצית. וכתב בשלמי ציבור בשם תשובת דבר משה מי שאין ידו משגת לקנות תפילין של יד ותפילין של ראש יקנה של ראש תחלה ע"ש: {{עוגןמ|ב}} '''בטלית''' גדול. ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ובבר"י כתב בשם תשובת מהר"י מולכין כ"י מי שהיה מונח בכיסו טלית של חול ותפילין וטלית של שבת היה למעלה מכל אם יכול להעביר על של שבת וליקח של חול והביא מתוספות דיומא דף נ"ג דלא שייך אין מעבירין כו' אלא כי בעי למעבד תרוייהו ושוב דחה זאת. והבר"י כתב ללמוד מדברי המג"א אלו שהביא הבה"ט דה"ה בזה יכול להעביר על של שבת וליקח את של חול ע"ש ושם כתב שלדעת האר"י ז"ל אף שהוא לבוש ט"ק יש ללבוש גם טלית גדול קודם התפילין ע"ש: {{עוגןמ|ג}} '''תחלה.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ומי שנוהג להניח של יד מיושב וש"ר מעומד כדעת האר"י ז"ל כתב בדרכי נועם שם כיון דלענין דינא נמי אין חובה לברך ברכת תפילין מעומד ולכן אינו רשאי להחמיר לברך מעומד שלדעת המקובלים הנכון להיות מיושב: {{עוגןמ|ד}} '''להניח.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] במג"א מייתי מקרא דמצות ה' ברה ועיין בהגהת תוספת שבת ובשער יוסף על הוריות מ"ש שם בדף כ"ו ובשו"ת חינוך ב"י סי' א' ע"ש: {{עוגןמ|ה}} '''שני''' ברכות. ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]]. וכתב במחזיק ברכה מי שטעה ובירך על תפילין של יד על מצות תפילין יצא. ואם הוא מבני אשכנז אם נזכר קודם ההידוק מברך להניח קודם ההידוק ג"כ ועל של ראש מברך על מצות כ"כ מהר"ש ווינטורה. ובמכתם לדוד חלק עליו וכ' שבבני אשכנז אם נזכר קודם ההידוק יברך להניח ובש"ר לא יברך כלל ואם לא נזכר יברך כשמניח של ראש להניח לבד ע"ש: {{עוגןמ|ו}} '''להניח''' בקמ"ץ. ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ומ"ש בשם הלבוש ול"ח ליתא דאדרבה גם הם הכריעו לומר בקמ"ץ וכ' כן ע"פ הע"ת וכבר השיג עליו בא"ר והא"ר ומור וקציעה הסכימו להב"י לו' בקמ"ץ וכ"כ מהר"א זכות' בהשגת כת"י על ספר מצות שמורים וכתב כי בקמ"ץ מלשון להניח ברכה אתי שפיר שפירושו שתהיה נחה שם בקיום ובקביעות ע"י הקשר לא תנוד אנה ואנה מה שאין כן בפת"ח ודגש שרשו ינח שהוא ג"כ לשון עזיבה. וגם כשהיא בלשון שימה כגון והנחתו לפני ה' אינו אלא שימה גרידא לרגע ועראי ע"ש וקצת מזה כתב ג"כ בא"ר ע"ש: {{עוגןמ|ז}} '''שמהדקן.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] וכתב בשלמי ציבור שצריך ליזהר שלא יהא נחפז לברך על של יד קודם הנחה בקבורת דה"ל קודם דקודם. ואחר ההידוק אע"פ שלא עשה הכריכות לא מקרי עובר לעשייתן ועיין ב"ח ובשו"ת בית יעקב בסי' פ"ח והבאתיו לעיל סי' ח' ע"ש: {{עוגןמ|ח}} '''עמהם.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ובפנים מאירות ח"א סי' נ"ד דעתו שמותר לענות אמן אחר ברכת חבירו על התפילין לכתחלה אע"ג דלקדיש וקדושה לא יפסיק מ"מ אמן הוא קבלת דברים שמאמין בה' שצונו להניח תפילין לא הוי הפסק וכיון שלר"ת אף לקדיש ולקדושה פוסק יש לסמוך עליו לענין עניית אמן ע"ש. ומ"ש בשם דרכי נועם לענין להפסיק בעניית קדיש וקדושה ואמן בין תפילין של יד לשל ראש בתפילין של ר"ת כ"כ בבכור שור בסוטה דף מ"ד ע"ב ע"ש: {{עוגןמ|ט}} '''הרצועה''' עיין בבה"ט בשם האר"י ז"ל וכ"כ הרדב"ז בתשובה ח"ג סי' תרכ"ג וכ' בבר"י שכן המנהג בכל מקום. וכתב בספר מ"מ אמנם נראה שאם אחר שבירך שמע קדיש או קדושה ואם לא יכרוך יהי' לו פנאי להניח של ראש ולענות דיש לעשות כן ועדיף טפי למעבד הכי וכן נהגתי עכ"ל: {{עוגןמ|י}} '''מהתיק''' עיין בבה"ט ועיין לקמן סי' כ"ח מ"ש בשם המג"א. וכתב בבר"י בשם תשובות מהר"י מולכין מי ששכח ולבש ש"ר קודם ש"י א"צ להסיר' כיון דיצא ידי מצותה והוכיח כן מב"י סי' כ"ו ע"ש וכ"כ בשאילת יעב"ץ סי' קכ"ה וזה דלא כבעל הלכות קטנות סי' נ"ג ומ"מ גם הוא כתב שאם לבש של ראש מפני שלא היה לו של יד ואח"כ נזדמן לו ש"י א"צ להסיר ש"ר קודם הנחת ש"י ע"ש. ועיין בשלמי צבור בשם מהרח"ו שכ' מורי ז"ל הי' נזהר שלא להוציא תפילין של ראש מן הכיס עד שיניח ויקשור הש"י סביב הזרוע בקיבורת במקום הקשר ואח"כ לא היה חושש מלהוציא תש"ר אף שעדיין לא הקיף בזרוע עצמו וכפי הטעם שכתב המ"א אפשר דאף ע"י אחר אין להוציא ש"ר עד שיניח של יד ע"ש. ועיין בתשובת יעב"ץ ח"נ סי' כ"ו שהבאתי לקמן סי' מ"ם ע"ש: {{עוגןמ|יא}} '''מעומד.''' עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין בשו"ת ח"צ סי' ל"ו שהביא מתשובת הרדב"ז דדין שאינו מוזכר ההיפך בש"ס ופוסקים יש לילך אחר דברי קבלה וגם במקום שיש פלוגתא בין הפוסקים דברי קבלה יכריע ע"ש: {{עוגןמ|יב}} '''לברך.''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין בשל"ה דמחלק בין מי שלובש תפילין כל היום וגם מו"מ שלו בתפילין שפיר הוי היסח הדעת בנשמט ע"ש: {{עוגןמ|יג}} '''לברך''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין לקמן סי' נ"ג בבאר היטב ס"ק ג' שהביא מגינת וורדים וכתב דממג"א סי' כ"ה משמע דא"צ לברך. וכבר כתבתי מזה בסי' וא"ו ע"ש ועיין בפרח שושן כלל א' סי' ע' מ"ש בזה על דברי גינת וורדים ובסי' י"ג יתבאר בעזהי"ת: {{עוגןמ|יד}} '''ההדוק.''' עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ומ"ש וכ"פ המג"א כו' ז"א דהמג"א לאו מטעמא דהט"ז אתי עלה אלא משום טעמא דכתב לעיל בנשמטו דבזה"ז שאין לבוש התפילין רק בזמן תפילין לא הוי היסח הדעת וא"כ לדעת הש"ע והא"ר שכ' לעיל ס"ק ט"ו גם בזה יש לברך וגם נ"מ במי שלובש תפילין כל היום גם של"ה מודה כמש"ל. גם דברי המג"א צ"ע מה דמדמה נפסק לנשמטו אליבא דמ"ש של"ה שנראה שלפי הטעם דשל"ה יש לחלק ביניהם. ועיין בא"ר שבצ"ץ משמע כהט"ז ויש להקל בספק ברכה. ואם נפסק הקשר ורוצה להניח תפילין אחרים י"ל דהכל מודים שיברך וכ"כ במח"ב בשם מאמר מרדכי וספר זרע אמת ע"ש: {{עוגןמ|טו}} '''נהגו''' העולם. עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] והמקור חיים כתב שלא לחלוץ עד אמירת פסוק והיה ה' למלך כו' ובספר הכוונות המסודר ממהר"ש וויטל כ' בהגהותיו שיסיר הכריכות מהאצבע וב' או ג' כריכות מהזרוע ויסיר של ראש ואח"כ ש"י יחליץ מיושב והטלית יהיה עליו עד שיסיר התפילין ע"ש: {{עוגןמ|טז}} '''מוסף.''' עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] וכתבו בשם האר"י ז"ל אחר קדיש של חזרת ס"ת שבהיכל והיינו כפי מנהגם להחזיר הס"ת אחר אשרי ובא לציון כמבואר בסי' תכ"ג ע"ש וכן נוהגים. ודלא כמ"ש בתשוכות מ"ע סי' ק"ח לחליץ אחר תפלת שחרית ע"ש. וכתב הפר"ח סי' תכ"ג שאם השעה דחוקה שאינו מספיק לחלוץ התפילין יזיזם ממקומם לצד אחר דחשיב כמונחים בכיסם וכו' ונראה שיש מציאת לענין זה כגון שהוא עומד לבוש בתפילין והציבור כבר התחילו קדושת כתר שאין שהות לחלוץ שכמו רגע שיאחר ישלימו לו' הקדושה. וכתב עוד מי שיצא ידי חובת חזרת מוסף וחזר להניח תפילין והלך לבה"כ שעדיין לא התפללו מוסף דעתי נוטה שיכול לומר כתר עמהם. ומח"ב כ' שנראה לו שיסלק התפילין ויאמר כתר וכתב בשלמי ציבור מדלא אמר אסור עד שיסלקם ש"מ דדוקא לכתחלה יש לו לסלקם אבל אם היה עסוק בלימודו ולאו אדעתיה וכשהתחילו הצבור הקדושה ננער ממשנתו ושמעה אזנו ואין שהות לחלוץ בהא אזיל ומודה להפר"ח דעונה כתר עמהם ע"ש. ומ"ש בבה"ט בשם הרמ"ע ע"ש בסי' ת"ח שכתב שהמניחין תפילין במנחה יניחו ג"כ במנחה ר"ח כי קדושת ר"ח עולה ויורדת אחר תפלת מוסף ולכן יכול ללובשם כל היום ובמח"ב כתב שכן נוהגים ודלא כמ"ש באור צדיקים בשם מהרח"ו שאין כן דעתו. וכן מבואר מדברי הפר"ח דלעיל דאחר מוסף יכול ללובשם. ועיין בדבר שמואל סי' קי"ב בענין שיש נוהגין שלא לחלצן בראש חודש ובחול המועד אף במוסף וכ' שם שהלבוש והרדב"ז נתנו טעם שיש לחלצם במוסף ע"ש: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל טושע
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע/פנים/הלכה ברורה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע/פנים/מורה צדק - בציעת הפת
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:עוגן מספור
(
עריכה
)
תבנית:עוגןמ
(
עריכה
)
תבנית:על התורה טושע
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קיים מפרשי אורח חיים
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא שו"ע
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע שו"ע
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע