עריכת הדף "שיחה:ערך/פריה ורביה"

==מקור מצות פריה ורביה==
דעת החינוך שמקור מצוות פריה ורביה הוא מהאמור לאדם הראשון, ואילו דעת הרמב"ן שפסוק זה לא נאמר אלא לברכה ומצוות פריה ורביה ילפינן לה מהאמור לנח.

ונראה היה להביא ראיה לדעת החינוך מהאמור בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/נו/ב|נו:]]}} דתנא דבי מנשה שבע מצות נצטוו בני נח ע"ז וגילוי עריות כו' סירוס כו' רבי יהודה אומר אדם הראשון לא נצטווה אלא על ע"ז בלבד. והנה לדעת הרמב"ן שאין הפסוק האמור לאדם לשון ציווי אם כן לא נצטווה באמת אדם הראשון אף לתנא דבי מנשה אלא נח לחוד, ואם כן מהו שחולק רבי יהודה ואומר אדם הראשון לא נצטווה וכו' הרי אף תנא דבי מנשה מודה בזה.

אלא שזה קשה בלאו הכי שהרי אבר מן החי גם ילפינן לה מקרא דנאמר לנח ובניו 'אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו'. וביותר שהגמרא שם מביאה להדיא שהמקור הוא מקרא ד'שרצו בארץ' דנאמר לנח, ועי' מהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי הלכות/סנהדרין/נט/ב|ח"א סנהדרין נט:]]}}. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 12:22, 10 באוקטובר 2018 (UTC)

==באונס==
הקטע כפול בערך.

== מי שיש לו בן אם יתפלל שיהיה לו בן או בת ==
מי שיש לו בן האם יתפלל שתהיה לו בת כדי שיקיים מצות פריה ורביה, או שימשיך להתפלל שיהיה בן כמו שמתפללים מעיקרא, [בתפילת הרמב"ן ובבריך שמיה] או שלא יתפלל כלל.

והנה התוס' ב"ב יא. הקשו גבי חצי עבד וחצי בן חורין שכופין את רבו לשחררו כדי שיוכל לישא ישראלית ויקיים פריה ורביה, ולמה לא ישא ישראלית בלא שחרור, דליתי עשה דפריה ורביה וידחה לאו דלא יהיה קדש, ותירצו בכמה אופנים, [א. שאינו בעידנא דהלאו עובר בהעראה ומצוה אין עד גמר ביאה דהיינו הוצאת זרע, ב. שלה אין עשה שידחה, ג. אף אם יש לה עשה כריב"ב, יכולה באחר, ד. אפשר לקיים שניהם ע"י כפיית האדון לשחרר], ובמנחת חינוך תמה דלא מתקיים העשה רק בלידת בן ובת, וא"כ אין זה בעידנא כלל, וגם מי יימר שמביאה זו יהיה בן או בת. 

וליישב דברי התוס' צ"ל דנהי שתוכן וענין המצוה שיהיה לו בן ובת, מיהו כיון שאין זה מסור בידו ע"כ המצוה שנמסרה היא לשאת אישה ולבא עליה, [וכידוע שיטת הרמב"ם שהקידושין מצות עשה ולא הגירושין, וביארו בזה שהחילוק משום פריה ורביה], ויש קיום מצוה בכל ביאה וביאה ושפיר שייך עשה דוחה לא תעשה, ויש שציינו למצות יבום דמקיים המצוה בביאה ראשונה ואין כלל מצוה בביאה שניה אע"פ שעיקר המצוה להקים לאחיו שם בישראל ע"י בנים.

וא"כ י"ל דלדברי המנח"ח שקיום המצוה בלידת בן ובת או במה שיש לו בן ובת, [ויש לתלות בזה פלוג' אם בהיו לו ומתו קיים המצוה, ויש לחלק], ודאי יש להתפלל שתהיה בת כדי שיקיים המצוה, אבל לשיטת התוס' דיש קיום מצוה בכל ביאה א"כ אין צורך להתפלל שתהיה בת דבלאו הכי מקיים מצוה, ואדרבה י"ל שעדיף שיהיה בן כדי שיקיים בכל שאר הביאות מצוה, דאם תהיה בת שוב לא יקיים מצות פריה ורביה אלא רק ענין בעלמא ד"בבוקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידיך", [שו"ר שכתב באזמרה לשמך בשם הגר"ע פריד שליט"א שאף לאחר שיש לו בן ובת, יש קיום של מצוה דאוריתא בכל ביאה, ורק חיוב אין, וראייתו מדלא משכחת לה ביאה בלא מצות פריה ורביה אלא באשתו מעוברת, אמנם עדיין יש לדון שעדיף מצוה מחויבת דגדול המצווה ועושה, וזה דוקא אם מצוה מחויבת יותר חשובה מצד המצוה עצמה כדחזינן שמי שאינו מחיוב אינו מוציא, אבל אי הטעם רק משום היצר הרע הכא בלאו הכי יש לו משום המצוה דרבנן], אמנם יש לדון דכיון שענין המצוה שיהיו בן ובת ואינו רק פטור בעלמא מהמצוה, שמא יש להתפלל שיתקיים ענין המצוה. {{ממ|הרב מנחם מלר, כולל חזון איש}} [[משתמש:תורת רבני זמנינו|תורת רבני זמנינו]] ([[שיחת משתמש:תורת רבני זמנינו|שיחה]]) 22:15, 7 בנובמבר 2022 (IST)
:{{א|תורת רבני זמנינו|וכן יש להעיר}} בלשון הגמ' {{ממ|[[בבלי/ברכות/ס/א|ברכות ס.]]}} שעד ארבעים יום "יבקש רחמים שיהא זכר", ולא חילקו בין מי שיש לו בן (ומשתוקק לבת) לבין מי שאין לו עדיין בן (או שכבר קיים פו"ר), וצ"ע. ואפשר שלזאת ציין שם הג"מ ישעיה (פיק) ברלין זצ"ל שם לעיין תוס' סנהדרין [[תוספות/סנהדרין/כב/א|כב. ד"ה ארבעים]], וז"ל התוס' שם: "ומ"מ מועיל תפלה בתוך מ' ימים להופכו או לזכר או לנקבה", עכ"ל, הרי שלפעמים שפיר דמי להתפלל להוליד נקבה. [[משתמש:Sije|יהושע]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 22:44, 7 בנובמבר 2022 (IST)
::בפשטות רצונו לומר שאין כוונת הגמרא שלא נקבע מין הולד עד ארבעים יום, אלא שאף שנקבע צורתו כזכר או נקבע יכול להתפלל ולהופכו. מי אדיר (שיחה) 23:15, 7 בנובמבר 2022 (IST)