עריכת הדף "שונה הלכות/אורח חיים/תעא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

{{מרכז|{{גופן|4|דרוגולין|סימן תעא}}{{ש}}{{גופן|3.5|דרוגולין|'''בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכול פת'''}}}}

==סעיף א==

'''<big>{{עוגן1|א}}</big>''' אסור לאכול כל יום י"ד מעמוד השחר מצה שיוצאין בה בלילה [ואפי' פיררה לפרורין דקין] מדרבנן כדי שיהיה היכר לאכילתה בערב ומצה נפוחה או כפולה אף שמחמירין בה לחשבה כחמץ מ"מ אסור לאכלה בערב פסח דמעיקר הדין מצה היא אבל מצה עשירה דהיינו שנילושה במי פירות ואפי' לש במים ועירב בה קצת ממי פירות כל שטעם מי פירות נרגש בה מדינא מותר לאכלה בע"פ עד שעה עשירית [אבל אם אין בה טעם מי פירות לא מקרי מצה עשירה, חזו"א או"ח [[חזון איש/אורח חיים/קכב#יא|סי' קכ"ב סקי"א]]] אבל המנהג שלא לאכול גם מצה עשירה בע"פ משעת איסור חמץ {{ממ|ועיין לעיל [[שונה הלכות/אורח חיים/תמד#י|סי' תמ"ד דין י']] בשם הגר"א}} ויש נוהגין שלא לאכול מצה מראש חדש {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#ב|ס"ב]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#י|סק"י]] [[משנה ברורה/{{כאן}}#יא|י"א]] [[משנה ברורה/{{כאן}}#יב|י"ב]] [[משנה ברורה/{{כאן}}#יח|י"ח]] [[משנה ברורה/{{כאן}}#כא|כ"א]]}}.

==סעיף ב==

'''<big>{{עוגן1|ב}}</big>''' מצה שנאפית כתיקונה ואח"כ נתפררה ונילושה ביין ושמן בין שנאפית שנית בין שלא נאפית ויש בה תואר לחם ורוצה לאכלה כמו שהיא אסור לאכלה בע"פ דאין זה מצה עשירה [ומ"מ לצאת בה ידי מצה בלילה אין כדאי] וכ"ז כשלא בישלה אבל אם בישלה וכמו שנוהגין במדינותינו לעשות כדורים ממצה שקורין קניידלע"ך או מצה מבושלת בכלי ראשון אפי' אינם פירורין אלא יש בהם כזית מותר לאכלה קודם שעה עשירית (ועיין לעיל [[שונה הלכות/אורח חיים/תמד#י|סי' תמ"ד דין י']] דהגר"א מחמיר במצה מבושלת) אבל אם שרה המצה בקערה אף שהוא רותח לא מקרי בישול (ואם עירה מכ"ר עיין לעיל [[שונה הלכות/אורח חיים/קסח#לא|סי' קס"ח דין ל"א]]) ולענין טיגון הגר"ז והח"א מקילין ובפמ"ג מסתפק בזה {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#ב|ס"ב]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#יט|סקי"ט]] [[משנה ברורה/{{כאן}}#כ|כ']] ושה"צ}}.

'''<big>{{עוגן1|ג}}</big>''' קטן או קטנה שאינן יודעים מה שמספרין בלילה מיציאת מצרים מותר להאכילם מצה כל היום אבל אם יש בהם דעת להבין אין להאכילם מצה {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#ב|ס"ב]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#יג|סקי"ג]] [[משנה ברורה/{{כאן}}#יד|י"ד]]}}.

'''<big>{{עוגן1|ד}}</big>''' יש קצת נוהגין למעט באכילת מצה ביום א' דפסח בחו"ל כדי שיאכל בלילה לתיאבון, ומן המנחה ולמעלה צריך ליזהר בכל יו"ט ראשון מפני שהוא ערב יו"ט שני כדלקמן [[שונה הלכות/אורח חיים/תקכט#ד|סי' תקכ"ט דין ד']] {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#ב|ס"ב]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#טז|סקט"ז]]}}.

'''<big>{{עוגן1|ה}}</big>''' משעה עשירית ולמעלה דהיינו מתחלת שעה ד' אחר חצות היום בערב פסח אסור לאכול אפי' מצה עשירה ואפי' התחיל לאכול פוסק כיון שהתחיל באיסור [ואם יודע שימשך סעודתו בתוך שעה עשירית לא יתחיל לאכול אפי' קודם לכן] ואפי' קניידלע"ך או מצה מבושלת אפי' נתבשל במי פירות אסור לאכול כיון שהוא מה' מינין, אבל אוכל מעט פירות או ירקות בין חי בין מבושל [וכן נהגו העולם לאכול בע"פ תפוחי אדמה] וכן בשר ודגים וביצים וכה"ג אבל לא ימלא כרסו מהם ואם הוא איסטניס שאפי' יאכל מעט משעה עשירית ולמעלה לא יוכל לאכול בלילה לתיאבון הכל אסור [ועיין לעיל [[שונה הלכות/אורח חיים/תע#ז|סי' ת"ע דין ז']]] ויין מעט לא ישתה [מיהו פחות מכוס או עכ"פ מרוב כוס מותר] אבל יין הרבה כגון שתי כוסות של רביעית או רובן וכ"ש יותר מותר שהרבה גורר תאות המאכל ויש מקילין אף במעט ומסתבר דתלוי לפי טבע אותו האדם לפי מה שמרגיש בנפשו דבר שגורר תאות לבו או להיפך ומ"מ לא ישתה כ"כ עד שיהא שבע כי ודאי יקלקל תאות המאכל וגם יוכל להשתכר ויתבטל מצות הלילה ומכ"ש ביי"ש שלנו שיזהר שלא ישתה הרבה {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#א|ס"א]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#א|סק"א]] [[משנה ברורה/{{כאן}}#ב|ב']] [[משנה ברורה/{{כאן}}#ג|ג']] [[משנה ברורה/{{כאן}}#ד|ד']] [[משנה ברורה/{{כאן}}#ה|ה']] [[משנה ברורה/{{כאן}}#ו|ו']] [[משנה ברורה/{{כאן}}#ז|ז']] [[משנה ברורה/{{כאן}}#ח|ח']] [[משנה ברורה/{{כאן}}#ט|ט']] [[משנה ברורה/{{כאן}}#כ|כ']] ובה"ל [[ביאור הלכה/{{כאן}}#ויין|ד"ה ויין]] ושה"צ}}.

'''<big>{{עוגן1|ו}}</big>''' יש נוהגין שלא לאכול חזרת בערב פסח כדי לאכול מרור לתאבון [וכן ביו"ט ראשון של פסח בחו"ל כדי לאכול בליל שני לתאבון] ואין למנהג זה טעם ויש מחמירין עוד שלא לאכול פירות כדי לאכול החרוסת לתיאבון ואין לחוש למנהג ההוא ויש מחמירין שלא לפרר או לשבור המצות בע"פ שלא יבוא לאכול מהם ואין לחוש גם לזה {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#ב|ס"ב]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#טו|סקט"ו]]}}.

==סעיף ג==

'''<big>{{עוגן1|ז}}</big>''' מצוה לגלח (ודוקא קודם חצות כנ"ל [[שונה הלכות/אורח חיים/תסח#ה|סי' תס"ח דין ה']] [[שונה הלכות/אורח חיים/תסח#ח|ח']]) ולרחוץ וללבוש בגדים
נאים כמו בשבת (ועי' [[שונה הלכות/אורח חיים/תקכט#ה|סי' תקכ"ט דין ה']] שיהיו יותר נאים) ועיין לעיל [[שונה הלכות/אורח חיים/רס#|סי' ר"ס]] ו[[שונה הלכות/אורח חיים/רסב#|רס"ב]]
ואחר חצות ילך לבית המרחץ ויטבול לכבוד הרגל ואחר תפלת המנחה נכון שיתעסק בדיני קרבן פסח ויחשוב לו הקב"ה כאילו קיים בפועל ובשל"ה העתיק מסדה"י מה שילמוד כל אדם {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#ג|ס"ג]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#כב|סקכ"ב]]}}.

'''<big>{{עוגן1|ח}}</big>''' אין מברין האבל בערב פסח מיהו בבקר כשמותר לאכול חמץ יכול להברותו בלחם חמץ {{ממ|[[משנה ברורה/{{כאן}}#כב|סקכ"ב]] ושה"צ}}.

'''<big>{{עוגן1|ט}}</big>''' א"צ לקרות פרשת יו"ט בערב יו"ט כמו שצריך לקרות פרשת שבת כנ"ל [[שונה הלכות/אורח חיים/רפה#יא|סי' רפ"ה דין י"א]].

ובענין העירוב שנוהגין לעשות בע"פ עיין לעיל [[שונה הלכות/אורח חיים/רס#ט|סי' ר"ס דין ט']] ו[[שונה הלכות/אורח חיים/שסו#ו|סי' שס"ו דין ו']] ו[[שונה הלכות/אורח חיים/שצג#ג|סי' שצ"ג דין ג']].

ודיני עירובי תבשילין יתבאר בע"ה ב[[שונה הלכות/אורח חיים/תקכז|סי' תקכ"ז]].

ועיין לעיל [[שונה הלכות/אורח חיים/רס#ט|סי' ר"ס דין ט']] דבערב פסח צריך לשאול לכו"ע אם הפרישו חלה.

ודיני ברכה על הדלקת הנר יתבאר בע"ה ב[[שונה הלכות/אורח חיים/תקיד#כד|סי' תקי"ד דין כ"ד]].

ודין ערב פסח שחל בשבת עיין לעיל [[שונה הלכות/אורח חיים/תמד|סי' תמ"ד]].

<noinclude>{{הגרחק}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>