עריכת הדף "שונה הלכות/אורח חיים/תע"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

{{מרכז|{{גופן|4|דרוגולין|סימן תע}}{{ש}}{{גופן|3.5|דרוגולין|'''שהבכורות מתענין בערב פסח'''}}}}

==סעיף א==

'''<big>{{עוגן1|א}}</big>''' הבכורות מתענין בערב פסח זכר לנס שניצולו ממכת בכורות ואפי' בכורות כהנים
ולוים בין בכור מאב בין בכור מאם [אבל גדול הבית א"צ להתענות אם אינו
בכור] והבא אחר נפלים צריך להתענות דהוי בכור לנחלה ודוקא בנפל ודאי אבל מי
שנולד אחר בן ט' אע"פ שמת תוך ל' א"צ להתענות וי"א שאפי' נקבה בכורה מתענה
ואין המנהג כן {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#א|ס"א]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#א|סק"א]] [[משנה ברורה/{{כאן}}#ב|ב']]}}.

'''<big>{{עוגן1|ב}}</big>''' מי שחש בראשו או בעיניו א"צ להתענות וכן אדם שהתענית קשה לו ואחר
התענית אין יכול לאכול רק דברים קלים ובשיעור מועט מאד וקרוב הדבר שעי"ז
לא יוכל לקיים אכילת מצה ומרור ושתיית ד' כוסות כתיקונם מוטב שלא להתענות
כדי שיקיים מצות הלילה כתיקונם ומ"מ בזה ובזה טוב יותר שיאכל רק מיני תרגימא
{{ממ|[[משנה ברורה/{{כאן}}#ב|סק"ב]]}}.

==סעיף ב==

'''<big>{{עוגן1|ג}}</big>''' האב מתענה בעבור בנו הבכור עד שיגדל ובעוד שלא נתמלא לבנו ל' יום א"צ
להתענות עבורו, ואם האב בכור ותעניתו עולה לעצמו האם מתענה תחת בנה
הבכור כשעדיין קטן ובמקום שמצטערת יש להקל שתענית האב עולה גם בשביל בנו
וכ"ש אם היא מעוברת או מניקה ומצטערת מהתענית שיש להקל אף אם אין לה
בעל שיתענה בשביל בנה וכן יולדת כל ל' יום אין לה להתענות עבורו בכל גווני
אכן אם התחילה פ"א להתענות עבורו הוי נדר וצריך התרה {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#ב|ס"ב]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#ח|סק"ח]] [[משנה ברורה/{{כאן}}#ט|ט']] [[משנה ברורה/{{כאן}}#י|י']]}}.

'''<big>{{עוגן1|ד}}</big>''' אם חל ערב פסח בע"ש יתענו באותו יום ואם חל ע"פ בשבת מתענין ביום ה'
ואם קשה להם התענית ביום ה' משום דצריך לבדוק החמץ בלילה ולפעמים יש
לו הרבה חדרים לבדוק ואין רשאי לסעוד קודם הבדיקה יטעום מעט [כשיעור
שנתבאר ב[[שונה הלכות/אורח חיים/רלב#ג|סי' רל"ב דין ג']] (ועיין לעיל ב[[שונה הלכות/אורח חיים/תלא#ה|סי' תל"א דין ה']] וצע"ק)] קודם הבדיקה או יצוה
לאחר לבדוק והם יאכלו {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#ב|ס"ב]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#ה|סק"ה]] [[משנה ברורה/{{כאן}}#ו|ו']] ושה"צ}}.

'''<big>{{עוגן1|ה}}</big>''' תענית בכורים צריך להשלים עד צה"כ והבכורים כשמתענים אומרים עננו בשומע
תפלה במנחה ואם עשרה בכורים מתפללים יחד ואחד מהם ש"ץ כשמחזיר
התפלה יאמר עננו בשומע תפילה כדין תענית יחיד ומ"מ לכתחלה טוב שלא יהיה הבכור ש"ץ
כשעשרה בכורים מתפללים יחד כי י"א שאין נכון להזכיר התענית בצבור בחזרת
הש"ץ כיון שהוא חדש ניסן {{ממ|[[משנה ברורה/{{כאן}}#ב|סק"ב]] ועיין לקמן [[שונה הלכות/אורח חיים/תקסו#טו|סי' תקס"ו דין ט"ו]]}}.

'''<big>{{עוגן1|ו}}</big>''' בענין סעודת מצוה תלוי במנהג המקומות יש מקומות שנהגו להחמיר ולפ"ז אם
רוצה לאכול על סעודת פדיון הבן או ברית מילה צריך התרה דהמנהג חשיב כמו
נדר מלבד המוהל והסנדק ואבי הבן [וכן מי שמתענה עבור בנו הבכור אף שאינו
מבעלי הברית] יכולין לאכול ואעפ"כ צריכין לפרוע תענית אחר אחר הפסח ויש
מקומות שנהגו הבכורות להקל ולאכול בסעודת מצוה וכן נוהגין כהיום בכמה מקומות
במדינתנו להקל ולאכול אף בסעודת סיום מסכת ואף שהבכורים בעצמן לא למדו את
המסכת מ"מ כיון שאצל המסיים הוא סעודת מצוה מצטרפים לסעודתו והמנהג
שמתקבצים להמסיים קודם שסיים ומסיים לפניהם המסכת ושומעים ומצטרפים עמו
בסיומו ואח"כ עושין סעודה {{ממ|[[משנה ברורה/{{כאן}}#י|סק"י]] ושה"צ}}.

==סעיף ג==
'''<big>{{עוגן1|ז}}</big>''' איש מפונק שאם יאכל ביום אינו תאב לאכול בלילה מתענה בע"פ כדי שיאכל
מצה לתיאבון ואם חל ע"פ בשבת אין כדאי לגמרי לדחות סעודת שבת בשביל
זה רק שיזהר לאכול מעט לצאת ידי סעודת מצוה בלבד {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#ג|ס"ג]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#יא|סקי"א]]}}.

<noinclude>{{הגרחק}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>