עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/ע"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|סימן ע{{ש}}{{גופן|4||דין מליחת הרבה בשר ביחד{{ש}}ובו ו' סעיפים}}}}

{{אות סעיף|א}} {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|א}} מולחין הרבה חתיכות זו על גב זו אע"פ שהתחתונה גומרת פליטתה קודם לעליונה לא אמרינן שחוזרת ובולעת מדם העליונה {{ביאור הגר"א|ב}} לפי שהוא שוהה הרבה לפלוט ציר וכל זמן {{טז|א}} {{באר היטב|א}} שפולטת צירה אינה בולעת {{ביאור הגר"א|ג}} {{באר הגולה|ב}} ואפילו מתקבץ הרבה ציר ועומד בגומא שבין החתיכות מותר {{ביאור הגר"א|ד}} {{באר הגולה|ג}} במה דברים אמורים במולח בשר עם בשר {{ביאור הגר"א|ה}} ואפילו בשר שור עם בשר גדיים וטלאים ואפילו עם עופות {{שך|א}} שאי אפשר להם לגמור כל פליטת צירן עד שיגמור בשר שור לפלוט את דמו: <small>הגה ומכל מקום נוהגין להחמיר לכתחלה שכל חתיכה שיש לה בית קיבול כגון דופן שלימה מהפכין אותה שיזוב הדם אבל בדיעבד אין לחוש (א"ו הארוך) {{שך|ב}} {{ביאור הגר"א|ו}} חתיכה שמלח אותה ב' פעמים {{כרתי|א}} מותרת {{טז|ב}} {{שך|ג}} ולא חיישינן שמלח השני {{באר היטב|ב}} מבליע הדם הנשאר ממליחה הראשונה (פסקי מהרא"י סימן ס"ו): </small>אבל {{באר הגולה|ד}} בשר עם דגים אפילו בשר עופות עם דגים אסור למלוח לפי שהדגים פולטים כל צירן {{כרתי|ב}} קודם שיפלוט העוף את דמו {{שך|ד}} ואם עבר ומלחן {{באר היטב|ג}} יחד {{ביאור הגר"א|ז}} {{באר הגולה|ה}} {{כרתי|ג}} העופות מותרין אבל הדגים צריך ליטול מהם {{ביאור הגר"א|ח}} {{באר הגולה|ו}} כדי קליפה {{שך|ה}} {{ביאור הגר"א|ט}} {{פתחי תשובה|א}} ואם {{טז|ג}} לא ניטלו {{באר היטב|ד}} קשקשיהם כשנמלחו מותרים: <small>הגה {{ביאור הגר"א|י}} ויש אוסרין כל הדגים (ארוך כלל י"ג) אם אינן ס' נגד העופות דאנו משערין במליחה בס' והכי נהוג {{ביאור הגר"א|יא}} ודוקא דלית בהו קשקשים דרפו קרמייהו ופלטו מיד אבל אי אית בהו קשקשים מותרים {{פלתי|א}} דאינן פולטים מיד {{כרתי|ד}} ולא בלעי מן העופות (הרא"ש ושם) דאיידי דטרידי לפלוט לא בלעי מידי דהוי אשני חתיכות שנמלחו יחד:</small>

{{אות סעיף|ב}} {{ביאור הגר"א|יב}}{{באר הגולה|ז}} במה דברים אמורים כשמלח שניהם יחד או שהעוף מליח {{שך|ו}} {{פלתי|ב}} {{כרתי|ה}} ודג תפל {{טז|ד}} אבל אם דג מליח ועוף תפל ונתנם זה אצל זה {{שך|ז}} {{ביאור הגר"א|יג}} {{כרתי|ו}} או זה על גב {{באר היטב|ה}} זה אף דגים מותרים בלא קליפה: <small>הגה {{טז|ה}} {{שך|ח}} {{ביאור הגר"א|יד}} {{כרתי|ז}} וכן אם הדגים {{שך|ט}} מונחים {{באר היטב|ו}} על העופות {{שך|י}} מותרים אפילו נמלחו יחד דדם אינו מפעפע מלמטה למעלה ולא גרע מחתיכה המונחת בציר דמה שלמעלה מן הציר שרי (ארוך כלל י"ג) {{ביאור הגר"א|טו}} וכן אם לא הניח הדגים אצל העופות {{שך|יא}} אלא {{טז|ו}} {{כרתי|ח}} לאחר ששהו {{שך|יב}} העופות במלחן שיעור מליחה אף הדגים מותרים אע"פ {{באר היטב|ז}} ששניהם מלוחים (ד"ע וכן משמע בארוך) {{שך|יג}} {{ביאור הגר"א|טז}} {{כרתי|ט}} ואם {{באר היטב|ח}} נמלחו דגים בכלי שמלחו בו בשר הדגים מותרים {{טז|ז}} דאין הדגים בולעים הדם שבכלי דאין מליחה לכלים (ב"י בשם רשב"א סימן קכ"ט) {{שך|יד}} והא דאמרינן דאם הדג תפל והעופות מלוחים אסורין היינו דוקא שהדג {{שך|טו}} פלט כבר דמו {{באר היטב|ט}} {{כרתי|י}} והודח {{טז|ח}} אבל אם עדיין לא פלט דמו ולא נמלח מעולם מותר דאגב דיפלוט דם דידיה יפלוט גם כן הדם שבולע מן העופות (סברת עצמו וכן משמע בארוך כלל י"ג בשם הסמ"ק) {{כרתי|יא}} כמו חתיכה שנפלה לציר קודם מליחה {{באר היטב|י}} דמותר מהאי טעמא כמו שיתבאר לקמן סימן זה {{שך|טז}} ועיין לקמן סימן צ"א באיזה מליחה אמרינן דהוי כרותח:</small>

{{אות סעיף|ג}} {{טז|ט}}{{באר הגולה|ח}} בשר שחוטה שמלחו עם בשר טריפה או שהטריפ' מלוחה והכשיר' תפילה {{שך|יז}} והם {{באר היטב|יא}} נוגעי' זה בזה אסור {{ביאור הגר"א|יז}} {{באר הגולה|ט}} כדי קליפה {{שך|יח}} {{ביאור הגר"א|יח}} שאע"פ שאינו בולע מדם הטריפה {{באר הגולה|י}} בולעת מצירה {{ביאור הגר"א|יט}} אבל אם הכשירה מלוחה והטריפה תפילה מותרת בהדחה בלא קליפה {{ביאור הגר"א|כ}} {{באר הגולה|יא}} בין נתן כשירה למעלה בין נתנה למטה {{טז|י}} {{ביאור הגר"א|כא}} {{באר הגולה|יב}} ויש מי שאוסר בנוגעים זה בזה {{שך|יט}} וסובר שלא הותרו אלא בעומדים {{באר היטב|יב}} בסמוך בכדי שפליטה של זה נוגעת בזה: <small>הגה וכשהטריפה מלוח וכשר תפל אפילו בכהאי גונא אסור {{שך|כ}} וע"ל סימן ק"ה מאלו דינים:</small>

{{אות סעיף|ד}} {{טז|יא}}{{ביאור הגר"א|כב}}{{באר הגולה|יג}} הא דאמרינן דאינו אוסר אלא כדי קליפה היינו {{כרתי|יב}} כששתיהן כחושות אבל אם אחת מהן שמינה {{שך|כא}} {{ביאור הגר"א|כג}} אפילו אם חתיכת הטריפה {{כרתי|יג}} כחושה וחתיכת הכשרה שמינה מפעפע האיסור בכולה {{שך|כב}} {{ביאור הגר"א|כד}} {{נקודת הכסף|ב}} אם היתה הטריפה המלוחה {{באר היטב|יג}} למטה משום דתתאה גבר. {{שך|כג}} (ועיין לקמן סימן ק"ה כיצד {{באר היטב|יד}} נוהגין):

{{אות סעיף|ה}} {{שך|כד}}{{ביאור הגר"א|כה}}{{באר הגולה|יד}} יש אומרים שבשר שנמלח אסור להשהותו במלחו לאחר פליטת כל צירו {{ביאור הגר"א|כו}} דהיינו י"ב שעות לפי שחוזר ובולע מלחלוחית דם שעליו ושעל המלח {{טז|יב}} {{ביאור הגר"א|כז}} {{באר הגולה|טו}} {{כרתי|יד}} ויש מתירים להשהותו במלחו אפילו כמה ימים ולכתחלה יש לחוש לדברי האוסרים {{טז|יג}} ובדיעבד {{באר היטב|טו}} מותר:

{{אות סעיף|ו}} {{ביאור הגר"א|כח}}{{באר הגולה|טז}} יש אוסרים ליתן בשר {{שך|כה}} שלא נמלח כלל {{שך|כו}} או שנמלח {{באר היטב|טז}} {{פלתי|ג}} {{כרתי|טו}} ופלט כל דמו עם בשר שנמלח קודם פליטתו דם לפי שהבשר שלא נמלח {{ביאור הגר"א|כט}} או שנמלח ופלט כל דמו חוזר ובולע ממה שחבירו פולט {{שך|כז}} {{באר הגולה|יז}} ויש מתירים ע"י מליחה שימלחנו אחר כך כי אז יפליט כל דם שבלע {{טז|יד}} {{שך|כח}} ויש {{באר היטב|יז}} {{באר הגולה|יז}} מתירים בכל זה {{שך|כט}} ולכתחלה יש לחוש לדברי האוסרים: <small>הגה {{טז|טו}} {{שך|ל}} {{ביאור הגר"א|ל}} ואפילו בדיעבד {{פתחי תשובה|ב}} נוהגין {{באר היטב|יח}} לאסרו אם נפל בשר {{שך|לא}} שכבר פלט כל דמו וצירו אצל בשר שלא שהה עדיין שיעור מליחה (מהרא"י בהגהת ש"ד) {{ביאור הגר"א|לא}} ויש אומרים שכל מעת לעת לאחר שנמלח פולט ציר {{טז|טז}} {{שך|לב}} ואם נגע תוך זמן זה לבשר שנמלח {{כרתי|טז}} ולא שהה עדיין שיעור מליחה {{באר היטב|יט}} אינו נאסר וכן נוהגין (ש"ד בשם הגאונים ומהרא"י וסה"ת ומרדכי בשם ר"י) {{שך|לג}} אך במקום שאין הפסד מרובה יש לאסרו לאחר י"ב שעות {{ביאור הגר"א|לב}} וקודם לזה אין להחמיר כלל {{ביאור הגר"א|לג}} וכל שכן אם לא נמלח {{באר היטב|כ}} כלל דאפילו אם נפל לציר ממש אין לאסרו {{שך|לד}} דאמרינן על ידי שיפלוט {{באר היטב|כא}} דם דידיה יפלוט גם כן מה שבלע ממקום אחר ואפילו נמלח הבשר ולא שהה עדיין שיעור מליחה {{כרתי|יז}} ונפל לציר {{שך|לה}} יש {{באר היטב|כב}} להתיר (ארוך כלל ה') {{טז|יז}} {{שך|לו}} {{ביאור הגר"א|לד}} אם לא נכבש בתוכו {{פתחי תשובה|ג}} {{פלתי|ד}} {{כרתי|יח}} יום {{באר היטב|כג}} שלם {{שך|לז}} אך אם שהה שיעור מליחה ונפל לציר יש אוסרין אותו אף על פי שלא כלה זמן פליטת צירו {{באר היטב|כד}} עדיין (רש"ל בא"ו שלו) ומ"מ לצורך הפסד גדול יש להתיר גם בזה כל זמן פליטת צירו {{שך|לח}} דהיינו תוך י"ב {{באר היטב|כה}} שעות {{שך|לט}} ע"י שיחזור {{באר היטב|כו}} {{כרתי|יט}} וידיחנו (הגהת ש"ד) ויחזור וימלחנו {{שך|מ}} {{ביאור הגר"א|לה}} וכן אם נפל לציר {{שך|מא}} קודם ששהה שיעור מליחה ידיחנו {{באר היטב|כז}} ויחזור וימלחנו {{טז|יח}} {{שך|מב}} מיהו אם מלחו בלא הדחה לאחר שנפל לציר {{שך|מג}} {{באר היטב|כח}} שרי בדיעבד (ארוך כ"ה) . וכל זה לא מיירי אלא בציר שהוא כרותח כמבואר לעיל סימן ס"ט {{ביאור הגר"א|לו}} אבל דם בעין שנפל על {{פלתי|ה}} בשר {{שך|מד}} שהוא {{כרתי|כ}} תוך שיעור {{באר היטב|כט}} מליחתו והוא חשוב כרותח כמבואר לקמן סימן צ"א {{כרתי|כא}} נאסר {{כרתי|כב}} הבשר דלגבי דם בעין לא אמרינן איידי דטריד לפלוט לא בלע ולא כבולעו כך פולטו (שם) {{טז|יט}} {{ביאור הגר"א|לז}} והא דאסרינן אותו כשנפל לציר היינו דוקא מה שבתוך הציר {{שך|מה}} אבל מה {{באר היטב|ל}} {{פתחי תשובה|ד}} שלמעלה מן הציר שרי {{שך|מו}} {{ביאור הגר"א|לח}} {{פתחי תשובה|ה}} מיהו {{טז|כ}} מה שבתוך הציר {{כרתי|כג}} נאסר מיד {{כרתי|כד}} ואין {{באר היטב|לא}} שיעור לדבר. {{ביאור הגר"א|לט}} בשר שנפל לתוך ציר שעל הקרקע {{שך|מז}} {{כרתי|כה}} דינה כאילו היתה הציר {{באר היטב|לב}} בכלי (בית יוסף בשם ש"ד ואו"ה שם) {{ביאור הגר"א|מ}} בשר שנגע בחתיכה שנמלחה בכלי שאינו מנוקב ונאסרה {{שך|מח}} דינה כאילו נגעה {{באר היטב|לג}} בציר (ד"ע) ספק ציר ספק מים מותר {{שך|מט}} {{ביאור הגר"א|מא}} {{כרתי|כו}} דציר דרבנן {{ביאור הגר"א|מב}} וספיקא {{באר היטב|לד}} להקל (מרדכי פכ"ה) {{פתחי תשובה|ו}} ציר מעורב עם מים {{שך|נ}} {{ביאור הגר"א|מג}} אפילו היו המים {{באר היטב|לה}} {{פתחי תשובה|ז}} {{כרתי|כז}} מועטים לא חשיבי עוד רותח ואינה אוסרת (ב"י בשם אגור) . דין כבוש עיין לקמן סימן ק"ה:</small>

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>