עריכת הדף "שולחן ערוך/חושן משפט/קכו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|סימן קכו}}

{{מרכז|'''הפורע חובו במעמד שלשתן''' ובו כג סעיפים}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א|1}} ראובן שהיה לו מנה ביד שמעון {{תומים|א}} {{סמע|א}} {{שך|א}} {{באר הגולה|ב|2}} {{קצהח|א}} בין {{אורים|א}} {{שך|ב}} {{באר היטב|א}} מלוה {{שך|ג}} {{נתיבותב|א}} {{קצהח|ב}} בין {{אורים|ב}} {{באר היטב|ב}} פקדון {{קצהח|ג}} ואמר ליה {{אורים|ג}} {{פתש|א}} במעמד {{באר היטב|ג}} שלשתן {{שך|ד}} מנה שיש לי {{באר היטב|ד}} בידך תנהו ללוי {{סמע|ב}} {{שך|ה}} {{באר הגולה|ג|3}} {{קצהח|ד}} {{ביהגרא|א}} בין שנתנו לו במתנה {{תומים|ב}} {{באר הגולה|ד|4}} {{ביהגרא|ב}} בין שנתנו לו {{אורים|ד}} {{שך|ו}} {{נתיבותב|ב}} {{פתש|ב}} בפרעון {{באר היטב|ה}} חובו {{אורים|ה}} {{סמע|ג}} {{שך|ז}} {{באר היטב|ו}} קנה {{שך|ח}} {{ביהגרא|ג}} ואין ראובן {{ביהגרא|ד}} ולא {{באר היטב|ז}} שמעון יכולים לחזור בהם {{סמע|ד}} {{שך|ט}} {{באר הגולה|ה|5}} {{ביהגרא|ה}} אף ע"פ שעדיין עסוקין באותו ענין {{סמע|ה}} {{שך|י}} {{באר הגולה|ו|6}} {{קצהח|ה}} {{ביהגרא|ו}} וכן {{תומים|ג}} {{אורים|ו}} {{שך|יא}} אין הנותן יכול לחזור {{באר היטב|ח}} ולמוחלו למי שהוא בידו {{אורים|ז}} {{סמע|ו}} {{שך|יב}} {{באר הגולה|ז|7}} ואפי' {{באר היטב|ט}} נולד לוי לאחר שהלוה ראובן לשמעון {{פתש|ג}} קנה:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ח|8}} בד"א כשהיה לראובן מנה ביד שמעון {{סמע|ז}} {{שך|יג}} אבל אם לא היה לו מנה בידו אלא שא"ל תן מנה ללוי בשבילו {{אורים|ח}} {{באר היטב|י}} ואפרענו לך {{שך|יד}} לא קנה {{ביהגרא|ז}} וכל א' משלשתן יכולין {{אורים|ט}} {{באר היטב|יא}} לחזור בו {{סמע|ח}} {{שך|טו}} {{נתיבותב|ג}} {{קצהח|ו}} <small>({{תומים|ד}} {{אורים|י}} ואפי' {{שך|טז}} {{ביהגרא|ח}} מחל המלוה {{באר היטב|יב}} ללוה יכול לחזור בו {{ביהגרא|ט}} {{סמע|ט}} {{שך|יז}} כל זמן שלא {{באר היטב|יג}} קנה {{אורים|יא}} {{באר היטב|יד}} בקנין) {{ממ|ר"י נ"ט}} {{סמע|י}} {{באר הגולה|ט|9}}</small> ואפי' פרע שמעון ללוי {{באר היטב|טו}} מקצת החוב {{שך|יח}} {{באר הגולה|י|10}} {{ביהגרא|י}} ומ"מ אם {{באר היטב|טז}} נתנו לו חוזר וגובה מראובן מאחר שעל פיו נתן: <small>הגה {{תומים|ה}} {{אורים|יב}} {{שך|יט}} {{ביהגרא|יא}} וכן אם המקבל פטר הנותן לגמרי {{סמע|יא}} צריך זה שהמעות בידו {{באר היטב|יז}} ליתנם למקבל דהא לא גרע מערב דעלמא {{ממ|נ"י ומרדכי פ' איזהו נשך}}</small>:

{{אות סעיף|ג}} {{ביהגרא|יב}} {{באר הגולה|כ|11}} אמר ראובן לשמעון סתם במעמד שלשתן תן מנה ללוי ולא א"ל מנה שיש לי בידך תנהו ללוי ושמעון מודה שיש לראובן מנה בידו אלא שאומר שכיון שלא פירש מנה שיש לי בידך לא היה דעתו על מנה שיש לו בידי אלא שאלוה לו מנה ואתננו לך אין בדבריו כלום {{תומים|ו}} {{אורים|יג}} {{שך|כ}} {{באר היטב|יח}} {{פתש|ד}} דמסתמא על מנה שיש לו אמר וקנה {{אורים|יד}} {{סמע|יב}} {{שך|כא}} {{באר הגולה|ל|12}} {{קצהח|ז}} {{ביהגרא|יג}} וי"א {{אורים|טו}} {{שך|כב}} {{באר היטב|יט}} שלא קנה:

{{אות סעיף|ד}} {{ביהגרא|יד}} {{באר הגולה|מ|13}} היה לראובן ביד שמעון כור חטים ואמר ליה במעמד שלשתן תן ללוי חמשים דינרים שהרי יש לי בידך כור חטים ונתרצה ואח"כ רצה שמעון לחזור בו אם היו החטים פקדון ופירש תן לו חמשים דינרים במעות מהחטים לא קנה לוי שיכול לומר שמעון איני חייב למכור חטים של ראובן כדי לפרוע חובותיו ואפי' אם יאמר לוי תן לי חטים שוה חמשים דינרים יכול לומר לא ציוני ליתן לך חטים אלא מעות {{שך|כג}} {{ביהגרא|טו}} אבל א"ל סתם תן לו חמשים דינרים {{אורים|טז}} {{באר היטב|כ}} מהחטים שיש לי בידך {{שך|כד}} נעשה כאומר לו חטים שוה חמשים דינרים וקנה {{סמע|יג}} {{שך|כה}} {{ביהגרא|טז}} ואם היה הלואה אצלו {{באר הגולה|•|יד}} אע"פ שאמר לו נ' דינרים (במעות) קנה ונותן לו מעות {{באר הגולה|נ|15}} {{ביהגרא|יז}} או חטים שוה חמשים דינרים {{ביהגרא|יח}} כשער שבשוק:

{{אות סעיף|ה}} {{ביהגרא|יט}} {{באר הגולה|ס|16}} אמר לו מנה לי בידך תנהו לפלו' במעמד שלשתן ואמר לו אני אתנהו לך לכשארצה וכשתובעו אומר לו איני רוצה עכשיו {{באר הגולה|ע|17}} אין בדבריו {{אורים|יז}} {{באר היטב|כא}} כלום {{שך|כו}} וחייב ליתן לו {{סמע|יד}} לזמן שהוא חייב לממחה {{באר הגולה|פ|18}} {{ביהגרא|כ}} ויש חולקים:

{{אות סעיף|ו}} {{אורים|יח}} {{ביהגרא|כא}} {{שך|כז}} {{באר הגולה|צ|19}} המחהו אצל חבירו בענין דלא קנה {{סמע|טו}} אינו נאמן לומר {{באר היטב|כב}} שפרעו אח"כ:

{{אות סעיף|ז}} {{שך|כח}} {{באר הגולה|ק|20}} אפי' אם לא נתרצה הלוה או הנפקד ליתן לזה שצוה המלוה או המפקיד {{תומים|ז}} {{אורים|יט}} {{סמע|טז}} צריך ליתנו לו {{באר היטב|כג}} על כרחו {{סמע|יז}} כיון שאמר ליה במעמד שלשתן:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|ר|21}} לא היה במעמד שלשתן כשא"ל מנה לי בידך תנהו ללוי {{שך|כט}} לא קנה ויכול לחזור בו לא שנא מתנה מרובה {{תומים|ח}} {{אורים|כ}} {{סמע|יח}} {{קצהח|ח}} ל"ש מתנה {{באר היטב|כד}} מועטת {{ביהגרא|כב}} {{שך|ל}} ואם קנה {{סמע|יט}} {{שך|לא}} {{באר הגולה|ש|22}} מיד מי שהמעות {{אורים|כא}} {{באר היטב|כה}} בידו {{סמע|כ}} {{שך|לב}} {{באר הגולה|ת|23}} בתורת {{אורים|כב}} {{באר היטב|כו}} הודאה {{שך|לג}} דאית ללוי גביה מנה אינו יכול {{אורים|כג}} {{באר היטב|כז}} לחזור בו {{ממ|טור ס"ט בשם הרמ"ה}}:

{{אות סעיף|ט}} {{ביהגרא|כג}} {{באר הגולה|א|24}} אמר ראובן לשמעון במעמד שלשתן מנה שיש לי בידך תנהו ללוי ושמעון דוחה את לוי ולכן רוצה לוי לחזור ולתבוע מראובן {{אורים|כד}} {{סמע|כא}} {{שך|לד}} {{באר היטב|כח}} אינו יכול {{תומים|ט}} {{אורים|כה}} {{באר הגולה|ב|25}} {{ביהגרא|כד}} וי"א שיכול לחזור בו {{שך|לה}} כל זמן {{סמע|כב}} {{שך|לו}} שלא פטר לוי את ראובן {{באר היטב|כט}} בפירוש {{ביהגרא|כה}} <small>(ואפי' אם פטרו בפירוש אם הטעהו בדרך שיתבאר בסמוך סעיף י' י"א שחוזר על הנותן) {{ממ|[[שו"ת מהר"י וייל/לג|מהרי"ו סי' ל"ג]] ונ"י פ' המקבל}}</small> {{שך|לז}} {{באר הגולה|ג|26}} ומ"מ אפי' לפי דעת זה אינו יכול לתבוע את ראובן {{אורים|כו}} {{באר היטב|ל}} תחלה כל זמן שיכול לגבות משמעון: <small>הגה {{תומים|י}} {{שך|לח}} ונ"ל להורות {{אורים|כז}} {{פתש|ה}} כסברא {{באר היטב|לא}} האחרונה {{שך|לט}} {{נתיבותב|ד}} {{ביהגרא|כו}} וא"כ {{סמע|כג}} אין אנו צריכין {{שך|מ}} לחלוקים שכתובים {{באר היטב|לב}} בסמוך [[#י|סעיף י']] ו[[#יא|י"א]] כי הם אליבא דסברא {{באר היטב|לג}} קמייתא {{תומים|יא}} {{אורים|כח}} {{ביהגרא|כז}} ואם נתרשל המקבל ולא תבע המעות עד שהעני הנפקד ובשביל זה לא יוכל לגבות מן הנפקד לכ"ע אינו יכול לחזור על הנותן {{סמע|כד}} {{שך|מא}} דהוי ליה כאילו {{באר היטב|לד}} הראה לו מעות ליטלן בחובו ולא נטלן דפטור {{ממ|נימוקי יוסף פ' המקבל וכ"כ בתשו' הרמב"ן שבבעל התרומות [[ספר התרומות/נט/ו|שער נ"א ח"ו]] בשם רב האי גאון}} {{תומים|יב}} {{אורים|כט}} {{סמע|כה}} {{שך|מב}} ואם הנפקד אומר שנתן אם {{באר היטב|לה}} נפטר הנותן עיין לעיל [[שולחן ערוך/חושן משפט/צא#ג|סי' צ"א סעיף ג']]</small>:

{{אות סעיף|י}} {{תומים|יג}} {{ביהגרא|כח}} {{באר הגולה|ד|27}} אמר להם במעמד שלשתן מנה לי בידך תנהו לפלו' {{אורים|ל}} {{סמע|כו}} {{שך|מג}} {{קצהח|ט}} {{באר היטב|לו}} ונמצא הלוה עני ואין לו ממה לגבות ממנו ה"ז חוזר וגובה מראובן מפני שהטעהו {{סמע|כז}} {{שך|מד}} ואם {{באר היטב|לז}} ידע לוי שהוא עני או שהיה עשיר באותה שעה והעני אינו יכול לחזור בו:

{{אות סעיף|יא}} {{ביהגרא|כט}} {{שך|מה}} {{באר הגולה|ה|28}} {{קצהח|י}} טען לוי שהיה שמעון עני והטעהו וראובן אומר עשיר היה והעני אם החוב שנתחייב ראובן ללוי {{תומים|יד}} {{סמע|כח}} {{שך|מו}} הוא {{באר היטב|לח}} בשטר {{אורים|לא}} {{שך|מז}} {{נתיבותב|ה}} על ראובן להביא ראיה {{ביהגרא|ל}} ואם לא יביא ראיה אם יש נאמנות בשטר גובה לוי חובו בלא שבועה ואם אין בו נאמנות {{סמע|כט}} {{שך|מח}} {{באר היטב|לט}} ישבע לוי ויטול {{ביהגרא|לא}} {{סמע|ל}} ואם היה מלוה ע"פ {{באר הגולה|ו|29}} נאמן ראובן {{סמע|לא}} {{שך|מט}} בשבועת היסת לומר {{שך|נ}} עשיר היה באותה שעה:

{{אות סעיף|יב}} {{ביהגרא|לב}} {{סמע|לב}} {{שך|נא}} {{באר הגולה|ז|30}} ראובן {{אורים|לב}} {{באר היטב|מ}} שאמר לשמעון {{קצהח|יא}} שט"ח שיש לי בידך תנהו ללוי והיה זה במעמד שלשתן כל שלא חזר בו ראובן חייב שמעון ליתנו ללוי אבל אם חזר בו ראובן לא ואם כתב לו שהקנה לו הוא וכל שעבודו והמחהו אצל זה שמופקדים בידו אינו יכול לחזור בו:

{{אות סעיף|יג}} {{ביהגרא|לג}} {{באר הגולה|ח|31}} אם לאחר שנתרצה הלוה או הנפקד ליתן למקבל אומר עיינתי בחשבוני ולא היה לו אצלי כלום וטעיתי במה שהודיתי לו {{באר הגולה|ט|32}} אם יכול לברר {{אורים|לג}} בעדים שהוא אומר אמת פטור {{שך|נב}} אפי' היה {{באר היטב|מא}} בעדים כשנתרצה ליתן לו {{סמע|לג}} וחייב הנותן ליתן למקבל {{סמע|לד}} {{שך|נג}} אם נתנו לו בפרעון {{אורים|לד}} {{באר היטב|מב}} חובו {{ביהגרא|לד}} ואם אינו יכול לברר הטעות {{באר הגולה|י|33}} אם המחהו בפני עדים וגם קבע זמן למקבל ליתנו לו לזמן ידוע והוא בתוך זמנו {{סמע|לה}} {{באר הגולה|כ|34}} אינו נאמן לומר טעיתי {{שך|נד}} {{באר הגולה|ל|35}} {{ביהגרא|לה}} וכן אינו נאמן לומר {{אורים|לה}} {{סמע|לו}} {{באר היטב|מג}} משטה {{סמע|לז}} הייתי בך ואם לא המחהו בעדים {{שך|נה}} {{באר הגולה|מ|36}} {{ביהגרא|לו}} יש מי שאומר {{תומים|טו}} {{שך|נו}} שנאמן לומר {{באר היטב|מד}} טעיתי {{אורים|לו}} {{סמע|לח}} במגו דלהד"מ {{סמע|לט}} {{שך|נז}} {{פתש|ו}} או {{אורים|לז}} {{שך|נח}} במגו {{באר היטב|מה}} דפרעתיך אם הוא אחר זמן {{שך|נט}} והדין בין הנותן למקבל {{באר הגולה|נ|37}} {{ביהגרא|לז}} ויש מי שאומר {{סמע|מ}} דאינו נאמן לומר טעיתי {{שך|ס}} <small>(במיגו {{באר היטב|מו}} דפרעתי)</small> דאין כאן מגו דהוי כמגו במקום עדים דלא שכיח שיטעה אלא אדרבה אדם מדקדק היטב קודם שיודה: <small>הגה {{ביהגרא|לח}} {{באר הגולה|ס|38}} וכן נ"ל עיקר {{ביהגרא|לט}} ודוקא אם הודה לו בפני עדים אבל אם הודה לו בלא עדים יכול לומר טעיתי (ר"ן ספ"ק דגיטין) {{תומים|טז}} {{אורים|לח}} {{סמע|מא}} {{שך|סא}} ואפי' אם נתן לו כתב ידו {{פתש|ז}} {{באר היטב|מז}} נאמן לומר טעיתי במיגו דפרעתי כנ"ל {{ביהגרא|מ}} ודלא כיש חולקין על זה {{ממ|[[שו"ת מהרי"ק/קצג|מהרי"ק שורש קצ"ג]] וע' לעיל [[שולחן ערוך/חושן משפט/פא#כג|סי' פ"א סעיף כ"ג]]}}</small>:

{{אות סעיף|יד}} {{ביהגרא|מא}} {{שך|סב}} {{באר הגולה|ע|39}} אם הנותן מודה שטעה בחשבון והמקבל אינו יודע אם טעה אם לאו אם נתנו למקבל בשביל חוב שהיה לו עליו והמחהו אצלו ליפרע ממנו {{שך|סג}} אם יש לו נכסים לנותן שיכול המקבל ליפרע ממנו נאמן הנותן לומר שטעה ויחזור המקבל ויגבה חובו מהנותן אבל אם אין לו נכסים או שהוא גברא אלמא והשני נוח לו ליפרע ממנו לא מהימן {{תומים|יז}} {{אורים|לט}} {{סמע|מב}} {{שך|סד}} {{ביהגרא|מב}} <small>ואפי' יש {{שך|סה}} ע"א שמעיד כדבריו {{ממ|ר"ן ספ"ק דגיטין}}</small> {{באר הגולה|פ|40}} {{סמע|מג}} {{שך|סו}} {{ביהגרא|מג}} ואם מתנה היא אינו נאמן {{באר היטב|מח}} כלל אפי' יש נכסים לנותן ואינו גברא אלמא צריך הנפקד ליתנו למקבל {{תומים|יח}} {{אורים|מ}} {{סמע|מד}} {{שך|סז}} {{נתיבותב|ו}} וחוזר {{באר היטב|מט}} וגובה אותו מהנותן:

{{אות סעיף|טו}} {{ביהגרא|מד}} {{באר הגולה|צ|41}} אם המקבל מודה שטעה בחשבון והנותן אינו מודה {{סמע|מה}} הנפקד פטור בלא שבועה {{תומים|יט}} {{שך|סח}} {{באר הגולה|ק|42}} {{ביהגרא|מה}} והנותן {{אורים|מא}} {{שך|סט}} {{קצהח|יב}} {{פתש|ח}} צריך {{באר היטב|נ}} לישבע למקבל אם המחהו בשביל חוב שהיה לו אצלו אבל אם המחהו במתנה שנותן לו {{אורים|מב}} {{סמע|מו}} {{שך|ע}} פטור בלא {{באר היטב|נא}} שבועה:

{{אות סעיף|טז}} {{תומים|כ}} {{ביהגרא|מו}} {{שך|עא}} {{באר הגולה|ר|43}} אמר ליה במעמד שלשתן ליתן לבעל חובו מנה {{באר היטב|נב}} והתחיל ליתן לו ואח"כ נמצא שטעה בחשבונו ואינו חייב כלום אע"פ שפטור מליתן לו יותר {{באר הגולה|ש|44}} מ"מ מה שנתן כבר נתון {{סמע|מז}} {{שך|עב}} {{נתיבותב|ז}} ואינו יכול {{אורים|מג}} {{באר היטב|נג}} להוציא מידו:

{{אות סעיף|יז}} {{תומים|כא}} {{ביהגרא|מז}} {{שך|עג}} {{באר הגולה|ת|45}} ראובן חכר חכירות מהקהל {{אורים|מד}} {{באר היטב|נד}} ונתחייב להם בסך דמי החכירות {{ביהגרא|מח}} לפרוע לזמן פלו' והקהל היו חייבים לשמעון נ' זהובים העמידו הקהל לשמעון אצל ראובן ואמרו לו במעמד שלשתן שיתן לו מאותו חכירות חמשים זהובים אח"כ נתבטל החכירות {{אורים|מה}} {{שך|עד}} {{נתיבותב|ח}} {{באר היטב|נה}} {{פתש|ט}} מדעת ראובן {{סמע|מח}} מאחר שבשעה {{באר היטב|נו}} שאמר ליתן לשמעון היה חייב להקהל אע"פ שנתבטל החכירות אח"כ <small>(מדעתו)</small> {{באר הגולה|א|46}} חייב ליתן לשמעון:

{{אות סעיף|יח}} {{תומים|כב}} {{ביהגרא|מט}} {{באר הגולה|ב|47}} ראובן השכיר חפץ לשמעון בסך ידוע ליום לזמן שיצטרך לו וראובן היה חייב ללוי מאה זהובים והמחהו אצל שמעון במעמד שלשתן ולא נתחייב בשכירות אלא חמשים זהובים כי לא נצרך יותר לחפץ אם שמעון יצא ללוי סתם במעות ואמר מאה זהובים שיש לי משל ראובן אתנם לך ולא הזכיר לו שכר החפץ צריך ליתנם לו ואפי' אמר מאה זהובים שאני חייב לראובן משכר החפץ אתנם לך חייב ליתנם {{סמע|מט}} {{שך|עה}} כיון {{אורים|מו}} {{באר היטב|נז}} שהודה שהיה חייב לראובן משכר החפץ אבל אם מודה לוי שעל שכר החפץ הבטיחו לתת לו ולא היה חייב לראובן אלא שכר אותו חפץ אינו חייב ללוי כלום אפי' דמי השכר שנשתמש באותו חפץ עד אותו היום {{ביהגרא|נ}} {{שך|עו}} {{קצהח|יג}} דשכירות {{סמע|נ}} אינה משתלמת {{אורים|מז}} אלא {{באר היטב|נח}} לבסוף דהיינו {{באר הגולה|•|מח}} כשיחזיר לו החפץ:

{{אות סעיף|יט}} {{באר הגולה|ג|49}} ראובן הקנה לשמעון מנה שיש לו ביד לוי במעמד שלשתן ונתן לוי לשמעון ערב אע"פ שלא היה ערב בקנין משתעבד {{שך|עז}} דהוי {{סמע|נא}} {{באר הגולה|ד|50}} כערב בשעת מתן המעות {{אורים|מח}} {{סמע|נב}} {{שך|עח}} {{באר הגולה|ה|51}} ויש מי {{באר היטב|נט}} שחולק:

{{אות סעיף|כ}} {{תומים|כג}} {{ביהגרא|נא}} {{באר הגולה|ו|52}} מעמד שלשתן ע"י שליח כגון ששלח הנותן שלוחו לנפקד ליתנו למקבל {{אורים|מט}} {{סמע|נג}} {{שך|עט}} {{באר היטב|ס}} לא מהני: <small>הגה {{סמע|נד}} {{ביהגרא|נב}} וכן אפוטרופוס של יתומים {{שך|פ}} הוי {{אורים|נ}} {{באר היטב|סא}} כשליח של יתומים {{שך|פא}} ולא יוכל להקנות מעות יתומים במעמד שלשתן {{ממ|[[תרומת הדשן/א/שמז|ת"ה סי' שמ"ז]]}}</small> {{ביהגרא|נג}} ואם אמר הנותן לנפקד במעמד שליח המקבל {{תומים|כד}} {{אורים|נא}} {{סמע|נה}} {{שך|פב}} {{באר הגולה|ז|53}} {{ביהגרא|נד}} יש מי שאומר {{שך|פג}} {{באר היטב|סב}} דמהני {{ביהגרא|נה}} {{באר הגולה|ח|54}} והוא שעשאו המקבל שליח {{שך|פד}} אבל אם לא עשאו המקבל שליח אלא שאמר ראובן לשמעון בפני לוי מנה שיש לי בידך {{שך|פה}} תנהו {{שך|פו}} ללוי {{באר היטב|סג}} שיזכה בו ליהודה {{תומים|כה}} {{אורים|נב}} {{סמע|נו}} {{שך|פז}} {{באר הגולה|ט|55}} יכול {{באר היטב|סד}} לחזור בו:

{{אות סעיף|כא}} {{ביהגרא|נו}} {{באר הגולה|י|56}} {{קצהח|יד}} מעמד שלשתן {{סמע|נז}} {{שך|פח}} ליתיה {{אורים|נג}} מפי {{באר היטב|סה}} הכתב אלא במעמד שלשתן ממש:

{{אות סעיף|כב}} {{ביהגרא|נז}} {{באר הגולה|כ|57}} יש מי שאומר שאין חילוק בין ישראל {{אורים|נד}} לעכו"ם במעמד שלשתן לפיכך ישראל שאמר {{באר היטב|סו}} לעכו"ם מנה שיש לי בידך תנהו לישראל פלו' במעמד שלשתן {{סמע|נח}} {{שך|פט}} הואיל {{אורים|נה}} {{באר היטב|סז}} ונתרצה המקבל {{באר הגולה|ל|58}} קנה וכן עכו"ם שאמר לישראל מנה לי בידך תנהו לישראל פלו' במעמד שלשתן ואמר הנפקד או הלוה {{שך|צ}} {{ביהגרא|נח}} כן {{אורים|נו}} {{באר היטב|סח}} אעשה קנה וצריך ליתנו לו {{סמע|נט}} {{שך|צא}} ואינו יכול לומר {{אורים|נז}} {{באר היטב|סט}} אנוס הייתי {{באר הגולה|מ|59}} {{ביהגרא|נט}} ויש מי שחולק ואומר שאם הנפקד או הלוה עכו"ם וא"ל ישראל המפקיד או המלוה תנהו לישראל פלו' במעמד שלשתן {{סמע|ס}} {{שך|צב}} {{באר הגולה|נ|60}} לא קנה: <small>הגה {{שך|צג}} {{ביהגרא|ס}} מיהו אם אמר לו {{באר היטב|ע}} תנה אותו לפלוני {{אורים|נח}} {{נתיבותב|ט}} ותדור לו ליתן לו {{תומים|כו}} ובזה תהיה פטור ממני י"א דקנה המקבל {{ממ|מרדכי פרק מי שמת ומהרי"ו [[שו"ת מהר"י וייל/לג|סי' ל"ג]]}} {{שך|צד}} {{קצהח|טו}} {{ביהגרא|סא}} ובכל ענין אם כבר נתן העכו"ם מה שבידו לישראל המקבל אין מוציאין מידו וכן בכל מקום שאין הקנין {{באר היטב|עא}} נתפס בו אם זכה וקבלם כבר שוב לא מפקינן מיניה {{ממ|[[תרומת הדשן/א/שיג|ת"ה סי' שי"ג]]}} {{באר הגולה|•|סא}} {{באר הגולה|ס|62}} {{ביהגרא|סב}}</small> ואם הנפקד או הלוה ישראל {{קצהח|טז}} והמקבל עכו"ם כל זמן שאין ישראל הנותן חוזר בו {{סמע|סא}} {{שך|צה}} יכול {{אורים|נט}} {{באר היטב|עב}} ליתנו לעכו"ם {{ביהגרא|סג}} אבל אם חזר בו הנותן {{סמע|סב}} {{שך|צו}} לא זכה העכו"ם {{אורים|ס}} {{באר היטב|עג}} וחייב הנפקד להחזירו להמפקיד {{ביהגרא|סד}} ומיהו אם אין הנפקד יכול להשמט מהעכו"ם לפי שבדיניהם הוא חייב ליתן כיון שאמר ליתן לו {{סמע|סג}} {{שך|צז}} יתן לעכו"ם והוא פטור {{אורים|סא}} {{באר היטב|עד}} מהמפקיד {{ביהגרא|סה}} ואם הנותן עכו"ם והמקבל והנפקד ישראלים {{סמע|סד}} {{שך|צח}} {{באר היטב|עה}} קנה הישראל ויכול להוציאו מיד הנפקד בב"ד {{באר הגולה|ע|63}} {{ביהגרא|סו}} ואם העכו"ם הנותן אנס, והוציא בכח מידו קודם שיתן לישראל המקבל, אם מלוה היא, {{שך|צט}} {{פתש|י}} חייב הלוה {{תומים|כז}} {{אורים|סב}} {{באר היטב|עו}} לפרוע {{סמע|סה}} גם לישראל המקבל {{ביהגרא|סז}} ואם {{באר היטב|עז}} פקדון הוא ונכנס העכו"ם בבית הנפקד {{קצהח|יז}} ונטלו בחזקה {{סמע|סו}} {{שך|ק}} {{באר הגולה|פ|64}} אינו חייב לשלם לישראל המקבל {{אורים|סג}} {{שך|קא}} {{באר הגולה|צ|65}} ואפי' {{שך|קב}} {{באר היטב|עח}} <small>נטל {{שך|קג}} שלו והציל הפקדון {{שך|קד}} נוטל מן הפקדון {{תומים|כח}} {{אורים|סד}} כל מה {{באר היטב|עט}} שהוציא עליו {{ממ|הגה"מ פ"ג דב"ב}}</small>:

{{אות סעיף|כג}} {{ביהגרא|סח}} {{שך|קה}} {{באר הגולה|ק|66}} מכנסת מלוה על פה לבעלה {{סמע|סז}} א"צ מעמד {{באר היטב|פ}} שלשתן:

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:שולחן ערוך: חושן משפט|קכו]]</noinclude>