עריכת הדף "שולחן ערוך/אורח חיים/קלה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן קלה'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''סדר קריאת התורה ביום ב' וה'''' ובו יד סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{עטז|א}} {{באר הגולה|א}} בשני {{באר היטב|א}} {{שערי תשובה|א}} ובחמישי ובשבת במנחה {{אשל אברהם|א}} קורין {{באר היטב|ב}} שלשה אין פוחתים מהם {{טז|א}} {{מגא|א}} ואין מוסיפים עליהם ואין מפטירין בנביא: <small>הגה {{טז|ב}} ואם היו שני חתנים בב"ה והם ישראלים {{מגא|ב}} {{אשל אברהם|ב}} מותר להוסיף לקרות ד' דלדידהו הוי {{באר היטב|ג}} כי"ט שמותר להוסיף (מרדכי פ' הקורא עומד והגהות מיימוני פ' י"ב מהס"ת) ונראה דה"ה {{מגא|ג}} לשני בעלי ברית די"ט שלהם הוא כדלקמן סי' תקנ"ט (ודין שבת וי"ט ע"ל ריש סי' רפ"ב לענין הוספה):</small>

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ב}} מקום שמפסיקים בשבת בשחרית שם קורין במנחה {{עטז|ב}} ובשני ובחמישי ובשבת הבאה: <small>הגה אם {{מגא|ד}} {{באר היטב|ד}} בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם הפרשה השייכה לאותה שבת (אור זרוע) וע' לקמן סי' רפ"ב לענין הוספה:</small>

{{אות סעיף|ג}} {{טז|ג}}  {{באר הגולה|ג}} כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ד}} המנהג הפשוט שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל {{באר הגולה|ה}} והוא שהכהן יודע לקרות: <small>[מיהו אם יוכל לקרו' עם הש"ץ {{מגא|ה}} מלה {{באר היטב|ה}} במלה סגי בכך כדלקמן סי' קל"ט] [אבודרהם] </small> שאם אינו יודע לקרות היאך יברך על התורה:

{{אות סעיף|ה}} {{טז|ד}} {{באר הגולה|ו}} אם ס"ת פתוח והכהן קורא את שמע {{מגא|ו}} אינו רשאי {{באר היטב|ו}} להפסיק {{מגא|ז}} וקוראים ישראל {{באר היטב|ז}} במקומו: <small>הגה וכן בתענית שאחר פסח וסוכות שקורין ויחל אם אין הכהן מתענה קורין לישראל {{טז|ה}} וטוב שילך הכהן {{באר היטב|ח}} מב"ה (מהרי"ק שורש ט'):</small>

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|ז}} אם נכנס הכהן לב"ה אחר שהתחיל הישראל לברך ברכת התורה אינו {{באר היטב|ט}} פוסק אבל {{מגא|ח}} ברכו לא הוי {{באר היטב|י}} התחלה {{מגא|ט}} ועומד הישראל {{באר היטב|יא}} בתיבה עד שישלימו כהן ולוי ואז יקרא ואם אין {{באר הגולה|ח}} כהן בב"ה קורא ישראל במקום כהן ולא יעלה אחריו לוי: <small>הגה {{טז|ו}} {{מגא|י}} אבל ראשון יוכל {{באר היטב|יב}} לעלות [ב"י ומהרי"ל בשם ר' ירוחם נ"ב בח"ג] וכשקוראין אותו אומרים במקום כהן שלא יטעו לומר שהוא כהן: [טור]:</small>

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|ט}} אם היו כהן ולוי בב"ה וקרא הכהן וסבור שאין שם לוי {{טז|ז}} והתחיל לברך ברכת התורה {{באר היטב|יג}} שנית {{מגא|יא}} אין מפסיקין {{באר היטב|יד}} אותו:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|י}} אם אין לוי בב"ה כהן שקרא ראשון מברך שנית וקורא במקום לוי אבל לא כהן אחר כדי שלא יאמרו {{מגא|יב}} {{טז|ח}} שהראשון {{באר היטב|טו}} פגום:

{{אות סעיף|ט}}  {{באר הגולה|כ}} וכן לא יעלו {{אשל אברהם|א}} ב' לוים זה אחר זה כדי שלא יאמרו {{מגא|יג}} שאחד מהם פגום:

{{אות סעיף|י}} {{טז|ט}}  {{באר הגולה|ל}} נהגו לקרות כהן אחר כהן {{מגא|יד}} בהפסק ישראל {{באר היטב|טז}} ביניהם ואומר החזן כשקורא לשני {{מגא|טו}} אע"פ שהוא {{באר היטב|יז}} כהן וכיוצא בזה נוהגים בלוי אחר לוי: <small>הגה ולכן מותר לעלות ג"כ למפטיר בכי האי גוונא ואם קורא מפטיר סתם אין לחוש לפגמו דהרי לא מזכיר שמו (וי"א דאין לקרות כהן או לוי {{מגא|טז}} למנין {{באר היטב|יח}} ז' אבל לאחר שנשלם המנין יכולים לקרות כהן או לוי) [אגור בשם מהרי"ו ומרדכי פרק הניזקין וב"י בשם ר' ירוחם] וכן נוהגין במדינות אלו ומיהו במקום צורך ודחק יש לסמוך אסברא ראשונה:</small>

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|מ}} יש מי שאומר שאם קורא החזן כהן או לוי {{מגא|יז}} {{באר היטב|יט}} ואינו שם לא יקרא לאחר בשם {{מגא|יח}} משום פגמו של {{באר היטב|כ}} ראשון אלא אחר יעלה מעצמו. <small> (וכן נהגו; {{טז|י}} {{מגא|יט}} ש"צ שהוא כהן יכול לקרות כהן אחר לתורה) {{באר היטב|כא}}  (מרדכי פ' הקורא עומד ואגור):</small>

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|נ}} עיר {{מגא|כ}} שכולה כהנים אם יש ישראל אחד ביניה' אותו ישראל קורא ראשון {{טז|יא}} מפני דרכי שלום {{באר הגולה|ס}} וכל שאין בהם ישראל כדי ספוקם או שאין שם ישראל כלל קורא כהן {{אשל אברהם|א}} אחר כהן שאין שם משום פגם שהכל יודעים שאין שם אלא כהנים והוא הדין לעיר שכולה לוים:

{{אות סעיף|יג}} אם קטן קורא בתורה בצבור בסימן רפ"ב: אם אין כהן אלא סומא או שאינו בקי בסימן קל"ט:

{{אות סעיף|יד}}  {{באר הגולה|ע}} בני אדם החבושים בבית האסורין {{מגא|כא}} אין מביאי' אצלם ס"ת אפילו בר"ה ויה"כ: <small>הגה והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד {{טז|יב}} אבל אם {{באר היטב|כב}} מכינים לו ס"ת {{מגא|כב}} יום או יומים קודם מותר [אור זרוע הגהות אשירי פ"ק דברכות ומהרמ"פ סי' פ"ח] ואם הוא {{מגא|כג}} אדם {{באר היטב|כג}} חשוב בכל ענין שרי [שם מרדכי ספ"ק דר"ה]:</small>
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>