עריכת הדף "שואל ומשיב/ד/ב/קנה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
הנה היו אצלי ביום־הכיפורים שעבר שני ילדים הנמהלים ואמרתי שיאמרו 'יום ליבשה'. והנה לפי מה שכתב המגן־אברהם [[מגן אברהם/אורח חיים/תקפא|סי' תקפ"א]] דאין אומרים 'יום ליבשה' בראש השנה והטעם ביאר ה[[לבוש/אורח חיים/תקפא#|לבוש]] דביום־טוב צריך לסמוך גאולה לתפלה מה־שאין־כן בשבת ואף דיום־טוב גם־כן אינו יום צרה, עיין [[מחצית השקל/אורח חיים/תקפא#|מחצית השקל]] מה־שכתב בזה בשם הלבוש.

מכל־מקום לפענ"ד ביום־הכיפורים ודאי יכולין לומר 'יום ליבשה' ומטעם דבאמת הלבוש נדחק למה אין־אומרים ביום־טוב והלא יום־טוב אינו יום צרה. אך לפענ"ד כיון דאין־אנו בקיאין בקביעא דירחא ואם־כן דלמא היום חול ולכך הוה יום צרה ואף לדידן דבקיאין בקביעא דירחא מכל־מקום משום גזירה דלמא אתי שמדא לכך מחמרינן ואף ראש־השנה לדידן עושין שני ימים מספק דלא כשיטת הרז"ה. ועיין [[בית יוסף/אורח חיים/תר#|סימן ת"ר]] בבית־יוסף. ולפי־זה יום־הכיפורים דודאי בקיאין בקביעא דירחא שמנינו מיום ראש־השנה ואנן לא קיימא־לן להחמיר בזה לעשות שני ימים. ועיין בבית־יוסף [[בית יוסף/אורח חיים/תרכד#|סי' תרכ"ד]] ומגן־אברהם [[מגן אברהם/אורח חיים/תרכד#|שם]]. ואם־כן בודאי יש לומר דודאי הוה יום טוב ולא־צריך למסמך גאולה לתפלה וגם לפי־מה־שכתב הבאר הגולה ב[[באר הגולה/אורח חיים/קיא#|סי' קי"א]] דלכך ביום־טוב צריך למסמך גאולה לתפלה והוה כשבת כנלפע"ד.

שוב הוגד לי שגם הגאון ש"ב מוהר"ז ז"ל מבראד במטה אפרים {{ממ|}} כתב דבמקום שנוהגין לומר ביום־הכיפורים 'יום ליבשה נהפכו מצולים' אין חשש. ולפענ"ד הטעם ברור כמו־שכתבתי ודו"ק. ועיין מגן גבורים [[מגן גבורים/אורח חיים/קיא|סימן קי"א]] מה־שכתבנו נגד השאגת אריה {{ממ|}} ודו"ק:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>