עריכת הדף "שו"ת הרא"ש/ד/ד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}'''שו"ת הרא"ש כלל ד - סימן ד'''</noinclude>

'''וששאלת''' על הים הגדול שאומר במשנה {{ממ|[[בבלי/ברכות/נד/א|ברכות נד.]]}} שמברכים עליו ברוך שעשה את הים הגדול, אם הוא ים אוקיאנוס או אם הוא הים הגדול שלנו שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים{{הערה|הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/רכח|או"ח סימן רכח]]}} העתיק לשון השאלה, וששאלת על הים הגדול שאומר במשנה שמברכין עליו ברוך שעשה את הים הגדול הוא ים אוקינוס והים שלנו שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, ובדברי חמודות {{ממ|[[דברי חמודות/ברכות/ט#לז|ברכות פ"ט אות לז]]}} כתב שכן היתה הגירסא גם לפניו. ועפ"ז ביאר הב"י שאלת השואל האם ר' יהודה קאי דווקא על ים אוקינאוס שהוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, או שעל כל ים גדול קאמר. {{ש}}והדברי חמודות שם הקשה שאם כן השאלה חסירה, וגם לא יתכן להסתפק בזה שהרי התנא אומר 'הים הגדול' בה"א הידיעה וע"כ אין כוונתו לכל ים גדול, שאם כן היה לו לומר הרואה ים גדול ותו לא. ועוד שנתת דבריך לשיעורין כי איזה ים אנו יודעים שיקרא גדול. וגם לשון התשובה שת"ק איירי בשאר כל הימים דכמה ימים גדולים ישנם בעולם, אינו מובן, שהרי אפשר שת"ק איירי בימים שאינם גדולים ור"י הוסיף דין ים גדול אף שאינו ים אוקינוס או ים התיכון. {{ש}}ומכל זה הגיה הדברי חמודות שצ"ל 'הוא ים אוקיינוס '''או''' הים שלנו שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים. ופירוש השאלה שבודאי ר' יהודה התכוון לים הגדול המיוחד בה"א הידיעה, אלא שעדיין יש מקום להסתפק האם כוונתו לים אוקיינוס שהוא קרוי גדול כיון שאין גדול ממנו שהוא מקיף את הכל העולם, או כוונתו לים התיכון שנקרא בפסוק ים הגדול וכן יש טעם שיקבע ברכה בפני עצמו מפני ארץ ישראל שהוא הים הגדול שבמחוזי ארץ ישראל. וראה להלן חילוק ביאור התשובה לפי גירסת הבית יוסף והגהת הדברי חמודות.}}.

'''יראה''' שהוא ים אוקיאנוס דוקא{{הערה|ראה לעיל ביאור שאלת השואל לגירסת הבית יוסף ולהגהת הדברי חמודות. ולפ"ז תבואר גם התשובה בשני אופנים. לפי גירסת הבית יוסף שביאור השאלה הוא האם כל ים גדול בכלל דברי רבי יהודה או רק ים אוקיינו שהוא ים התיכון, אם כן תשובת הרא"ש שרק ים אוקיינוס שהוא הים התיכון בכלל הברכה. ומכח זה פסק השו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רכא#א|או"ח סימן רכח ס"א]]}}: ועל הים הגדול והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומרים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה הים הגדול. אמנם להגהת הדברי חמודות, ביאור השאלה הוא האם כוונת רבי יהודה לים אוקיינוס המקיף את העולם או לים התיכון, ואם כן לפ"ז תשובת הרא"ש היא שכוונת ר' יהודה לים אוקיינוס דווקא ולא לים התיכון.}}. אף על פי שבלשון הכתוב נקרא ים שלנו הגדול, כי הוא גבול מערבי של ארץ ישראל{{הערה|ככתוב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/לד#ו|במדבר לד ו]]}} 'וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים'.}}, וידוע הוא שהוא ים שלנו כי ארץ ישראל אינה יושבת על ים אוקיאנוס. מכל מקום הכא משמע שהוא ים אוקיאנוס, מדקתני רישא {{ממ|[[בבלי/ברכות/נד/א|שם]]}} על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך שעשה מעשה בראשית, והדר תנא ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול. מדהזכיר ברישא ימים בסתם ופירש ר' יהודה הים הגדול, משמע דבים אוקיינוס מיירי ולא פליג אתנא קמא, דתנא קמא איירי בשאר כל הימים דכמה ימים גדולים ישנם בעולם, ואתא ר' יהודה למימר דים הגדול יש לו ברכה בפני עצמו ותנא קמא מודה בהא{{הערה|בביאור ראיית הרא"ש כתב בדברי חמודות {{ממ|[[דברי חמודות/ברכות/ט#לז|שם]]}} לפי הגהתו, שבשלמא אם ר' יהודה איירי באוקיינוס אם כן אפשר לומר דת"ק איירי בכל הימים ורק בים אוקיינוס שאין כמותו בכל העולם כלל לא דיבר, ואתא ר' יהודה לומר שים אוקיינוס קובע ברכה לעצמו ואף ת"ק מודה לו בזה. אך אם כוונת ר' יהודה לים התיכון שנקרא גדול בפסוק, אם כן אי אפשר לומר שת"ק באומרו ימים סתם התכוון לכל הימים ואף לים אוקיינוס ורק לים התיכון לא נתכוון.}}. דאי ר' יהודה הוה פליג אתנא קמא ונאמר דתנא קמא כלל כל הימים וים אוקיאנוס בכלל, אם כן הוי הלכה כסתמא דרבים, ולא ראיתי בפוסקים שפסקו דאין הלכה כר' יהודה{{הערה|בביאור טעם הפוסקים שפירשו שלא פליג רבי יהודה על תנא קמא והלכה כתנא קמא, כתב הדברי חמודות {{ממ|[[דברי חמודות/ברכות/ט#לז|שם]]}}, שכל כמה שאפשר לפרש דלא פליגי כדי למעט במחלוקת עדיף טפי, ולכך העמידו הפוסקים דברי ת"ק בשאר ימים ודברי ר' יהודה בים הגדול ולא פליגי. אמנם בכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/ברכות/י#יד|ברכות פ"י הי"ד]]}} כתב שאפשר לבאר עוד באופן אחר שפסקו הפוסקים כדעת רבי יהודה, לפי שנשאו ונתנו בגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/מט/ב|ברכות נט:]]}} אליביה 'לפרקים עד כמה', אלמא הלכתא כוותיה, ולפי זה אין ראיה מפסק זה שס"ל שלא נחלקו רבי יהודה ות"ק בדבר זה, שהרי אף אם נחלקו מ"מ הלכה כר"י מדנשאו ונתנו אליביה. ועיין בדברי חמודות {{ממ|[[דברי חמודות/ברכות/ט#לז|שם]]}} שדחה ביאור הכסף משנה, שמה שנשאו ונתנו שם אליבא דרבי יהודה אינו אלא לפרש ומצי קאי גם על דברי ת"ק על ההרים ועל הגבעות וכו' ולא רק על דברי ר' יהודה בברכת הים הגדול. אך ראה פירוש המשנה לרמב"ם {{ממ|[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/ט#ב|ברכות פ"ט מ"ב]]}} שנקט להדיא שהוא מדברי רבי יהודה דווקא.}}. וגם הר"ם {{ממ|[[רמב"ם/ברכות/י#טו|ברכות פ"י הט"ו]]}} כתב דעל ים הגדול מברך שעשה את הים הגדול. הלכך נראה דדוקא בים אוקיינוס מיירי.
<noinclude>
{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:ברכות השבח]]
[[קטגוריה:ברכת שעשה את הים הגדול]]</noinclude>