עריכת הדף "שו"ת דברי חיים/ב/חושן משפט/ב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן ב'''}}
להרב המאה"ג כו' מו"ה '''יוסף משה''' נ"י ראבד"ק '''פרעמיסלא''':

'''הגיעני''' מכתבו ונפלאתי על מה שלא הזהיר להאיש שלא יזיק לחבירו על ידי עכו"ם ממקום אחר לא מצד החוב המגיע לו. הלא מבואר בכה"ג {{ממ|[[שולחן ערוך/חושן משפט/כו#|סי' כו]]}} בשם גדולי אחרונים שאסור על המסרב בד"י לבא להפסיד לו ע"י עכו"ם ממקום אחר זולת אותה התביעה שסירב עליו.

גם מה שנסתפקתם אם פוסקים תקנת ארצות, דבר פשוט דתקנת ארצות ככל תקנת חכמים ואסור לנו לעבור עליהם ח"ו והעובר נקרא רשע. ורק מנהג אצלינו דאם הבעלי־דין רוצים לציית ולעשות הכל כתקנות בורח, לקבוץ כל מה שיש תחת־ידו וכל מה שהוציא ישא [ע' בעט"צ מתקנת בורח] בתוך י"ב שבועות. ושארי אופנים המבוארים שם. אז בודאי פסקינן כתיקון הנ"ל. אולם הבע"ד אלמים וכ"א תופס מה שיוכל ומפשר כפי מה שיוכל סך פ' ופ' נוטל כך פרצענט והלוה מבזבז כרצונו בכה"ג כיון שאין רצונם בתק"ח בודאי לא פליגינן לעשות בתקנה מה שנראה בעיני הבע"ד ומה שלא ירצה יתפוס כרצונו. ועל־זה ודאי לא היתה דעת המתקנים וכל אחד מציל לעצמו וגם מה שנמחל ללוה מחל כיון שאין רוצין כולם בתקנה ואפי' אם יש בין בעה"ח שרוצים בתקנה מ"מ כיון שהבני בליעל אינם רוצים כ"א מציל לעצמו ואפי' הלוה מה שנמחל לו נמחל כיון שמציל כ"א לעצמו בד"א או עפ"י ב"י רק שלא כתקנת ה"א הנ"ל גם כח הלוה לא דיינינן בתקנה רק בדין תורה ממש ומה שנמחל לו מחול וזה ברור והי' שלום:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>