עריכת הדף "ש"ך/חושן משפט/קצ"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''בכסף כיצד כו'.''' בש"ס פרק האיש מקדש {{ממ|[[בבלי/קידושין/מו/א|דף מ"ו ע"א]]}} מבואר דכי היכי דאמרינן {{ממ|באבן העזר [[שולחן ערוך/אבן העזר/כח#|סי' כ"ח]]}} דהמקדש במלוה אינה מקודשת משום דמלוה להוצאה ניתנה הוא הדין הקונה במלוה אינו קנין מהאי טעמא. וכן כתב הבעל העיטור באות אגב {{ממ|דף ז' ע"ד}}. וכן כתב הריטב"א בקידושין {{ממ|}} וכתב שכן אמרו בירושלמי {{ממ|}} ר' חייא בשם ר' יוחנן קדושי מלוה בקרקעות לא קנה ובמטלטלין אין מוסרין אותו למי שפרע וע"ש. וכ"כ הרא"ש פ"ק דקידושין. ועיין בפרק שנים אוחזין בתוס' [[תוספות/סנהדרין/טו/א#האי|דף ט"ו ע"א]] ד"ה האי שטרא ובחדושי [[מהרש"א - חידושי הלכות/סנהדרין/טו/א#|מהר"ש אידלש שם]] ודו"ק.

מעשה בא לפני בראובן שקנה קרקע משמעון ולא החזיק בה רק שנתן לו ממרנ"י שיש לו על לוי בדמי הקרקע. ויש שהיו רוצים לומר כיון דשטרות אין גופן ממון ואין בהם דין אונאה ושומרין ושאר דברים, אין המקח נקנה בהם. ופסקתי דנקנה המקח בנתינת ממרנ"י זו ואינו יכול לחזור בו. וראיה ממאי דגרסינן בפרק האיש מקדש {{ממ|[[בבלי/קידושין/מז/ב|סוף דף מ"ז]]}} התקדשי לי בשטר־חוב, רבי מאיר אומר מקודשת וחכמים אומרים אינה מקודשת. וקאמר התם דפליגי בדשמואל דאמר המוכר שטר־חוב לחברו וחזר ומחלו מחול. ואי בעית אימא דכולי־עלמא אית להו דשמואל והכא באשה קמפלגי מר סבר אשה סמכה דעתה מימר אמרה לא שביק ליה לדידי ומחל ליה לאחריני ומר סבר אשה לא סמכה דעתה. עד כאן. הרי דאפילו אשה מתקדשת בממרנ"י כזו, דעד כאן לא פליגי אלא דלא סמכה דעתה וסברה דלמא מחיל וע"כ נהי דקי"ל דבקדשה בשטר־חוב דאחרים הוי ספק קידושין וכמו שנתבאר. אבל היכא דלא שייך האי טעמא מקודשת בוודאי. ואם כן בממרנות שאינו יכול למחול, דנכתבה לכתחלה לשם מוציא זה וכמו שנתבאר [[שולחן ערוך/חושן משפט/סו#א|לעיל סי' ס"ו סעיף א']], אם כן מקודשת בוודאי ואם כן פשיטא דהוא הדין במכר קנה. וכדאיתא פ"ק דקדושין, דהיכא דבמכר לא קנה באשה אינה מקודשת. ואע"ג דשטרות אמעטי מקראי משבועה ואונאה ושאר דברים מטעם דאין גופן ממון והאי טעמא שייך נמי בממרנות מ"מ לענין קדושין ומקח וממכר לא שייך האי טעמא אלא תליא בכיון דאית ליה הנאה גמרו ומשעבדי נפשייהו.

מיהו אם היה נותן לו שטר־חוב על לוי בדמי הקרקע באופן שיכול לחזור ולמחלו לא היה נקנה לו הקרקע כלל ואע"ג דבקידושין הוי קידושי ספק בכה"ג במקח לא נקנה וליכא ספיקא וכדמשמע לישנא דש"ס והכא באשה קמפלגי וכן פרש"י התם להדיא וז"ל והכא באשה קמפלגי כלו' אם היה מקנהו קרקע בדמי שטר זה ודאי לא קנה המלוה את הקרקע דלא סמכה דעתיה דבעל הקרקע אבל באשה סבר ר"מ דסמכה דעתה דכיון דאיתתיה אנא לא שביק דידי ומחיל לאחריני ע"כ וליכא למימר דהיינו למאן דלא דאין דינא דגרמי אבל לדידן סמכא דעתיה דאמר מסתמא לא מחיל דאי מחיל יתחייב לשלם מדינא דגרמי דהא קאי התם אליבא דר"מ ור"מ הוא דדאין דינא דגרמי בהגוזל קמא (ד' ק') ועוד דהא הר"ן נמי כ' בפ' האיש מקדש ובמלוה בשטר אע"פ שהקנהו (לו) לה בכתיבה ומסירה אינה מקודשת דכיון דיכול למחול לא סמכא דעתה ובמכר לא קנה עכ"ל והא דבקידושין הוי קידושי ספק היינו משום שמא קי"ל כאידך אב"א בש"ס התם דפליגי בדרבי ורבנן או בדרב פפא וכ"ע אית להו דשמואל ואשה סמכה דעתא אבל באינש אחרינא כ"ע מודו וכדמשמע בש"ס ורש"י דאשה שאני מיהו כ"ז בקרקע אבל במטלטלי לא שייך האי דינא דסמכא דעתי' מ"מ לא עדיף השט"ח ממעות עצמו דאין מטלטלין נקנין במעות אלא במשיכה ולכך כ' רש"י קרקע דוקא וכל זה ברור:

{{עוגןמ|ב}} '''והוא שאותו פלוני כו'.''' ע"ל סי' קפ"ב ס"ב בהג"ה:

{{עוגןמ|ג}} '''ראובן שהיה חייב כו'.''' עיין בתשובת ר"ש כהן השייכים לס"ב סי' כ"ד וס"ג סי' כ':

{{עוגןמ|ד}} '''בד"א.''' עיין בתשובת מה"ר בצלאל [[שו"ת רבי בצלאל אשכנזי/יח|סי' י"ח]] ובתשו' ן' לב [[שו"ת מהר"י בן לב/א/פ|ספר א' כלל י"ג סי' פ']]<!--לא נבדק בפנים--> ובתשובת מהרא"ן ששון [[שו"ת תורת אמת/רו|סימן ר"ו]] ובתשובות רשד"ם [[שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רמז|סי' רמ"ז]]:

{{עוגןמ|ה}} '''וכל הרוצה משניהם לחזור כו'.''' עיין בתשו' ר"א ן' חיים [[שו"ת ראנ"ח/קיז|סי' קי"ז]]:

{{עוגןמ|ו}} '''לא קנה הלוקח.''' עיין בסמ"ע [[סמ"ע/חושן משפט/קצ#יא|סקי"א]] שהאריך והניח בצ"ע גם הב"ח הניחו בצ"ע ועיין בספרי הארכתי בזה:

{{עוגןמ|ז}} '''וחזר בו הלוקח כו'.''' ע' לקמן סי' רכ"ז ס"ד בהגה ובטור שם (וע' בס' ח"א דף צ"ד ע"ד):

{{עוגןמ|ח}} '''מכר שדהו כו'.''' עיין ר"א ן' חיים [[שו"ת ראנ"ח/קטז|סי' קט"ז]]:

{{עוגןמ|ט}} '''יש מי שאומר דעייל כו'.''' עיין בתשובת ר"מ אלשיך [[שו"ת מהר"ם אלשיך/ט#|סי' ט']]:

{{עוגןמ|י}} '''נקנה המקח ומחזיר לו העשרה כו'.''' אע"פ שהקנין ההוא לא היה אלא בכסף כן מוכח ממקור דין זה בפ' האיש מקדש {{ממ|[[בבלי/קידושין/מז/א|דף מ"ז ע"א]]}} גבי ושוין במכר שזה קנה ע"ש בש"ס:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}