עריכת הדף "
רשב"א/שבת/לט/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} גמרא:''' כל שבא בחמין מלפני השבת שורין אותו בחמין בשבת.''' פירוש: שבא בחמין מלפני השבת ונתבשל כמאכל בן דרוסאי{{הערה|מבו' דכל מאב"ד מותר לשרותו, והו"ד רבינו בר"ן ד"ה כל, [וי"ג בד' רבינו "דבר שבא בחמין לפני השבת ונתבשל כמאב"ד, שוב אין בו משום בישולי גויים"].}} דשוב אין בו משום בשולי עכו"ם והלכך שורין אותו אפילו בחמין בכלי ראשון{{הערה|אמנם בתוס' ותורא"ש ד"ה כל, פי' דמתני' במבושל כ"צ דצריך שרייה רק לריכוך ומשו"ה מותר, ובלא"ה אסור דיש באח"ב כל שלא נגמר בישולו, וכ"מ ברי"ף לק' קמ"ה: ובמאירי ד"ה המבשל ולק' קמ"ה: ד"ה אמר. וברש"י ד"ה כל, פי' דכל שבא בחמין, היינו כל מלוח שבא בחמין מע"ש חוזרין ושורין אותו בחמין בשבת, ואין בו משום תיקון שהרי נתקן כבר, ועי' ב"י סי' שי"ח ס"ד (ב) ד"ה והא דתנן, להק' דסותר למש"כ (לק' קמ"ה: ד"ה כל, וד"ה וכל) שפי' כל שנתבשל, ולא נק' דוקא מלוח, וביאר דהוק' לרש"י הלש' כל "שבא בחמין" דמש' אפי' לא נתבשל, ומאידך לק' שם מפ' דכל שבא בחמין היינו כגון תרנגולת דר"א, ומש' בדבר שכבר נתבשל כ"צ, וע"כ פי' הכא דכל שבא בחמין היינו דבר מלוח שצריך תיקון להסיר המלח, דכמו שמותר לשרות מבושל כ"צ, מותר לשרות דבר מלוח להסרת המליחות, ועי' רמב"ם פכ"ב ה"ח, ועייש"ע בב"י שדקדק דרש"י שם דבא בחמין היינו מבושל, לא פי' אי מבושל כ"צ או כמאב"ד, אמנם עי' רי"ו אדם וחוה ני"ב ח"ג ד"ה החלק השלישי, דהיינו כ"צ, וכ"ה בשו"ת גינת ורדים או"ח כלל ג' סי' ח' מרש"י לק' קמ"ה: ד"ה שורין, [עיי"ש שיהיה נימוח, ועיי"ש משנת"ב]. ובאו"ז הל' שבת סי' ס"ב ד"ה מתני' כל שבא, הק' דמרש"י הכא שהעמיד במלוח שאין בו תיקון שכבר נתקן קצ', מש' דאכתי צריך תיקון, [ועי' הגהו"צ, ולפנינו גרסי' "שנתקן כבר"].{{ש}} והנה יעוי' במיוחס לר"ן לק' קמ"ה: ד"ה כל ומאירי שם ד"ה אמר, להק' להסוברים דאין בישול בכמאב"ד, דהא קיי"ל (ל"ז:), מצטמק ויפה לו אסור, ובעיקר הענין אי יש באח"ב בכמאב"ד, הנה עי' רמב"ם פ"ט ה"ג, דיש, וכמש"כ בדעתו הרמ"ך בכס"מ שם, ובמ"מ שם, ועי' דרישה סי' שי"ח אות ד' בד' הרמב"ם כהרשב"א. וע"ע ביאוה"ל סי' שי"ח ס"ד ד"ה אפי', בשם עוד ראשונים דיש באח"ב בכמאב"ד. אולם התוס' לעיל ל"ו: ד"ה חמין ותבשיל, פליגי, וכ"ה בד' רבינו לעיל י"ח: ד"ה ואקשי', רא"ש סי' י"א [עפ"י ב"י סי' שי"ח (א) ד"ה אפי', ועי' ב"ח שם ס"ב] וכ"ה במאירי לעיל י"ח: ד"ה זה שביארנו. ועי' באג"ט אופה אות י' סק"ד מש"ב דלהרשב"א בכמאב"ד לעולם אין בישול, ומשו"ה מותר לשרותו.}}, אבל לא נתבשל כמאכל בן דרוסאי והוי דבר שמתבשל בכלי ראשון כתבלין וכיוצא בזה אסור, וכדתנן בפירקין {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/מב/א|מב.]]}} האלפס והקדרה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין. '''וכל שלא בא בחמין מלפני השבת מדיחין אותו בחמין.''' פירוש: שמשליכין עליו מים חמים ומדיחין אותו בהם. ולמאן דסבירא ליה{{הערה|כ"ה בתוד"ה כל, בשם רשב"א, וכ"כ הריטב"א ד"ה וכל, בד' רש"י ד"ה מדיחין וכ"ד המרדכי רמז ש"ב, וע"ע ביאוה"ל שי"ח ס"ד ד"ה וה"ה, דר"ל כן בד' ההגהמ"ר רמז תס"ז בשם הר"מ, אמנם עי' הגהמ"ר רמז תנ"ו ד"ה מערה, דמש' כר"ת ור"י דלהלן. וע"ע חת"ס לעיל ל"ח: ד"ה איבעיא, דר"ל כן בד' הריטב"א שם ד"ה גלגל, ור"ן שם ד"ה איבעיא.}} דעירוי דכלי ראשון לאו ככלי ראשון, הכא נמי שרי להדיחו בעירוי דכלי ראשון. ואי עירוי דכלי ראשון ככלי ראשון{{הערה|וכמש"כ ר"ת הו' בתוס' שם, וכ"ה בתוס' לק' מ"ב: ד"ה אבל, בשם ר"י, והו' בש"ר.}}, הכא לא שמדיחין אותו בקלוח מים שהוא מערה מכלי ראשון קאמר, אלא לאחר שעירה אותן בתוך כלי שני מדיחו בתוכן{{הערה|ועייש"ע בתוס' שהק' דא"כ מאי איריא מדיחין אפי' שורין נמי, ותי' בשם ר"י דאפילו בכלי שני אין שורין דהואיל דהמים חמין מיחזי כמבשל, ובתי' הב' וכ"ה בריטב"א שם ר"ל דנקט מדיחין הכא, משום דבעי למימר דגבי מליח ישן וקולייס האיספנין הדחתן היא גמר מלאכתם, ובעיקר הנה גם רבינו לק' מ"ב. ד"ה אלא נראה, ורמב"ן ור"ן בחי' ועהרי"ף, התירו ליתן לכ"ש דאינו מבשל, גם בכדי לחמם, ומוכח דלא כתוס' דאסור משום נ' כמבשל.}}, וכדתנן {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/מב/ב|מב:]]}} אבל נותן הוא לתוך הקערה ולתוך התמחוי. ולקמן גבי ההיא מתניתין דהאלפס והקדירה {{ממ|שם בעמוד א ד"ה האלפס}} נאריך בה בסייעתא דשמיא. '''רבה אמר גזירה שמא יטמין ברמץ ורב יוסף אמר גזירה שמא יזיז{{הערה|וכ"ה הגיר' במדרש שכל טוב שמות פט"ז, וברש"י ד"ה שמא, וכ"ג הרי"ף ובריטב"א ד"ה רבה, ועי' מהרש"א שביאר דאי"ז ודאי שיזיז העפר, לפי שקשה ודבוק לאדמה.}} עפר ממקומו.''' והא דרבה ורב יוסף לרבי יוסי בלחוד הוא דאיצטריך אבל לרבנן לא איצטריך, דאינהו אפילו להפקיעה בסודרין אסרי משום תולדת האור ואף על גב דליכא לא משום גזירת רמץ ולא משום גזירת שמא יזיז עפר ממקומו. ואף על פי שהביא הרב אלפסי ז"ל הא דרבה ורב יוסף, לברור פירושא דמתניתין בלבד הוא שכתב כן. הא דאמרינן:''' מאי בינייהו עפר תיחוח.''' פירש רש"י ז"ל{{הערה|עי' ברד"ה שמא, דמפרש משום חופר גומא דהוא תולדה דחורש, וע"ע ברד"ה עפר.}}: דלמאן דאמר שמא יטמין ברמץ איכא, ולמאן דאמר שמא יזיז עפר ממקומו ליכא, דהא בעפר תיחוח ליכא משום גומא. '''ואיכא'''' למידק{{הערה|וכה"ק הריטב"א ד"ה ואמרי' והר"ן ד"ה איכא, בשם תוס', וכה"ק בתוד"ה איכא. וע"ע בתוד"ה מפני, מה שהביאו כן בפי' אחר בסוגי' בשם ר"ת בס' הישר. וע"ע תורא"ש ד"ה איכא.}} מדאמרינן בפרק קמא דביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/ז/ב|ז:]]-[[בבלי/ביצה/ח/א|ח.]]}} גבי דקר נעוץ, והא קא עביד כתישה, בעפר תיחוח, והא קא עביד גומא, הא מני רבי שמעון היא דאמר כל מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, אלמא בעפר תיחוח איכא משום גומא. ויש לומר דהכא בעפר תיחוח הרבה בעומק ומן הצדדין דבעפר תיחוח ממש ליכא משום גומא, אבל התם בעפר תיחוח מועט שכשיסתלק העפר התיחוח נעשה גומא בדפנות של קרקע קשה{{הערה|וכ"ת התוס' הריטב"א וכעי"ז בר"ן שם, וע"ע בתוד"ה מפני בשם ר"ת בס' הישר, ועייש"ע ב' פי' אחרים מרש"י.}}. '''ואינו''' מחוור בעיני כל הצורך. דאם כן למה דחק והעמידה שם אליבא דרבי שמעון בלבד{{הערה|וע"ע בריטב"א שם ובד"ה והא דאמרי', וע"ע בתוד"ה מפני.}}, ואפשר נמי דלית הלכתא כרבי שמעון, לוקמה בעפר תיחוח הרבה דליכא משום גומא לכולי עלמא. ועוד היכי קא מקשינן להדיא והא קא עביד גומא, דמנא ליה דבעפר תיחוח מועט קאמר דלמא בדאיכא טובא דליכא גומא, דעפר תיחוח סתם טובא משמע וכדהכא. '''ומצאתי''' כאן לרבנו האי גאון ז"ל{{הערה|הביאו גם הר"ן שם, ועייש"ע משכ"ב.}} שפירש בהיפך, דלמאן דאמר גזירה שמא יטמין ברמץ ליכא דרמץ בעפר לא מיחלף, אבל למאן דאמר גזירה שמא יזיז עפר ממקומו איכא, והשתא אתיא ההיא דמסכת ביצה שפיר. '''אלא''' דקשיא לי{{הערה|וכה"ק הר"ן שם.}} דהא אותבינן ממעשה שעשו אנשי טבריא ואמרינן בשלמא למאן דאמר גזירה שמא יטמין ברמץ היינו דדמיא להטמנה, ואם איתא אפילו למאן דאמר שמא יטמין ברמץ היכי ניחא והא לא דמיא לרמץ, דמי דמיא הטמנה במים טפי לרמץ מהטמנה בעפר תיחוח. וצ"ע{{הערה|וע"ע בלשון הזהב בתוד"ה אלא, בביאור מש"כ הר"ן על הרי"ף ד"ה מאי, דפי' רה"ג אינו מחוור מהגמ', להק' דמקו' הגמ' מרשב"ג מש' דמיירי בגג שיש בו עפר, ומ"מ ל"ח להטמנה משום דאין דרך להטמין בחול המצוי שם שדרכו להיות רגבים, ולרה"ג דבתיחוח ל"ח להטמנה, ע"כ עפר שחשו בו להטמנה היינו בעשוי רגבים, וא"כ גם בגג ניחוש להטמנה.}}. '''ולרבה''' דאמר גזירה שמא יטמין ברמץ בדין הוא דאפילו מבעוד יום נמי ליתסר, וכדאסרינן נמי בכל דבר המוסיף הבל אפילו מבעוד יום{{הערה|עי' לעיל ל"ד:}} וכטעמא דמעשה שעשו אנשי טבריא שאסרו להם חכמים משום הטמנה לדעת רב חסדא ואף על גב דהתם מבעוד יום היה{{הערה|וכ"כ הרמב"ן וריטב"א ד"ה רבה, ור"ן ד"ה וליפלוג, ועיי"ש דא"כ ק' דלימא דאיכא בינייהו הטמנה מבעו"י עיי"ש.}}, אלא היינו טעמא דלא מיתסרא מבעוד יום לרבה משום דכל שהוחם בערב שבת מן החמה מצטנן הוא לגמרי בליל שבת והוה ליה בשבת דבר שאינו מוסיף הבל{{הערה|וכ"כ הראשונים הנ"ל, אמנם לפי"מ שתי' בתוד"ה אלא, וכ"כ התורא"ש ד"ה מפני בתי' א' וברא"ש ס"ה, לרבה אסור להטמין מבעו"י לצורך שבת, משום הטמנה במוסיף הבל כדלעיל ל"ד:}}. '''ואם''' תאמר ורב יוסף מאי טעמא לא אמר כרבה, אטו לית ליה גזירת הטמנה בדבר המוסיף הבל{{הערה|וכה"ק בתוד"ה אלא ובש"ר בסוגיין.}}. כתב מורי הרב ז"ל דקסבר שלא גזרו אלא בדבר המוסיף מצד עצמו כגון גפת ומלח וכיוצא בהן, אבל הכא שאין חומן מצד עצמן אלא מחום השמש וכשתסלקם ממקומן יתקררו הלכך אפילו במקומן לא גזרו{{הערה|וכ"כ הראשונים הנ"ל, ובפנ"י כ' עפ"י רד"ה שמא יטמין, דטעם רבה, משום מאן דחזי, דיתיר בישול בדרך הטמנה בשבת, וזה ל"ש רק במטמין ומבשל בשבת עצמה ולא בהטמנה מע"ש. ובתוס' שם ביארו דר"י פליג ארבה ול"ח לגזירה דשמא יטמין ברמץ, דרק מבעו"י איכא למיגזר שמא יטמין ברמץ ושמא יחתה אבל הכא לא שייך למיגזר דאטו אי שרינן לבשל בחמי חמה ניחוש דילמא אתי לבשל בחמי אור בשבת עיי"ש היטב. ובריטב"א שם כ' עוד תי' אחר, דר' יוסי לשיטתו (נ"א.) דמותר להטמין צונן חי דלא נחשדו לחלל שבת, ורק במבושל חיישי' שירתיח משום דאין באח"ב, וא"כ לר"י י"ל דמותר להטמין ביצה חיה בחול, וברא"ש ס"ה תי' דלרב יוסף אסור לא רק להטמין בחול אלא גם להניח בחול, שמא יזיז עפר ממקומו, ואי"ז מצד הטמנה, ולפי"ז הקו' דליפלוג ר"י נמי בהא, היינו אמאי בביצה בחול דל"ח להטמנה לא שרי ר"י, ובפנ"י תי' דלהטמין ביצה בחול וכו' ל"ח הטמנה גמורה, ואי"ז מצד שמא ירתיח או יחתה או יטמין ברמץ, אלא גזירה חדשה דחיישי' לרואה שיתיר לבשל בהטמנה, וע"ז מקשי' לר"י, דהא ל"ג תולדות חמה אטו תולדות אור. }}. '''ואם''' תאמר והא חול דבר המוסיף הבל הוא ולכולי עלמא ליתסור משום הטמנה ואפילו מבעוד יום, וכדתנן {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/מז/ב|מז:]]}} אין טומנין לא בסיד ולא בחול{{הערה|וכה"ק הרמב"ן והריטב"א שם, ועי' מהרש"א לבאר דהתוס' לא הק' כן, דדילמא יל"פ כרה"ג דבתיחוח ל"ש הטמנה, וכדלהלן, ורק הכא נתפ' דלר"י ל"ח להטמנה.}}. יש לומר התם בתבשיל רותח אבל צונן לא, וכדאמרינן עלה בפרק לא יחפור {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/יט/א|ב"ב יט.]]}} דחמימי חמים דקרירי קריר{{הערה|וכ"ה בראשונים הנ"ל, וע"ע במיוחס לר"ן ד"ה מי סברת, להק' דכיון שהרתיח הביצה מבעוד יום בתוך החול נעשה החול ע"י דבר המוסיף ואפי' משחשיכה כדקי"ל דחמימי חמין, ותי' דביצה המתחממת בחול אינה כ"כ רותחת שיתחמם החול על ידה כענין חמימי חמין.}}. '''ויש''' לי לומר לפי פירושו של רבנו האי גאון ז"ל, דרב יוסף לא פליג עליה דרבה דאיהו נמי אית ליה גזירת הטמנה, אלא שהוסיף בטעמו לומר דאפילו בדבר שאין בו משום הטמנה כעפר תיחוח אפילו הכי אסור משום שמא יזיז עפר ממקומו{{הערה|ובשו"ת מהרש"ל סי' ס"א, ר"ל איפכא, דרבה דרבה מודה לטעם רב יוסף, ורק מוסיף טעם דרמץ.}}. ואף על גב דבמתניתין אבק דרכים קתני דבדידיה לכולי עלמא איכא משום גזירת הטמנה, ניחא ליה למינקט טעמא דשייך בעפר ואבק ולאשמעינן דאבק לאו דוקא. '''והא''' דאקשינן לרב יוסף ממעשה שעשו אנשי טבריה, ואמרינן בשלמא למאן דאמר גזירה שמא יטמין ברמץ היינו דדמיא להטמנה אלא למאן דאמר גזירה שמא יזיז עפר ממקומו מאי איכא למימר, דאלמא רב יוסף לית ליה כלל בכי הא גזירת הטמנה, דאי לא לימא ליה רב יוסף תרתי אית ליה והתם משום הטמנה. לא היא, אלא משום דרב יוסף פריש טעמא דהא מתניתין דלא יטמיננה בחול משום שמא יזיז עפר ממקומו, ועלה אייתי הא דאנשי טבריא על כרחין בתר טעמא דההיא גרירא, והלכך אקשינן ליה מיניה, ולעולם רב יוסף מודה הוא לרבה דמודה רב יוסף בכל דבר דאיכא למיגזר משום הטמנה, אלא דהא מתניתין עיקרה משום שמא יזיז עפר הוא דנפקא מינה אפילו לעפר תיחוח. '''ועם''' פירושו של רבנו האי גאון ז"ל גם כן איתרצא לי קושיא אחריתי דקשיא לי, רבה אמאי נקט רמץ דמוסיף הבל הוא הא משחשיכה אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל נמי אסור, אלא דרבה לאו משום דבר המוסיף הבל נקט לה אלא משום דאבק דמי לרמץ{{הערה|ובפנ"י ד"ה בא"ד שמא יטמין, ר"ל דחיישי' רק דיתיר בישול ע"י הטמנה, וא"כ ל"ח רק במה שדרך להטמין בו, כגון ברמץ, ולפי"ז נקט ברמץ, משום דהוא בישול בדרך הטמנה, ולא משום דמוסיף הבל, אך דחה תי' זה, מתוד"ה שמא וד"ה אלא, דמש' דהחשש הוא להטמנה ומשום חיתוי בגחלים.}}. ואפשר נמי דלפירושו של רש"י ז"ל כן, ואבק ועפר תרווייהו לרמץ דמי ובדידיה מיחלפו. '''ולכולי''' עלמא{{הערה|וכ"כ הר"ן שם, והבי' גם הירו' דלהלן.}} אפילו תימצי לומר דבעפר תיחוח ממש שייך איסור גומא בפירות לא שייך, דאם כן אסור ליטול קמח ביום טוב ללוש אליבא דרבי יהודה דומיא דדקר נעוץ בעפר תיחוח. וגרסינן הכא בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/שבת/ג/ג|פ"ג ה"ג]]}}: תמן אמרין חמה מותרת תולדות חמה אסורין ורבנן דהכא אמרין בין חמה בין תולדת חמה מותרין, ואמרינן מתני' פליגא על רבנין דהכא לא יטמיננה בחול ובאבק דרכים, ופרקינן שניא היא שהוא עושה חריץ, אילו אסר בקמח יאות, אלמא בקמח אין בו משום חריץ ומשום גומא{{הערה|והו' ד' רבינו במג"א סי' תצ"ח סקל"ב. ותמוה מאוד מה הנדון לאסור עשית גומא בקמח או פירות, וכי שייך בזה בנין, הלא אינו מקו' תשמיש כלל (ונראה בד' רבינו והר"ן דהנדון דיהי' אסור מדאורייתא, דכ' להוכיח דשרי בקמח דאל"כ יהי' אסור לר' יהודה ליקח קמח ללוש, ומדכ' דיהי' אסור רק לר' יהודה ולא לר"ש, מוכח דלר"ש דהוה אצל"ג אף דאסור מדרבנן שפיר יש להתיר לשמחת יו"ט, [עי' ביצה דף ח'], ורק לר' יהודה יהי' אסור כיון דלדידי' הוא דאורייתא. וא"כ מ' מזה דלר' יהודה הוה דאורייתא אף שאין ראוי לזריעה. [ולא הוה מקלקל כחופר גומא בבית שהוא מקלקל, משא"כ הכא ליכא לא תיקון ולא קלקול. ומ' מזה דדע' הרשב"א דכל דליכא קלקול אף דליכא תיקון חייב]). ונראה מזה דאיכא איסור בפנ"ע בעצם המעשה של גומא, אפי' כשאינה בנין. ובע"כ דהוא משום תולדה דחורש, וכמבו' בתור"י הזקן דכל גומא הוא מעשה של חורש. וכן מבו' במחה"ש שם דהנדון מצד חורש, והטעם דשרי דליכא חורש באוכלין. ומבו' מזה דמידי אחריני דלאו אוכל יהי' אסור מצד חורש אפי' באינו ראוי לזריעה. [ועי"ש במ"א שמ' מהרשב"א והר"ן הנ"ל דבחול תלוש אסור (ועוד הא קי"ל אין בנין בכלים, ורק בעושה כלי גמור דע' הראשונים דיש בנין)]. וכן יש מקו' לדייק בדברי הרמב"ם שכ' בפ"ז ה"ב גדר מלאכת חורש 'שכל א' מהן חפירה בקרקע', [ולא כ' חפירה בשדה], ומ' דעצם מעשה חפירה בקרקע הוא חורש.{{ש}} והנה בדקדוק זה יש להוסיף, דהרמב"ם לא הזכיר דין עשיית גומא בבית דהוי בונה, ומדוקדק כנ"ל דעצם מעשה חפירה בקרקע הרי"ז חורש, ויתכן להוסיף בזה דא"כ לפי"ז נמצא דלהרמב"ם עשיית גומא אפי' במקום שאינו ראוי לזריעה, הרי"ז אב מלאכת חורש ולא תולדה, ודלא כמו שרצו לבאר [להלן בתוך השאלה] דעשיית גומא הוי תולדת חורש ומשום שבצורת המעשה דמיא לחורש ועפי"ד האבי"ע. אך יש להעיר דא"כ נמצא דיסוד מלאכת חורש אינו הכשרת הקרקע לזריעה כלל, אלא יסודה חפירה בקרקע, וא"כ אמאי משקה זרעים לרבה הוי חורש, ואע"פ דיש כאן ריפוי ארעא מ"מ עשיית גומא אין כאן, וצל"ב דביסוד מלאכת חורש נכללים ב' עניינים חדא עשיית גומא והוא "מעשה חפירה בקרקע" והוא גם תכלית המלאכה ושפיר הוי אב, ומלבד זה יש עוד עניין נפרד במלאכת חורש והוא הכשרת הקרקע לזריעה, ומצינו כעי"ז בעוד מלאכות אחרות, ויל"ע בזה, [ועוד י"ל דבמשקה עושה ריפוי ארעא ובכל ריפוי ארעא עושה חללים]. וקשה, דלק' ע"ג: מבו' בגבשושית ונטלה ובגומא וטממה דבבית חייב משום בונה ובשדה משום חורש, הרי דליכא חורש אלא בשדה (ובהא פליגי עם התור"י הזקן, דהתור"י הזקן אסר דוקא במחובר, עי' בדבריו). וכן מבו' בגמ' דף ק"ג דליכא מנכש באגם כיון דלא קאי לזריעה. וי"ל דודאי תולדות דחרישה דכל מה דהוו חורש הוא מפני שמייפים את הקרקע כחורש, הנך ודאי ליתנייהו אלא בשדה הראויה [או העומדת] לזריעה, וכשנעשים בקרקע שאין עומדת לזריעה אין להם שייכות לחורש כלל. אבל מעשה עשית גומא שהוא מעשה חורש עצמו, זה הוה תולדה אפי' כשאינו מכשיר לזריעה.{{ש}} [ויסוה"ד עפי"מ שכ' באבי"ע פ"ח הי"א דמבו' ברמב"ם דתולדה הוא דבר הדומה לאב או בתוכנו או בצורת המעשה, ולכן אב דבונה שהוא עשית בית ע"י קיבוץ חלקים, יש לו תולדה דמגבן שהוא קיבוץ חלקים אף שאיב"ז תוכן של עשיית בית, ומאידך גם נוטל גבשושית הוה תולדה דבונה אף שאי"ז קיבוץ חלקים, וכן עושה אהל אף כשעושה מיריעה א' וליכא קיבוץ חלקים, כיון שעושה התוכן של בנין שהוא עשיית בית]. והנה כל זה שייך לומר רק להמבו' ברמב"ם פ"ז ה"ב שהגדרת מעשה חרישה הוא מעשה 'חפירה', [שבכל חרישה נעשה גומות גומות], אבל ברש"י מבו' דעיקר החרישה הוא רפויי ארעא, ולא עשיית הגומות, [וגם ס"ל דגבשושית ונטלה וגומא וטממה יש בהם מעשה חורש עצמו של ריפוי ארעא, ואפ"ה אין חייב אלא בשדה], וא"כ לכאו' א"א לומר בדעתו ככל הנ"ל (על קו' זו יתכן לומר עוד דאם הוה בונה לא הוה חורש. [וגם אם בעלמא חייבים על יצירה א' שתים, אפשר דהכא שאני, דאם מקבל שם בנין ל"ח עשית גומא סתם, אלא עשית בנין. וזה מחלקו משם גומא של חורש]), ומעתה יש להעיר על הר"ן דלק' ע"ג: העתיק פירש"י בהא דחורש חופר וחורץ כולן מלאכה א' הן, וכ' משום דלרפויי ארעא עבידי. ואילו בדבריו בסוגיין נראה דס"ל דחופר הוה תולדה דחורש מחמת עצם הגומא, ונת' בדעתו דמעשה חרישה הוא מעשה עשית גומות. ועי' תשו' רעק"א מהדו"ק רכ"ב אות ט' דדרכו של הר"ן להעתיק פירש"י אף כשאין סובר כן. [ועי' אג"ט דש ס"ק כ"ח אות ט']. עוי"ל הסתירה בד' הר"ן, דילפי' מחורש דעשיית חללים שיוכלו להטמין בהם הרי"ז מלאכה, וריפוי ארעא הוא ג"כ עשיית חלל בקרקע שיכנסו בו מים או שיוכל הזרע להתפשט. ויתכן לבאר דיסוד מלאכת חורש הוא ממש כמלאכת בונה, דבונה היינו שמוסיף בנין על מה שקיים כבר, ואילו חורש היינו שיוצר בנין ע"י שמגרע מה שקיים כבר ודרך בנין זה הוא להטמים בו זרעים, אמנם גם הכשרת הבנין להטמנת דברים אחרים ג"כ נכלל במלאכת חורש, [עכ"פ כמו שמגבן הריהו בכלל מלאכת בונה וכביאור האבי"ע], ודו"ק, ויש עוד להאריך בזה ואכמ"ל.}}. '''רשב"ג אומר מגלגלין ביצה על גבי גג רותח.''' והא דרשב"ג סבירא ליה כרבי יוסי, דאילו לרבנן דאסרי אף תולדות חמה אף זה אסור{{הערה|וכ"כ הרמב"ן וריטב"א ד"ה מיתיבי ובר"ן ד"ה מגלגלין, וכ"מ ברמב"ם פ"ט ה"ג, ויעו"ש דלפי"ז לא קיי"ל כרשב"ג. ובשו"ת מהרש"ל סס"א מבו' דעיקר טעם רבנן משום מאן דחזי כמבו' ברד"ה אטו, ולפי"ז ל"ש זה בגג רותח דניכר לכל, וא"כ רשב"ג א"ש לענין הלכה, וע"ע מהרש"א בתוד"ה שמא. ועייש"ע במהרש"ל דכ"מ דשו"ט בטעם דמודה ר"י בחול ואבק, ואמרי' נ"מ בינייהו, ואי אין הלכה כר"י, מה שו"ט בזה, ועוד הוכיח מרא"ש ס"ה להיתר צלייה ע"ג גג רותח, וכ"מ במאירי ד"ה הסיד. ועייש"ע ברמב"ן לענין הלכה, לדון במש"ה הרי"ף פלוגתת רבה ורב יוסף, והשמיט ד' רשב"ג, ועיי"ש דממ"נ אי לא ס"ל כרשב"ג מה מייתי פלוגתתם, ובאמת כה"ק הר"ן שם, וע"כ ביארו הרי"ף דמייתי פלוגתתם לפרש מה שמודה ר"י לחכמים בהטמנה בחול וכו', ולענין דקיי"ל כרבנן, אסור לעולם גם בכה"ג דל"ח ליזיז או יטמין. ובמהרש"ל שם דקדק ממש"ה הרי"ף הנ"מ דעפר תיחוח, וע"כ דר"ל דהני טעמי א"ש גם לחכמים, והיינו בכה"ג דניכר לכל דמחמם בתולדות חמה דחכמים מודו דל"ג אטו תולדות אור, ואזיל לשיטתו, ודלא כראשונים הנ"ל.}}. ובהדיא גרסינן בירושלמי {{ממ|פ"ג ה"ג}}: מתני' פליגא על רבנין דהתם, דתני רשב"ג אומר מגלגלין ביצה על גבי גג רותח וכו', מה עבדין ליה רבנן דתמן, פתרין לה חלוקין על רשב"ג. '''אמר רב חסדא ממעשה שעשו אנשי טבריא ואסרו להם רבנן בטלה הטמנה בדבר המוסיף הבל ואפילו מבעוד יום.''' איכא למידק{{הערה|כה"ק בתוס' ורמב"ן ד"ה ממעשה וש"ר בסוגיין.}} למה לן ממעשה שעשו אנשי טבריא, והא בהדיא תנן {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/מז/ב|מז:]]}} אין טומנין לא בגפת ולא במלח וכו', וההיא ודאי אפילו מבעוד יום קאמר, מדתנן {{ממ|לקמן [[בבלי/שבת/מט/א|מט.]]}} טומנין בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן, ומדקתני אין מטלטלין אותן שמע מינה דטומנין דקאמר היינו מבעוד יום, דאי לאחר שחשיכה היאך טומנין והלא אין מטלטלין אותן, אלא ודאי מבעוד יום, ומה שהתיר בגיזי צמר אסר בגפת דהיינו אפילו מבעוד יום. '''ויש''' מפרשים דאי ממתניתין הוה אמינא הני מילי בין השמשות וכרבי דאמר {{ממ|לעיל [[בבלי/שבת/ח/ב|ח:]]}} כל שהוא משום שבות לא גזרו בבין השמשות, והלכך בגיזי צמר אף על פי שאין מטלטלין אותן בשבת בבין השמשות התירו, אבל בגפת שהוא מוסיף הבל לא. ואם תאמר כיון דבין השמשות לא גזרו בשל דבריהם, אם כן אפילו בדבר המוסיף הבל יטמין כדרך שהוא מטמין מבעוד יום. איכא למימר דבאיסור הטמנה החמירו. כך תירצו בתוס' {{ממ|שם}}. '''ויש''' מפרשים{{הערה|כ"כ הרמב"ן שם, והריטב"א ד"ה אמר.}} דהכי קאמר ממעשה שעשו אנשי טבריה ואסרו להם חכמים בטלה הטמנה, כלומר: שעל אותו מעשה גזרו עליה, דומה למה שאמרו{{הערה|עי' פסחים י"ט.}} מעדותו של רבי יוחנן בן גדגדא נשנית משנה זו{{הערה|ובתוס' שם תי' עוד בשם ה"ר שמואל מוורדין, דממעשה דאנשי טברי' נתחדש לאסור בדיעבד באכילה, וכ"ת הריטב"א שם בא"נ, עוד תי' התוס' בשם ה"ר יונה, דהמעשה נתחדש דאפי' בקדירה חייתא עיי"ש. ובשפ"א ר"ל לחנניא לעיל ל"ו: דבכמאב"ד מותר שהייה בשאינה גרו"ק, ול"ח לחיתוי, ס"ד להתיר הטמנה, ואר"ח דכמו שאסרו מים שדומים לקדירה חייתא, כ"ש בכמאב"ד, עוד כ' לפרש דר"ח חידש ביו"ט דס"ד להתיר הטמנתם ביו"ט, דלא שכיח הטמנה לצורך רחיצה, וקמ"ל דאסור להטמין לצורך רחיצה.}}. '''ומהא''' שמעינן דמטמין בדבר המוסיף התבשיל אסור אפילו בדיעבד. וכתב הרמב"ן ז"ל{{הערה|ד"ה ממעשה, בבא"ד ושמעינן, וע"ע ריטב"א ד"ה ושמעי', כעי"ז בשם ר"י דלא שלא אסרו אלא דומיא דחמי טבריה שהועילו מעשיו בשבת אבל אם לא הועילו בשבת מותר, ועייש"ע מש"ה בשם ריב"א.}} ודוקא בצונן שנתחמם או נצטמק ויפה לו, אבל בעומד בחמימותו כשעה ראשונה אין לחוש{{הערה|וכ"ה עו"ר בסוגיין בשמו, וכ"פ בשו"ע או"ח סי' רנ"ז ס"א, אמנם הרמ"א בשם י"ח הביא לאסור גם בזה.}}. '''ואם''' תאמר היכי מפרש רב חסדא מעשה דאנשי טבריא משום הטמנה, והא ההוא טעמא דהטמנה ליתיה אלא לרבה בלבד ואליבא דרבי יוסי אבל לרבנן לא נאסר אלא משום דגזרינן בתולדת חמה, ואפילו לרבי יוסי נמי אליבא דרב יוסף ליתיה אלא משום תולדת האור. ויש לומר דרב חסדא כרבה סבירא ליה דמשום גזירת הטמנה היא, ורבנן נמי משום תרי טעמי אסרי להו משום דהוחמו בשבת ומשום הטמנה בדבר המוסיף הבל{{הערה|עי' פנ"י לעיל ל"ח: ד"ה וכבר, שהוסיף דהוצרכו לב' טעמים, דמשום הטמנה אסרי' מבעו"י, ומשום תולדות חמה, אסרי גם בדיעבד, ועיי"ש לדקדק כן ממתני' "ולא יטמיננה בחול", ומש' דמיירי בהטמנה, ואח"כ נק' "בשביל שתצלה" ומש' דהאיסור משום צלייה בשבת.}}. דקסבר רב חסדא דאסיפא קאי כיון דלא תני לה בתר ההיא דרישא ובין רבנן בין רבי יוסי מודו בה, וכיון דאמאי דקא מודי ביה רבי יוסי לרבנן קא מייתי לה, הא משמע דבין רבי יוסי בין רבנן חד טעמא אית להו בההוא מעשה. דאי לא, לא ניחא למימר דהכי קאמר לא יטמיננה באבק דרכים לרבנן משום תולדת חמה ולרבי יוסי משום הטמנה, ומעשה שעשו אנשי טבריא ואסרו להם חכמים, לרבנן משום תולדת חמה ולר' יוסי משום הטמנה, דזה דבר רחוק שיביא מעשה על הודאת בעלי המחלוקת ושיהא הטעם מוחלק לגמרי. ולפי פירוש זה ההיא דאבק דרכים, נמי משום תרתי אסור לרבנן. '''ועוד''' תדע לך, דאי לאו הכי מאי קא מייתי עלה מעשה שעשו אנשי טבריא, דמבעוד יום היה, וכדאמר רב חסדא ממעשה שעשו אנשי טבריא וכו' בטלה הטמנה בדבר המוסיף הבל מבעוד יום, ואילו חלוקת רבי יוסי ורבנן במטמין בשבת היא אבל מערב שבת לכולי עלמא שרי. אלא כדאמרן, דההיא דחול ואבק דרכים לכולי עלמא משום הטמנה אית בה לדעת רבה ורב חסדא דמפרשי לה דאסיפא קאי, ולומר דלכולי עלמא אסור ואפילו מבעוד יום ואפילו בתולדת חמה בדבר שאינו מצטנן בלילה כחמי טבריא, והוא הדין לחול ולאבק דרכים בשבת דאיכא משום הטמנה, ומה שלא אסרו בהן מבעוד יום מפני שהן מצטננין בלילה לגמרי כמו שכתבנו למעלה {{ממ|ד"ה הא}}. '''ויש''' לדחות, דמדקאמרו להם חכמים בשבת כחמין שהוחמו בשבת ואסורין קא מייתו ראיה, ולומר דמינה שמעינן דחמין שהוחמו בתולדת חמה אסורין בין בשתיה בין ברחיצה. ומכל מקום אינו מחוור, דאם כן נצטרך לומר דרבנן דרבי יוסי לית להו לגמרי כרבנן דאמרו להם, דרבנן דטבריא על כרחין משום הטמנה אסרו, דאי משום איסור תולדת חמה בלבד והלא מערב שבת הביאוהו ומשהה על גבי תולדת חמה לא שמענו מי שמחמיר עליו לשהות{{הערה|לרש"י דשהייה משום הטמנה, לכאו' יש לאסור בזה. ועי' הגהות רע"א (סי' שי"ח מג"א סק"י ד"ה שם בא"ד אבל מע"ש), לדון בשהייה בתולדות האור, משום דלא יהא חמור מגרופה וקטומה, דל"ש שמא יחתה. וע"ע מיוחס לר"ן קמ"ה: ד"ה כל שבא בחמין. אמנם בד' רבינו הכא מבו' דאין להתיר מצד דל"ש חשש חיתוי, ומ"מ התיר בתולדות חמה, ועי' חזו"א סי' ל"ז ס"ק כ"ג כ"ד, דגדר שהייה משום בישול ולא איסור בעלמא דשמא יחתה.{{ש}} והנה יש שביארו בגדר איסור שהייה, דהרי"ז כאילו הוא מבשל בשבת, ואע"פ שהניחה מער"ש, ולפי"ז כשאחר מניחה, אי"צ בעליה להסירה, ודקדקו כן מהריטב"א ל"ו: סוד"ה ומתני' מני, שנקט לשון בישול על איסור שהייה, וע"ע מרדכי רס"א, הו' בב"י סי' רנ"ג ד"ה ומעתה הא דאמרי', ד"אין משהין חי לגמרי דקא מבשל בשבת", וע"ע ברש"י י"ח: ד"ה בכדי שיעשו, והנה עי' משנ"ב סי' רנ"ג סק"י, בגדר שהייה דאיסור זה הוא על מציאות השהייה, ולכן אפי' הניח על דעת להסיר קודם שבת ושכח או שנמלך ולא הסיר מער"ש, חייב להסירה בשבת, ועי' מג"א רנ"ג סק"ב דהניח ע"ג כירה בשר ונתבשל קצ', צריך להסירו קודם שבת, וע"ע חזו"א סי' ל"ח אות ב' דכמו"כ אם הקדירה הונחה מאליה או ע"י נכרי, גם יש בזה איסור שהייה, וכ"כ שם בסי' ל"ז סכ"א. אמנם יעוי' תהל"ד רנ"ג סקכ"ב דע"י נכרי, אי"ז כמניח בעצמו, אלא כשאר מלאכות שבת, עיי"ש.}}, וכל שכן למאן דאמר להחזיר תנן, ועוד דאילו כן נלמוד ממנה דלשהות תנן. ואם תאמר דלא אסרו להם אלא סילון הפתוח שהמים נגרין תמיד ואלו ששותין בשבת עכשיו הוחמו לאחר חשיכה, אבל סילון הסתום שבאו מימיו בתוכו מערב שבת מותר, לא היא, דמידי הוא טעמא אלא לרב חסדא, הא איהו קאמר דממה שאסרו להם חכמים בטלה הטמנה בדבר המוסיף מבעוד יום, שמע מינה שהוא סובר דאפילו אותן שנשתהו שם מבעוד יום אסור כנ"ל. ומשום הכי כתב הרב אלפסי ז"ל לחלוקתן דרבה ורב יוסף, אף על פי שפסק בתולדת חמה כרבנן. '''ויש''' מפרשים דקסבר רב חסדא דאפילו לרבנן דאסרי תולדות חמה הני מילי לבשל בהם לכתחילה בשבת, אבל מותר להניח קיתון של מים צונן מערב שבת באמבטי של חמי טבריא. דמאי אמרת גזירה שמא יעשה כן מערב שבת בתולדת האור, אפילו עביד הכי ליכא איסורא דאורייתא, ועוד אפילו על גבי האש ממש התירו {{ממ|לעיל [[בבלי/שבת/יח/ב|יח:]]}} לשהות קדירה חיה מיהא לכולי עלמא, הלכך כשאסרו להם חכמים לא משום תולדת חמה אסרו אלא משום הטמנה בדבר המוסיף הבל. ואינו מחוור בעיני. דאם כן למה הביאוהו גבי לא יטמננה בחול ובאבק דרכים דלרבנן לא הוי טעמא אלא משום תולדת חמה, אלא אם תאמר כלשון הראשון שכתבתי דרבנן נמי בההיא דחול משום תרי טעמי אסרי לה{{הערה|ובפנ"י בד' רש"י בע"א ד"ה אטו, ר"ל פי' אחר, דלר"ח רבנן גזרו בתולדות חמה לפעמים אטו הטמנה ברמץ, ולפעמים אטו אור, ולר"ח היינו משום מאן דחזי ויבוא להתיר תולדות אור, ובשניכר שנתחמם בחמה האיסור רק אטו הטמנה, וכ"ה בחמי טברי', ועייש"ע משכ"ב, ועי' שו"ת מהרש"ל סי' ס"א, ועי' מג"א סי' שי"ח סק"י, וע"ע פנ"י ד"ה אלא, דהראשונים שהשמיטו ד' ר' חסדא לענין הלכה, יל"פ לשיטתם, דלרבה ור"י דפליגי בר' יוסי אי גזר משום רמץ או הזזת עפר, רבנן ל"ג בתולדות חמה אטו הטמנה, [ובעיקר השמטת ד' ר"ח, כ"ה ברי"ף, וברמב"ם פ"ט ה"ג ופכ"ב ה"ג, ורא"ש ס"ה, ועי' טושו"ע שם], ועיי"ש בפנ"י להוסיף עפ"י תוד"ה ממעשה, דר"ח הוסיף לאסור מבעו"י ולרבינו שמואל ר"ח הוסיף איסור לענין דיעבד, ולד' ר' יונה, לענין קדירה חייתא, ועי' בתוס' שם.}}. {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} [[קטגוריה:חידושי הרשב"א: שבת]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:-
(
עריכה
)
תבנית:Min
(
עריכה
)
תבנית:Plainlinks
(
עריכה
)
תבנית:Str find
(
עריכה
)
תבנית:Str len
(
עריכה
)
תבנית:Str mid
(
עריכה
)
תבנית:Str mid/core
(
עריכה
)
תבנית:Trim
(
עריכה
)
תבנית:Yesno
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ביאורים
(
עריכה
)
תבנית:בלי סוגריים מרובעים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:גרסינן
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה בבלי
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
עריכה
)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט בבלי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:ממ
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/בבלי ומפרשיו
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/ירושלמי ומפרשיו
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/מסכת
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מפרשי האוצר
(
עריכה
)
תבנית:מפרשי האוצר קינון 8
(
עריכה
)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/רשב"א
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/רשב"א
(
עריכה
)
תבנית:ספריא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אבן עוזר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אברהם את עיניו
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אוצר חיים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אסיפת זקנים זבחים סרוק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/באר אברהם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/באר שבע
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/בית ישראל (קאזניץ)
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/בית מאיר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/גור אריה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/הגהות הלבוש ומפרשי הים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/הגהות הריצ"ד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/זרע ברוך
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/חכמת מנוח
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/חשק שלמה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/יד מרדכי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ילקוט אוצר הספרים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/יעב"ץ
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/לוית חן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מאבני המקום
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מהר"ם חלאווה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מחנה לוי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מים קדושים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מלחמות הלוים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחה חריבה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחם משיב נפש
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחת יהודא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מסילות הברזל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מראה כהן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מראה עינים השלם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/משה ידבר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/משכיל לאיתן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/נזר הקודש
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי ההפלאה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי השאגת אריה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי מהר"ם בן חביב
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי יעקב פיתוסי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי ישעיה פיק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי משה בצלאל לוריא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/פורת יוסף
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/פלגי מים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/צל"ח
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/קדשי דוד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רב נסים גאון
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי בצלאל רנשבורג
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי ברוך פרנקל תאומים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי מתתיהו שטראשון
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבינו חננאל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבנו גרשום
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רד"ל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רש"י
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רש"י כתב יד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רשב"ם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שדה יצחק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שיח השדה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שיח יצחק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/תולדות יעקב
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה בבלי
(
עריכה
)
תבנית:עמוד הבא
(
עריכה
)
תבנית:עמוד קודם
(
עריכה
)
תבנית:פורטדי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:צוהד בבלי
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק1
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק2
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק3
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק4
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שולי הגליון
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:Math
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:Yesno
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים2
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף