עריכת הדף "רש"ש על המשנה/פאה/ב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== ב ==
'''במשנה אע"פ שאין הבקר כו'.''' ר"ל הגם שבבקר אינם יכולים להחרש מ"מ במעדר יכולים להעדר הוא נותן כו' כנ"ל לפרש לפירוש הרמב"ם בשם הקדמונים ופי' הרע"ב ולשון אע"פ על כוונה זו תמצא בריש בכורות בגמרא {{ממ|[[בבלי/בכורות/ב/א|ב' סע"א]]}} והנותן כו' אע"פ שא"ר ע"ש בפירש"י. וכן בלשון התוס' ר"ה {{ממ|[[תוספות/ראש השנה/יד/ב|סוף דף י"ד]]}} ע"ש:

'''שם בתוי"ט ד"ה שאינה יכולה כו' ומבואר שיש כאן ט"ס כו' ולכך צריך להיות בתחלת דבריו שאם אינו עומד באמצע כו'.''' אבל ק"ל על פירושו דא"כ הכי הל"ל אה"מ שיכולה להקצר כאחת רי"א אינה מפסקת דבזה הוא דפליג על ת"ק ולא לינקוט מאי דמודה ביה הת"ק וכה"ג קאמר הש"ס בשבועות {{ממ|[[בבלי/שבועות/לח/א|ל"ח]]}} ושמואל עד דאודי ליה אודיי ליפלוג עליה איפלוגי ע"ש [אמנם אשכחן כה"ג לר"י גופיה בב"ב {{ממ|פ"ז}} במשנה לפי מאי דמסיק הגמרא שם דאסיפא קאי ע"ש]:

== ז ==
'''שם. שדה שקצרוה נכרים.''' נל"פ דהיינו נכרי שקצר שדהו ואח"כ מכר התבואה לישראל ולהכי בסיפא לא מצי למיתני קצר חציה וקצרו נכרים חציה והיינו שמכרה לנכרי חציה הב' דבזה היה חייב למה שקצר:

'''שם. קצר חציה וקצרו ליסטים חציה פטורה כו'.''' נראה דה"ה קרסמוה נמלים ושברה הרוח לחציה הב' דפטור אף מה שקצר. והתנא ריש מילתיה נקיט והוה כמו וכו' וכה"ג לקמן [[משנה/פאה/ו#ח|פ"ו מ"ח]] איזה היא קמה שמצלת אה"ע ע"ש וביבמות [[משנה/יבמות/א#ב|פ"א מ"ב]] כיצד פוטרות צרותיהן ומפרש ג"כ לצרות צרותיהן וכן בכ"מ דוק ותשכח [וגדולה מזו תמצא בא"ר פ"ב דזבים מ"ג בד"ה כלב ע"ש] ולפעמים נקיט מה דסיים ברישא ויכוין גם להקודמים כמו בפ"ה דדמאי מ"ט ובפ"א דכלאים מ"ז ע"ש בתוי"ט [וכה"ג כתבו התוס' בב"ב (י"ח) ד"ה ואם והתוי"ט ב[[תוספות יום טוב/זבחים/יא#ז|פי"א דזבחים מ"ז]] ד"ה טעונין] ועמש"כ ב[[רש"ש על המשנה/ביכורים/ב|ספ"ב דבכורים]] [וכה"ג בתוי"ט [[תוספות יום טוב/הוריות/ב#ה|פ"ב דהוריות מ"ה]] ד"ה שהמלך]:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}