עריכת הדף "רש"י/תהילים/עח"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==ב==
'''במשל פי.''' הם דברי תורה:

==ד==
'''לא נכחד מבניהם.''' וגם אנו לא נכחד מבניהם של אבותינו מלהודיעם מה שספרו לנו:

==ז==
'''כסלם.''' תוחלתם וכן אם שמתי זהב כסלי {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לא#כד|איוב לא כד]]}}:

==ח==
'''כאבותם.''' שהיו במצרים ובמדבר:

==ט==
'''בני אפרים.''' שיצאו ממצרים בזרוע לפני הקץ ובטחו בגבורתם ובחציהם וסופם הפכו לנוס ביום קרב כמפורש בדברי הימים והרגום אנשי גת הנולדי' בארץ:

'''רומי.''' משליכין וזורקין, כמו רמה בים {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טו#|שמות טו]]}}:

==יב==
'''נגד אבותם עשה פלא.''' אחרי כן כשהגיע הקץ אף הם ויוסיפו לחטוא לו כמו שמסיים והולך:

'''נגד אבותם.''' אברהם יצחק ויעקב באו על הים והראם הקב"ה היאך הוא גואל את בניהם:

==יג==
'''כמו נד.''' תל גבוה כדמתרגמינן נצבו כמו נד {{ממ|שם}} קמו כשור:

==טו==
'''יבקע צורים.''' והכית בצור וגו' {{ממ|שם יז}}:

'''וישק כתהומות רבה.''' אף כשהיו הולכים בתוך הים שמימיו מלוחים המתיק להם מעיינות בתוך התהום:

==טז==
'''ויורד כנהרות מים.''' שהיו נוזלין מן הבאר והנשיאים היו עושין שרטוט במשענותם והמים נמשכים אחריהם לכל חניית שבט ושבט כענין שנאמר במחוקק במשענותם כמו שמפורש בארבעים ותשע מדות:

==יז==
'''למרות.''' להקניט כמו ממרי' הייתם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ט#|דברים ט]]}}:

==כ==
'''שאר.''' בשר:

==כא==
'''ואש נשקה ביעקב.''' כמו ובערו והשיקו {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/לט#ט|יחזקאל לט ט]]}} שהוא ל' היסק ותבערה כדכתיב ותבער בם אש ה':

==כה==
'''לחם אבירים.''' לחמם של מלאכים, ד"א אבירים איברים שהיה נבלע בכל האברים ולא היו צריכים לנקביהם:

==כו==
'''יסע קדים.''' ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יא#לא|במדבר יא לא]]}}:

==כז==
'''שאר.''' בשר:

==ל==
'''לא זרו מתאותם.''' לא נעשו זרים מתאותם כי כל תאותם השיגו:

'''עוד אכלם בפיהם.''' ואף ה' חרה בעם, דבר אחר לא זרו מתאותם לא נתרחקו מתאותם עד שבאת להם הפורענות:

==לא==
'''ובחורי ישראל.''' נבחרים שבהם והאספסוף הם הזקנים שנאמר בהם אספה לי {{ממ|שם}}:

==לד==
'''אם הרגום ודרשוהו וגו'.''' אף היא לא באמת אלא בפתוי בפה וכזבו בלשונם:

==לז==
'''ולבם.''' לא כפיהם נכון ואף עפ"כ והוא רחום להם ומכפר עונם תמיד ולא השחיתם:

==לח==
'''והרבה.''' פעמים רבות:

'''להשיב אפו.''' מהם ואף אם נפרע מהם לא העיר עליהם כל חמתו כי אם מעט מעט לפי שזכר כי בשר המה ויצר הרע טמון בלבם והוא רוח הולך כשימותו ולא ישוב אותו רוח בהם לעולם הבא כשיחיו אין יצר הרע שולט בהם ולא יתכן לפרש רוח הולך ולא ישוב רוחם של חיים בהם שאם אמרת כן כפרת בתחית המתים וכן מפורש באגדת תהלים:

==מ==
'''כמה.''' פעמים ימרוהו תמיד במדבר:

==מא==
'''התוו.''' לשון סימן כמו והתוית תו {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/ט#ד|יחזקאל ט ד]]}} וסימן הוא לשון מופת ונסיון בקשו ממנו אות וסימן היש ה' בקרבנו אם אין {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יז#ז|שמות יז ז]]}}:

==מה==
'''ותשחיתם.''' שומטין את ביציהם:

==מז==
'''בחנמל.''' שם ארבה, ומדרשו בא חן ומל היה מולל את ירק העץ והעשב ואוכלו:

==מח==
'''ויסגר לברד בעירם.''' כשהתחיל הברד לירד המצרי מבריח צאנו לבית והברד נעשה למולו כמין כותל והמצרי שוחטו ונותנו על כתיפו להוליכו לבית ולאוכלו והעוף בא ונוטלו הימנו וזה ומקניהם לרשפים לעופות כמו ובני רשף יגביהו עוף {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ה#ז|איוב ה ז]]}} זה מדרשו ולפי פשוטו לרשפים רשפי אש כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ט#כד|שמות ט כד]]}} ואש מתלקחת בתוך הברד:

==נ==
'''יפלס נתיב לאפו.''' אע"פ שבאף נשתלחו המכות לא שמשו אלא שליחותם מה שנצטוו להמית המיתו ולא הכל בנתיבותם הלכו, בפירושים אחרים מצאתי כן '''יפלס נתיב לאפו''' כשהכה כל בכור במצרים הורה דרך למשחית באף לבוא אל בתי מצרים ולא לבתי בני ישראל:

'''וחיתם.''' גופם:

==נה==
'''ויגרש מפניהם.''' ז' אומות:

'''באהליהם.''' של גוים:

==נו==
'''וינסו וימרו.''' בימי השופטים:

==נז==
'''כקשת רמיה.''' שאינה זורקת חץ למקום שהמורה חפץ:

==סא==
'''ויתן לשבי עוזו.''' מסר הארון והלוחות ביד פלשתים:

==סג==
'''בחוריו אכלה אש.''' עברתו:

'''לא הוללו.''' לא נכללו לאפריון וחופה שמתו הבחורים במלחמה:

'''הוללו.''' לשון הלולא בארמית, ורבותינו דרשוהו על נדב ואביהוא, ואין לבי מתיישב לפרשו כן שהרי כבר התחיל במשכן שילה:

==סד==
'''כהניו בחרב נפלו.''' חפני ופנחס:

'''ואלמנותיו לא תבכינה.''' אף אלמנתו לא ניתנה לבכותו שאף היא מתה ביום השמועה כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ד#|שמואל א, ד]]}} ותכרע ותלד כי נהפכו עליה ציריה:

==סה==
'''מתרונן.''' מתעורר ומתגבר בדבור להקיץ מיינו, מתרונן לשון רנה הוא:

==סו==
'''ויך צריו אחור.''' מכות אחורים בעפולים ובטחורים והוא חרפת גדוף להם עולמית:

==סז==
'''וימאס באהל יוסף.''' הוא שילה שהוא בחלקו של יוסף:

==סט==
'''ויבן כמו רמים מקדשו וגו'.''' כמו שמים וארץ שנאמרו בהם שתי ידים שנאמר אף ידי יסדה ארץ וימינו טפחה שמים {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מה#|ישעיה מה]]}} אף בית המקדש בשתי ידים שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טו#יז|שמות טו יז]]}} כוננו ידיך, ד"א '''כמו רמים מקדשו''' כארץ יסדה מה שמים וארץ אין להם חליפין אף מקדש אין לו חליפין להשרות שם שכינה:

==ע==
'''ממכלאות צאן.''' דירי צאן כמו {{ממ|סוף חבקוק}} גזר ממכלה צאן:

==עא==
'''מאחר עלות הביאו.''' שהיה רועה לאביו הצאן המניקות שהיה רחמני ומוציא הגדיים תחלה ומאכילן ראשי עשבים העליונים שהם רכים, ומוציא התיישים אחריה' ואוכלין אמצע העשבים ואחר כך מוציא הזקנות ואוכלות השרשים אמר הקב"ה ראוי הוא זה להיות רועה את עמי:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}