עריכת הדף "רש"י/תהילים/לח"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==
'''מזמור לדוד להזכיר.''' לאומרו בשעת צרה להזכיר צרתם של ישראל לפני הקב"ה וכנגד כל ישראל אמרו:

==ג==
'''נחתו.''' נזרקו ל' נחת נופל בנטיית קשת ולפי שעל ידי דריכת הקשת נזרקים החצים כתיב נחתו בי וכן {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טו#ט|שמות טו ט]]}} אריק חרבי היה לו לכתוב אריק תערי אלא לפי שכשמוציאין חרב מתערה התער ריק ממנה לכך תולה הריקות בחרב וכן {{ממ|לעיל י"ח}} ונחתה קשת נחושה ואין הנו"ן שורש בתיבה שאם היתה שורש היה לו לומ' ננחתו בי אבל נו"ן של נחתו וכן של ותנחת אינ' שורש ונופל' לפרקים כמו ונו"ן של נגף, נשך, נדר, נקם, כשמתפעל יאמר ניגף נישך נידר ניקם כמו ננגף ננשך ננדר ננקם שהדגש בא בתיבה במקום נו"ן, וכן עלה נדף {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כז#|ויקרא כז]]}}, עיני נגרה {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ג#מט|איכה ג מט]]}} כמו ננדף ננגרה כן יאמר נחתו כמו ננחתו וכן ונחתה קשת נחושה {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/כב#לה|שמואל ב, כב לה]]}} כמו וננחתה שדרך החי"ת להתנהג כמנהג דגשות ברוב מקומות כגון כחש לו וממשקל דגוש כמו דבר מגזרת וידבר כך כחש מגזרת ותכחש שרה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יח#טו|בראשית יח טו]]}} ולא יאמר כיחש כאשר יאמר מן המברך ברך ולא יאמר בירך כאשר יאמר דיבר לפי שאין דגשות ניכר ברי"ש אבל בחי"ת ניכר דגשות וכן {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב#|דברים לב]]}} שיחת כמו כיפר דיבר אף כאן יאמר נחתו כמו נגשו נתנו מגזר' נחת נתן נגש והנו"ן יסוד נופל לכנס דגש במקומה כשהיא מתפעל וכן {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ב#ד|שמואל א, ב ד]]}} קשת גבורי' חתים מגזרת נחת וחתת כאשר יאמר מן נסב סבב מן נשם שמם ונשמו דרכיהם {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כו#לב|ויקרא כו לב]]}} ושממו עליה {{ממ|שם}} וכן בלל נבל כי שם בלל ה' ונבלה שם שפתם {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יא#ז|בראשית יא ז]]}} כן יאמר נחת וחתת בלשון פעל:

'''ותנחת עלי ידך.''' פירש לחציך נחתו בי וכן פתרונו מה דרך בקשת לירות החצים יד שלך היא נחתה בקשת להפיל עלי חצים ותנחת לשון ותרד ובזה הנו"ן שורש בתבה וכן {{ממ|לעיל י"ח}} ונחתה קשת נחושה אין הנו"ן שורש בתיבה {{ממ|סא"א}}:

==ד==
'''מתם.''' תמימות אינטרי"ן בלע"ז:

==ה==
'''יכבדו.''' כבדים:

==ז==
'''נעויתי.''' ל' אחזתו עוית, אישטורדיש"ון בלע"ז:

==ח==
'''כסלי מלאו נקלה.''' במחשבתי אני קל בעיני עצמי:

==ט==
'''נפוגותי.''' נחלפתי ל' ויפג לבו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מה#|בראשית מה]]}}, מאין הפוגות {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ב#|איכה ב]]}}:

==י==
'''כל תאותי.''' אתה יודע צרכי:

==יא==
'''סחרחר.''' מוקף יגון וזהו מתיבות הכפולות כמו {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יג#|ויקרא יג]]}} ירקרק אדמדמם סגלגל חמרמרו {{ממ|[[תנ"ך/איכה/א#|איכה א]]}}:

==יב==
'''מנגד נגעי יעמדו.''' אותם נראין לי כאוהבים בשעת הנאתן וכשרואין שהנגע בא עלי אין עומדין לי בשעת דחקי אלא מנגדי יעמודו ואינם עוזרים לי:

'''וקרובי.''' שמראים לי עצמם קרובים:

==יג==
'''וינקשו מבקשי.''' מוקשים לי:

'''יהגו.''' יחשבו:

==יד==
'''ואני כחרש.''' ישראל שומעים חרפתם מן המחרפי' ואינם משיבים ולמה כי לך הוחלתי שתגאלני ותושיעני מהם:

==יז==
'''כי אמרתי פן ישמחו לי.''' לכך אנו שותקים כי אומרים אנו בלבנו אם נשיבם עזות שמ' יראו במפלתנו וישמחו לנו במוט רגלינו ויגדילו עלינו לומר הלא הייתם מתפארים בתשועתכם:

==יח==
'''כי אני לצלע נכון.''' לכך אנו דואגים פן ישמחו לנו לפי שמלומדים אנו במכות ומוכנים ומזומנים לשבר תמיד:

'''ומכאובי נגדי.''' מזומן הוא לבא עלי תמיד:

==יט==
'''כי עוני אגיד.''' לבי מגיד לי את עוני ולפיכך אני דואג וירא מחטאתי שלא יגרום לי צלע ומכאוב:

==כ==
'''חיים עצמו.''' מעצימים חיים בשלום ובטובה:

'''ורבו.''' והגדילו שנאי על דברי שקר:

==כא==
'''תחת רדפי טוב.''' בשביל שאנחנו דבקי' בהקב"ה ובמצותיו:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}