עריכת הדף "רש"י/תהילים/יט"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==ב==
'''השמים מספרים כבוד אל.''' המשורר עצמו פירש את הדבר אין אומר ואין דברים. אינן מדברי' עם הבריות אלא מתוך שבכל הארץ יצא קום ומאירים לבריו' מתוך כך מספרים הבריות כבוד אל ומודים ומברכין על המאורות:

'''ומעשה ידיו מגיד הרקיע.''' הכוכבים והמזלות שהם מעשה ידיו של הקב"ה אשר הם שם כמו שנאמ' ויתן אותם אלהים ברקיע השמים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#יז|בראשית א יז]]}} ומשם מגידים כבודו:

==ג==
'''יום ליום יביע אומר.''' מעשה בראשית מתחדש מיום אל יום לערב חמה שוקע' וזורחת לבקר ומתוך כך יביעו הבריות אמרי שבח על ידי הימי' והלילות שמורים את הבריות לקלס ולהודות מנחם פתר יביע לשון מעין נובע:

'''יחוה.''' לשון הגדה:

==ה==
'''בכל הארץ יצא קום.''' קו השמים שהם נמתחי' על פני כל הארץ ומחמת כן בקצה תבל מליהם שהכל מדברי' בנפלאות שהם רואים:

'''לשמש שם.''' הקב"ה:

'''אהל בהם.''' בשמי' מכאן שהשמש נתון בתוך תיקו תנחומא:

==ו==
'''והוא כחתן יוצא מחופתו.''' בכל בקר וזהו שאמר השמים מספרים כבוד אל:

==ז==
'''ותקופתו על קצותם.''' הקפת סבובו מקצה אל קצה:

'''ואין נסתר מחמתו.''' אילמלא ניתן ברקיע התחתון לא היה אדם נסתר מפניו מפני חמימותו שחמה ולבנה ברקיע השני כדאמרינן שבעה רקיעים הם וילון רקיע שחקים זבול מכון מעון ערבות ומונה להם כסדרן וילון אינו משמש כלום רקיע יש בו חמה ולבנה כוכבים ומזלות כו':

==ח==
'''תורת ה' תמימה.''' גם היא מאירה כשמש כמו שנאמר בסוף הענין מאירת עינים ואומר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ו#כג|משלי ו כג]]}} כי נר מצוה ותורה אור. ד"א '''ואין נסתר מחמתו''' ליום הדין וליהט אותם היום הבא {{ממ|[[תנ"ך/מלאכי/ג#יט|מלאכי ג יט]]}} אבל תורת ה' תמימה היא משיבת נפש לדרכי חיים ומגינה היא על לומדיה מאותו להט כמו שנאמר וזרחה להם יראי שמי שמש צדקה ומרפא וגו' {{ממ|שם}}:

'''עדות ה' נאמנה.''' נאמנת היא להעיד בלומדיה:

'''משיבת נפש.''' משיבתו מדרכי מיתה לדרכי חיים: '''תורת עדות פקודי מצות יראת משפטי''' ששה כנגד ששה סדרי משנה ובין כל שם ושם חמשה תיבות עם השם עצמו כנגד ה' חומשי תורה וחותם בסופן אמת צדקו יחדיו כלם יחד מתוקנים בחסד ואמת:

'''מחכימת פתי.''' נותנת חכמה לפתאים.

==ט==
'''ברה.''' מצהרת:

==יא==
'''ונפת צופים.''' ומתק צופים ברויי"קאש בלעז ומנחם פתר ונפת לשון טפה וכן נפת תטפנה {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ה#|משלי ה]]}} נפתי משכבי {{ממ|שם}} {{ממ|סא"א}}:

==יב==
'''בשמרם עקב רב.''' נזהרתי בשמירת' בשביל רב טובך אשר צפנ' וללשון הזה עקב כמו {{ממ|בראשי' כ"ו}} עקב אשר שמע אברהם בקולי ד"א עקב רב סופן של תלמידי חכמים לבא לידי גדולה עקב לשון סוף ויש לו חבר בלשון משנה עקבות משיחא:

==יג==
'''שגיאות מי יבין.''' אני נזהרתי בהם אבל אי איפשר להזהר שלא אשגה בהם ואתה נקני מנסתרות שנסתרו ממני ולא ידעתי בחטאי בשגגה:

==יד==
'''גם מזדים.''' מן הזדונות:

'''אז איתם.''' אהיה תמים אמרו חכמים למה דוד דומה לכותי המחזר על הפתחים והם מערימים בדבר יותר מכל אדם תנו לי מים לשתות דבר שאין בו חסרון כיס מששתה אמר יש כאן בצל קטן משנתנו לו אומר יש בצל בלא מלח משנתנו לו אמר תנו לי מעט לחם שלא יזיקני הבצל כך אמר דוד בתחל' על השגגות ואחר כך על הזדונו' ואחר כך על המרדים פשעים אלו המרדים שמתכוין להכעיס וכן הוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/ג#|מלכים ב, ג]]}} מלך מואב פשע בי:

==טו==
'''יהיו לרצון.''' לפיוס לרצותך:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}