עריכת הדף "רש"י/שמות/לח"

{{ניווט כללי עליון}}
'''פירוש רש"י - שמות - פרק לח'''

({{עוגן|ז|ז}}) '''נבוב לחת.''' נבוב הוא חלול וכן {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/נב#כא|ירמיה נב כא]]}} ועביו ארבע אצבעות נבוב: '''נבוב לחת.''' הלוחות של עצי שטים לכל רוח והחלל באמצע:

({{עוגן|ח|ח}}) '''במראת הצבאת.''' בנות ישראל היו בידן מראות שרואות בהן כשהן מתקשטות ואף אותן לא עכבו מלהביא לנדבת המשכן והיה מואס משה בהן מפני שעשויים ליצר הרע אמר לו הקדוש ברוך הוא קבל כי אלו חביבין עלי מן הכל שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך היו הולכות ומוליכות להם מאכל ומשתה ומאכילות אותם ונוטלות המראות וכל אחת רואה עצמה עם בעלה במראה ומשדלתו בדברים לומר אני נאה ממך ומתוך כך מביאות לבעליהן לידי תאוה ונזקקות להם ומתעברות ויולדות שם שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ח#ה|שיר השירים ח ה]]}} תחת התפוח עוררתיך וזהו שנאמר '''במראת הצבאת'''. ונעשה הכיור מהם שהוא לשום שלום בין איש לאשתו להשקות ממים שבתוכו את שקנא לה בעלה ונסתרה. ותדע לך שהן מראות ממש שהרי נאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לח#כט|שמות לח כט-ל]]}} ונחשת התנופה שבעים ככר וגו' ויעש בה וגומר וכיור וכנו לא הוזכרו שם למדת שלא היה נחשת של כיור מנחשת התנופה כך דרש רבי תנחומא וכן תרגם אונקלס במחזית נשיא והוא תרגום של מראות מירוריי"ש בלעז<ref>miroirs, שפיעגעל, מראות.</ref>. וכן מצינו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ג#כג|ישעיה ג כג]]}} והגליונים מתרגמינן מחזייתא:

'''אשר צבאו.''' להביא נדבתן:

({{עוגן|יח|יח}}) '''לעמת קלעי החצר.''' כמדת קלעי החצר:


<center>'''<big>חסלת פרשת ויקהל</big>'''</center>


<center>'''<big><big>פרשת פקודי</big></big>'''</center>


({{עוגן|כא|כא}}) '''אלה פקודי.''' בפרשה זו נמנו כל משקלי נדבת המשכן, לכסף ולזהב ולנחשת ונמנו כל כליו לכל עבודתו:

'''המשכן משכן.''' שני פעמים רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל:

'''משכן העדת.''' עדות לישראל שויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל שהרי השרה שכינתו ביניהם:

'''עבדת הלוים.''' פקודי המשכן וכליו היא עבודה המסורה ללוים במדבר לשאת ולהוריד להקים איש איש למשאו המופקד עליו כמו שאמרו בפרשת נשא {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ד|במדבר ד]]}}:

'''ביד איתמר.''' הוא היה פקיד עליהם למסור לכל בית אב עבודה שעליו:

({{עוגן|כב|כב}}) '''ובצלאל בן אורי וגו' עשה את כל אשר צוה ה' את משה.''' אשר צוה אין כתיב כאן אלא כל אשר צוה ה' את משה, אפילו דברים שלא אמר לו רבו הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני<ref>ע"פ [[בראשית רבה/א#יד|ב"ר פרשה א']].</ref> (<ref>המוסגר ליתא בשום כת"י ונוסף ע"י המדפיס, עי' עיונים ברש"י לר' שמואל יהושע גולד עמ' קצו.</ref>כי משה צוה לבצלאל לעשות תחלה כלים ואחר כך משכן אמר לו בצלאל מנהג עולם לעשות תחלה בית ואחר כך משים כלים בתוכו. אמר לו כך שמעתי מפי הקדוש ברוך הוא אמר לו משה בצל אל היית כי בוודאי כך צוה לי הקדוש ברוך הוא וכן עשה המשכן תחלה ואחר כך עשה הכלים):

({{עוגן|כד|כד}}) '''ככר.''' ששים מנה ומנה של קדש כפול היה הרי הככר מאה ועשרים מנה והמנה עשרים וחמשה סלעים הרי ככר של קדש שלשת אלפים שקלים לפיכך מנה בפרוטרוט כל השקלים שפחותין במנינם משלשת אלפים שאין מגיעין לככר:

({{עוגן|כו|כו}}) '''בקע.''' הוא שם משקל של מחצית השקל:

'''לשש מאות אלף וגו'.''' כך היו ישראל וכך עלה מניינם אחר שהוקם המשכן בספר וידבר, ואף עתה בנדבת המשכן כך היו ומנין חצאי השקלים של שש מאות אלף עולה מאת ככר כל אחד של שלשת אלפים שקלים כיצד שש מאות אלף חצאין הרי הן שלש מאות אלף שלמים הרי מאת ככר והשלשת אלפים וחמש מאות וחמשים חצאין עולין אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקלים:

({{עוגן|כז|כז}}) '''לצקת.''' כתרגומו לאתכא:

'''את אדני הקדש.''' של קרשי המשכן שהם ארבעים ושמנה קרשים ולהם תשעים וששה אדנים ואדני פרכת ארבעה הרי מאה וכל שאר האדנים נחשת כתיב בהם:

({{עוגן|כח|כח}}) '''וצפה ראשיהם.''' של עמודים מהן, שבכולן כתיב וצפה ראשיהם וחשוקיהם כסף:

{{שולי הגליון}}



{{ניווט כללי תחתון}}