עריכת הדף "רש"י/שמות/לא"

{{ניווט כללי עליון}}
'''פירוש רש"י - שמות - פרק לא'''

({{עוגן|ב|ב}}) '''קראתי בשם.''' לעשות מלאכתי, את בצלאל:

({{עוגן|ג|ג}}) '''חכמה.''' מה שאדם שומע מאחרים ולמד. '''תבונה.''' מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד. '''דעת.''' רוח הקדש:

({{עוגן|ד|ד}}) '''לחשוב מחשבת.''' אריגת מעשה חשב:

({{עוגן|ה|ה}}) '''ובחרשת.''' לשון אומנות כמו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מ#כ|ישעיה מ כ]]}} חרש חכם, ואונקלס פירש ושנה בפירושן שחרש אבנים קרוי אומן וחרש עץ קרוי נגר:

'''למלאת.''' להושיבה במשבצת שלה במלואה לעשות המשבצת לְמִדַּת מושב האבן ועביה:

({{עוגן|ו|ו}}) '''ובלב כל חכם לב וגו'.''' ועוד שאר חכמי לב יש בכם וכל אשר נתתי בו חכמה ועשו את כל אשר צויתיך:

({{עוגן|ז|ז}}) '''ואת הארן לעדת.''' לצורך לוחות העדות:

({{עוגן|ח|ח}}) '''הטהרה.''' על שם זהב טהור:

({{עוגן|י|י}}) '''ואת בגדי השרד.''' אומר אני לפי פשוטו של מקרא שאי אפשר לומר שבבגדי כהונה מדבר לפי שנאמר אצלם ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן אלא אלו בגדי השרד הם בגדי התכלת והארגמן ותולעת שני האמורין בפרשת מסעות {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ד#יב|במדבר ד יב]]}} ונתנו אל בגד תכלת {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ד#יג|שם יג]]}} ופרשו עליו בגד ארגמן {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ד#ח|שם ח]]}} ופרשו עליהם בגד תולעת שני, ונראין דברי שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לט#א|להלן לט א]]}} ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש, ולא הוזכר שש עמהם ואם בבגדי כהונה מדבר לא מצינו באחד מהם ארגמן או תולעת שני בלא שש:

'''בגדי השרד.''' יש מפרשים לשון עבודה ושירות כתרגומו לבושי שמושא ואין לו דמיון במקרא ואני אומר שהוא לשון ארמי כתרגום של קלעים ותרגום של מכבר שהיו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים לציד"ץ בלעז<ref>lacet, שלינגווערק, רשת.</ref>:

({{עוגן|יא|יא}}) '''ואת קטרת הסמים לקדש.''' לצורך הקטרת ההיכל שהוא קודש:

({{עוגן|יג|יג}}) '''ואתה דבר אל בני ישראל.''' ואתה אף על פי שהפקדתיך לצוותם על מלאכת המשכן אל יקל בעיניך לדחות את השבת מפני אותה מלאכה:

'''אך את שבתתי תשמרו.''' אף על פי שתהיו רדופין וזריזין בזריזות המלאכה, שבת אל תדחה מפניה. כל אכין ורקין מעוטין, למעט שבת ממלאכת המשכן:

'''כי אות הוא ביני וביניכם.''' אות גדולה היא בינינו שבחרתי בכם בהנחילי לכם את יום מנוחתי למנוחה:

'''לדעת.''' האומות בה כי אני ה' מקדשכם:

({{עוגן|יד|יד}}) '''מות יומת.''' אם יש עדים והתראה:

'''ונכרתה.''' בלא התראה:

'''מחלליה.''' הנוהג בה חול בקדושתה:

({{עוגן|טו|טו}}) '''שבת שבתון.''' מנוחת מרגוע ולא מנוחת עראי:

'''קדש לה'.''' שמירת קדושתה לשמי ובמצוותי:

({{עוגן|יז|יז}}) '''וינפש.''' כתרגומו ונח, וכל לשון נופש הוא לשון נפש שמשיב נפשו ונשימתו בהרגיעו מטורח מהמלאכה, ומי שכתוב בו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מ#כח|ישעיה מ כח]]}} לא ייעף ולא יגע, וכל פעלו במאמר הכתיב מנוחה לעצמו לשבר האוזן מה שהיא יכולה לשמוע:

({{עוגן|יח|יח}}) '''ויתן אל משה וגו'.''' אין מוקדם ומאוחר בתורה, מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן ימים רבים היה שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות וביום הכפורים נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן:

'''ככלתו.''' ככלתו כתיב חסר שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן שלא היה יכול ללמוד כולה בזמן מועט כזה. דבר אחר מה כלה מתקשטת בעשרים וארבעה קשוטין הן האמורים בספר ישעיה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ג#יח|ג יח-כד]]}} אף תלמיד חכם צריך להיות בקי בעשרים וארבעה ספרים:

'''לדבר אתו.''' החקים והמשפטים שבואלה המשפטים:

'''לדבר אתו.''' מלמד שהיה משה שומע מפי הגבורה וחוזרין ושונין את ההלכה שניהם יחד:

'''לחת.''' לחת כתיב שהיו שתיהן שוות:

{{שולי הגליון}}



{{ניווט כללי תחתון}}