עריכת הדף "רש"י/שמות/כו"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''ואת המשכן תעשה עשר יריעת.'''  להיות לו לגג ולמחצות מחוץ לקרשים, שהיריעות תלויות מאחוריהן לכסותן:

'''שש משזר ותכלת ותלעת שני.'''  הרי ארבעה מינין יחד חוט וחוט, אחד של פשתן ושלשה של צמר, וכל חוט וחוט כפול ו' הרי ארבעה מינין כשהן שזורין יחד כ"ד כפלים לחוט {{ממ|יומא ע"א}}:

'''כרבים מעשה חשב.'''  כרובים היו מצירין בהם באריגתן, ולא ברקימה שהוא מעשה מחט, אלא באריגה בשני כתלים, פרצוף אחד מכאן ופרצוף אחד מכאן, ארי מצד זה ונשר מצד זה, כמו שאורגין חגורות של משי שקורין בלעז פיישי"שא:

== ג ==

'''תהיין חברת.'''  תופרן במחט זו בצד זו, חמש לבד וחמש לבד:

'''אשה אל אחתה.'''  כך דרך המקרא לדבר בדבר שהוא לשון נקבה, ובדבר שהוא לשון זכר אומר איש אל אחיו, כמו שנאֱ' בכרובים ופניהם איש אל אחיו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כה#|שמות כה]]}}:

== ד ==

'''ללאת.'''  לצול"ש בלעז, וכן תרגם אנקלוס ענובין, לשון עניבה:

'''מקצה בחברת.'''  באותה יריעה שבסוף החבור, קבוצת חמשת היריעות קרויה חוברת:

'''וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית.'''  באותה יריעה שהיא קיצונה, לשון קצה, כלומר לסוף החוברת:

== ה ==

'''מקבילת הללאת אשה אל אחתה.'''  שמר שתעשה הלולאות במדה אחת, מכונת הבדלתן זו מזו, וכמדתן ביריעה זו כן יהא בחברתה, שכשתפרש חוברת אצל חוברת יהיו הלולאות של יריעה זו מכונות כנגד לולאות של זו, וזהו לשון מקבילות, זו כנגד זו, תרגומו של נגד לקבל. היריעות ארכן כ"ח ורחבן ארבע, וכשחבר חמש יריעות יחד נמצא רחבן עשרים, וכן החוברת השנית, והמשכן ארכו שלשים מן המזרח למערב, שנ' עשרים קרשים לפאת נגב תימנה, וכן לצפון, וכל קרש אמה וחצי האמה, הרי שלשים מן המזרח למערב, רחב המשכן מן הצפון לדרום עשר אמות, שנאֱמר ולירכתי המשכן ימה וגו' ושני קרשים למקצעת הרי עשר, ובמקומם אפרשם למקראות הללו, נותן היריעות ארכן לרחבו של משכן, עשר אמות אמצעיות לגג חלל רחב המשכן, ואמה מכאן ואמה מכאן לעבי ראשי הקרשים שעבים אמה, נשתירו ט"ז אמה, ח' לצפון וח' לדרום, מכסות קומת הקרשים שגבהן עשר, נמצאו שתי אמות התחתונות מגלות. רחבן של יריעות ארבעים אמה כשהן מחברות, עשרים אמה לחוברת. שלשים מהן לגג חלל המשכן לארכו, ואמה כנגד עבי ראשי הקרשים שבמערב, ואמה לכסות עבי העמודים שבמזרח, שלא היו קרשים במזרח, אלא חמשה עמודים שהמסך פרוש ותלוי בווין שבהן כמין וילון, נשתירו שמונה אמות התלויין על אחורי המשכן שבמערב, ושתי אמות התחתונות מגלות, זו מצאתי בבריתא דארבעים ותשע מדות. אבל במסכת שבת אין היריעות מכסות את עמודי המזרח, ותשע אמות תלויות אחורי המשכן, והכתוב בפרשה זו מסיענו, ונתת את הפרכת תחת הקרסים, ואם כדברי הבריתא הזאת, נמצאת פרכת משוכה מן הקרסים ולמערב אמה:

== ו ==

'''קרסי זהב.'''  פירמי"לש בלעז, ומכניסין ראשן אחד בלולאות שבחוברת זו וראשן אחד בלולאות שבחוברת זו ומחברן בהן:

== ז ==

'''יריעת עזים.'''  מנוצה של עזים:

'''לאהל על המשכן.'''  לפרש אותן על היריעות התחתונות:

== ח ==

'''שלשים באמה.'''  שכשנותן ארכן לרחב המשכן, כמו שנתן את הראשונות, נמצאו אלו עודפות אמה מכאן ואמה מכאן לכסות אחת מהשתי אמות שנשארו מגלות מן הקרשים, והאמה התחתונה של קרש שאין היריעה מכסה אותו היא האמה התחובה בנקב האדן, שהאדנים גבהן אמה:

== ט ==

'''וכפלת את היריעה הששית.'''  העודפת באלו העליונות יותר מן התחתונות:

'''אל מול פני האהל.'''  חצי רחבה היה תלוי וכפול על המסך שבמזרח כנגד הפתח, דומה לכלה צנועה המכסה בצעיף על פניה:

== יב ==

'''וסרח העדף ביריעת האהל.'''  על יריעות המשכן. יריעות האהל הן העליונות של עזים, שקרויים אהל, כמו שנאֱמר בהם לאהל על המשכן, וכל אהל האמור בהן אינו אלא לשון גג, שמאהילות ומסככות על התחתונות, והן היו עודפות על התחתונות חצי היריעה למערב, שהחצי של יריעה אחת עשרה היתרה היה נכפל אל מול פני האהל, נשארו שתי אמות רחב חציה עודף על רחב התחתונות:

'''תסרח על אחרי המשכן.'''  לכסות שתי אמות שהיו מגלות בקרשים:

'''אחרי המשכן.'''  הוא צד מערבי, לפי שהפתח במזרח שהן פניו, וצפון ודרום קרויין צדדין לימין ולשמאל:

== יג ==

'''והאמה מזה והאמה מזה.'''  לצפון ולדרום:

'''בעדף בארך יריעת האהל.'''  שהן עודפות על ארך יריעות המשכן שתי אמות:

'''יהיה סרוח על צדי המשכן.'''  לצפון ולדרום, כמו שפרשתי למעלה. למדה תורה דרך ארץ שיהא אדם חס על היפה {{ממ|ילקוט שמעוני}}:

== יד ==

'''מכסה לאהל.'''  לאותו גג של יריעות עזים עשה עוד מכסה אחר של עורות אילים מאדמים, ועוד למעלה ממנו מכסה עורות תחשים. ואותן מכסאות לא היו מכסין אלא את הגג, ארכן ל' ורחבן י', אלו דברי רבי נחמיה, ולדברי רבי יהודה מכסה אחד היה, חציו של עורות אילים מאדמים וחציו של עורות תחשים {{ממ|שבת כ"ח}}:

== טו ==

'''ועשית את הקרשים.'''  היה לו לומר ועשית קרשים, כמו שנאֱמר בכל דבר ודבר, מהו הקרשים, מאותן העומדין ומיחדין לכך. יעקב אבינו נטע ארזים במצרים, וכשמת צוה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים, ואמר להם שעתיד הקב"ה לצוות אותן לעשות משכן במדבר מעצי שטים, ראו שיהיו מזמנים בידכם. הוא שיסד הבבלי בפיוט שלו, טס מטע מזרזים קורות בתינו ארזים", שנזדרזו להיות מוכנים בידם מקדם לכן:

'''עצי שטים עומדים.'''  איתשט"נביש בלעז. שיהא ארך הקרשים זקוף למעלה בקירות המשכן, ולא תעשה הכתלים בקרשים שוכבים, להיות רחב הקרשים לגבה הכתלים קרש על קרש:

== טז ==

'''עשר אמות ארך הקרש.'''  למדנו גבהו של משכן עשר אמות:

'''ואמה וחצי האמה רחב.'''  למדנו ארכו של משכן, לעשרים קרשים שיהיו בצפון ובדרום מן המזרח למערב, שלשים אמה:

== יז ==

'''שתי ידות לקרש האחד.'''  היה חורץ את הקרש מלמטה באמצעו בגובה אמה{{הערה|עי' מה שהקשה הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/{{כאן}}#יז|כאן]]}} ועי' מש"כ ליישב בזה המהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי הלכות/שבת/צח/ב|שבת צח:]]}} לפי דברי רש"י שם {{ממ|[[רש"י/שבת/צח/ב#לרבי|ד"ה לרבי]]}}.}}, ומניח רביע רחבו מכאן, ורביע רחבו מכאן, והן הן הידות, והחריץ חצי רחב הקרש באמצע, ואותן הידות מכניס באדנים שהיו חלולים, והאדנים גבהן אמה ויושבים רצופים ארבעים זה אצל זה, וידות הקרש הנכנסות בחלל האדנים חרוצות משלשה צדיהן, רחב החריץ כעבי שפת האדן, שיכסה הקרש את כל ראש האדן, שאם לא כן, נמצא רוח בין קרש לקרש כעבי שפת שני האדנים, שיפסיקו ביניהם, וזהו שנאֱמר ויהיו תאמים מלמטה, שיחרץ את צדי הידות כדי שיתחברו הקרשים זה אצל זה:

'''משלבת.'''  עשויות כמין שליבות סלם, ומבדלות זו מזו, ומשפין ראשיהם לכנס בתוך חלל האדן כשליבה הנכנסת בנקב עמודי הסלם:

'''אשה אל אחתה.'''  מכונות זו כנגד זו, שיהיו חריציהם שוים זו כמדת זו, כדי שלא יהיו שתי ידות זו משוכה לצד פנים וזו משוכה לצד חוץ בעבי הקרש שהוא אמה, ותרגום של ידות צירין, לפי שדומות לצירי הדלת הנכנסים בחרי המפתן:

== יח ==

'''לפאת נגבה תימנה.'''  אין פאה זו לשון מקצוע, אלא כל הרוח קרויה פאה, כתרגומו: לרוח עבר דרומא:

== כב ==

'''ולירכתי.'''  לשון סוף, כתרגומו ולסיפי, ולפי שהפתח במזרח, קרוי מזרח פנים והמערב אחורים, וזהו סוף, שהפנים הוא הראש:

'''תעשה ששה קרשים.'''  הרי תשע אמות רחב:

== כג ==

'''ושני קרשים תשעה למקצעת.'''  אחד למקצוע צפונית מערבית, ואחד למערבית דרומית, כל שמנה קרשים בסדר אחד הן, אלא שאלו השנים אינן בחלל המשכן אלא חצי אמה מזו וחצי אמה מזו נראות בחלל, להשלים רחבו לעשר, והאמה מזה והאמה מזה באות כנגד אמת עבי קרשי המשכן הצפון והדרום, כדי שיהא המקצוע מבחוץ שוה:

== כד ==

'''ויהיו.'''  כל הקרשים תואמים זה לזה מלמטה, שלא יפסיק עבי שפת שני האדנים ביניהם להרחיקם זו מזו, זהו שפרשתי שיהיו צירי הידות חרוצים מצדיהן, שיהא רחב הקרש בולט לצדיו חוץ לידי הקרש, לכסות את שפת האדן, וכן הקרש שאצלו, ונמצאו תואמים זה לזה. וקרש המקצוע שבסדר המערב חרוץ לרחבו בעביו כנגד חריץ של צד קרש הצפוני והדרומי, כדי שלא יפרידו האדנים ביניהם:

'''ויחדו יהיו תמים.'''  כמו תואמים:

'''על ראשו.'''  של קרש:

'''אל הטבעת האחת.'''  כל קרש וקרש היה חרוץ מלמעלה ברחבו שני חריצין, בשני צדיו, כמו עבי טבעת, ומכניסו בטבעת אחת, נמצא מתאים לקרש שאצלו, אבל אותן טבעות לא ידעתי אם קבועות הן, אם מטלטלות, ובקרש שבמקצוע היתה טבעת בעבי הקרש הדרומי והצפוני, וראש קרש המקצוע שבסדר מערב נכנס לתוכו, נמצאו שני הכתלים מחברים:

'''כן יהיה לשניהם.'''  לשני הקרשים שבמקצוע, לקרש שבסוף צפון ולקרש המערבי, וכן לשני המקצועות:

== כה ==

'''והיו שמנה קרשים.'''  הן האמורות למעלה תעשה ששה קרשים ושני קרשים תעשה למקצעת, נמצאו שמנה קרשים בסדר מערבי. כך שנויה במשנה מעשה סדר הקרשים במלאכת המשכן. היה עושה את האדנים חלולים וחורץ את הקרש מלמטה רביע מכאן ורביע מכאן, והחריץ חציו באמצע, ועשה לו שתי ידות כמין שני חמוקין, ולי נראה שהגרסא כמין שני חוקין, כמין שני שליבות סלם המבדלות זו מזו, ומשפות לכנס בחלל האדן כשליבה הנכנסת בנקב עמוד הסלם, והוא לשון משלבות, עשויות כמין שליבה, ומכניסן לתוך שני אדנים, שנאֱמר שני אדנים שני אדנים, וחורץ את הקרש מלמעלה אצבע מכאן ואצבע מכאן, ונותנן לתוך טבעת אחת של זהב כדי שלא יהיו נפרדין זה מזה, שנאֱמר ויהיו תאמים מלמטה וגו', כך היא המשנה, והפרוש שלה הצעתי למעלה בסדר המקראות:

== כו ==

'''בריחם.'''  כתרגומו עברין, ובלעז אשפ"ריש:

'''חמשה לקרשי צלע המשכן.'''  אלו חמשה ג' הן, אלא שהבריח העליון והתחתון עשוי משתי חתיכות, זה מבריח עד חצי הכתל וזה מבריח עד חצי הכתל, זה נכנס בטבעות מצד זה, וזה נכנס בטבעות מצד זה, עד שמגיעין זה לזה, נמצא שעליון ותחתון שנים שהן ארבעה, אבל האמצעי ארכו כנגד כל הכתל, ומבריח מקצה הכתל ועד קצהו, שנאֱמר והבריח התיכן וגו' מברח מן הקצה אל הקצה, העליונים והתחתונים היו להן טבעות בקרשים לכנס בתוכן, שתי טבעות לכל קרש משלשים בתוך עשר אמות של גבה הקרש, חלק אחד מן הטבעת העליונה ולמעלה, וחלק אחד מן התחתונה ולמטה, וכל חלק הוא רביע ארך הקרש, ושני חלקים בין טבעת לטבעת כדי שיהיו כל הטבעות מכונים זו כנגד זו, אבל לבריח התיכון אין טבעות, אלא הקרשים נקובים בעבין, והוא נכנס בהם דרך הנקבים שהם מכונין זה מול זה, וזהו שנאֱמר בתוך הקרשים. הבריחים העליונים והתחתונים שבצפון ושבדרום ארך כל אחד חמש עשרה אמה, והתיכון ארכו שלשים אמה, וזהו מן הקצה אל הקצה, מן המזרח ועד המערב, וחמשה בריחים שבמערב ארך העליונים והתחתונים שש אמות, והתיכון ארכו שתים עשרה, כנגד רחב שמנה קרשים, כך היא מפרשת במלאכת המשכן:

== כט ==

'''בתים לבריחם.'''  הטבעות שתעשה בהן יהיו בתים לכנס בהן הבריחים:

'''וצפית את הבריחם זהב.'''  לא שהיה הזהב מדבק על הבריחים, שאין עליהם שום צפוי, אלא בקרש היה קובע כמין שתי פיפיות של זהב, כמין שני סדקי קנה חלול, וקובען אצל הטבעת לכאן ולכאן, ארכן ממלא את רחב הקרש מן הטבעת לכאן וממנה לכאן, והבריח נכנס לתוכו וממנו לטבעת ומן הטבעת לפה השני, נמצאו הבריחים מצפים זהב כשהן תחובין בקרשים. והבריחים הללו מבחוץ היו בולטות, הטבעות והפיפיות לא היו נראות בתוך המשכן, אלא כל הכתל חלק מבפנים:

== ל ==

'''והקמת את המשכן.'''  לאחר שיגמר הקימהו:

'''הראית בהר.'''  קדם לכן, שאני עתיד ללמדך ולהראותך סדר הקמתו:

== לא ==

'''פרכת.'''  לשון מחצה הוא, ובלשון חכמים פרגוד דבר המבדיל בין המלך ובין העם:

'''תכלת וארגמן.'''  כל מין ומין היה כפול בכל חוט וחוט ששה חוטין:

'''מעשה חשב.'''  כבר פרשתי שזו היא אריגה של שתי קירות, והציורין שמשני עבריה אינן דומין זה לזה:

'''כרבים.'''  ציורין של בריות יעשה בה:

== לב ==

'''ארבעה עמודי שטים.'''  תקועים בתוך ארבעה אדנים, ואונקליות קבועין בהן, עקמים למעלה, להושיב עליהן כלונס שראש הפרכת כרוך בה, והאונקליות הן הווין, שהרי כמין ווין הן עשויים, והפרכת ארכה עשר אמות לרחבו של משכן ורחבה עשר אמות כגבהן של קרשים, פרוסה בשלישית של משכן, שיהא הימנה ולפנים עשר אמות והימנה ולחוץ עשרים אמה, נמצא בית קדשי הקדשים עשר על עשר, שנ' ונתתה את הפרכת תחת הקרסים, המחברים את שתי חוברות של יריעות המשכן. רחב החוברת עשרים אמה, וכשפרשה על גג המשכן מן הפתח למערב, כלתה בשני שלישי המשכן, והחוברת השנית כסתה שלישו של משכן, והמותר תלוי לאחוריו לכסות את הקרשים:

== לה ==

'''ושמת את השלחן.'''  שלחן בצפון, משוך מן הכתל הצפוני שתי אמות ומחֱצה, ומנורה בדרום, משוכה מן הכתל הדרומי שתי אמות ומחֱצה, ומזבח הזהב נתון כנגד אויר שבין שלחן למנורה משוך קמעא כלפי המזרח, וכלם נתונים מן חצי המשכן ולפנים. כיצד, ארך המשכן מן הפתח לפרכת עשרים אמה, המזבח והשלחן והמנורה משוכים מן הפתח לצד מערב עשר אמות {{ממ|יומא ל"ג}}:

== לו ==

'''ועשית מסך.'''  וילון, הוא מסך כנגד הפתח, כמו שכת בעדו {{ממ|איוב א'}}, לשון מגן:

'''מעשה רקם.'''  הצורות עשויות בו מעשה מחט, כפרצוף של עבר זה כך פרצוף של עבר זה:

'''רקם.'''  שם האמן ולא שם האמנות, ותרגומו עובד ציר ולא עובד ציור. מדת המסך כמדת הפרכת, עשר אמות על עשר אמות:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}