עריכת הדף "רש"י/שמואל ב/ה"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==ו==
'''אל היבוסי.''' מצודת ציון נקראה יבוס, ומזרעו של אבימלך היו, והיו להם שני צלמים, אחד עור, ואחד פסח, שנעשו על שם יצחק ויעקב, ובפיהם השבועה שנשבע אברהם לאבימלך, ולכך לא הורישום כשלכדו את ירושלים, לא לכדו את המצודה, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/טו#סג|יהושע טו סג]]}}: ואת היבוסי יושב ירושלים לא יכלו יושבי יהודה להורישם, ותניא אמר רבי יהושע בן לוי: יכולין היו, אלא שלא היו רשאין {{ממ|ספרי ראה יב יז}}:

'''ויאמר לדוד.''' מי שאמר:

'''העורים והפסחים.''' הם עבודת כוכבים שלהם:

==ח==
'''כל מכה יבוסי ויגע בצנור.''' {{ממ|תרגום:}} כל דיקטל יבוסאה וישרי למכבש כרכא:

'''ואת הפסחים.''' ויכה גם את הפסחים ואת העורים שנואי נפש דוד:

'''על כן יאמרו.''' על אשר אומרים: '''עור ופסח.''' בעוד שהעור והפסח יהיה בכאן:

'''לא יבא וגו'.''' יבא דוד הנה הרי זה מקרא קצר, שאמר כל מכה יבוסי ויגע בצנור, ולא פירש מה יעשה לו, ובדברי הימים {{ממ|א יא ו}} פירש: כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ; ודומה לזה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ד#טו|בראשית ד טו]]}}: לכן כל הורג קין, ולא פירש מה יעשה לו, אבל מעצמו הוא נשמע לשון גערה ונזיפה:

'''ויגע בצנור.''' לשון גובה המגדל, כי שם היו נתונים הצלמים שלהם, ובימי דוד כבר עברו הדורות שהוזכרו בשבועה:

==ט==
'''מן המלוא וביתה.''' היקף חומה נמוכה, וממלאין אותה עפר, וגובה התל באמצע, ומשפע והולך לכל רוח, הוא קרוי מלוא, ועליו בנה דוד בתים, ואותו המלוא היה סביב למצודה:

==יב==
'''וידע דוד.''' בראותו כל מעשיו מצליחין, ומלכי הגוים שולחין לו מנחה:

==יח==
'''וינטשו.''' ויתפשטו:

==כ==
'''בבעל פרצים.''' מישור פרצים:

'''כפרץ מים.''' כמים הפורצים גדודי השפה:

==כא==
'''וישאם דוד.''' {{ממ|תרגום:}} ואוקידינון דוד וגברוהי:

==כב==
'''בעמק רפאים.''' אצל ירושלים היא, בספר יהושע {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/טו#ח|טו ח]]}}:

==כג==
'''ממול בכאים.''' {{ממ|תרגום:}} מקביל אילניא:

==כד==
'''את קול צעדה בראשי הבכאים.''' הם מלאכים הצועדים בראשי האילנות, אשר אני שולח לעזרתך:

'''אז תחרץ.''' תרים קול מלחמה ואבחת חרב, גלפי"ד בלע"ז, וכן {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יא#ז|שמות יא ז]]}}: לא יחרץ כלב לשונו:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}