עריכת הדף "רש"י/משלי/טו"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==ד==
וסלף בה שבר ברוח. כשיסלף בל' סופה להביא עליו שבר הבא ברוח קדים המוכנ' להפרע מן הרשעים כמ"ש ברוח קדים עזה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יד#כא|שמות יד כא]]}} ברוח קדים אפיצם {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/כח#|ירמיה כח]]}} ברוח קדים תשבר אניות תרשיש {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/מח#ח|תהילים מח ח]]}}:

==ו==
'''בית צדיק חוסן רב.''' בית המקדש שבנה דוד הצדיק חוסן רב ומגדל עוז לישראל:

'''ובתבואת רשע נעכרת.''' ובהבאת הצלם שהביא מנשה בה נעכרה:

==ז==
'''שפתי חכמים יזרו דעת.''' יכתירו דעת כמו זר זהב:

'''לא כן.''' אינו זהב אמת:

==ח==
'''זבח רשעים.''' תועבה בלק ובלעם:

'''ותפלת ישרים.''' זה משה:

==י==
'''מוסר רע לעוזב אורח.''' יסורים קשים מוכנים לעובר אורח של הקב"ה:

==יא==
'''שאול ואבדון נגד ה'.''' גלוי לפניו כל אשר בתוכה:

'''אף כי.''' ק"ו הוא:

==יג==
'''לב שמח ייטיב פנים.''' אם תשמח לבו של הקדוש ברוך הוא בלכתך בדרכיו ויטיב לך פניו לעשות כל רצונך ואם תעצבהו יראה לך רוח נכאה כד"א {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ה#|בראשית ה]]}} ויתעצב אל לבו ויאמר ה' אמחה את האדם וגומר, רוח נכאה טלנ"ט רוח של זעף:

==טו==
'''כל ימי עני רעים.''' ואפילו שבתות וי"ט דאמר שמואל שנוי וסת תחלת חולי מעים:

'''וטוב לב.''' מי שלבו טוב בעשרו:

'''משתה תמיד.''' כל שנותיו דומות לו ימי משתה ללמדך שיהא אדם שמח בחלקו, ורבותינו דרשו מה שדרשו בחלק:

==טז==
'''טוב מעט ביראת ה' מאוצר רב ומהומה בו.''' קול בני אדם צועקים שנעשה האוצר מגזל וחמס כמו וראו מהומות רבות בתוכה ועשוקים בקרבה {{ממ|[[תנ"ך/עמוס/ג#ט|עמוס ג ט]]}}:

==יז==
'''משור אבוס.''' שאובסין לו המאכל בפיו על כרחו כדי לפטמו וכן ברבורים אבוסים {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ד#|מלכים א, ד]]}}, ויש למושלו כנגד קומץ מעט של עני שחביב משור חטאת של רשע, ד"א טוב ארוחת ירק, לתת לעני ואהבה שם להראות לו פנים יפות '''משור אבוס.''' להאכילו בשר שמן ויראנו פנים זועפות:

==יח==
'''איש חמה יגרה מדון.''' אדם שאין מעצור לרוחו להאריך חמתו יגרה מדון:

'''וארך אפים.''' שאינו ממהר להנקם ולריב:

'''ישקיט ריב.''' שהוא כלה ושקט מעליו {{ממ|ס"א מאליו}}:

==יט==
'''דרך עצל כמשוכת חדק.''' דומה בעיניו כאלו הדרכים גדורים לפניו בגדר חדקים:

'''משוכת.''' גדר כמו הסר משוכתו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ה#|ישעיה ה]]}}, חדק קוצים:

'''ואורח ישרים סלולה.''' כבושה ומופנה, ומדרש אגדה דרכו של עשו כקוץ זה הנסבך בגיזת צמר אם תטלהו מכאן הוא מתערה בכאן כך אין אדם יכול לצאת ידי עלילותיו בלא ממון:

==כ==
'''בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו.''' גורם לאמו שמבזים אותה:

==כא==
'''אולת.''' שמחה היא לחסר לב:

==כב==
'''הפר מחשבות באין סוד.''' בלא עצה לא תקום מחשבה:

==כג==
'''שמחה לאיש במענה פיו.''' כמשמעו ע"י מענה רך ודבור נחת הבריות אוהבים אותו ורבותינו דרשוהו על בעלי גירסא אם מוצאים בפיה' מענה אז תתקיים בם וישמחו:

'''ודבר בעתו מה טוב.''' שואלים בהלכות הפסח ובהלכות החג בזמנו:

==כד==
'''אורח חיים למעלה למשכיל.''' כמו שרפים עומדים ממעל לו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ו#ב|ישעיה ו ב]]}} כלומר לפני החכם קשוטה ומוכנת אורח חיים:

==כז==
'''עוכר ביתו.''' שהוא בוצע בצע:

'''ושונא מתנות יחיה.''' מאחר שהוא שונא מתנות כל שכן ששונא את הגזל:

==כח==
'''לב צדיק יהגה לענות.''' יחשוב ויבין מה יענה קודם שישיב דבר:

==ל==
'''מאור עינים.''' בתורה:

'''ישמח לב.''' ששואלין ממנו דבר ויודע מה להשיב, ולפי פשוטו כמשמעו דבר שהוא תאוה למראות עינים, משמח הלב ומצחצח תוגת הלב כגון גן ירק ונהרות המושכי':

==לג==
'''ולפני כבוד ענוה.''' הענוה גורמת שהכבוד בא:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}