עריכת הדף "רש"י/משלי/א"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==
'''משלי.''' כל דבריו דוגמות ומשלים משל התורה באשה טובה ומשל העובדי גלולים באשה זונה:

==ב==
'''לדעת חכמה ומוסר.''' המשלים האלו אמר להודיע לבריות {{ממ|חכמה ומוסר}} שיהיו עמלים בתורה שהיא חכמה ומוסר ובינה:

==ג==
'''צדק ומשפט ומשרים.''' צדק, צדקה מממונו. ומשפט, לשפוט אמת. ומשרים, היא הפשרה דרך חלק ומישור שוה לזה ולזה:

==ד==
'''לתת לפתאים ערמה.''' משלים אלו אמר קהלת לקנות בהם הפתאים ערמה, '''לנער דעת''', וגם לנער המנוער מכל למוד שלא למד עדיין כלום:

'''מזימה.''' מחשבת עצה:

==ה==
'''ישמע חכם.''' המשלים הללו:

'''ויוסף.''' על חכמתו:

'''לקח.''' למוד:

'''חכם.''' זה בעל השמועה:

'''ונבון.''' מוסיף על ידיעת חכם שיודע להבין דבר מתוך דבר ומוסיף על שמועתו:

==ו==
'''להבין משל ומליצה.''' שיתנו לב להבין במקראות שני הדרכים המשל והמליצה שיבינו את מה המשיל למליצה ואף מן המליצה לא יסורו לבם שגם היא צריכים להבין כשאמר להצילך מאשה זרה ונכריה על הבלי מצרים נאמר הרי המשל ואף המליצה שהוציא משלו בלשון אשה הבן בה והזהר מאשה זרה {{ממ|ס"א זונה}}:

'''דברי חכמים וחידותם.''' דורשי רשימות מקרא מלא וחסר רמז דמיון וחידה:

==ז==
'''יראת ה' ראשית דעת.''' ע"כ פי' לצורך מה עשה שלמה הספר הזה ועתה מתחיל הספר:

'''יראת ה' ראשית דעת.''' היא תרומת עיקר הדעת והיא תהיה לך הראשונה לדעת לפני חכמתך הקדם ליראה אם יוצרך והיא תתן בלבך לעשות בחכמה ובדעת כי האוילים אשר אינם יראים את ה' הם בוזים את החכמה ואת המוסר:

==ח==
'''שמע בני מוסר אביך.''' מה שנתן הקב"ה למשה בכתב ועל פה:

'''אמך.''' אומתך כנסת ישראל כמו {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יט#ב|יחזקאל יט ב]]}} מה אמך לביאה והם דברי סופרים שחדשו והוסיפו ועשו סייגים לתורה:

==ט==
'''לוית חן.''' חבור של חן הם לראשך כלומר התורה והמוסר יהיו לראשך לוית חן וכענקים של עדי זהב יהיו:

'''לגרגרותיך.''' לצוארך ועל שם שהקנה עשויה טבעות טבעות קורא הצואר בלשון רבים:

==י==
'''חטאים.''' חוטאים:

'''אל תבא.''' אל תאבה להם:

==יא==
'''נארבה לדם.''' לשפוך דם:

'''נצפנה.''' ל' מארב:

'''נצפנה לנקי חנם.''' הכתוב אומר שצפינתם לנקי חנם הוא:

==יב==
'''נבלעם.''' לנקיים כשהם חיים:

'''כשאול.''' הבולע כל גוף שלם:

'''ותמימים.''' אינו לשון צדיקים אלא מלשון שלמים נבלעם כשהם שלמים כאדם היורד בתוך הבור כשהוא שלם כלומר בעודם בעשרם נהרגם ונירש נכסיהם:

==יד==
'''גורלך תפיל בתוכנו.''' אם תרצה תחלוק או אם תרצה יהיה בשותפות:

'''כיס אחד יהיה לכולנו.''' ביחד:

==טז==
'''לרע ירוצו.''' לרעת עצמם הם רצים ואינם יודעים לתת לב לדבר:

==יז==
'''כי חנם מזורה הרשת.''' כי העופות הרואות חטים וקטניות מזורים על הרשת חנם הוא בעיניהם שאינם מכירים על מה היא נזרת ויורדין בה ואוכלין:

==יח==
'''והם לדמם יארובו.''' והציידים יארובו לדמם של עופות:

==יט==
'''כן ארחות כל בוצע בצע.''' גוזל גזילה נאה ונחמדת היא לו וחנם היא לו וסופו '''את נפש בעליו יקח.''' נפש עצמו שנעשה עכשיו בעל הממון שגזל מחבירו:

==כ==
'''חכמות בחוץ תרונה.''' הרי חכמותיה של תורה בחוצותיה תזעקנה להזהירכם לסור עליהם ומה הן חוצותיה בתי מדרשות:

'''ברחובות.''' במקום שמרחיבין אותה כך דרש רבי תנחומא:

==כא==
'''בראש הומיות תקרא.''' במקום שהיא נשמעת ונכרזת שם היא קוראת ואומרת ענין שלמטה עד מתי פתאים וגו':

'''בפתחי שערים.''' הם מקום ישיבת הזקנים:

==כב==
'''פתים.''' המתפתים ע"י מסיתים ומינים:

'''תאהבו פתי.''' הסתה שם דבר לפתיות כמו כלי קרי {{ממ|שני סא"א}} שפי:

==כד==
'''נטיתי ידי.''' לרמוז להם לסור אלי כאדם המרמז לחבירו בידו ונוטה ידו אליו לסור אליו:

==כה==
'''ותפרעו.''' ותבטלו:

'''כל עצתי.''' שיעצתי לגדל אתכם בעולם:

==כז==
'''כשואה.''' כענן העולה פתאום:

'''כסופה.''' טורבילו"ן בלעז:

'''יאתה.''' יבא:

==כח==
'''ישחרונני.''' יבקשוני:

'''מפרי דרכם.''' הפירות שאוכלים בחייהם בצרות המוצאות אותם והקרן שמורה להם בגיהנם:

==לא==
'''מפרי דרכם.''' הפירות שאוכלים בחייהם בצרות המוצאות אותם והקרן שמורה להם בגיהנם:

==לב==
'''משובת פתים.''' את אשר לבם שובב:

'''ושלות כסילים תאבדם.''' לפי שרואים הרשעים שהם מצליחים נדבקים ברעתם ואינם חוזרין:

==לג==
'''ישכן בטח.''' בעולם הזה:

'''ושאנן.''' לעולם הבא:

'''מפחד רעה.''' מדינה של גהינם:

'''ושאנן.''' ויהי שליו ושקט, ושאנן לשון עתיד לכן נקוד פתח:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}