עריכת הדף "רש"י/מיכה/ב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==
'''ופעולי רע על משכבותם.''' כל הלילה גומרים בלבם איך יעשו הרעה לבקר:

==ב==
'''ובתים ונשאו.''' מוסב על וחמדו חומדים בתים:

'''ונשאו.''' כמו ולקחו:

==ג==
'''ולא תלכו רומה.''' ולא תהכון בקומה זקופה:

==ד==
'''ונהה נהי נהיה.''' ונהה ל' עתיד כמו ועשה ופנה ונהה המקונן ואמר נהי נהיה בעולם ומהו הנהי אשר '''נהיה אמר שדוד נשדונו''' אויבינו שדדונו. ולשון '''נשדנו''' שכתב בו נו"ן בתחילה ולא כתב שדונו מפני שבא לשמש שני לשונות ל' נפעלנו ולשון פעלנו אילו כתב נשדנו היה הל' מוסב על הנשדדים ולא אל השודדים ואם כתב שדונו היה מוסב אל השודדים ולא לנשדדים עכשיו מוסב לשניהם נתננו ביד אשר שדונו ובלע"ז שומי"ר דימשטיור"א נשו"ט, ד"א '''נשדונו''' אנחנו גרמנו לעצמינו ששדדונו:

'''חלק עמי ימיר.''' נחלת חלק עמי נחלף לעכו"ם:

'''איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק.''' איך יסור אלי עוד להשיב לנו שדותינו אשר יחלק אותם העכו"ם הזה לו איך אפשר לשובב' עוד לי כל אלה דברי המקונן ונושא המשל. '''איך ימיש לי''' קומ"א שדיטורנר"א אמו"י כמו סורה אלי ויסור אליו:

==ה==
'''משליך חבל.''' חולק נחלה שכן דרך לחלק נחלה בחבל המדה:

==ו==
'''אל תטיפו יטיפון.''' אל תנבאו להוכיחם לכם הנביאים אני אומר אשר תטיפו תמיד:

'''לא יסג כלמות.''' פן ישיגון אתכם כלימות מאתם כענין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ט#ח|משלי ט ח]]}} אל תוכח לץ, כל טיף לשון נבואה כמו {{ממ|[[תנ"ך/עמוס/ז#טז|עמוס ז טז]]}} ולא תטיף על בית ישחק, {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כא#ב|יחזקאל כא ב]]}} והטף אל דרום:

==ז==
'''האמור בית יעקב.''' הזאת יאמרו בית יעקב כששומעים את הרעה אשר נביאי מתנבאים להם:

'''הקצר רוח ה'.''' שמא אין יכולת עתה לפניו להטיב ואין רוחו רחבה עליו לטוב כאשר היתה בימים הראשונים:

'''אם אלה מעלליו.''' כלו' להרע:

'''הלא דברי ייטיבו עם הישר הולך.''' אני לא קצרה רוחי ולא אלה מעללי זולתי לרשעים אך את הישר הולך היטב אטיב לו:

==ח==
'''ואתמול עמי לאויב יקומם.''' המקרא מחובר לשל מעלה הימנו אני טוב ומטיב אני ואת הדבר אשר למולו ובעבורו עמי אותו יקומם לאויב לו:

'''ממול שלמה אדר תפשיטון.''' כנגד אשר אתם גוזלים השלמה ולבוש תפארת ומפשיטים מעל כל העוברים עליכם בדרך:

'''מעוברים בטח שובי מלחמה.''' ממה שהיו סבורין להיות עוברין בטח הם נהפכו להיות שובי מלחמה כבני אדם השבים מן המלחמה חסירי מבגדים ומזון שלקחו אויביהם מה שעליהם, '''שובי''' כמו {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ב#כא|ירמיה ב כא]]}} סורי הגפן נכריה {{ממ|[[תנ"ך/צפניה/ג#|צפניה ג]]}} נוגי ממועד:

==ט==
'''נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה.''' שאתם הורגים את בעליהן והן יושבות אלמנו' או לפי שאתם נוטלין את ממון בעליהם והם יושבים ומצירים ואין משמחין את נשותיהן:

'''תקחו הדרי.''' הדר הוד ועושר שנתתי להם:

==י==
'''קומו ולכו כי לא זאת המנוחה.''' קומו וגלו מן הארץ כי לא כדרך זו נתתיה לכם למנוחה:

'''בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ.''' כי למען טמא אותה היא עוש' חבורת חבלי רשעים, '''תחבל''' לשון אגודות כמו {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/י#ה|שמואל א, י ה]]}} חבל נביאים {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיט#סא|תהילים קיט סא]]}} חבלי רשעים וכן ת"י מסתיעין עלה לשון סיעה:

'''וחבל נמרץ.''' ובעת אגודתם כבר נועצו ביניהם ופירשו למה הם מתחברים:

'''נמרץ.''' דבר מפורש באר היטב כמו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ו#כה|איוב ו כה]]}} מה נמרצו אמרי מה ימריצך {{ממ|שם טז}} קללה נמרצת {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ב#|מלכים א, ב]]}}:

==יא==
'''לו איש הולך רוח.''' לו מוצאים איש הולך רוח איש שקר מתנבא להם שישתכרו ביין ובשכר הוא יהיה נביא מקובל לעם הזה:

==יב==
'''אסוף אאסוף.''' עוד ימים באים ואקבץ אתכם:

'''כצאן בצרה.''' כצאן רבה הנתונה במבצרי גדרות צאן:

'''בתוך הדברו.''' ת"י כעדרא בגו דירא מקום שהוא מתנהג שם וכן {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ה#|ישעיה ה]]}} ורעו כבשים כדברם:

'''תהימנה מאדם.''' תהיינה הערים הומיות מרוב אדם אשר בקרבה:

==יג==
'''עלה הפורץ.''' מושיעם הפורץ גדרת סירים ומסוכות חדקים ליישר לפניהם הדרך:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}