עריכת הדף "רש"י/ישעיה/ט"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==
'''העם ההולכים בחושך.''' הם יושבי ירושלים שהיו חשיכים מדאגת סנחרב כענין שאמר חזקיהו {{ממ|לקמן ל"ז}} יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה:

'''ראו אור גדול.''' במפלתו של סנחרב:

==ב==
'''הרבית הגוי.''' נעשו גדולים לכל שומעיהם כששמעו האומות הנסי' שנעשו להם:

'''לו הגדלת השמחה.''' ולא לאויביו וכתיב לא בלמ"ד אלף לפי שלא היתה שמחת חזקיה שלימה לפי שבאותו הפרק נאמ' לו הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך {{ממ|לקמן לח}}:

'''כשמחת בקציר.''' ת"י כחדוות נצחי קרב שהוא כעין הקציר הורגי אדם קוצצי צוארי' ושינה הכתוב בלשונו לדרוש שהיה אותו הנס בליל קציר העומר:

'''כאשר יגילו בחלקם שלל.''' מצרים בימי משה שאף כאן חלקו שלל כוש ומצרים וחמדת כל הגוים כמ"ש {{ממ|לקמן לז}} שכשחזר מעל תרהקה מלך כוש בא לו לירושלים עם כל אוצרות כוש ומצרים כענין שנ' {{ממ|לקמן מה}} יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים וגו' והכל בזזו חזקיה ועמו:

==ג==
'''כי את עול סבלו.''' עול שהיה סבל לחזקיה ושהיה מטה את שכמו למשא כבד להעלות מס קשה ואת שבט יהודה שהיה נוגש בו בחזקיהו:

'''החיתות.''' שברח יחד בלילה אחד:

'''כיום מדין.''' בימי גדעון שאף הם נפלו יחד בלילה אחת ובליל קציר העומר כמו שנאמר והנה צליל שעורים מתהפך במחנה מדין:

==ד==
'''כל סאון סאן ברעש.''' יש פותרין אותו לשון סאה ומדה כמו שדרשוהו רבותינו אך לפי פשט ל' המקרא לא יתכן לפרש מגזרתו מאחר שאין הוי"ו והנו"ן מעיקר התיבה אלא כמו שאון מן שואה והמון מן הומה וחרון מן חרה לא יתפעל עם הנון לומר סואן אלא סואה כמו מן המון הומה ומן שאון שואה ולא יאמר שואן הומן חורן ואני אומר שפתרונו לפי הענין ואין לו דומה מן המקרא ופתרונו לשון צהלת נצחון במלחמה, כי כל סאון סאן ברעש קול נצחון שום נוצח במלחמה ברעש שעטת סוסים והגפת תריסין הוא:

'''ושמלה.''' הרוגי מלחמה מגוללה בדמים אבל נצחון זה אין בו רעש ואין בו דם. והיתה לשריפה יקד. יקוד מאכולת:

==ה==
'''כי ילד יולד לנו.''' אע"פ שאחז רשע הוא בנו הנולד לו זה כמה שנים להיות לנו תחתיו למלך צדיק יהיה ותהיה משרת הקב"ה ועולו על שכמו שיהיה עוסק בתורה ושומר מצות ויטה שכם למשאו של הקב"ה:

'''ויקרא שמו.''' הקב"ה שהוא מפליא עצה ואל גבור ואבי עד, קרא שמו של חזקיהו שר שלום כי שלום ואמת יהיה בימיו:

==ו==
'''למרבה המשרה.''' למי יקרא השם למלך המרבה המשרה של הקב"ה על עצמו לירא מפניו:

'''משרה.''' לשון שררה זו לתשובת אחרים, אך יש לומר שאף שר שלום משמותיו של הקב"ה וקריאת שם זה אינה לשם ממש אלא לשם גדולה ושררה כמו וקרא שם בבית לחם וכמו ועשיתי לך שם, אף כאן ויקרא שמו ויתן לו שם וממשלה:

'''ולשלום.''' הניתן לו אין קץ שהיה לו שלום מכל עבריו ואין קץ זה לשון הפסק עולמית אלא אין קץ לסביביו, על כסא מלכות דוד יהיה שלום זה במשפט וצדקה שעשה חזקיהו:

'''ולשלום.''' וי"ו זה תיקון המלה הוא הרבה משרה על שכמו ומה גמול ישלם לו הנה לשלומו אין לו קץ ואין קצבה:

'''מעתה ועד עולם.''' עולמו של חזקיהו כל ימיו וכן מצינו שאמרה חנה על שמואל וישב שם עד עולם ולתשובת אחרים האומרים שהוא שם יש להשיבם מהו מעתה והלא לא בא עד לסוף ג' מאות שנה:

'''קנאת ה' צבאות.''' שקנא לציון על אשר יעץ עליה ארם ופקח:

'''תעשה זאת.''' ולא אחז ראוי לכך ואף זכות אבות תמה, תוספת ואמרו רבותינו בקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחרב גוג ומגוג אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מי שקצץ דלתות ההיכל ושגרן למלך אשור יעשה משיח מיד סתמו הכתוב:

==ז==
'''דבר שלח אד' ביעקב.''' הנבואה שנתנבא לפורענות פקח בן רמליה:

'''ונפל בישראל.''' מעתה תתקיים בהם:

==ח==
'''בגאוה ובגודל לבב לאמר.''' מה שהיו אומרים בגאוה ובגודל לבב:

==ט==
'''לבנים נפלו וגזית נבנה.''' המלכים שהיו לנו קודם שמלך פקח כגון יהואחז בן יהוא שבימיו נתמעטו כענין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/יג#ז|מלכים ב, יג ז]]}} כי אבדם מלך ארם שפלים היו והם הלכו להם כבניין לבנים רעוע הנופל אבל זה שהוא עכשיו חזק הוא כבנין אבני גזית וכן ארזים טובים משקמים לבנין:

==י==
'''וישגב ה' את צרי רצין עליו.''' הם בוטחים במה שנסמכו על רצין מלך ארם והקב"ה ישגב את מלך אשור עליו ויסכסכנו להשיאו לבא עליו כך שמעתי, ואני אומר את אויביו כלפי השכינה הוא אומר הקב"ה יסכסך את אויביו זה בזה גוי בגוי ארם ופלשתים בישראל וישראל זה בזה כמו שנאמר למטה בענין מנשה את אפרים וגו':

==יא==
'''ארם מקדם.''' ארם הרעו להם מקדם בימי יהואחז ויואש ופלשתים הרעו להם מאחור שהפלשתים להם במערב:

'''בכל זאת וגו'.''' ועוד ידו נטויה עד שיביא עליהם את סנחרב, ד"א ארם מקדם ופלשתים מאחור, היו משחיתים ביהודה, בימי אחז כמו שמפורש {{ממ|בד"ה ב כה}} ועל ישראל ועל יהודה היה ישעיה מתאונן על הצרות הללו:

==יב==
'''עד המכהו.''' עד הקב"ה שהוא מביא עליו המכו' האלה:

==יג==
'''כפה ואגמון.''' לשון מלכים ושלטונים:

'''כפה.''' ארקוול"ר בלעז כלומר אותם החופפים עליהם ככיפה זו:

'''ואגמון.''' ואף היא כיפה קטנה וע"ש שכפופה כאגמון קורא לה אגמון ובברייתא דשמואל מצינו שיש מזלות ברקיע ממונים ואלה שמותם וכאן אמר הנביא שכל חכמיהם המתנבאי' להם וחוזים בכוכבים את הבאות עליהם יכרית ה' מהם:

==טו==
'''מאשרי.''' מדריכי כמו באשורי אחזה רגלי {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כג#יא|איוב כג יא]]}}, ומאושריו שלמדו דרכי מדרכי התועה סא"א:

'''ומאושריו מבולעים.''' הדורכים בדרך המתעי' המאשרים אותם בדרכים הללו דרכים מסותרים ונבוכים שאין פתח לצאת מהם ולשון בילוע נופל על הדרך כענין שנאמר במקום אחר עמי מאשריך מתעים ודרך אורחותיך בלעו {{ממ|לעיל ג'}}:

==טז==
'''ומרע.''' רשע כמו זרע מרעים {{ממ|לעיל א'}}:

==יז==
'''כי בערה כאש רשעה.''' רשעתם תבער בהם ותאכלם כאש:

'''שמיר ושית.''' שלהם תאכל המורדים והפושעים שבהם:

'''ותצת בסבכי היער.''' בדלת העם, סבכי ענפים:

'''ויתאבכו גאות עשן.''' יהיו נבוכים ומסוגרים בחוז' עשן התבערה, ויתאבכו כל לשון נבך אין יסוד תיבה אלא בך כמו מבכי נהרות {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כח#יא|איוב כח יא]]}} עמק הבכא {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/פד#|תהילים פד]]}} והנון באה לו לפרקים וכאן בא בו אל"ף במקום נו"ן כמו אלף של אבחת חרב {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כא#כ|יחזקאל כא כ]]}} ואל"ף של אחוותי באזניכם {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יג#|איוב יג]]}}:

==יח==
'''נעתם ארץ.''' יונתן תירגם חרוכ' ארעא וקשה בעיני לפרש כן, שהיה לו לומר נעתמה הארץ ואחרי שאין לו דמיון במקרא לא לשון התרגום ולא לשון אחר אני מפרשו לפי עניינו בעברת הקב"ה נעתם העשן הזה לארץ והוא לשון נגזר על הארץ או לשון נתך והגיע לארץ:

==יט==
'''ויגזור על ימין.''' יבוזו וישללו זה את זה על ימין או על שמאל ולא ימצא להם:

'''איש בשר זרעו.''' ת"י גבר נכסיה קריביה יבזון:

==כ==
'''מנשה את אפרים.''' מנשה יתחבר עם אפרים:

'''ואפרים את מנשה.''' עם מנשה ויחדו המה יתחברו על יהודה:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}