עריכת הדף "רש"י/דברי הימים ב/ל"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==
'''וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה וגו'.''' כי עדיין לא גלו כי זה היה בשנה ראשונה למלכו והם לא גלו כי אם בשש למלכו כדכתיב {{ממ|ב[[תנ"ך/מלכים ב/יח#י|מלכים ב, יח י]]}} וילכדה בקצה שלש שנים בשנת שש לחזקיה והיא שנת ט' להושע מלך ישראל כאשר תמצא כתוב בסוף הספר:

==ג==
'''כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא.''' בחדש הראשון בניסן:

'''כי הכהנים לא התקדשו למדי.''' התקדשו להיות די לישראל בהם להקריב פסחיהם ואין צריך לומר שלא היו יכולים לעשותו בניסן שהרי לא כלו לקדש את הבית עד י"ו בניסן וכן פתרון כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא כלומר אפי' אם לא עכבו טהר' הבי' שלא כלו עד י"ו בניסן לא היינו יכולין לעשותו עתה לפי כי הכהנים לא התקדשו למדי:

'''והעם לא נאספו.''' עדיין כולם לירושלים:

==ה==
'''מבאר שבע ועד דן.''' זהו תחום עשרת השבטים:

'''כי לא לרוב.''' פתרון כי רוב שנים עברו שלא עשהו כהלכתו:

==ו==
'''וישוב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור.''' אע"פ שלא הגלו עדיין קורא להם פליט' כי הי' נחשב בעיניה' כאשר גלו כבר ועוד כי מלכי אשור תפשו הכל בימי אחז ומה שהיה בעיניה' כאילו גלו לפי כי ו' שנים היו ישראל למלך אשור עבדים נושאי מנחה והיה מושל בהם ומוליכן בגולה ועושה בהם כרצונו וזה היה בתוך אותן שש שנים וכבר גלו כמה פעמים בימי מלכי ישראל ואחז והם יודעים מיד כשימרדו ישראל במלך אשור יוליכם בגולה ולהם קורא פליטת אשור לפי שלא משל בהם ולא בכל ארץ יהודה:

==ז==
'''ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם.''' פתרון וא"ת עדיין בוטחים אנו שיעלה מעלינו מלך אשור אל תהיו כאבותיכם כל דור ודור שהיה לפניכם, ומה אירע להם כשעזבו את ה' וימעלו בו מעל ויתנם לשמה כאשר אתם רואים:

==ט==
'''עתה אל תקשו ערפכם וגו'. בשובכם על ה' אחיכם ובניכם יהיו לרחמים לפני שוביה' ולשוב לארץ הזאת.''' אפילו אותן קצת שגלו כבר שהיו נלחמים עם ישראל ויכלו להם ומוליכין את בניה' ואת בנותיהם בשביה ואם תשובו אליו יתנם לרחמים לפני שוביהם לשובם לארץ הזאת כי חנון ורחום ה' אלהיכם:

==יד==
'''המקטרות.''' מקום שהיו בו כהנים ולוים:

==טו==
'''והכהנים והלוים נכלמו.''' שעיכבו להתקדש ולפיכך עכבו כל כך מלבוא עד עתה כי לא יוכלו להאמין בדבר הזה קודם לכן לפי שהזניחן אחז מכהן וכך היו אומרים אפשר אתמול עבד אחז עבודת כוכבים ובנו יחזקיהו לאלתר בשנה ראשונה מיד בחדש הראשון ויאמר לכהנים וללוים לעבוד לאל אחד לבדו ויצטרך לנו ולכך נתעצלו ונתרשלו מלבא וגם שאר יהודה שלפניו הזניח אחז וכשחקרו והבינו בדבר שהכל היה לשם שמים באו ויתקדשו כלם:

==טז==
'''הכהנים זורקים.''' כי מקבלה ואילך מצות כהונה, ואל תתמה למה לא שחטו בעלים עצמם לפי שכתוב בסמוך כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים היו על שחיטת פסחיהם:

==יז==
'''לכל לא טהור.''' שהי' לוי במקומו להקדיש לה':

==יח==
'''כי אכלו את הפסח בלא ככתוב.''' שלא כהלכה שאכלוהו בטומאה כי התפלל יחזקיהו עליהם וגו':

==יט==
'''כל לבבו הכין.''' כך מפורש בברייתא דר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי המתחלת בכל מקום שאתה מוצא דברי ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי באגדה עשה אזנך כאפרכסת שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כ#|משלי כ]]}} להקשיב אזנך לתבונה משלשים ושתים מדות האגדה נדרש וזה אחד מהם נחלק הסדר כגון זה ה' הטוב יכפר בעד כל מי שכל לבבו הכין לדרוש האלהים לעשות פסחו להקריב קרבנו אף על פי שלא עשו בטהרת הקדש כי לא טהרו ויהודה כולם נטהרו לפי שהיו קרובים לירושלים והיו יכולים לטהר ולהתקדש ולשוב לירושלים אבל רבת מאפרים ומנשה יששכר זבולן אין להם כל כך פשע בדבר לפי שהי' להם הדבר רחוק על ידי אגרות לא היה להם להמתין ולאחר מלבוא עד שיתקדשו לפיכך באו ולא נטהרו ולפי שלא היתה פשיעתם לפיכך תכפר בעדם וכן {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לה#|ישעיה לה]]}} ישושו' מדבר וציה וגומר הוא נחלק הסידור:

==כא==
'''והכהנים בכלי עוז.''' בחצוצרות:

==כב==
'''המשכילים שכל טוב לה'.''' לענין שירה נופל לומר לשון שכל כמו שנאמר {{ממ|לעיל א' כ"ו}} ויפל הגורל מזרחה לשלמיהו וזכריהו בנו יועץ בשכל וגומר ודבר חזקיהו על לבם תנחומים ודברים טובים לחזקם ולעזור להם כדי שיחזקו אף הם בשיר שכל טוב לה':

'''מתודים לה'.''' על זבח תודה ומודים לה' על הנס שעשה להם שזבח תודה על נס הוא בא:

==כג==
'''שבעת ימים אחרים.''' כמו שמפורש ויעשו שבעת ימים שמחה:

==כד==
'''הרים לקהל.''' מצאנו ומבקרו:

'''לקהל אלף פרים וגו'.''' והיו אוכלים ביחד מלך ושרים והעם שמחים:

==כו==
'''כי מימי שלמה בן דוד מלך ישראל לא.''' היתה כזאת בירושלים שמא עם רב יותר היו באין לרגל לירושלים בימי שלמה אבל שמחה גדולה לא היתה בירושלים כזאת מימות שלמה כי ביותר שמחו על מה שאם היו כל רגל ורגל מקובצים בירושלים לפי שלא היה להם חדוש אין להם שמחה אבל עתה שכל ימי אחז ומלכי יהודה הרשעים לא עלו לרגל לירושלים ועתה הורשו לעלות לירושלים שמחו שמחה גדולה ולפי שהיה כמה שנים שלא עלו לירושלים עד עתה הוקטן בעיניהם ז' ימים דחג המצות והוסיפו עוד ז' ימים כדי לשמוח בהם ושמחו שמחה גדולה:

==כז==
'''ויברכו את העם.''' אם תרצה לומר בירכם בזה שבקשו לשוב מארץ שוביהם וישמע ה' בקולם וישיבום אז ד"א וישמע בקולם וכן כתוב למעלה {{ממ|ב' ל'}} וישמע ה' אל יחזקיהו וירפא את העם:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}