עריכת הדף "רש"י/דברים/כב"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''והתעלמת.'''  כובש עין כאלו אינו רואהו:

'''לא תראה … והתעלמת.'''  לא תראה אותו שתתעלם ממנו, זהו פשוטו. ורבותינו אמרו פעמים שאתה מתעלם וכו' {{ממ|ספרי. בבא מציעא ל'}}:

== ב ==

'''עד דרש אחיך.'''  וכי תעלה על דעתך שיתנהו לו קדם שידרשהו אלא דרשהו שלא יהא רמאי {{ממ|בבא מציעא כ"ז. עי' ספרי}}:

'''והשבתו לו.'''  שתהא בו השבה, שלא יאכל בביתך כדי דמיו ותתבעם ממנו. מכאן אמרו, כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל ושאינו עושה ואוכל ימכר {{ממ|בבא מציעא כ"ח}}:

== ג ==

'''לא תוכל להתעלם.'''  לכבש עינך כאלו אינך רואה אותו:

== ד ==

'''הקם תקים.'''  זו טעינה, להטעין משאוי שנפל מעליו:

'''עמו.'''  עם בעליו, אבל אם הלך וישב לו ואמר לו הואיל ועליך מצוה אם רצית לטען טען, פטור {{ממ|שם ל"ב}}:

== ה ==

'''לא יהיה כלי גבר על אשה.'''  שתהא דומה לאיש, כדי שתלך בין האנשים, שאין זו אלא לשם נאוף {{ממ|עי' ספרי}}:

'''ולא ילבש גבר שמלת אשה.'''  לילך לישב בין הנשים. ד"א, שלא ישיר שער הערוה ושער של בית השחי {{ממ|נזיר נ"ט}}:

'''כי תועבת.'''  לא אסרה תורה אלא לבוש המביא לידי תועבה {{ממ|עי' ספרי}}:

== ו ==

'''כי יקרא.'''  פרט למזמן {{ממ|חולין קל"ט}}:

'''לא תקח האם.'''  בעודה על בניה:

== ז ==

'''למען ייטב לך וגו'.'''  אם מצוה קלה שאין בה חסרון כיס אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים, קל וחמר למתן שכרן של מצוות חמורות {{ממ|שם קמ"ב}}:

== ח ==

'''כי תבנה בית חדש.'''  אם קימת מצות שלוח הקן, סופך לבנות בית חדש, ותקים מצות מעקה, שמצוה גוררת מצוה, ותגיע לכרם ושדה ולבגדים נאים, לכך נסמכו פרשיות הללו {{ממ|תנחומא}}:

'''מעקה.'''  גדר סביב לגג, ואנקלוס תרגם תיקא, כגון תיק שמשמר מה שבתוכו:

'''כי יפל הנפל.'''  ראוי זה לפל, ואע"פ כן לא תתגלגל מיתתו על ידך, שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חיב {{ממ|ספרי}}:

== ט ==

'''כלאים.'''  חטה ושעורה וחרצן במפלת יד {{ממ|ברכות כ"ב}}:

'''פן תקדש.'''  כתרגומו תסתאב, כל דבר הנתעב על האדם, בין לשבח כגון הקדש, בין לגנאי כגון אסור, נופל בו לשון קדוש, כמו אל תגש בי כי קדשתיך {{ממ|ישעיהו ס"ה}}:

{{ממ|'''המלאה.'''  זה מלוי ותוספת שהזרע מוסיף}}:

== י ==

'''לא תחרש בשור ובחמור.'''  הוא הדין לכל שני מינים שבעולם {{ממ|בבא קמא נ"ד}}, הוא הדין להנהיגם יחד קשורים זוגים בהולכת שום משא {{ממ|כלאים פ"ח מ"ב}}:

== יא ==

'''שעטנז.'''  לשון ערוב. ורבותינו פרשו, שוע טווי ונוז {{ממ|ספרי}}:

== יב ==

'''גדלים תעשה לך.'''  אף מן הכלאים, לכך סמכן הכתוב {{ממ|יבמות ד'}}:

== יג ==

'''ובא אליה ושנאה.'''  סופו,

== יד ==

'''ושם לה עלילת דברים''' , עברה גוררת עברה, עבר על לא תשנא, סופו לבא לידי לשון הרע {{ממ|עי' ספרי}}:

'''את האשה הזאת.'''  מכאן שאין אומר דבר אלא בפני בעל דין {{ממ|שם}}:

== טו ==

'''אבי הנערה ואמה.'''  מי שגדלו גדולים הרעים יתבזו עליה {{ממ|עי' שם}}:

== טז ==

'''ואמר אבי הנערה.'''  מלמד שאין רשות לאשה לדבר בפני האיש {{ממ|שם}}:

== יז ==

'''ופרשו השמלה.'''  הרי זה משל, מחורין הדברים כשמלה {{ממ|שם. כתובות שם}}:

== יח ==

'''ויסרו אתו.'''  מלקות {{ממ|שם}}:

== כ ==

'''ואם אמת היה הדבר.'''  בעדים והתראה, שזנתה לאחר ארוסין {{ממ|כתובות מ"ד}}:

== כא ==

'''אל פתח בית אביה.'''  ראו גדולים שגדלתם {{ממ|שם מ"ה}}:

'''אנשי עירה.'''  במעמד כל אנשי עירה {{ממ|ספרי}}:

'''לזנות בית אביה.'''  כמו בבית אביה:

== כב ==

'''ומתו גם שניהם.'''  להוציא מעשה חדודים שאין האשה נהנית מהם {{ממ|ספרי. סנהדרין ס"ו}}:

'''גם.'''  לרבות הבאים אחריהם {{ממ|ספרי}}. דבר אחר, ''' גם שניהם'''  לרבות את הולד, שאם היתה מעברת אין ממתינין לה עד שתלד {{ממ|ערכין ז'}}:

== כג ==

'''ומצאה איש בעיר.'''  לפיכך שכב עמה, פרצה קוראה לגנב, הא אלו ישבה בביתה, לא ארע לה {{ממ|ספרי}}:

== כו ==

'''כי כאשר יקום וגו'.'''  לפי פשוטו זהו משמעו: כי אנוסה היא ובחזקה עמד עליה, כאדם העומד על חברו להרגו. ורבותינו דרשו בו הרי זה בא ללמד ונמצא למד וכו' {{ממ|סנהדרין ע"ג}}:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}