עריכת הדף "רש"י/דברים/יב"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== ב ==

'''אבד תאבדון.'''  אבד ואחר כך תאבדון, מכאן לעוקר ע"ז שצריך לשרש אחריה {{ממ|עבודה זרה מ"ה}}:

'''את כל המקמות אשר עבדו שם וגו'.'''  ומה תאבדון מהם את אלהיהם אשר על ההרים:

== ג ==

'''מזבח.'''  של אבנים הרבה:

'''מצבה.'''  של אבן אחת, והוא בימוס ששנויה במשנה {{ממ|עבודה זרה מ"ז}}: אבן שחצבה מתחלתה לבימוס:

'''אשרה.'''  אילן הנעבד:

'''ואבדתם את שמם.'''  לכנות להם שם לגנאי, בית גליא, קורין לה בית כריא, עין כל, עין קוץ {{ממ|שם ל"ו}}:

== ד ==

'''לא תעשון כן.'''  להקטיר לשמים בכל מקום, כי אם במקום אשר יבחר. ד"א, ''' ונתצתם את מזבחתם, ואבדתם את שמם, לא תעשון כן.'''  אזהרה למוחק את השם ולנותץ אבן מן המזבח או מן העזרה {{ממ|מכות כ"ב}}. אמר ר' ישמעאל וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין את המזבחות אלא שלא תעשו כמעשיהם ויגרמו עונותיכם למקדש אבותיכם שיתחרב {{ממ|ספרי}}:

== ה ==

'''לשכנו תדרשו.'''  זה משכן שילה:

== ו ==

'''וזבחיכם.'''  שלמים של חובה:

'''מעשרתיכם.'''  מעשר בהמה ומעשר שני, לאכל לפנים מן החומה:

'''תרומת ידכם.'''  אלו הבכורים, שנאמר בהם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כו#|דברים כו]]}} ולקח הכהן הטנא מידך {{ממ|עי' ספרי}}:

'''ובכרת בקרכם.'''  לתתם לכהן ויקריבם שם:

== ז ==

'''אשר ברכך ה'.'''  לפי הברכה הבא {{ממ|ספרי}}:

== ח ==

'''לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים וגו'.'''  מוסב למעלה על ''' כי אתם עברים את הירדן וגו'''' , כשתעברו את הירדן מיד אתם מתרים להקריב בבמה כל י"ד שנה של כבוש וחלוק, ובבמה לא תקריבו כל מה שאתם מקריבים ''' פה היום'''  במשכן, שהוא עמכם ונמשח והוא כשר להקריב בו חטאות ואשמות נדרים ונדבות, אבל בבמה אין קרב אלא הנדר והנדב, וזהו ''' איש כל הישר בעיניו''' , נדרים ונדבות, שאתם מתנדבים ע"י שישר בעיניכם להביאם ולא ע"י חובה, אותם תקריבו בבמה {{ממ|שם. זבחים קי"ז}}:

== ט ==

'''כי לא באתם.'''  כל אותן י"ד שנה:

'''עד עתה.'''  כמו עדין:

'''אל המנוחה.'''  זו שילה:

'''נחלה.'''  זו ירושלים {{ממ|ספרי. זבחים קי"ט}}:

== י ==

'''ועברתם את הירדן וישבתם בארץ.'''  שתחלקוה ויהא כל אחד מכיר את חלקו ואת שבתו {{ממ|נ"א, שבטו}}:

'''והניח לכם.'''  לאחר כבוש וחלוק ומנוחה מן הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל, ואין זו אלא בימי דוד, אז:

== יא ==

'''והיה המקום וגו'.'''  בנו לכם בית הבחירה בירושלים, וכן הוא אומר בדוד ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה אנכי יושב בבית ארזים, וארון האלהים ישב בתוך היריעה {{ממ|שמואל ב ז'}}:

'''שמה תביאו וגו'.'''  למעלה אמור לענין שילה וכאן אמור לענין ירושלים, ולכך חלקם הכתוב לתן התר בין זו לזו, משחרבה שילה ובאו לנב וחרבה נב ובאו לגבעון היו הבמות מתרות עד שבאו לירושלים {{ממ|זבחים קיט}}:

'''מבחר נדריכם.'''  מלמד שיביא מן המבחר {{ממ|ספרי}}:

== יג ==

'''השמר לך.'''  לתן לא תעשה על הדבר:

'''בכל מקום אשר תראה.'''  אשר יעלה בלבך, אבל אתה מקריב ע"פ נביא, כגון אליהו בהר הכרמל {{ממ|שם}}:

== יד ==

'''באחד שבטיך.'''  בחלקו של בנימין, ולמעלה הוא אומר מכל שבטיכם, הא כיצד כשקנה דוד את הגרן מארונה היבוסי גבה הזהב מכל השבטים, ומכל מקום הגרן בחלקו של בנימין היה {{ממ|שם}}:

== טו ==

'''רק בכל אות נפשך.'''  במה הכתוב מדבר אם בבשר תאוה להתירה להם בלא הקרבת אמורים הרי אמור במקום אחר {{ממ|פסוק כ'}} כי ירחיב ה' את גבולך וגו' ואמרת אכלה בשר וגו', במה זה מדבר בקדשים שנפל בהם מום שיפדו ויאכלו בכל מקום, יכול יפדו על מום עובר ת"ל רק {{ממ|ספרי}}:

'''תזבח ואכלת.'''  אין לך בהם התר גזה וחלב אלא אכילה על ידי זביחה {{ממ|בכ' ו'}}:

'''הטמא והטהר.'''  לפי שבאו מכח קדשים שנאמר בהם והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ז#|ויקרא ז]]}}, הצרך להתיר בו שטמא וטהור אוכלים בקערה אחת:

'''כצבי וכאיל.'''  שאין קרבן בא מהם:

'''כצבי וכאיל.'''  לפטרן מן הזרוע והלחיים והקבה {{ממ|ספרי}}:

== טז ==

'''רק הדם לא תאכלו.'''  אע"פ שאמרתי שאין לך בו זריקת דם במזבח, לא תאכלנו:

'''תשפכנו כמים.'''  לומר לך שאין צריך כסוי {{ממ|ספרי. חולין פ"ד}}. ד"א, הרי הוא כמים להכשיר את הזרעים {{ממ|שם ל"ה}}:

== יז ==

'''לא תוכל.'''  בא הכתוב לתן לא תעשה על הדבר:

'''לא תוכל.'''  רבי יהושע בן קרחה אומר יכול אתה, אבל אינך רשאי, כיוצא בו {{ממ|יהושע ט"ו}} ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני ישראל {{ממ|יהודה}} להורישם, יכולים היו, אלא שאינן רשאין לפי שכרת להם אברהם ברית כשלקח מהם מערת המכפלה. ולא יבוסים היו, אלא חתיים היו, אלא על שם העיר ששמה יבוס, כך מפרש בפרקי דרבי אליעזר {{ממ|פ' ל"ו}}, והוא שנאמר כי אם הסירך העורים והפסחים {{ממ|שמואל ב ה'}}, צלמים שכתבו עליהם את השבועה:

'''ובכרת בקרך.'''  אזהרה לכהנים:

'''ותרומת ידך.'''  אלו הבכורים {{ממ|ספרי. מכות י"ז}}:

== יח ==

'''לפני ה'.'''  לפנים מן החומה:

'''והלוי אשר בשעריך.'''  אם אין לך לתת לו מחלקו, כגון מעשר ראשון, תן לו מעשר עני, אין לך מעשר עני, הזמינהו על שלמיך {{ממ|ספרי}}:

== יט ==

'''השמר לך.'''  לתן לא תעשה על הדבר {{ממ|ספרי}}:

'''על אדמתך.'''  אבל בגולה אינך מזהר עליו יותר מעניי ישראל {{ממ|שם}}:

== כ ==

'''כי ירחיב וגו'.'''  למדה תורה דרך ארץ שלא יתאוה אדם לאכל בשר אלא מתוך רחבת ידים ועשר {{ממ|חולין פ"ד}}:

'''כל אות נפשך וגו'.'''  אבל במדבר נאסר להם בשר חלין אלא אם כן מקדישה ומקריבה שלמים {{ממ|שם ט"ז}}:

== כא ==

'''כי ירחק ממך המקום.'''  ולא תוכל לבא ולעשות שלמים בכל יום כמו עכשו שהמשכן הולך עמכם:

'''וזבחת … כאשר צויתך.'''  למדנו שיש צווי בזביחה היאך ישחט, והן הלכות שחיטה שנאמרו למשה בסיני {{ממ|שם כ"ח}}:

== כב ==

'''אך כאשר יאכל את הצבי וגו'.'''  אינך מזהר לאכלן בטהרה, אי מה צבי ואיל חלבן מתר אף חלין חלבן מתר ת"ל אך:

== כג ==

'''רק חזק לבלתי אכל הדם.'''  ממה שנאמר חזק אתה למד שהיו שטופים בדם לאכלו, לפיכך הצרך לומר חזק דברי רבי יהודה, ר' שמעון בן עזאי אומר לא בא הכתוב אלא להזהירך וללמדך עד כמה אתה צריך להתחזק במצוות, אם הדם שהוא קל להשמר ממנו שאין אדם מתאוה לו, הצרך לחזקך באזהרתו, ק"ו לשאר מצוות {{ממ|עי' ספרי}}:

'''ולא תאכל הנפש עם הבשר.'''  אזהרה לאבר מן החי {{ממ|חולין ק"ב}}:

== כד ==

'''לא תאכלנו.'''  אזהרה לדם התמצית {{ממ|כריתות ד'}}:

== כה ==

'''לא תאכלנו.'''  אזהרה לדם האברים {{ממ|שם}}:

'''למען ייטב לך וגו'.'''  צא ולמד מתן שכרן של מצוות, אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו, הפורש ממנו זוכה לו ולבניו אחריו, קל וחמר לגזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להם {{ממ|מכות כ"ג}}:

== כו ==

'''רק קדשיך.'''  אע"פ שאתה מתר לשחט חלין, לא התרתי לך לשחט את הקדשים ולאכלן בשעריך בלא הקרבה, אלא הביאם לבית הבחירה:

== כז ==

'''ועשית עלתיך.'''  אם עולות הן, תן הבשר והדם על גבי המזבח, ואם זבחי שלמים הם, דם זבחיך ישפך על המזבח תחלה ואחר כך והבשר תאכל. ועוד דרשו רבותינו, רק קדשיך בא ללמד על הקדשים שבחוצה לארץ, וללמד על התמורות ועל ולדות קדשים שיקרבו {{ממ|ספרי. בכורות י"ד}}:

== כח ==

'''שמר.'''  זו משנה שאתה צריך לשמרה בבטנך שלא תשכח, כענין שנאמר {{ממ|משלי כ"ב}} כי נעים כי תשמרם בבטנך, ואם שנית אפשר שתשמע ותקים, הא כל שאינו בכלל משנה אינו בכלל מעשה {{ממ|עי' ספרי}}:

'''את כל הדברים.'''  שתהא חביבה עליך מצוה קלה כמצוה חמורה {{ממ|שם}}:

'''הטוב.'''  בעיני השמים:

'''והישר.'''  בעיני אדם:

== ל ==

'''פן תנקש.'''  אנקלוס תרגם לשון מוקש, ואני אומר שלא חש לדקדק בלשון, שלא מצינו נו"ן בלשון יוקש, ואפלו ליסוד הנופל ממנו, אבל בלשון טרוף וקשקוש מצינו נו"ן, וארכבתה דא לדא נקשן {{ממ|דניאל ה'}}. ואף זה אני אומר פן תנקש אחריהם, פן תטרף אחריהם, להיות כרוך אחר מעשיהם. וכן {{ממ|תהילים ק"ט}} ינקש נושה לכל אשר לו, מקלל את הרשע להיות עליו נושים רבים ויהיו מחזירין ומתנקשין אחר ממונו:

'''אחרי השמדם מפניך.'''  אחר שתראה שאשמידם מפניך, יש לך לתת לב מפני מה נשמדו אלו, מפני מעשים מקלקלים שבידיהם, אף אתה לא תעשה כן שלא יבאו אחרים וישמידוך {{ממ|עי' ספרי}}:

'''איכה יעבדו.'''  לפי שלא ענש על עבודה זרה אלא על זבוח וקטור ונסוך והשתחואה, כמו שכתוב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כב#|שמות כב]]}} בלתי לה' לבדו, דברים הנעשים לגבוה, בא ולמדך כאן שאם דרכה של ע"ז לעבדה בדבר אחר, כגון פוער לפעור וזורק אבן למרקוליס, זו היא עבודתו וחיב, אבל זבוח וקטור ונסוך והשתחואה, אפלו שלא כדרכה חיב {{ממ|סנהדרין ס'}}:

== לא ==

'''כי גם את בניהם.'''  גם, לרבות את אבותיהם ואמותיהם. אמר רבי עקיבא אני ראיתי גוי שכפתו לאביו לפני כלבו ואכלו {{ממ|ספרי}}:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}