עריכת הדף "רש"י/דברים/יא"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== ב ==

'''וידעתם היום.'''  תנו לב לדעת ולהבין ולקבל תוכחתי:

'''כי לא את בניכם.'''  אני מדבר עכשו, שיוכלו לומר אנו לא ידענו ולא ראינו בכל זה:

== ו ==

'''בקרב כל ישראל.'''  כל מקום שהיה אחד מהם בורח הארץ נבקעת מתחתיו ובולעתו, אלו דברי רבי יהודה, אמר לו רבי נחמיה והלא כבר נאמר {{ממ|במדבר ט"ז}} ותפתח הארץ את פיה, ולא פיותיה. אמר לו ומה אני מקים ''' בקרב כל ישראל'''  אמר לו שנעשית הארץ מדרון כמשפך, וכל מקום שהיה אחד מהם היה מתגלגל ובא עד מקום הבקיעה {{ממ|עי' ילקוט שמעוני תשנ"ב}}:

'''ואת כל היקום אשר ברגליהם.'''  זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו {{ממ|סנהדרין ק"י}}:

== ז ==

'''כי עיניכם הראת.'''  מסב על המקרא האמור למעלה, כי לא את בניכם אשר לא ידעו כי אם עמכם אשר עיניכם הראת וגו':

== י ==

'''לא כארץ מצרים הוא.'''  אלא טובה הימנה, ונאמרה הבטחה זו לישראל ביציאתם ממצרים, שהיו אומרים שמא לא נבא אל ארץ טובה ויפה כזו. יכול בגנותה הכתוב מדבר, וכך אמר להם לא כארץ מצרים היא אלא רעה הימנה ת"ל וחברון שבע שנים נבנתה לפני וגו' {{ממ|במדבר י"ג}}, אדם אחד בנאן, חם בנה צען למצרים בנו, וחברון לכנען, דרך ארץ אדם בונה את הנאה ואחר כך בונה את הגרוע, שפסלתו של ראשון הוא נותן בשני, ובכל מקום החביב קודם, הא למדת שחברון יפה מצען. ומצרים משבחת מכל הארצות שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יג#|בראשית יג]]}} כגן ה' כארץ מצרים, וצען שבח מצרים היא שהיא מקום מלכות, שכן הוא אומר {{ממ|ישעיהו ל'}} כי היו בצען שריו, וחברון פסלתה של ישראל, לכך הקצוה לקבורת מתים, ואף על פי כן היא יפה מצען. ובכתבות {{ממ|דף קי"ב}} דרשו בענין אחר, אפשר אדם בונה בית לבנו הקטן ואחר כך לבנו הגדול אלא שמבנה על אחד משבעה בצען:

'''אשר יצאתם משם.'''  אפלו ארץ רעמסס אשר ישבתם בה והיא במיטב ארץ מצרים, שנאמר במיטב הארץ וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מז#|בראשית מז]]}}, אף היא אינה כארץ ישראל:

'''והשקית ברגלך.'''  ארץ מצרים היתה צריכה להביא מים מנילוס, ברגלך, ולהשקותה, צריך אתה לנדד משנתך ולעמל, והנמוך שותה ולא הגבוה, ואתה מעלה המים מן הנמוך לגבוה, אבל זו ''' למטר השמים תשתה מים''' , אתה ישן על מטתך והקב"ה משקה נמוך וגבוה גלוי ושאינו גלוי כאחת {{ממ|ספרי}}:

'''כגן הירק.'''  שאין די לו בגשמים ומשקין אותו ברגל ובכתף:

== יא ==

'''ארץ הרים ובקעת.'''  משבח ההר מן המישור, שהמישור בבית כר אתה זורע כר, אבל ההר בית כר ממנו חמשת כרין, ארבעה מארבעה שפועיו ואחד בראשו:

'''ובקעת.'''  הן מישור:

== יב ==

'''אשר ה' אלהיך דרש אתה.'''  והלא כל הארצות דורש, שנאמר להמטיר על ארץ לא איש {{ממ|איוב ל"ח}} אלא כביכול אינו דורש אלא אותה, ועל ידי אותה דרישה שדורשה, דורש את כל הארצות עמה:

'''תמיד עיני ה' אלהיך בה.'''  לראות מה היא צריכה, ולחדש בה גזרות, עתים לטובה עתים לרעה כו', כדאיתא בר"ה {{ממ|דף י"ז}}:

'''מרשית השנה.'''  מראש השנה נדון מה יהא בסופה {{ממ|שם ח'}}:

== יג ==

'''והיה אם שמע.'''  והיה מוסב על האמור למעלה, למטר השמים תשתה מים:

'''והיה אם שמע תשמעו.'''  אם שמע בישן תשמעו בחדש, וכן אם שכח תשכח {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ח#|דברים ח]]}}, אם התחלת לשכח סופך שתשכח כלה, שכן כתיב במגלה אם תעזבני יום יומים אעזבך{{הערה|כוונת רש"י למגילת חסידים המובאת בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/ט/ה|ברכות פ"ט ה"ה]]}} אמר רבי שמעון בן לקיש במגילת חסידים מצאו כתיב יום תעזביני ימים אעזבך.}}:

'''מצוה אתכם היום.'''  שיהיו עליכם חדשים, כאלו שמעתם בו ביום {{ממ|ספרי}}:

'''לאהבה את ה'.'''  שלא תאמר הרי אני לומד בשביל שאהיה עשיר, בשביל שאקרא רב, בשביל שאקבל שכר, אלא כל מה שתעשה עשה מאהבה וסוף הכבוד לבא {{ממ|שם}}:

'''ולעבדו בכל לבבכם.'''  עבודה שהיא בלב, וזו היא תפלה, שהתפלה קרויה עבודה, שנאמר אלהך די אנת פלח לה בתדירא {{ממ|דניאל ו'}}, וכי יש פלחן בבבל אלא על שהיה מתפלל שנאמר {{ממ|שם}} וכוין פתיחן לה וגו'". וכן בדוד הוא אומר {{ממ|תהילים קמ"א}} תכון תפלתי קטרת לפניך:

'''בכל לבבכם ובכל נפשכם.'''  והלא כבר הזהיר בכל לבבך ובכל נפשך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ו#|דברים ו]]}}, אלא אזהרה ליחיד, אזהרה לצבור {{ממ|ספרי}}:

== יד ==

'''ונתתי מטר ארצכם.'''  עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי {{ממ|שם}}:

'''בעתו.'''  בלילות שלא יטריחו אתכם. ד"א, בעתו בלילי שבתות שהכל מצויין בבתיהם:

'''יורה.'''  היא רביעה הנופלת לאחר הזריעה, שמרוה את הארץ ואת הזרעים:

'''מלקוש.'''  רביעה היורדת סמוך לקציר, למלאת התבואה בקשיה. ולשון מלקוש דבר המאחר כדמתרגמינן {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ל#|בראשית ל]]}} והיה העטפים ללבן, לקישיא. ד"א, לכך נקראת מלקוש, שיורדת על המלילות ועל הקשין:

'''ואספת דגנך.'''  אתה תאספנו אל הבית ולא אויביך, כענין שנאמר אם אתן דגנך וגו' כי מאספיו יאכלהו {{ממ|ישעיהו ס"ב}} ולא כענין שנאמר והיה אם זרע ישראל וגו' {{ממ|שופטים ו'}}:

== טו ==

'''ונתתי עשב בשדך.'''  שלא תצטרך להוליכה למדברות. ד"א, שתהיה גוזז תבואתך כל ימות הגשמים ומשליך לפני בהמתך ואתה מונע ידך ממנה שלושים יום קדם לקציר ואינה פוחתת מדגנה {{ממ|ספרי}}:

'''ואכלת ושבעת.'''  הרי זו ברכה אחרת שתהא ברכה מצויה בפת בתוך המעים ''' ואכלת ושבעת''' :

== טז ==

'''השמרו לכם.'''  כיון שתהיו אוכלים ושבעים השמרו לכם שלא תבעטו, שאין אדם מורד בהקדוש ברוך הוא אלא מתוך שביעה, שנאמר פן תאכל ושבעת ובקרך וצאנך ירבין {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ח#|דברים ח]]}}, מה הוא אומר אחריו ורם לבבך ושכחת:

'''וסרתם.'''  לפרש מן התורה, ומתוך כך ''' ועבדתם אלהים אחרים''' , שכיון שאדם פורש מן התורה הולך ומדבק בע"ז, וכן דוד אומר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבד וגו' {{ממ|שמואל א כ"ו}}, ומי אמר לו כן אלא כיון שאני מגרש מלעסק בתורה, הריני קרוב לעבד אלהים אחרים:

'''אלהים אחרים.'''  שהם אחרים לעובדיהם, צועק אליו ואינו עונהו, נמצא עשוי לו כנכרי {{ממ|ספרי}}:

== יז ==

'''את יבולה.'''  אף מה שאתה מוביל לה, כענין שנאמר {{ממ|חגי א'}} זרעתם הרבה והבא מעט {{ממ|ספרי}}:

'''ואבדתם מהרה.'''  על כל שאר היסורין אגלה אתכן מן האדמה שגרמה לכם לחטא. משל למלך ששלח בנו לבית המשתה והיה יושב ומפקידו אל תאכל יותר מצרכך, שתבא נקי לביתך, ולא השגיח הבן ההוא, אכל ושתה יותר מצרכו, והקיא וטנף את כל בני המסבה, נטלוהו בידיו וברגליו וזרקוהו אחורי פלטרין {{ממ|שם}}:

'''מהרה.'''  איני נותן לכם ארכא, ואם תאמרו והלא נתנה ארכא לדור המבול שנאמר והיו ימיו מאה ועשרים שנה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ו#|בראשית ו]]}} דור המבול לא היה להם ממי ללמד ואתם יש לכם ממי ללמד {{ממ|ספרי}}:

== יח ==

'''ושמתם את דברי.'''  אף לאחר שתגלו היו מצינים במצוות, הניחו תפלין, עשו מזוזות{{הערה|עיין {{ממק|רמב"ן}} מה שתמה שמצוות אלו חובת הגוף וחייבים בהם אף בחוצה לארץ. ובספרים {{ממק|דברי אליהו}} {{ממ|בשם משאת משה ח"ב}} וזכר למקדש {{ממ|להאדר"ת, [[זכר למקדש/אות זכרון#ועיין|אות זכרון ד"ה ובאיכה]]}} הביאו בשם הגר"א מוילנא שתחילה היה כתוב בראשי תיבות ה"ת ע"מ, ופתרונם '''ה'''פרישו '''ת'''רומות '''ע'''שרו '''מ'''עשרות והמעתיקים טעו ופתחו '''ה'''ניחו '''ת'''פילין '''ע'''שו '''מ'''זוזות. ועי' {{ממק|רבינו בחיי}}; רדב"ז {{ממ|[[שו"ת רדב"ז/ב'קנד|שו"ת ח"ו סימן ב'קנד]]}}; המועדים בהלכה {{ממ|נחמו}}.}}, כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו, וכן הוא אומר {{ממ|ירמיהו ל"א}} הציבי לך צינים {{ממ|ספרי}}:

== יט ==

'''לדבר בם.'''  משעה שהבן יודע לדבר, למדהו תורה צוה לנו משה שיהא זה למוד דבורו. מכאן אמרו כשהתינוק מתחיל לדבר אביו משיח עמו בלשון הקדש ומלמדו תורה, ואם לא עשה כן הרי הוא כאלו קוברו, שנאמר ''' ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם וגו'.''' 

== כא ==

'''למען ירבו ימיכם וימי בניכם.'''  אם עשיתם כן ירבו, ואם לאו לא ירבו, שדברי תורה נדרשין מכלל לאו הן ומכלל הן לאו {{ממ|ספרי}}:

'''לתת להם.'''  לתת לכם אין כתיב כאן, אלא לתת להם, מכאן מצינו למדים תחית המתים מן התורה:

== כב ==

'''שמר תשמרון.'''  אזהרת שמירות הרבה, להזהר בתלמודו שלא ישתכח {{ממ|שם}}:

'''ללכת בכל דרכיו.'''  הוא רחום ואתה תהא רחום, הוא גומל חסדים ואתה גומל חסדים {{ממ|שם}}:

'''ולדבקה בו.'''  אפשר לומר כן והלא אש אוכלה הוא אלא הדבק בתלמידים ובחכמים ומעלה אני עליך כאלו נדבקת בו {{ממ|ספרי}}:

== כג ==

'''והוריש ה'.'''  עשיתם מה שעליכם, אף אני אעשה מה שעלי {{ממ|שם}}:

'''ועצמים מכם.'''  אתם גבורים, והם גבורים מכם, שאם לא שישראל גבורים מה השבח ההוא שמשבח את האמוריים לומר ועצומים מכם אלא אתם גבורים משאר האמות, והם גבורים מכם {{ממ|ע' שם}}:

== כה ==

'''לא יתיצב איש וגו'.'''  אין לי אלא איש, אמה ומשפחה ואשה בכשפיה מנין תלמוד לומר לא יתיצב מכל מקום, אם כן מה תלמוד לומר איש" אפלו כעוג מלך הבשן {{ממ|שם}}:

'''פחדכם ומוראכם.'''  והלא פחד הוא מורא אלא פחדכם על הקרובים ומוראכם על הרחוקים. פחד לשון בעיתת פתאם, מורא לשון דאגה מימים רבים:

'''כאשר דבר לכם.'''  והיכן דבר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כג#|שמות כג]]}} את אימתי אשלח לפניך וגו' {{ממ|ספרי שם}}:

== כו ==

'''ראה אנכי … ברכה וקללה.'''  האמורות בהר גרזים ובהר עיבל:

== כז ==

'''את הברכה.'''  על מנת אשר תשמעו:

== כח ==

'''מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת וגו'.'''  הא למדת כל העובד ע"ז הרי הוא סר מכל הדרך שנצטוו ישראל, מכאן אמרו המודה בע"ז ככופר בכל התורה כלה {{ממ|ספרי}}:

== כט ==

'''ונתתה את הברכה.'''  כתרגומו ית מברכיא, את המברכים:

'''על הר גרזים.'''  כלפי הר גרזים הופכין פניהם ופתחו בברכה, ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וגו'. כל הארורים שבפרשה אמרו תחלה בלשון ברוך, ואחר כך הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה {{ממ|סוטה ל"ג}}:

== ל ==

'''הלא המה.'''  נתן בהם סימן:

'''אחרי.'''  אחר העברת הירדן הרבה והלאה למרחוק. וזהו לשון אחרי, כל מקום שנאמר אחרי מפלג הוא:

'''דרך מבוא השמש.'''  להלן מן הירדן לצד מערב, וטעם המקרא מוכיח שהם שני דברים, שננקדו בשני טעמים, "אחרי" נקוד בפשטא, ו"דרך" נקוד במשפל{{הערה|הנקרא אצלנו יתיב.}}, והוא דגש, ואם היה אחרי דרך דבור אחד, היה נקוד "אחרי" במשרת, בשופר הפוך{{הערה|הנקרא אצלנו מהפך.}}, ו"דרך" בפשטא ורפה:

'''מול הגלגל.'''  רחוק מן הגלגל:

'''אלוני מרה.'''  שכם הוא, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יב#|בראשית יב]]}} עד מקום שכם עד אלון מורה {{ממ|ספרי}}:

== לא ==

'''כי אתם עברים את הירדן וגו'.'''  נסים של ירדן יהיו סימן בידכם שתבאו ותירשו את הארץ {{ממ|עי' ספרי}}:

{{שולי הגליון}}


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}