עריכת הדף "רש"י/בראשית/יג"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''ויעל אברם וגו' הנגבה.'''  לבא לדרומה של ארץ ישראל, כמו שאמר למעלה הלוך ונסוע הנגבה, להר המוריה. ומכל מקום כשהוא הולך ממצרים לארץ כנען, מדרום לצפון הוא מהלך, שארץ מצרים בדרומה של ארץ ישראל כמו שמוכיח במסעות ובגבולי הארץ:

== ב ==

'''כבד מאד.'''  טעון משאות:

== ג ==

'''וילך למסעיו.'''  כשחזר ממצרים לארץ כנען היה הולך ולן באכסניות שלן בהם בהליכתו למצרים, למדך דרך ארץ, שלא ישנה אדם מאכסניא שלו. דבר אחר בחזרתו פרע הקפותיו {{ממ|בראשית רבה}}:

'''מנגב.'''  ארץ מצרים בדרומה של ארץ כנען:

== ד ==

'''אשר עשה שם בראשנה.'''  ואשר קרא שם אברם בשם ה' וגם יש לומר ויקרא שם עכשו בשם ה':

== ה ==

'''ההלך את אברם.'''  מי גרם שהיה לו זאת, הליכתו עם אברם:

== ו ==

'''ולא נשא אתם.'''  לא היתה יכולה להספיק מרעה למקניהם, ולשון קצר הוא, וצריך להוסיף עליו, כמו ולא נשא אותם מרעה הארץ, לפיכך כתב ולא נשא בלשון זכר:

== ז ==

'''ויהי ריב.'''  לפי שהיו רועים של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים, ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל, והם אומרים נתנה הארץ לאברם, ולו אין יורש, ולוט יורשו, ואין זה גזל, והכתוב אומר והכנעני והפרזי אז ישב בארץ, ולא זכה בה אברם עדין {{ממ|ב"}}:

== ח ==

'''אנשים אחים.'''  קרובים, ומדרש אגדה דומין בקלסתר פנים:

== ט ==

'''אם השמאל ואימנה.'''  בכל אשר תשב, לא אתרחק ממך ואעמד לך למגן ולעזר, וסוף דבר הצרך לו, שנאמר וישמע אברם כי נשבה אחיו וגו':

'''ואימנה.'''  אימין את עצמי, כמו ואשמאילה אשמאיל את עצמי. ואם תאמר היה לו לנקד ואימינה, כך מצינו במקום אחר אם יש להמין {{ממ|שמואל ב י"ד}} ואין נקוד להימין:

== י ==

'''כי כלה משקה.'''  ארץ נחלי מים:

'''לפני שחת ה' את סדום ואת עמרה.'''  היה אותו מישור:

'''כגן ה'.'''  לאילנות:

'''כארץ מצרים.'''  לזרעים {{ממ|בראשית רבה}}:

'''באכה צער.'''  עד צער. ומדרש אגדה דורשה לגנאי, על שהיו שטופי זמה בחר לו לוט בשכונתם:

== יא ==

'''ככר.'''  מישור, כתרגומו:

'''מקדם.'''  נסע מאצל אברם והלך לו למערבו של אברם. נמצא נוסע ממזרח למערב. ומדרש אגדה הסיע עצמו מקדמונו של עולם. אמר אי אפשי לא באברם ולא באלהיו:

== יב ==

'''ויאהל.'''  נטה אהלים לרועיו ולמקנהו עד סדום:

== יג ==

'''ואנשי סדום רעים.'''  ואף על פי כן לא נמנע לוט מלשכן עמהם. ורבותינו למדו מכאן {{ממ|יומא ל"ח}} ושם רשעים ירקב {{ממ|משלי י'}}:

'''רעים.'''  בגופם:

'''וחטאים.'''  בממונם {{ממ|סנה' ק"ט}}:

'''לה' מאד.'''  יודעים רבונם, ומתכונים למרד בו:

== יד ==

'''אחרי הפרד לוט.'''  כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו:

== טז ==

'''אשר אם יוכל איש.'''  כשם שאי אפשר לעפר להמנות כך זרעך לא ימנה:

== יח ==

'''ממרא.'''  שם אדם:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}