עריכת הדף "רש"י/במדבר/יד"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''כל העדה.'''  סנהדראות {{ממ|תנחומא יב}}:

== ב ==

'''לו מתנו.'''  הלואי ומתנו:

== ד ==

'''נתנה ראש.'''  כתרגומו נמני רישא, נשים עלינו מלך. ורבותינו פרשו, לשון ע"ז {{ממ|סנהדרין ק"ז}}:

== ט ==

'''אל תמרדו.'''  ושוב ''' ואתם אל תראו''' :

'''כי לחמנו הם.'''  נאכלם כלחם:

'''סר צלם.'''  מגנם וחזקם, כשרים שבהם מתו, איוב שהיה מגן עליהם {{ממ|סוטה ל"ה}}. {{ממ|ד"א, צלו של המקום סר עליהם}}:

== י ==

'''לרגום אתם.'''  את יהושע וכלב:

'''וכבוד ה'.'''  הענן ירד שם:

== יא ==

'''עד אנה.'''  עד היכן:

'''ינאצני.'''  ירגיזוני:

'''בכל האתות.'''  בשביל כל הנסים שעשיתי להם, היה להם להאמין שהיכלת בידי לקים הבטחתי:

== יב ==

'''ואורישנו.'''  לשון תרוכין, וא"ת מה אעשה לשבועת אבות:

'''ואעשה אתך לגוי גדול.'''  שאתה מזרעם:

== יג ==

'''ושמעו מצרים.'''  ושמעו את אשר תהרגם:

'''כי העלית.'''  כי משמש בלשון אשר, והם ראו את אשר העלית בכחך הגדול אותם מקרבם, וכשישמעו שאתה הורגם לא יאמרו שחטאו לך, אלא יאמרו שכנגדם יכלת להלחם אבל כנגד יושבי הארץ לא יכלת להלחם, וזו היא:

== יד ==

'''ואמרו אל יושב הארץ הזאת.'''  כמו על יושב הארץ הזאת, ומה יאמרו עליהם מה שאמור בסוף הענין:

'''מבלתי יכלת ה'.'''  בשביל ששמעו כי אתה ה' שוכן בקרבם ועין בעין אתה נראה להם, והכל בדרך חבה ולא הכירו בך שנתקה אהבתך מהם עד הנה:

== טו ==

'''המתה את העם הזה כאיש אחד.'''  פתאם, ומתוך כך יאמרו הגוים אשר שמעו וגו':

== טז ==

'''מבלתי יכלת וגו'.'''  לפי שיושבי הארץ חזקים וגבורים, ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים, זאת יאמרו על יושבי הארץ הזאת, מבלתי יכלת, מתוך שלא היה יכלת בידו להביאם, שחטם:

'''יכלת.'''  שם דבר הוא:

== יז ==

{{ממ|'''יגדל נא כח ה'.'''  לעשות דבורך:}}

'''כאשר דברת לאמר.'''  ומהו הדבור:

== יח ==

'''ה' ארך אפים.'''  לצדיקים ולרשעים. כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה יושב וכותב ה' ארך אפים, אמר לו, לצדיקים אמר לו הקב"ה אף לרשעים, אמר לו רשעים יאבדו, אמר לו חייך שתצטרך לדבר. כשחטאו ישראל בעגל ובמרגלים התפלל משה לפניו בארך אפים, אמר לו הקב"ה והלא אמרת לי לצדיקים אמר לו והלא אמרת לי אף לרשעים, ''' יגדל נא כח ה''''  לעשות דבורך {{ממ|סנהדרין קי"א}}:

'''ונקה.'''  לשבים:

'''לא ינקה.'''  לשאינן שבים {{ממ|יומא פ"ו}}:

== כ ==

'''כדברך.'''  בשביל מה שאמרת פן יאמרו מבלתי יכלת ה':

== כא ==

'''ואולם.'''  כמו אבל זאת אעשה להם:

'''חי אני.'''  לשון שבועה, כשם שאני חי וכבודי ימלא את כל הארץ, כך אקים להם כי כל האנשים הראים וגו', {{ממ|''' אם יראו את הארץ.'''  הרי זה מקרא מסרס, חי אני כי כל האנשים אם יראו את הארץ וכבודי ימלא את כל הארץ, שלא יתחלל שמי במגפה הזאת לאמר מבלתי יכלת ה' להביאם, שלא אמיתם פתאם כאיש א' אלא באחור מ' שנה מעט מעט}}:

== כב ==

'''וינסו.'''  כמשמעו:

'''זה עשר פעמים.'''  שנים בים ושנים במן ושנים בשלו וכו', כדאיתא במסכת ערכין {{ממ|דף ט"ו}}:

== כג ==

'''אם יראו.'''  לא יראו:

'''לא יראהו.'''  לא יראו את הארץ:

== כד ==

'''רוח אחרת.'''  שתי רוחות, א' בפה וא' בלב, למרגלים אמר אני עמכם בעצה, ובלבו היה לומר האמת, ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר {{ממ|במדבר י"ג}}, ויהס כלב, שהיו סבורים שיאמר כמותם, זהו שנאמר בס' יהושע ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי {{ממ|יהושע י"ד}}, ולא כאשר עם פי {{ממ|תנחומא}}:

'''וימלא אחרי.'''  וימלא את לבו אחרי, וזה מקרא קצר:

'''אשר בא שמה.'''  חברון תנתן לו:

'''יורשנה.'''  כתרגומו יתרכנה, יורישו את הענקים ואת העם אשר בה, ואין לתרגמו ירתינה אלא במקום יירשנה:

== כה ==

'''והעמלקי וגו'.'''  אם תלכו שם יהרגו אתכם, מאחר שאיני עמכם:

'''מחר פנו.'''  לאחוריכם, ''' וסעו לכם וגו'''' :

== כז ==

'''לעדה הרעה וגו'.'''  אלו המרגלים, מכאן לעדה שהיא עשרה {{ממ|מגילה כ"ג}}:

'''אשר המה מלינים.'''  את ישראל עלי:

'''את תלנות בני ישראל אשר המה.'''  המרגלים ''' מלינים'''  אותם ''' עלי, שמעתי''' :

== כח ==

'''חי אני.'''  לשון שבועה, אם לא כן אעשה, כביכול איני חי:

'''כאשר דברתם.'''  שבקשתם ממני או במדבר הזה לו מתנו {{ממ|פסוק ב'}}:

== כט ==

'''וכל פקדיכם לכל מספרכם.'''  כל הנמנה לכל מספר שאתם נמנים בו, כגון לצאת ולבא לצבא ולתת שקלים, כל המנויים לכל אותן מספרות ימותו, ואלו הן ''' מבן עשרים שנה וגו'.'''  להוציא שבטו של לוי שאין פקודיהם מבן עשרים:

== לב ==

'''ופגריכם אתם.'''  כתרגומו, לפי שדבר על הבנים להכניסם לארץ ובקש לומר ואתם תמותו, נופל לשון זה כאן לומר אתם:

== לג ==

'''ארבעים שנה.'''  לא מת אחד מהם פחות מבן ששים, לכך נגזר ארבעים, כדי שיהיו אותם של בני עשרים מגיעין לכלל ששים. שנה ראשונה היתה בכלל, ואע"פ שקדמה לשלוח המרגלים, לפי שמשעשו את העגל עלתה גזרה זו במחשבה, אלא שהמתין להם עד שתתמלא סאתם, וזהו שנאמר וביום פקדי, במרגלים, ופקדתי עליהם חטאתם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לב#|שמות לב]]}}. ואף כאן נאמר תשאו את עונתיכם, שתי עונות, של עגל ושל תלונה, וחשב להם במנין חייהם מקצת שנה ככלה, וכשנכנסו לשנת ששים מתו אותם של בני עשרים:

'''ונשאו את זנותיכם.'''  כתרגומו ויקבלון ית חוביכון:

== לד ==

'''את תנואתי.'''  שהניאותם את לבבכם מאחרי, תנואה לשון הסרה, כמו כי הניא אביה אתה {{ממ|במדבר ל}}:

== לו ==

'''וישבו וילינו עליו.'''  וכששבו מתור הארץ הרעימו עליו את כל העדה בהוצאת דבה, אותם אנשים ''' וימתו.'''  כל הוצאת דבה לשון חנוך דברים, שמלקיחים לשונם לאדם לדבר בו, כמו דובב שפתי ישנים {{ממ|שיר השירים ז'}}, וישנה לטובה וישנה לרעה, לכך נאמר כאן ''' מוצאי דבת הארץ רעה''' , שיש דבה שהיא טובה:

'''דבה.'''  פרליר"ש בלעז:

== לז ==

'''במגפה לפני ה'.'''  באותה מיתה ההגונה להם, מדה כנגד מדה, הם חטאו בלשון, ונשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם, לכך נאמר במגפה ולא במגפה, וזהו ''' לפני ה'''' , באותה הראויה להם ע"פ מדותיו של הקב"ה שהוא מודד מדה כנגד מדה {{ממ|סוטה ל"ה}}:

== לח ==

'''ויהושע וכלב כו' חיו וגו'.'''  מה ת"ל ''' חיו מן האנשים ההם'''  אלא מלמד שנטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים {{ממ|בבא בתרא קי"ח}}:

== מ ==

'''אל ראש ההר.'''  הוא הדרך העולה לארץ ישראל:

'''הננו ועלינו אל המקום.'''  לארץ ישראל:

'''אשר אמר ה'.'''  לתתה לנו, שם נעלה:

'''כי חטאנו.'''  על אשר אמרנו הלוא טוב לנו שוב מצרימה:

== מא ==

'''והוא לא תצלח.'''  זו שאתם עושים לא תצלח:

== מג ==

'''כי על כן שבתם.'''  כלומר, כי זאת תבא לכם על אשר שבתם וגו':

== מד ==

'''ויעפלו.'''  לשון חזק, וכן הנה עפלה {{ממ|חבקוק ב'}}, אינג"ריש בלעז, לשון עזות, וכן עפל בת ציון {{ממ|מיכה ד'}}, עפל ובחן {{ממ|ישעיהו ל"ב}}, ומדרש תנחומא מפרשו לשון אפל, הלכו חשכים, שלא ברשות:

== מה ==

'''ויכתום.'''  כמו ואכת אתו טחון {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ט#|דברים ט]]}}, מכה אחר מכה:

'''עד החרמה.'''  שם המקום נקרא על שם המארע:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}