עריכת הדף "רע"ב/ברכות/א"

{{ניווט כללי עליון}}
==א==
'''משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן'''. כהנים שנטמאו וטבלו אין יכולים לאכול בתרומה עד שיעריב שמשן{{הערה|רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א#מאימתי|ב. ד"ה מאימתי]]}}.}} דהיינו צאת הכוכבים. והא דלא תני משעת צאת הכוכבים מלתא אגב אורחיה קמ"ל שאם נטמאו הכהנים בטומאה שטהרתן תלויה בקרבן כגון זב ומצורע אין הכפרה מעכבתן מלאכול בתרומה דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כב#ז|ויקרא כב ז]]}} ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה{{הערה|גמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/א|שם]]}} ורש"י {{ממ|דפוס שונצינו שנת רמד}}.}}.

'''עד סוף האשמורה הראשונה'''. שליש הראשון של לילה{{הערה|[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/א#א|רמב"ם]].}} שהלילה נחלקה לשלשה משמרות{{הערה|כך דעת רבי אליעזר בגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ג/א|ג.]]}} וכן דעת רבי נתן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ג/ב|ג:]]}}. אך דעת רבי {{ממ|[[בבלי/ברכות/ג/ב|שם]]}} שהלילה נחלק לארבע משמרות.}} ומשם ואילך לא מקרי תו זמן קריאת שמע דשכיבה ולא קרינא ביה בשכבך ומקמי צאת הכוכבים נמי יממא הוא ולאו זמן שכיבה{{הערה|רש"י {{ממ|שם}}.}} והמקדימים וקורים קריאת שמע של ערבית מבעוד יום סומכים אהא דרבי יהודה דאמר לקמן בפרק תפלת השחר תפלת המנחה עד פלג המנחה שהוא שעה ורביע קודם הלילה וקיי"ל דעבד כר' יהודה עבד ומיד כשכלה זמן המנחה מתחיל זמן קריאת שמע של ערבית{{הערה|תוספות {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א#מאימתי|שם ד"ה מאימתי, כדברי ר"ת]]}}.}}.

'''עד שיעלה עמוד השחר'''. דכל הלילה מקרי זמן שכיבה{{הערה|רש"י {{ממ|שם ד"ה עד}}.}}. והלכה כרבן גמליאל שגם חכמים מודים לו ולא אמרו עד חצות אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה{{הערה|גמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/א|ט.]]}}.}}. ומיהו לכתחילה משהגיע עונת קריאת שמע של ערבית דמתניתין דהיינו מצאת הכוכבים אסור לסעוד וכל שכן לישן עד שיקרא קריאת שמע ויתפלל{{הערה|גמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ד/ב|ד:]]}} ובתוספות {{ממ|[[תוספות/ברכות/ד/ב#וקורא|שם ד"ה וקורא]]}}.}}.

'''מעשה שבאו בניו מבית המשתה'''. בני רבן גמליאל שמעינהו לרבנן דאמרי עד חצות והכי קאמרי ליה הא דפליגי רבנן עלך דווקא קאמרי עד חצות ותו לא ויחיד ורבים הלכה כרבים, או דלמא רבנן כוותך סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה ואמר להו רבנן כוותי סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה וחייבים אתם לקרות{{הערה|גמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/א|ט.]]}}.}}.

'''ולא זו בלבד'''. כולה מלתא דרבן גמליאל הוא דאמר לבניו{{הערה|שם.}}.

'''הקטר חלבים'''. של קרבנות{{הערה|רש"י {{ממ|ד"ה חלבים}}.}}.

'''ואיברים'''. של עולת{{הערה|רש"י {{ממ|ד"ה אברים}}.}} תמיד של בין הערבים שנזרק דמו ביום, מצוה להעלות הנתחים כל הלילה דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ו#ב|ויקרא ו ב]]}} היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר{{הערה|רמב"ם. וברש"י הביא הפסוק 'לא ילין לבקר'.}}.

'''וכל הנאכלין ליום אחד'''. כגון תודה וחטאת ואשם וכיוצא בהם שהם נאכלים ליום ולילה, זמן אכילתן עד שיעלה עמוד השחר והוא המביא לידי נותר{{הערה|רש"י.}}.

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות'''. בק"ש ובאכילת קדשים, אבל בהקטר חלבים ואיברים לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט ליה הכא אלא להודיע שכל דבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה{{הערה|רש"י.}}.

'''כדי להרחיק את האדם מן העבירה'''. שלא יבא לאכלן אחר שיעלה עמוד השחר ויתחייב כרת, וכן בק"ש שלא יאמר עדיין יש לי שהות ותעבור עונתה{{הערה|רש"י.}}.

==ב==
'''בין תכלת ללבן'''. בין חוטי תכלת לחוטי לבן שבציצית{{הערה|[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/א#ב|רמב"ם]] ; תוספות {{ממ|[[תוספות/ברכות/ט/ב#אלא|ט: ד"ה אלא]]}}.}}. פירוש אחר גיזת צמר שצבעה תכלת ויש בה מקומות שלא נקלט הצבע יפה ונשאר לבן{{הערה|רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ט/ב|שם ד"ה בין]]}}.}}.

'''בין תכלת לכרתי'''. צבע התכלת קרוב לגוון של כרתי כרישין שקורין פורו"ש בלע"ז{{הערה|רש"י שם, וליעז לפוריי"ש.}}.

'''עד שלש שעות'''. ביום עד סוף{{הערה|אמנם ברש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ג/ב#ור'|ג: ד"ה ור' נתן]]}} פירש שדרכן לעמוד בשלש שעות ביום, בתחלת שעה שלישית.}} שעה שלישית שהוא רביע היום בזמן שהימים והלילות שוים. ולעולם זמן קריאת שמע הוא עד רביע היום בין שהימים ארוכים בין קצרים וכן הא דתנן לקמן {{ממ|[[משנה/ברכות/ד#א|ד א]]}} תפלת השחר עד ארבע שעות ביום היינו עד שליש היום וארבע שעות דנקט לפי ששליש היום הוא ארבע שעות בזמן שהימים והלילות שווין. וכל מקום שנזכר במשנה כך וכך שעות ביום על דרך זה אתה צריך לחשב ולדון זו הבנתי מפירושי הרמב"ם ונתקבל לי וטעמא דרבי יהושע דאמר עד שלש שעות ביום שכן דרך בני מלכים שאין עומדין ממטתן עד סוף שעה שלישית ורחמנא דאמר ובקומך עד שעה שכל בני אדם עומדים ממטתם קאמר. והלכה כרבי יהושע, ומיהו לכתחלה צריך לכווין לקרות ק"ש עם הנץ החמה כמו שהיו הוותיקים עושים{{הערה|כ"ז מהרמב"ם.}}.

'''לא הפסיד'''. כלומר לא הפסיד מלברך לפניה ולאחריה, אלא אף על פי שעברה עונתה קורא ומברך לפניה ולאחריה{{הערה|[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/א#ב|רמב"ם]].}}.

'''כאדם שקורא בתורה'''. אף על פי שלא יצא ידי חובת קריאת שמע בעונתה יש לו קבול שכר כקורא בתורה{{הערה|רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/י/ב|י: ד"ה הקורא]]}}.}}.

==ג==
'''יטו'''. על צדיהם, דכתיב בשכבך דרך שכיבה{{הערה|רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/י/ב|שם ד"ה יטה]]}}.}}.

'''יעמדו'''. דכתיב ובקומך דרך קימה.

'''כדרכו'''. בין בקימה בין בישיבה בין בשכיבה בין בהליכה{{הערה|רש"י שם.}}.

'''כדי היית'''. ראוי היית ליהרג, ואם היית מת היית מתחייב בנפשך{{הערה|[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/א#ג|רמב"ם]].}}.

==ד==
'''שתים לפניה'''. יוצר אור ואהבה.

'''ואחת לאחריה'''. אמת ויציב.

'''ובערב'''. מברך.

'''שתים לפניה'''. מעריב ערבים ואהבת עולם.

'''ושתים לאחריה'''. אמת ואמונה והשכיבנו.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. אשתים שלפניה קאי יוצר אור ארוכה שפותחת בברוך וחותמת בברוך וכן מעריב ערבים אהבה קצרה שחותמת בברוך ואינה פותחת בברוך{{הערה|ע"כ הכל מדברי ה[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/א#ד|רמב"ם]], ודלא כרש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/יא/א|יא.]]}} ותוספות {{ממ|[[תוספות/ברכות/יא/א|שם ד"ה אחת]]}}.}}.

'''לחתום'''. בברוך{{הערה|רש"י {{ממ|שם}}, ודלא כרמב"ם שפירש לחתום, לפסוק במקום שאינו ראוי לפסוק.}}.

'''שלא לחתום'''. כגון ברכת הפירות וברכת המצוות{{הערה|רש"י.}}.

==ה==
'''מזכירין יציאת מצרים בלילות'''. פרשת ציצית אומרים אותה בקריאת שמע של ערבית ואף על פי שאין לילה זמן ציצית דכתיב וראיתם אותו פרט לכסות לילה אומרים אותה בלילה מפני יציאת מצרים שבה{{הערה|רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/יב/ב|יב:]]}}.}}.

'''כבן שבעים שנה'''. הייתי נראה זקן ולא זקן ממש אלא שהלבינו שערותיו יום שמינו אותו נשיא כדי שיראה זקן וראוי לנשיאות ואותו היום דרש בן זומא מקרא זה{{הערה|רש"י שם.}}.

'''ולא זכיתי'''. לא נצחתי לחכמים ודומה לו בש"ס בפ' בנות כותים בהא זכנהו רבי אלעזר לרבנן כלומר נצחם{{הערה|כ"פ המאירי {{ממ|[[מאירי/ברכות/יב/א|יב.]]}}, וכ"ה בסידור רש"י על הגדה של פסח, מיוחס לרש"י, רוקח, ארחות חיים וריטב"א. דלא כפירוש הרמב"ם שפירש לא זכיתי לדעת הרמז שנרמז בכתוב בחיוב קריאת פרשת ציצית בלילה עד שדרשה בן זומא, וכ"כ הרשב"ץ.}}.

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}