עריכת הדף "רמב"ן/דברים/לד"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==א==
'''ויראהו ה' את כל הארץ.''' כל ארץ ישראל אשר מעבר לירדן ואחרי כן הזכיר שהראה לו את גלעד עד דן והנה משה היה בחלקו של ראובן וחצי הר הגלעד ועריו היה לבני ראובן והחצי למנשה על כן פירושו מן הגלעד עד דן או היה גלעד בלבנון בארץ ישראל כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/כב#ו|ירמיה כב ו]]}} גלעד אתה לי ראש הלבנון והזכיר '''עד דן''' שהוא סוף תחום ארץ ישראל דכתיב {{ממ| כד ב}} שוט נא בכל שבטי ישראל מדן ועד באר שבע והזכיר אפרים ומנשה שהיו בצפונה של ארץ ישראל וארץ יהודה שהוא בדרום כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/יח#ה|יהושע יח ה]]}} יהודה יעמוד על גבולו מנגב ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון ויהודה נטל כל דרומה של ארץ ישראל מן הירדן ועד הים {{ממ|ס"א הגדול ומנשה ואפרים כל צפונה ג"כ מן הירדן ועד הים}} ודן נטל בצפונית מערבית והזכיר נפתלי הסמוך ליהודה ממזרח {{ממ|שם יט לד}} ולא הזכיר אשר ויששכר כי היו בתוך אפרים ומנשה דכתיב {{ממ|שם יז י}} ובאשר יפגעון מצפון וביששכר ממזרח ולא הזכיר שמעון כי מחלק בני יהודה נחלת שמעון {{ממ|שם יט א}} ולא הזכיר בנימין שהיה גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף הנזכרים סמוך להם והזכיר עד הים האחרון לזבולון שהיה על חוף ימים או שהיה בכלל הנגב והככר ויזכיר בקעת ירחו בעבור היותה בקעה עמוקה ולא היתה נראית מראש ההר אבל הראהו במעשה נס והכלל שהראהו כל נחלת ישראל דכתיב {{ממ|פסוק ד}} זאת הארץ אשר נשבעתי וגו' ולרבותינו בספרי {{ממ|ברכה שנז}} מדרשים במקומות האלה אשר יזכיר בכתוב וטעם המראה הזאת אשר הראהו בעבור שהיתה הארץ מלאה כל טוב צבי לכל הארצות ומאשר היה גלוי לפניו רוב האהבה שהיה משה רבינו אוהב את ישראל שמחו ברבות הטובה בראות עיניו:

==י==
'''אשר ידעו ה' פנים אל פנים.''' שהיה לבו גס בו ומדבר אליו בכל שעה ושעה שירצה כענין שנאמר ועתה אעלה אל ה' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לב#ל|שמות לב ל]]}} עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ט#ח|במדבר ט ח]]}} לשון רש"י ואיננו נכון כי היה אומר אשר ידע את השם פנים אל פנים אבל הוא מלשון ואדעך בשם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לג#יז|שמות לג יז]]}} ואתה אמרת ידעתיך בשם {{ממ|שם פסוק יב}} יאמר שלא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר גדלו השם להיות אליו פנים אל פנים בדבור וכן מה אדם ותדעהו {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קמד#ג|תהילים קמד ג]]}} שתעשה לו כבוד לשום דעתך עליו כמו מה אנוש כי תגדלנו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ז#יז|איוב ז יז]]}} ויתכן כי בעבור ששני אנשים המתראים פנים אל פנים נודעים זה לזה בראיה ההיא אמר '''ידעו ה' פנים אל פנים''' כי לא רצה להזכיר שידעו משה כן לכבוד של מעלה ואל תתמה במה שאמר בשבח משה אשר ידעו ה' פנים אל פנים ואמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לג#יא|שמות לג יא]]}} ודבר ה' אל משה פנים אל פנים ובכל ישראל נאמר גם כן {{ממ|לעיל ה ד}} פנים בפנים דבר ה' עמכם כי שם באר '''מתוך האש''' לומר ששמעו קולו מתוך האש בלבד ולא ראו הפנים וכן פירש {{ממ|לעיל ד לו}} ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש ועל דרך האמת שידעו השם פנים אל פנים לדבקה בו בעת שתבוא הרוח במשה רבינו וכן היה בעת מתן תורה אבל לא השיגו הם אלא לקול מתוך האש והנה באר שכל נבואותיו של משה כיום מתן תורה ושאר הנביאים היתה עליהם יד ה' והבן זה:

==יא==
וטעם '''לכל האתת''' דבק עם ולא קם נביא עוד בישראל כמשה לכל האותות או יאמר שידעו השם פנים אל פנים באותות ובמופתים שכולם נעשו בשמו הגדול כמו שאמר {{ממ|לעיל ד לז}} ויוציאך בפניו בכחו הגדול וכבר פירשתי {{ממ|לעיל יג ב}} כי האותות הם הדברים שהזהיר בהם בתחלה כמו למחר יהיה האות הזה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ח#יט|שמות ח יט]]}} ויאמר על כל הדבר שיקדים הנביא לאמר כן יבוא ויאתה לעתיד והמופתים הם הדברים שיעשו בשנוי התולדות כמו המטה אשר נהפך לנחש {{ממ|שם ז ט}} והנה גם לשאר הנביאים נעשו אותות ומופתים כאליהו ואלישע שעשו מופתים רבים אבל ההפלגה למשה רבינו בהם אמרו במדרש כל הנביאים כולם היו עושים נסים על ידי תפלה כחמה ליהושע ובן הצרפית ועצירת גשמים לאליהו ובן השונמית לאלישע אבל משה מיד היה עושה ואין המדרש הזה ברור והרב אמר במורה הנבוכים {{ממ|ב לה}} כי ההפלגה למשה רבינו הוא מה שאמר '''לפרעה לכל עבדיו ולכל ארצו''' ו'''לעיני כל ישראל''' כי היו לעיני החולקים עליו והמסכימים עמו אבל שאר הנביאים יעשו אותם ליחידים מבני אדם כענין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/ח#ד|מלכים ב, ח ד]]}} ספרה נא לי את כל הגדולות אשר עשה אלישע ואיננו נכון בעיני כי עצירת הגשמים לאליהו העצירה והביאה נתפרסמו מאד וגם היה בגזרה ממנו חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/יז#א|מלכים א, יז א]]}} ובהמשך ענין שלש השנים נתגלה מאד ובגוים נשמע וכתיב אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדני וגו' וסוף הענין ההוא מגולה ומפורסם לחולקים עליו ולמסכימים עמו במעמד אחד דכתיב {{ממ|שם פסוק יט}} שלח קבץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וגו' וכן עמידת השמש ליהושע היה באמת לעיני כל ישראל וראו אותה כל מלכי כנען הנלחמים בו והנשארים ורבותינו {{ממ|ב"ר ו יד}} יזכירו כן שראו אותם מסוף העולם ועד סופו והכתוב מפליג בו מאד {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/י#יד|יהושע י יד]]}} ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה' בקול איש ובקריעת הירדן ובקריעת ים סוף לא נעשה ליחידים רק לכל ישראל וכתוב בה עוד {{ממ|שם ה א}} ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר הוביש ה' את מי הירדן אבל לפי פשוטו של מקרא הכל קשור ומחובר יאמר שלא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו השם פנים אל פנים ולעשות אותות ומופתים ביד חזקה ומורא גדול כמשה ואם עשו מקצת מהם לא הגיעו לרובם ולא למעלה הגדולה שבהם כי לא היה כיום סיני לפניו ואחריו וכן לא הגיעו אותות הנביאים לזמן הגדול אשר הגיע הוא עליו השלום כי אות המן תמידי ארבעים שנה ועמוד האש והענן גם הבאר והשלו על דעת רבותינו {{ממ|תענית ט}} ולכתם המדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים ולא חסרו דבר ועל דרך האמת יאמר כי אותותיו ומופתיו של משה היו פנים אל פנים כמו שפירשתי {{ממ|בפסוק י}}:

==יב==
'''ולכל היד החזקה.''' קריעת ים סוף שנאמר בו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יד#לא|שמות יד לא]]}} וירא ישראל את היד הגדולה ולכל המורא הגדול מעמד הר סיני שנאמר בו {{ממ|שם כ כ}} לבעבור תהיה יראתו על פניכם ולפיכך הזכיר באלו שנעשו לעיני כל ישראל שכבר הזכיר כל הנעשה לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו ובספרי {{ממ|בסופו}} ולכל היד החזקה זו מכת בכורות שנאמר בו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ו#א|שמות ו א]]}} כי ביד חזקה ישלחם ולכל המורא הגדול זו קריעת ים סוף ד"א ולכל המורא הגדול זו מתן תורה ועל דרך האמת '''היד החזקה''' זו מדת הדין כלשון היתה עלי יד ה' {{ממ|יחזקאל לז א שם מ א}} וכן כי יד ה' עשתה זאת {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מא#כ|ישעיה מא כ]]}} ולכן יאמרו במשפט {{ממ|[[תנ"ך/רות/א#יג|רות א יג]]}} כי יצאה בי יד ה' '''והמורא הגדול''' מדת הרחמים כענין שכתוב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ח#יג|ישעיה ח יג]]}} אותו תקדישו והוא מוראכם ולזה מתכוונים בספרי במכת בכורות ובקריעת ים סוף כי כתוב בם {{ממ|שם סג יד}} לעשות לך שם תפארת:

וטעם '''אשר עשה משה''' שהכין והראה זה לעיני כל העם כלשון ואת הנפש אשר עשו בחרן {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יב#ה|בראשית יב ה]]}} וימהר לעשות אותו {{ממ|שם יח ז}} לעשות את יום השבת {{ממ|לעיל ה טו}} כי משה לא עשה היד החזקה והמורא הגדול רק הכין אותם ובעבורו נעשו לעיני כל ישראל:

נשלמו חמשה הספרים האלה אשר קצרה בהם חכמת אגור ואיתיאל ואלפי ברכות והודאות לאל אשר גמלני כרחמיו וכרוב חסדיו ויבא אשר לבבי שואל והוא למען שמו יואל ובא לציון גואל במהרה בימינו יעמוד מיכאל לבנות הבית והאריאל ויקיים מקרא שכתוב על ידי יחזקאל {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/לז#כח|לז כח]]}} וידעו הגוים כי אני השם מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם וברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם:

מצאתי במדרש משלי בשעה שבקשו סנהדרין למנות שלמה עם שלשה מלכים וארבעה הדיוטות עמדה שכינה לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה רבונו של עולם חזית איש מהיר במלאכתו וכו'. ובגמרא דידן בפרק חלק באתה דמות דיוקנו של אביו ונשטחה לפניהם וכו' ובירושלמי בא דוד ונשתטח לפניהם וכולם לדבר אחד נתכוונו לומר שהקדוש ברוך הוא יוצא ובא לו ממדה למדה יוצא ממדת הדין ובא לו למדת רחמים והיא מדתו של דוד כמו שאמרו בקדוש החדש דוד מלך ישראל חי וקיים. והמשכיל יבין:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}